newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

גינת לוינסקי בדרך להריסה: העירייה דחתה הצעה לדון מחדש בתוכנית

הוועדה לתכנון ובנייה בעיריית ת"א-יפו דחתה ערר על ההחלטה להרוס את אחד השטחים הירוקים היחידים בנווה שאנן ולהקים במקומו בית ספר לילדי זרים. אחרי בניית בית הספר ותחילת עבודות הרכבת הקלה, השטח הפתוח הממוצע לתושב בשכונה יהיה 0.65 מ"ר בלבד, לעומת המלצה של 5 מ"ר לתושב של המשרד לאיכות הסביבה

מאת:

הוועדה לתכנון ובנייה בעיריית תל אביב דחתה הערב (שני) את הערר על ההחלטה להרוס את גינת לוינסקי בדרום תל אביב. בחודש שעבר אישרה ועדת המשנה לתכנון ובנייה את הרס הגינה ובניית בתי ספר לילדי זרים במקום. בקרוב יוגש ערר בעניין לוועדה המחוזית, שבה יושבים אנשי מקצוע ולא פוליטיקאים.

את הדיון היום יזמה חברת המועצה שולה קשת, שנמצאת באופוזיציה מטעם סיעת אנחנו העיר, ואליה הצטרפה חברת סיעתה מוריה שלומות, הנמצאת בקואליציה. השתיים ביקשו לדון מחדש בתוכנית ולבחון חלופות אחרות להרס הגינה.

ההצעה של קשת ושלומות נדחתה ברוב של 13 תומכים מול 4 מתנגדים. בנוסף לקשת ושלומות, הצביעו נגד הרס הגינה גם שלי דביר מסיעת רוב העיר החברה בקואליציה ואלחנן זבולון מש"ס מהאופוזיציה. אמיר בדראן החבר בקואליציה מטעם אנחנו העיר, נמנע בהצבעה.

ראש העירייה רון חולדאי בלט בהיעדרו מהדיון, והגיע רק אחרי שהסתיים לישיבת המועצה השבועית. אף כמו במקרה של ועדת המשנה, מקור בעירייה אמר כי גם הערב הורה חולדאי להטיל משמעת קואליציונית בהצבעה. לדברי המקור, חולדאי כינס את סגניו והודיע להם שעליהם ליישר קו עם העמדה שמובילה העירייה. בין התומכים בהרס גינת לוינסקי היו סגן ראש העיר אסף הראל, מיטל להבי, חן אריאלי, ראובן לדיאנסקי, ציפי ברנד וארנון גלעדי.

ראש עיריית תל אביב-יפו, רון חולדאי, בדיון על גינת לוינסקי, ב-17 בפברואר 2020 (צילום: אורן זיו)

ראש עיריית תל אביב-יפו, רון חולדאי בישיבת המועצה השבועית, ב-17 בפברואר 2020 (צילום: אורן זיו)

לדיון, שהתקיים בקומה ה-12 בבניין העירייה, הגיעו גם תושבי נווה שאנן, פעילים חברתיים ונציגים של החברה להגנת הטבע. מאז המחאה החברתית, אז התקיימו מחאות רבות בזמן ישיבות המועצה, הקהל שמגיע לדיונים יושב מאחורי קיר זכוכית ושומע את הדיון בעזרת רמקולים.

"למרות המשמעת הקואליציונית, אני מבקשת שנקיים דיון פתוח", אמרה קשת לפני ההצבעה. "האם מוצדק להקים בית ספר נפרד לקהילה הזרה דווקא על חשבון השטח הירוק של נווה שאנן?" לדברי קשת, היא הציעה שתי חלופות להרס גינת לוינסקי: הקמת בתי הספר על אזור התחנה המרכזית הישנה בחלק מהשטח שיועד למתחם ללהקת בת שבע, או במתחם של חניון גדול ברחוב הגדוד העברי.

"גם חברת קואליציה יכולה להשתמש בזכות שלה להפר את המשמעת הקואליציונית", אמרה שלומות בדיון. "בשבועות האחרונים שאלתי את עצמי מה המשמעות של משמעת קואליציונית. זה כלי לגיטימי בדמוקרטיה, אבל לא יכול לבוא במקום החובה לנמק ולהסביר לחברי המועצה, לתושבים ולגורמים המקצועיים. כשזה לא נעשה, הלגיטימיות של הטלת משמעת מוטלת בספק". לדבריה, החליטה להצביע נגד עמדת הקואליציה כי "הפגיעה במקרה הזה גדולה בהיבט הסביבתי והחינוכי".

חברות המועצה שולה קשת (משמאל) ומוריה שלומות, בדיון על הרס גינת לוינסקי, ב-17 בפברואר 2020 (צילום: אורן זיו)

חברות המועצה שולה קשת (משמאל) ומוריה שלומות, בדיון על הרס גינת לוינסקי, ב-17 בפברואר 2020 (צילום: אורן זיו)

ראש מנהל החינוך, שירלי רימון ברכה, הסבירה כי לפני ארבע שנים ההחלטה להרוס את הגינה נדחתה, אך כעת אין ברירה אחרת. "כשדחינו קיווינו שיהיה אפשר לבטל, אבל לאור מספר הילדים אי אפשר״.

מהדנס העיר, אורי כרמלי, אמר כי "אנחנו מתכננים להרבה שנים קדימה. גם בנווה שאנן היו ילדים ויהיו ילדים. צריך לתת להם מענה חינוכי נאות".שלי דביר, חבר הקואליציה שכאמור הצביעה נגד הרס הגינה, שאלה את כרמלי מדוע לא ליישם את ההצעה לבנות את בית הספר לצד מתחם בת שבע בתחנה המרכזית הישינה. 

סגן ראש העירייה הממונה על תחום הבינוי והתשתית ויו"ר סיעת אנחנו העיר, אסף הראל – שהתמודד מול חולדאי בבחירות לראשות העירייה והבטיח לשבת באופוזיציה אך הצטרף לקואליציה בסופו של דבר – הגן על ההחלטה להרוס את הגינה. בתשובה לדביר אמר "אין אופציה טובה יותר, לנו (במרכז העיר; א"ז) יש את הבימה. אם את חושבת שבמקום מתחם השמרון (שמיועד ללהקת בת שבע; א"ז) צריך להקים בתי ספר תגידי. כמו שלבת שלי מגיע ללכת ברגל לבית ספר גם למי שחי בנווה שאנן מגיע". דביר מצידה ענתה לו ״קודם הלחם ואז החמאה״.

בהמשך, פנה הראל ישירות לקשת ואמר :אם את בצד של שפי (פז, פעילה נגד הפליטים שהגיעה לדיון; א"ז) זאת בעיה". קשת ענתה כי "אין כאן ימין או שמאל". המאבק בהרס הגינה הצליח לאחד פעילים בנווה שאנן שמחזיקים בעמדות הפוכות בנושא מבקשי המקלט. בחודש שעבר התקיימה הפגנה שבה השתתפו פעילי שמאל לצד שפי פז וכמה מתומכיה.

כאמור, ב-1 בינואר החליטה וועדת המשנה לתכנון ובנייה של עיריית תל אביב כי גינת לוינסקי, אחד השטחים הירוקים היחידים בשכונת נווה שאנן, תיהרס ובמקומה יוקם בית ספר לילדי הקהילה הזרה. בהצעה תמכו כל חברי הקואליציה העירונית החברים בוועדה, ובהם סגני ראש העיר אסף הראל, ציפי ברנד, מיטל להבי, חן אריאלי וראובן לדיאנסקי. זאת לאחר שחולדאי הפעיל משמעת קואליציונית, אף שעל פי הנהלים אין להפעיל משמעת כזאת בדיוני הוועדה.

מחאה נגד הרס גינת לוינסקי, ב-11 בינואר 2020 (צילום: תומר נויברג / פלאש90)

מחאה נגד הרס גינת לוינסקי, ב-11 בינואר 2020 (צילום: תומר נויברג / פלאש90)

בתחילה תוכננו במקום 20 כיתות, אך לאחר הביקורת בית הספר צומצם ל-18 כיתות שעל פי העירייה ישמשו את התושבים שגרים באזור. במקום גם יתחילו בקרוב עבודות הקמת הרכבת הקלה, ועבודות ההתארגנות צפויות לקחת שטח נוסף מהגינה.

לפי חישוב של החברה להגנת הטבע, השטח הפתוח הממוצע לתושב בנווה שאנן הוא 1.2 מ"ר, ולאחר בניית בית הספר ושטחי הרכבת הקלה הוא יהיה 0.65 מ"ר בלבד. לפי המשרד להגנת הסביבה, לכל תושב אמור להיות לפחות 5 מ"ר של שטח פתוח בשכונת מגוריו. בצפון תל אביב, הממוצע הוא 17 מ"ר לתושב.

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
מבט על ורשה מהמרפסת של הטירה המלכותית, ציור של ברנרדו בלוטו מ-1773 (באדיבות המוזיאון הלאומי של ורשה)

מבט על ורשה מהמרפסת של הטירה המלכותית, ציור של ברנרדו בלוטו מ-1773 (באדיבות המוזיאון הלאומי של ורשה)

המהפכה החינוכית שהקדימה את זמנה

כבר ב-1774 הבינו בחבר העמים של פולין וליטא ש"אין לכפות משמעת באמצעות פחד, אלא באמצעות מנהיגות והבנה", שהכיתות צריכות להיות מעוצבות "כך שהילד לא יראה את בית הספר כבית סוהר", ושרק הממסד האזרחי יכול להניב חינוך אוניברסלי שוויוני וחופשי

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf