בשם הדם
במאבק בין האליטה הישנה, החילונית, לבין זו החדשה של הציונות הדתית, הדם הפך למטבע הנחשב ביותר שבשמו תובעים שני הצדדים להישמע. רק דמם הרב של הפלסטינים נותר שקוף ונעדר, כמו גם השאיפה לשלום ולהסדר מדיני
בחירות עכשיו, בשם הדם. הפגנה בדרישה לפיזור הכנסת ועריכת בחירות, ירושלים, 31 במרץ 2024 (צילום: חיים גולדברג / פלאש90)
דם. הרבה דם היה אמש (ראשון) בהפגנת ההמונים בירושלים, ליד הכנסת. לא, המשטרה לא שפכה דם. גם לא מפגיני ימין, שבאו לתבוע את דמם של אנשי שמאל. הדם שנכח בהפגנה, ובמידה רבה עיצב אותה, היה דמם של האזרחים והחיילים שנשפך ב-7 באוקטובר, והדם שהצבא מקיז במלחמה. בשם הדם תבעו מנתניהו להתפטר ומהכנסת להתפזר. לא לצאת לפגרת החגים, אלא לסיים את כהונתה ולערוך בחירות חדשות. בחירות עכשיו, בשם הדם.
באופן פיגורטיבי הדבר הומחש בצילומים שנשאו מפגינים, בהם פניו של נתניהו הוצגו מרוחות בדם. הסיסמה "אתה הראש אתה אשם" בשחור ובאדום שהוקרנה בסרטונים, שחזרה והושמעה מפי המנחות והנואמים ונשאגה בקול חזק על ידי הקהל הרב, רמזה לאחריותו האישית של נתניהו לדם ההרוגים והפצועים הישראלים. גם דם החטופים שכבר נהרגו, ואלו שבסכנת חיים, נזקף לחובתו של נתניהו.
מפגינים רבים הזדהו בשם הדם שהם וחבריהם שפכו, מלוחמי מלחמת יום הכיפורים דרך "אחים לנשק", דרך ה"מילואימניקים" ועד לכינוי הצבאי של קבוצת "כוח קפלן". נואמים הזכירו את משך שירות המילואים שלהם מאז 7 באוקטובר.
המפגינים היו בני ובנות האליטה הקודמת, זו שלחמה ב-1973 וב-1982. את האליטה החדשה של הציונות הדתית הם כינו "משיחיים הזויים". זה לא שאין משיחיים והזויים בציונות הדתית. יש ויש. אבל קיים גם מאבק על לגיטימציה ומעמד בשם הדם. הציונות הדתית מתגאה בדם בניה שנשפך במלחמה ברצועת עזה. בעיניה, ההקרבה הצבאית מצדיקה את המעמד המוביל, העליון, שתובעת לעצמה הציונות הדתית. ובשם הדם, יש בהם מי שתובעים לא להתיר לפלסטינים לחזור לצפון הרצועה ודורשים להקים שם התנחלויות. דם בשירות המאבק על המעמד החברתי. בעיניי שתי האליטות המתגוששות, ללא דם, אין משמעות לאזרחות. זה גם היה המסר הבוטה של המפגינים לחרדים. הם תבעו מהחרדים שוויון בנטל בשם הדם, לא בשם האזרחות.
הדם הרב של הפלסטינים לא נכח בהפגנה. אף לא אחד מקרב הדוברות והדוברים ציין את דמם השפוך של הפלסטינים הרבים, החפים מכל פשע, שישראל הרגה במלחמה זו. הם אפילו לא הוכנסו לרשימת הדם והאשמה שהוטלה על ידיו של נתניהו ועל פרצופו. הפלסטינים היו שקופים, ללא דם, ללא רעב ומשבר הומניטרי איום, ללא הרס פיסי ופגיעה נפשית קשה. גם המילים שלום והסדר מדיני לא נאמרו. שלום והסדר מדיני הם חלופה להקזת דם. אבל הם נעדרו מההפגנה. שלום והסדר מדיני אינם באופק שאותו מחפש הזרם המרכזי בחברה הישראלית.
מנחם קליין הוא פרופסור אמריטוס למדע המדינה באוניברסיטת בר אילן. קליין היה יועץ למשלחת ישראל במשא ומתן עם אש"ף בשנת 2000 ונמנה עם מובילי יוזמת ז'נבה
אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.
בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.
בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.
זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית
לתמיכה – לחצו כאן
