newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

בסילוואן מעודדים מהחיבור עם מחאת בלפור: "אנשים יצאו מפה בדמעות"

הפגנה יוצאת דופן יצאה מסילוואן לפני כשבועיים: מאות ישראלים הגיעו לשכונה שכאלף מתושביה מאוימים בגירוש וצעדו איתם למחאה השבועית בבלפור. זוהיר רג'בי, ממובילי המחאה בשכונה: "היה מרגש. בשכונה שואלים מתי ההפגנה הבאה"

מאת:

זוהיר רג׳בי, ממובילי המאבק נגד פינוי הבתים בשכונת בטן אל-הווא בסילוואן שבמזרח ירושלים, מרגיש מעודד, כמעט אופטימי. במוצאי שבת לפני כשבוע וחצי, מאות ישראלים הגיעו לשכונה וצעדו לבלפור ביחד עם עשרות פלסטינים נגד פינויי הבתים בשכונה על ידי עמותת מתנחלים. מדובר באירוע נדיר במזרח ירושלים בכלל ובפרט בסילוואן, ״שכונה״ בגודל של עיר שבה הישראלים שמגיעים בדרך קבע הם מתנחלים, מלווים במאבטחים חמושים ובשוטרים.

צעירים מסילוואן בהפגנה בבלפור, 6 בפברואר 2021 (צילום: קרן מנור/ אקטיבסטילס)

צעירים מסילוואן בהפגנה בבלפור, 6 בפברואר 2021 (צילום: קרן מנור/ אקטיבסטילס)

בטן אל-הווא היא שכונה פלסטינית בלב סילוואן, בה מתגוררים קרוב לעשרת אלפים תושבים. מאז שנת 2001 פועלת עמותת ”עטרת כהנים“ כדי להקים התנחלויות בשכונה. בשנת 2004 נכנסו מתנחלים המקורבים לעמותה לשני מבנים בשכונה שנרכשו עבורם על-ידי איש קש פלסטיני, ”בית יהונתן“, מבנה בעל שש קומות שנבנה בניגוד לחוק, ו”בית הדבש“.

מאז 2015, פונו עוד ארבעה בתים על ידי עטרת כהנים. בסך הכל 14 משפחות כבר פונו, כאשר עשרות נוספות ממתינות לפסק דין או להחלטות בערעור. מתחילת 2020 הורה בית משפט השלום על פינוי 23 משפחות, בשבע תביעות שונות – כל המשפחות נמצאות בשלבים שונים של ערעור על ההחלטות. בסך הכל, בסילוואן, כולל בחלקים אחרים שלה, נמצאות בסכנת פינוי מעל 200 משפחות.

הבסיס לכל התביעות הוא חוק הסדרי משפט ומינהל שנחקק ב-1970, שקובע כי יהודים שהיו בעלי נכסים במזרח ירושלים ואיבדו את נכסיהם ב-1948, יכולים לדרוש אותם בחזרה מהאפוטרופוס הכללי. זאת בניגוד לחוק נכסי נפקדים מ-1950, שקבע שפלסטינים שאיבדו את נכסיהם ב-1948 לא יהיו זכאים לדרוש לקבל אותם בחזרה.

״היה מרגש, הערבוב של האנשים שצעדו איתנו עד בלפור״, אומר רג׳בי בשיחה בביתו, הנמצא בסכנת פינוי על ידי מתנחלים בשכונת בטן אל-הווא בסילוואן. ״לאנשים היה הרבה מה להוציא. בכל ההפגנות שעשינו עד היום בסילוואן תמיד המשטרה תקפה אותנו, מעצרים ובלאגן שלם. פתאום אתה הולך וצועק ואף אחד לא מדבר איתך. צעדנו ליד הכניסה לכותל, עיר דוד, ממילא, עד לבלפור. זה כמו שאתה בכלא ופתאום הדלתות נפתחות. הגענו עד לבית של נתניהו. הצעירים צעקו בערבית ביבי גנב. בשכונה שואלים אותי מתי ההפגנה הבאה?״

את הצעדה ארגנו תושבי השכונה בשיתוף ״שלום עכשיו״ ולאירוע הצטרפו פעילים מ"קומי ישראל" ומקבוצות נוספות.

איך הקהל בבלפור הגיב למחאה שלכם?

"אנשים שמחו ואמרו ׳כל הכבוד׳, הם לא שומעים כל יום ערבית בהפגנות שם. הם אמרו ׳בטח שלא מסכימים עם זה, זו עבודה של ביבי נתניהו'. הגענו בכמות לא קטנה, רק מהמשפחה שלי 25 אנשים. יש הרבה ישראלים שבפעם הראשונה באו לסילוואן לדעת מה הולך פה. מהם צווי הפינוי, מי האנשים שרוצים לפנות מהבתים. מדובר בכמעט אלף איש".

ילדים פלסטינים בשכונת בטן אל-הווא בסילוואן, 2021 (צילום: אורן זיו)

ילדים פלסטינים בשכונת בטן אל-הווא בסילוואן, 2021 (צילום: אורן זיו)

איך מסבירים את המציאות לישראלים שבחיים לא שמעו על סילוואן והפינויים?

"אנשים בבלפור ידעו שיש מקום בשם סילוואן, אבל לא ידעו שיש צווי פינוי נגד אלף אנשים שרוצים לזרוק אותם מהבתים. הופתעתי מהכמות שבאו וראו כל מה שקורה. דיברתי בעברית וערבית ואמרתי שאנחנו אנשים שרוצים לחיות בשלום, לא טרוריסטים, כמו שאומרים עלינו. אנחנו בעלי בתים פה משנות ה-60, עוד לפני הכיבוש של ירושלים. חיינו משנות ה-60 עד 2015, אז פתאום ראינו שהקדש בנבנישתי (שכיום נשלט על ידי עמותת עטרת כהנים, א״ז) אמרו שזו האדמה שלהם ושהם רוצים להוציא אותנו מ-86 בתים. לא מדובר על בית אחד שרוצים לקנות, אלא על שכונה שלמה. זו מדיניות של הממשלה, המדינה. כל המשחק הזה ביבי מוביל אותו. הוא נתן את הכוח למתנחלים בירושלים שישלטו על הבתים ועל האדמות והוא נותן לגופים כמו העירייה, כמו קק״ל, כמו האפוטרופוס (הכללי א״ז) לבצע פה הריסות וצווי פינוי.

"אם נתניהו ילך, יהיה שינוי"

רג׳בי, בן 50, הוא ממובילי המאבק נגד הפינויים בשכונה. מביתו נשקפת העיר העתיקה ומתחם אל אקצה, נוף שמסביר את המוטיבציה של המתנחלים להשתלט על האזור. בהמשך הרחוב בו הוא גר נמצאים בית הדבש ובית יונתן, בהם גרים מתנחלים בבתים ממוגנים עם אבטחה קבועה. בסלון ביתו טלוויזיה המחוברת לקרוב לעשרים מצלמות האבטחה המוצבות מסביב לבית ומתעדות את סביבתן 24 שעות ביום למקרה של אלימות מצד המשטרה או המתנחלים.

מבחינת רג׳בי, הקשר בין השחיתות של נתניהו למצב בסילוואן ברור. ״מי שגונב יכול לאשר להם (למתנחלים, א״ז) לגנוב פה את הבתים. כל העם שיצא להפגין בבלפור לא מצדיק את ביבי ויודעים שהוא מושחת. הם יודעים שזה לא טוב למדינה שלהם, שהוא מביא אותם למלחמה. ביבי התרגל לשבת על הכיסא הרבה שנים כמו הדיקטטורים הערבים, ולא רוצה לעזוב".

קרוב לעשרים מצלמות אבטחה מוצבות מסביב לבית ומתעדות את סביבתן 24 שעות ביממה. זוהיר רג׳בי בביתו בסילוואן (צילום: אורן זיו)

קרוב לעשרים מצלמות אבטחה מוצבות מסביב לבית ומתעדות את סביבתן 24 שעות ביממה. זוהיר רג׳בי בביתו בסילוואן (צילום: אורן זיו)

חלק מהמפגינים בבלפור חושבים שהבעיה היא רק נתניהו. אתה מאמין שאם נתניהו יעזוב המצב ישתפר במזרח ירושלים?

"אני חושב אם ביבי נתניהו ילך יהיה שינוי, אפילו במשפטים שלנו, בהתנהגות כלפינו, בדרך של המשטרה. בתקופה האחרונה שוטרים שיודעים שאנחנו מסילוואן או מבטן אל הווא מחמירים איתנו. אם יחליפו את הממשלה, אני בטוח ב-80 אחוז שיהיה שינוי".

אתה חושב שכעת אנשים מבלפור יצטרפו באופן קבוע למאבק שלכם?

"אני מכיר את הישראלים שמגיעים לכאן באופן קבוע (הפעילים נגד הכיבוש, א״ז), אבל אלה שבאו בשבוע שעבר להפגנה הם חדשים. לא היתה לנו פגישה מוקדמת, פשוט ככה התחלנו לדבר. יש הרבה אנשים שלקחו את הפרטים שלי, אמרו ׳אנחנו איתכם׳. כמה כבר דיברו איתי. שיבואו לפה לראות שזורקים משפחות וילדים. הרבה קבוצות שבאו לפה בעבר מחו״ל אמרו לי 'שמענו', אבל זה לא כמו לראות. הם יוצאים מפה עם דמעות בעיניים".

צעדה של פלסטינים וישראלים מסילוואן לבלפור, 6 בפברואר 2021 (צילום: קרן מנור/ אקטיבסטילס)

צעדה של פלסטינים וישראלים מסילוואן לבלפור, 6 בפברואר 2021 (צילום: קרן מנור/ אקטיבסטילס)

תביעות הפינוי באזור מבוססות על הטענה כי השטח עליו הוקמו בתי הפלסטינים בששים השנים האחרונות, הוקדש לפני למעלה ממאה שנה לטובת עניי ירושלים התימנים. בשנות השלושים בעקבות מתיחות בין יהודים וערבים, הורה השלטון הבריטי לתושבים היהודים לעזוב את השכונה וההקדש נעזב. ב-2001 הצליחה עטרת כהנים לקבל לידיהם את ניהול ההקדש, אחרי עשרות שנים שבהן התגוררו פלסטינים במקום, בנו בתים, מכרו וקנו דירות, בלי שאף אחד טען שאין להם בעלות על הבתים. בשנים האחרונות, עטרת כהנים תובעת בשם ההקדש את פינויים של הפלסטינים מבתיהם.

״אנחנו רואים חברי כנסת וחברי מועצה באים לבקר פה בבתים שלקחו המתנחלים״, מספר רג׳בי על הגיבוי שמקבלים המתנחלים. ״זה עניין של מדיניות, לא עניין של בן אדם שקנה בית ורוצה להיות שכן. מי שרוצה לבוא להיות שכן באמת שיבוא, אבל שלא ישן ויחשוב כל הלילה איך לקחת בית ועוד בית ולזרוק אותך מהבית שלך".

בבתי המשפט מתנהלים כיום עשרות תיקים בתביעות פינוי וערעורים על החלטתו פינוי, אתה מאמין שבתי המשפט יסייעו לכם?

"כשאני מגיע לבית המשפט, אני לא רואה שופט. אני רואה איש מעטרת כהנים יושב על כיסא של השופט. הייתי ברוב המשפטים על הבתים, לפעמים העורך הדין של המתנחלים שוכח מילים אז השופט משלים לו שלא יטעה. אז איך אני אאמין בבית המשפט הישראלי? אבל אין לי ברירה, אני חייב לפנות בית המשפט הישראלי כי אין לי מקום אחר. אני יודע שלא נותנים לי את מה שמגיע לי אבל אני חייב ללכת לשם. זה מרגיש שכולם שחקנים, הם עושים סדרה, הכל מתוכנן ואתה לא יודע מה מדובר. אתה שחקן אבל לא יודע מה להגיד״.

בחודש שעבר, במסגרת ערעור לבית המשפט העליון על החלטת פינוי של משפחת דוויק, הורתה השופטת דפנה ברק ארז ליועץ המשפטי לממשלה להביע את עמדתו בנוגע לפינוי הבתים. מדובר בצעד יוצא דופן במשפט אזרחי. ״המדינה מוזמנת להגיד את עמדתה, אם היא תומכת היא הופכת לשותפה אקטיבית״ אומרת חגית עופרן מ״שלום עכשיו״.

אביו של רג׳בי עבד במאפיה וחי ברובע היהודי בעיר העתיקה. בשנות ה-60, לפני הכיבוש הישראלי, עבר לסילוואן. כאמור, מאז כיבוש מזרח ירושלים ב- 67׳, ועד לראשית שנות ה-2000 הרשויות בישראל לא פעלו לפינוי התושבים ואף הכירו בבעלות שלהם.

״לאבא שלי לא היה כסף לבנות לבנים שלו, אז הוא הלך לעירייה וקיבל אישור לבנות 30 מטר על הגג לאח שלי. הוא לקח הלוואה ובבנק היו מסמכים של הבית עד שסיימנו לשלם את ההלוואה. הוא בנה יותר וקיבל קנס, אבל לא צו פינוי או כל דבר אחר״.

למה ב-2015 התגברו הפינויים בשכונה וההליכים נגד המשפחות?   

״המתנחלים החלו בעיר דוד בוואדי אל חילווה, באל-בוסתן (שכונה נוספת שבה יש צווי פינוי, א"ז). הם לא יכולים כרגע להקים את בית המקדש, אז הם פועלים באופן מתוכנן להשתלט על אדמות ועל הבתים בסילוואן. הם מפנים פלסטינים ומכניסים מתנחלים, ביחד עם המנהרות שחופרים פה מתחת לבתים, יהיה להם יותר קל לשלוט באזור.

מאבטחים של המתנחלים החיים בשכונת בטן אל-הווא בסילוואן, 2016 (צילום: אורן זיו)

מאבטחים של המתנחלים החיים בשכונת בטן אל-הווא בסילוואן, 2016 (צילום: אורן זיו)

בסילוואן חיים 60,000 פלסטינים וכמה מאות מתנחלים. למרות מאמצי יהוד של כמעט עשרים שנה, המתנחלים לא מסתובבים לבד ברחוב, אלא מלווים מאבטחים במימון ציבורי, נוסעים ברכבים ממוגנים. את כל השירותים מהחינוך ועד בריאות הם מקבלים בשכונות אחרות.

עם תחילת גל הפינויים ב-2015 והתגברות הנוכחות של מתנחלים בשכונה, גבר גם החיכוך עם המשטרה, שנמצאת לאורך כל שעות היום באזור, עם נוכחות קבועה של שוטרי מג״ב בתוך בית יונתן. ב-2016 הקים רג׳בי מרכז לבני נוער וילדים בשכונה, עם חוגים ופעילות.

״כל יום יש בעיות, באים לעצור או מתנחלים סוגרים את הדרך ובאים לעשות בעיות. הקמנו את המרכז כדי שהילדים פה ישחקו וילמדו בלי בעיות. מאז 2015 נעצרו 300 נערים מתחת לגיל 18. אחרי שהעירייה ראתה שהמרכז עובד יפה אמרו ׳בוא ניתן לך כסף, נשתף פעולה׳. אמרנו להם לא תודה. אם הם רוצים שיקימו בעצמם מרכז״.

מה אתה חושב לגבי העתיד של השכונה?  של המאבק בפינויים?

״אני בן אדם חזק חזק, אבל לפעמים אני יושב עם עצמי ואומר: אם יבוא היום ויוציאו אותי מהבית – מה אני אעשה עם עצמי ועם הילדים? אין לי בעיה שיהודים יגורו פה, אבל אני רוצה לשאול אותך – איזה יהודי יבוא לגור פה בלי כל השירותים העירוניים, עם המצב של התשתיות פה? מרחוק אתה רואה בניינים אחד על השני, אין מרחב. אני בן 50, כל החיים שלי אני פה, פה גדלתי והתחתנתי, יש לי נכדים, כל הדברים היפים והימים קשים היו פה. מעצרים וכלא. היה לי גם מהרע וגם מהטוב. אני כבר מתוכנת לחיים פה. אני יכול לקנות בית במקום אחר, והמתנחלים גם הציעו לי, אבל זה לא יסתדר לי שם, זאת הממלכה שלי".

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf