newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

ביפו לא מבינים את ההתעקשות על כוחנות במקום הידברות

תחילת העבודות לבניית גגון למחוסרי דיור במתחם בית הקברות אל-אסעאף הציתו מזה שבוע מחאות ביפו שבינתיים מסרבות לדעוך. התושבים משוכנעים שחוסר ההתחשבות שמפגינה העירייה הוא ביטוי נוסף לאפליה. בעירייה אומרים: הצגנו מתווה מידתי וראוי

מאת:

על דבר אחד מסכימים השבוע ביפו – אילו המשטרה לא היתה תוקפת ברימוני הלם את שיירת הקטנועים שניסתה להגיע ולקיים תפילה מול בית הקברות אל-אסעאף ביום שלישי שעבר, המחאה היתה עוברת בשקט.

שוטרים בזמן מחאה ביפו נגד הרס בית הקברות אל-אסעאף, בסיום תפילת יום השישי, 5 ביוני 2020 (צילום: אורן זיו)

שוטרים בזמן מחאה ביפו נגד הרס בית הקברות אל-אסעאף, בסיום תפילת יום השישי, 5 ביוני 2020 (צילום: אורן זיו)

ביום שני שעבר החלו העבודות באתר הקבורה העתיק, לאחר שבשנה שעברה פסק בית המשפט לטובת עיריית תל אביב והתיר לה להמשיך את עבודות ההקמה של מבנה חדש לדרי רחוב. עד 2018 שכן במקום מבנה עות'מאני עתיק ששימש כמחסה לחסרי בית.

המהלך עורר זעם רב בקרב לא מעט מתושבי יפו המוסלמים שיצאו למחות. ביום שלישי התארגנה בשעות הערב שיירת קטנועים מעג'מי לכיוון בית הקברות, שנמצא צפונית לכיכר השעון. כשהמוחים הגיעו לכיכר, עשרות שוטרי יס״מ חמושים החלו לזרוק רימוני הלם ולפזר את הנוכחים בכוח. באירוע נפצע אדם דעאיף בן ה-14 שגר בסמוך ויצא לקניות. הוא ספג רימון הלם בראש, נפל ואז נרמס על ידי השוטרים או ההמון שברח מרימוני ההלם. המפגינים, שחלקם השאירו את הקטנועים על הקרקע, רצו חזרה לכיוון רחוב יפת. כמה פחי זבל הועלו באש, פעולה שמאז הפכה לאמצעי מחאה כמעט יומי.

״אנחנו זועקים על הרס הקברים. העירייה מציבה את המשטרה בחזית מולנו. הם מגיעים חמושים מכף רגל ועד ראש, משתמשים בנשק של מלחמה נגד אוכלוסייה אזרחית״, אמר ל״שיחה מקומית״ טארק אשקר, יו״ר המועצה המוסלמית ביפו בסיום התפילה שהתקיימה אתמול (ראשון).

מאז יום שלישי, מדי ערב מגיעים עשרות תושבים להתפלל בדשא שסמוך לטיילת מול אתר הקבורה. המחאה מתפזרת בשקט ובחלק מהלילות, בשעות מאוחרות, צעירים מבעירים פחים ברחוב יפת. ביום שישי אף נזרק בקבוק תבערה לעבר בניין המישלמה בעיר. ביום שישי התקיימה מול בית הקברות תפילה המונית של מאות אנשים מיפו ומערים אחרות. בסיום התפילה צעדו המפגינים על הכביש לכיוון כיכר השעון. המשטרה הכניסה עשרות שוטרי יס״מ חמושים שדרכו על הפרחים בכיכר השעון ועמדו מול המפגינים. ברגע האחרון, כשההרגשה הייתה שהעימות בלתי נמנע, השוטרים קיבלו הוראה וחזרו לאחור.

בנוסף לדיכוי המחאה, הזעם של אלו ששוחחתי איתם מופנה להתנהלות העירייה, שמתבססת על פסק הדין המאפשר בנייה במקום מבלי להידבר עם התושבים. (סיכום של השתלשלות האירועים שכתב העיתונאי בר פלג ניתן לקרוא כאן).

״מהרגע הראשון שגילו את הקברים ושמו אותם בקרטונים, הם ניסו להעלים כשמונים שלדים. רשות העתיקות בגיבוי של בכירי העירייה ניסו לגנוב אותם״, אומר אשקר. באפריל 2018, לאחר שבמהלך העבודות נמצאו עצמות אדם, העירייה הזמינה את אנשי רשות העתיקות שמצאו 60 שלדים במקום. גם תושבים מיפו הגיעו והחלו למיין את העצמות ולהציב מחדש קברים. לאחר מכן המועצה האסלאמית עתרה לבית המשפט, שהוציא צו מניעה להמשך העבודות. בינואר השנה פסק בית משפט השלום לטובת העירייה. ״אז היו צריכים לבוא ולעצור, במקום מאות אלפי שקלים ששפכו פה העירייה והמשטרה על אבטחה״, אומר אשקר.

תפילה במחאה על הרס בית הקברות אל-אסעאף, 5 ביוני 2020 (צילום: אורן זיו)

תפילה במחאה על הרס בית הקברות אל-אסעאף, 5 ביוני 2020 (צילום: אורן זיו)

חבר מועצת עיריית תל אביב מטעם רשימת יאפא, עבד אבו שחאדה, תושב יפו, התפטר השבוע מהקואליציה העירונית במחאה על המשך העבודות. ״מה שראינו השבוע זה שיש גבול לכוח. אתה יכול להשתמש בכוח, אבל אחרי זה תהיה תגובה״, הוא אמר ל״שיחה מקומית" ליד בית הקברות, במהלך פעולת המחאה שהתקיימה אתמול. ״השאלה היא האם אתה מוכן לשרוף את העיר?״, הוא אומר ומכוון לחולדאי. ״הבקשה לא לפגוע בעצמות ולא לחלל קברים היא דרישה בסיסית, מי שמסרב לראות זאת מגלה אטימות כלפי התושבים. ההסתמכות על החוק היבש זו פשוט אטימות. זה שהיה פה מבנה, זו לא סיבה להמשיך לבנות״, אומר אבו שחאדה. עם זאת הוא לא שולל חזרה לקואליציה אם יימצא פתרון למשבר.

במקביל, בסניפי חד״ש בתל אביב וביפו מתקיימים בימים האחרונים דיונים לגבי אופן התגובה שצריך לנקוט. לדברי אמיר בדראן, תושב יפו ונציג חד״ש בקואליציה העירונית (וחלק מ״אנחנו העיר״ בראשות אסף הראל), החלטה בנושא טרם התקבלה. אם יחליט בדראן לפרוש, החלטתו עשויה לערער את יציבות הקואליציה של חולדאי ואף להשפיע על חברי מועצה נוספים לפרוש.

״הדברים נבדקים״, אמר בדראן ל״שיחה מקומית״. ״אנחנו מפלגה וסיעה דמוקרטית, יש מוסדרות ואנחנו מתכוונים לקבל החלטות בצורה דמוקרטית. יש סבב התייעצויות בסניפים, ברגע שנקבל החלטה ניידע אתכם".

לדברי בדראן הוא שוחח עם שורת גורמים בעירייה בדרכים רשמיות ולא רשמיות. "לצערי בינתיים אין תזוזה בעמדת העירייה. אני מבין את החשש בעירייה, אבל אני אומר שגם אני וגם הוועדה העממית לא מנסים לכופף אף אחד אלא להגיע לפתרון".

בדראן מדגיש כי הוא ותושבי יפו לא מתנגדים לפרויקט לחסרי הבית. ״אנחנו רוצים שהוא יקום, אבל במקום חלופי. פסק הדין מתייחס רק לחוק היבש, אבל אם היה מדובר בבית קברות יהודי היתה קמה מהומת אלוהים. מדובר בעשרות קברים ולא בכמה עצמות, כפי שמתואר על ידי דוברות העירייה. זה נושא שצריך להסעיר את הרגשות של כל בן אדם, לא משנה מאיזו דת. גם אם זה בית קברות לא פעיל, עדיין מדובר בנושא רגיש, והעירייה היתה צריכה לנהוג אחרת. הם מתייחסים לזה כאל עוד פרויקט, אבל לא מדובר במשהו זניח״.

"לנו – החרדים – מרביצים, בכם יורים"

עד כה המחאה הלילית ביפו כללה שריפה של כמה עשרות פחים באזור רחוב יפת, הרחק מהמרכז התיירותי של העיר, שריפת שלושה כלי רכב, ניסיון הצתה של המישלמה (זרוע של העירייה ביפו) וניפוץ של חלון של אוטובוס. לא מחאה זניחה במונחים ישראליים, אך אופן ההצגה שלה, שלה שגרם אף לאזהרת מסע אמריקאית לאזור, ודיווחים על ״מהומות״, מעט מוגזם.

״זאת התוצאה כשהם ממשיכים ללחוץ על האוכלוסייה ואנחנו עם הגב לקיר, גם בסיפור המקומות הקדושים, גם בכלכלה, מכל הבחינות לוחצים ולוחצים בסוף זה מתפוצץ״, אומר אשקר, שקרא פעם אחר פעם למחאה לא אלימה.

גם בעיני אבו שחאדה, המחאה היא לא רק על נושא הקברים: "יש את הסנטימנט כלפי המקום, כלפי הפגיעה ברגשות דתיים. תוסיף לזה את הלחצים בעקבות סגר של חודשיים ואת האלימות המשטרתית המגברת בשנה האחרונה. יפו מלאה באירועים. כל הדברים האלה היו כור היתוך למחאה גדולה״.

כמו בכל ערב, גם אתמול הגיעו עשרות תושבים להתפלל את תפילת הערב מול בית הקברות. למקום הגיעו גם חברי הכנסת אחמד טיבי ואוסאמה סעדי מהרשימה המשותפת.

״מ-48' ועד היום מאות בתי קברות נהרסו על ידי הרשויות בישראל״, אמר אחמד טיבי מול בית הקברות. ״לעיריית תל אביב יש אדמות רבות, הם יכלו למצוא מיקום אלטרנטיבי לבניין. המועצה האסלאמית הציעה פתרון והעירייה דחתה״.

חברי הכנסת אחמד טיבי ואוסמה סעדי בביקור אצל הנער אדהם דעאיף שנצפע במחאה, 14 ביוני 2020 (צילום: אורן זיו)

חברי הכנסת אחמד טיבי ואוסמה סעדי בביקור אצל הנער אדהם דעאיף שנצפע במחאה, 14 ביוני 2020 (צילום: אורן זיו)

הוא הדגיש שמדינות ערביות וגם בישובים ערבים בארץ שומרים על כבוד אתרי קבורה ובתי כנסת יהודים, ״אנחנו מצפים לאותו דבר בתל אביב״.

לאחר התפילה, הם צעדו כמה מאות מטרים לביתו של דעאיף בן ה-14, שנפצע כאמור ביום שלישי שעבר, שבר את ידו ונזקק ל-20 תפרים בראשו. ״הלכתי לחנות ושמעתי בום, נפלתי ודרכו עלי, עד שפינו אותי לבית החולים״, סיפר הנער.

״למה המשטרה מגיעה עם נשק אוטומטי? למה היחס הברוטלי? למה אי אפשר לתת לאנשים להפגין ולהביע קול של מחאה?" שאל טיבי בעודו יושב לצידו של דעאיף.

לתפילת הערב ולביקור בביתו של דעאיף הגיע גם הרב אליהו קופמן מאתרא קדישא, ארגון הפועל להגנה ושמירה על קברים. ״המאבק פה הוא כמו שלנו נטו. כמו שמשחירים את החרדים, ככה משחירים גם אותם. הם היו מוכנים לפשרה, שגם אנחנו מכירים בה, שיבנו מעל בית הקברות וישמו שלט 'פה היה בית קברות'״.

קופמן מספר שהגיע מבית שמש להזדהות עם תושבי יפו כבר ארבע פעמים בשבוע האחרון. ״גם דגל תורה וגם ש״ס תומכים בעניין, אנחנו לא רוצים שיחפרו בקברים שלהם כמו שאנחנו לא רוצים שיחפרו אצלנו״. כשכתב של ערוץ 20 שאל אותו על אלימות המפגינים, הוא לא התרגש והשיב: ״אנחנו מכירים את זה מההפגנות שלנו. הכל פרובוקציה של המשטרה״. לקראת סיום הביקור אצל דעאיף, קופמן אמר לנוכחים: ״זה אותו הדבר, לנו – החרדים – מרביצים, ובכם יורים״. ״זה הבדל של חיים ומוות״, ענה לו ח״כ סעדי.

ומה הפתרון? על פי ח״כ סאמי אבו שחאדה מהרשימה המשותפת, בעצמו תושב יפו, על העירייה היה לקדם הידברות אמיתית. אבו שחאדה: ״זו מדיניות מאוד ישנה שאין באמת שיתוף של הציבור. היה אפשר להגיע לפשרה וקצת לאחות את הקרע של יחסי האי אמון בין תושבי יפו לעירייה, להראות שחולדאי יכול להיות גם אנושי. אנחנו לא נגד פשרות, רק רצינו להיות חלק מההחלטה״.

לדברי אבו שחאדה, שיתוף ציבור אמיתי הוא לא לבוא לדיונים עם התושבים אחרי שתוכניות כבר מאושרות ורגע לפני הבנייה. ״אני לא מצליח להבין את התנהלות העירייה, שהיא חזקה ועשירה. לא חסרים מבנים, קרקעות ומשאבים כדי לבנות בית לדרי רחוב. האקט הזה מלא באלימות, גם אם אף אחד לא היה מתנגד״.

ממשטרת ישראל נמסר לגבי פציעתו של דעאיף:

"הטענות שהוצגו חוטאות לאמת ולצערנו אינן משקפות כלל את פעילות המשטרה בכל ימות השנה למען הציבור כולו בעיר יפו ובכל מקום אחר. בתקופה האחרונה המשטרה מתמודדת עם קומץ פורעי חוק המפרים את הסדר הציבורי ופועלים באלימות משולחת כל רסן ברחובות העיר. המשטרה תמשיך לפעול בכל מקום שבו תזהה הסתה, אלימות והפרות סדר, למען שלומם, ביטחונם ושגרת החיים התקינה של כל תושבי העיר יפו והמבקרים בה".

מעיריית תל אביב נמסר בתגובה:

"הקמת הגגון על השטח המדובר היא בהתאם להחלטת בית המשפט, אשר פסק בינואר 2020 כי העירייה יכולה להמשיך ולבנות במקום, על אף שהתגלו בו שרידי קברים. שרידים אלו התגלו בעקבות החלטת העירייה לפני שנתיים לבנות גגון מורחב ומשופר על מגרש שבו פעל במשך שנים רבות מעון לדרי רחוב.

עיריית תל אביב יפו הציגה לנציגי הקהילה והמועצה האיסלאמית מתווה מידתי וראוי הכולל סריקה ידנית ורגישה בקרקע כדי לאתר ולמפות עצמות בשטח מבלי להזיזן. עם תום הבדיקות יסומן מיקום העצמות על גבי מפה ותיבחן האפשרות להציב סביבן כלונסאות – מה שיאפשר בנייה של המבנה המתוכנן מבלי להזיז את העצמות. אם מיקום העצמות לא ישאיר ברירה אחרת – תישקל האפשרות להזיז במינימום הנדרש את מיקום העצמות בתוך השטח, תוך הקפדה יתרה על כבוד המת כראוי. עבודות אלו יבוצעו בפיקוח דקדקני של מנכ"ל המכון הישראלי לארכאולוגיה ויתועדו על ידי קרן ת"א לפיתוח.

עתה, בתום כמעט שנתיים ממועד גילוי שרידי העצמות לראשונה וזמן דומה של הידברות ופשרות מצד העירייה – עיריית תל אביב יפו ממשיכה בעבודות הבינוי, תוך הקפדה ושמירה על כבוד המת עד כמה שניתן. במקביל, וללא קשר העירייה ממשיכה לקדם את הסדרת בית הקברות טאסו כבית קברות מוסלמי ותסייע בשיתוף הקהילה בהיבט התכנוני והכספי במידה ויידרש.

עוד יצוין כי למבנה הגגון החדש והמושקע ישנה חשיבות ציבורית לצורך שיקומה של אוכלוסייה חלשה ומתן מענה למאות דרי רחוב. חזרתו לפעילות הינה הכרחית, במיוחד לנוכח העובדה שמבנה הגגון הישן שעמד במקום נהרס לפני כשנתיים ומאז, ישנו מחסור משמעותי במיטות עבור דרי הרחוב בעיר".

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
מבט על ורשה מהמרפסת של הטירה המלכותית, ציור של ברנרדו בלוטו מ-1773 (באדיבות המוזיאון הלאומי של ורשה)

מבט על ורשה מהמרפסת של הטירה המלכותית, ציור של ברנרדו בלוטו מ-1773 (באדיבות המוזיאון הלאומי של ורשה)

המהפכה החינוכית שהקדימה את זמנה

כבר ב-1774 הבינו בחבר העמים של פולין וליטא ש"אין לכפות משמעת באמצעות פחד, אלא באמצעות מנהיגות והבנה", שהכיתות צריכות להיות מעוצבות "כך שהילד לא יראה את בית הספר כבית סוהר", ושרק הממסד האזרחי יכול להניב חינוך אוניברסלי שוויוני וחופשי

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf