בין לבנון לגדה: המחיר הקטלני של "טיולי" המתנחלים
קו ישיר עובר בין התקרית שבה נהרג גור קהתי בלבנון ובין האירוע בכפר תל: בשני המקרים, חיילים שילמו בחייהם על השימוש הפוליטי שמתנחלים עושים במושג "ידיעת הארץ"
המטרה בסיורים היא לא רק להפגין נוכחות, אלא גם למחוק ברגליים את ההבחנה בין שטחי A, B ו-C. מתנחלים משקיפים אל קבר יוסף בשכם, ספטמבר 2009 (צילום: נתי שוחט / פלאש90)
אירוע כמו זה שהתרחש ביום שישי האחרון בכפר תל, והסתיים במותם של רס"ן יובל עזרא, בניהו מלט וארבעה פלסטינים – פארוק, אבראהים, ג'וואד ועומראן רמדאן – היה צפוי מראש. השאלה היתה רק מתי והיכן יתרחש. מותו המיותר של רס"ן עזרא הוא תוצר ישיר של תרבות הטיולים בגדה המערבית, שעם מייסדיה נמנה כמובן זאב (ז'אבו) ארליך, שקיים מאות ואולי אלפי סיורים כאלה במרוצת השנים. את חייו סיים ז'אבו כאשר הצטרף לפעילות מבצעית בלבנון בחיפוש אחר כתובת עתיקה. על החיפוש הזה שילם בחייו גם החייל גור קהתי.
>> תחקיר: הפלסטיני שחטף נשק בכפר תל נורה למוות כשלא היה חמוש
צריך להגיד: אין הבדל מהותי בין התקרית שבה נהרג סמ"ר קהתי בלבנון ובין האירוע שבו נהרג רס"ן עזרא בגדה. בשני המקרים, נוכחות החיילים במקומות האלה היתה תולדה של השימוש שעשו אזרחים באתוס "ידיעת הארץ" כדי לקבוע עובדות בשטח, תוך רתימת הצבא להשגת מטרתם, בתיאום עימו או בלא תיאום.
השימוש במנגנון הזה אינו מוגבל לסיורים בכפרים בשטחי A ו-B, אלא כולל גם עשרות כניסות לאתרי דת ומורשת בלב אוכלוסייה פלסטינית – כמו קבר יוסף בשכם וקבר יהושע בן נון בכיפל חארס. ההבדל היחיד בין הסיור בתל ובין ה"סיורים" האחרים הוא אך ורק בכך שבתל שילמו ישראלים בחייהם על האג'נדה המתנחלית.
האירוע שהתרחש בכפר תל, שבשטח B, חשף שוב את השיטה. כמו בסיורים רבים אחרים, גם בסיור הזה השתתפו ילדים ונערים. המטרה לא היתה רק להפגין נוכחות, אלא גם למחוק ברגליים את ההבחנה בין שטחי A, B ו-C.
המתנחלים צעדו לתוך כפר תל, יצרו חיכוך ונתקלו בהתנגדות מצד התושבים. למקום הוזעקו חיילים שנדרשו להפריד בין הצדדים. בתיעודים שפורסמו נראים חיילים מנסים להרחיק נערים יהודים שקוראים "נקמה נקמה" עוד לפני הירי. עד כה לא ברור לחלוטין מי ירה והרג את שני הישראלים, אבל תחקיר של אורן זיו ואריאל קן ב"שיחה מקומית" מפריך את הגרסה הראשונית שפורסמה בתקשורת הישראלית, שלפיה היה "פיגוע" מתוכנן.
בתגובתו הרשמית מסר צה"ל כי הוא רואה את האירוע בחומרה משום שהסיור לא תואם עימו. זוהי כמובן היתממות. הצבא מכיר היטב את הפרקטיקה הזו ומעולם לא פעל כדי לעצור אותה. להפך. לפני כחצי שנה הגיעה קבוצת מתנחלים המכנה עצמה "חרגבים" לסיור בסלפית. חבריה נעצרו בכניסה לעיירה על ידי המשטרה הפלסטינית.
לפי דיווחים בתקשורת, צה"ל הביע מורת רוח דווקא מאופן פעולתם של השוטרים הפלסטינים, אף שייתכן מאוד שבכך מנעו מהסיור בסלפית להסתיים כפי שהסתיים הסיור בכפר תל. הצועדים לא נחקרו, ואותה קבוצה לא רק ממשיכה לצעוד ולהצהיר שאין הבדל בין שטחי A, B ו-C, אלא אף זוכה לסיקור קבוע ואוהד בתקשורת המתנחלים.
הצבא נותן גיבוי לסיורים. הצבא מאבטח אוטובוס של ישראלים בדרכם לקבר יוסף בשכם, 17 במרץ 2026 (צילום: נאסר אשתיה / פלאש90)
מיד לאחר האירוע ביום שישי ציינה קבוצת "חרגבים" כי מלט סייע לה בקביעות בעניינים מנהלתיים. גם ארגון "שומרים על הנצח" – גוף המתמקד בהעמקת האחיזה הישראלית בגדה באמצעות ארכיאולוגיה – הציג את מלט כפעיל שסייע במניעת הרס עתיקות. החיבוק הזה אינו מפתיע, אך מטרידה הרבה יותר העובדה שגם יחידת קמ"ט ארכיאולוגיה במנהל האזרחי מיהרה לקשור עצמה למלט ושיבחה אותו על ש"עסק במעקב אחר כלי תקשורת פלסטיניים" ועדכן אותה בדחיפות על "מגמות שוד והרס".
מלט אינו מקרה יחיד: הערבוב בין סיורים בשטחים ובין לבישת מדים או עבודה עם צה"ל הוא נורמה שגורה. מאיר רוטר, מראשי קבוצת "עמיתים לטיולים", שמוציאה סיורים המוניים לגדה, ואחת הדמויות המובילות בסימון נקודות באפליקציית הניווטים "עמוד ענן" גם בשטחי A ו-B, הוא בעצמו שוטר. בשנה האחרונה תועד רוטר נכנס לכפר פלסטיני בשטח A בליווי כוחות צבא ולוקח עימו עתיקה ללא סמכות, כשהוא לובש מדי שוטר.
דוגמה מובהקת נוספת היא ישראל שפירא, מורה דרך ומשפיען רשת חרדי (שאת ספריו עוד הספיק ז'אבו ארליך לערוך). שפירא מפרסם בקביעות יעדים בשטחי B, ולאחרונה אף העלה סרטון שבו הוא נראה מטייל נרגש בכפר פלסטיני שתושביו נמלטו, ומזמין את צופיו ל"סיורי נכבה". אותו שפירא הוזמן לאחרונה על ידי צה"ל להעביר סיורים רשמיים לחיילים.
כשמחברים את הנקודות הללו – מרוטר שלוקח עתיקות במדים, דרך שפירא שמחנך חיילים ומזמין ל"סיורי נכבה", ועד למלט שהופך ל"מודיע" רשמי של קמ"ט ארכיאולוגיה – מבינים שהמערכת הצבאית אינה סובלת מ"כשל אבטחתי". היא סובלת מעיוורון מרצון.
צה"ל לא נגרר לאירועים האלה בעל כורחו; כבר עשרות שנים הוא מתפקד כחברת אבטחה פרטית של מתנחלים המשתמשים בתיירות, במורשת ובארכיאולוגיה כדי לקבוע עובדות בשטח, בתיאום מראש או בתיאום בדיעבד. כל עוד המדינה והצבא יסתפקו בהודעות על "חוסר תיאום" ובה בעת יוסיפו לחבק את "המטיילים", חיילים ימשיכו לשלם בגופם ובחייהם על סיורי הריבונות של המתנחלים.
בזמן שרבים כל כך בתקשורת הישראלית זנחו את תפקידם והתגייסו לשמש ככלי תעמולה, שיחה מקומית גאה להיות מי ששומרת באופן עקבי על אמות מידה עיתונאיות וערכיות. אנחנו גאות וגאים להיות כלי התקשורת היחיד בעברית שמביא קולות מעזה באופן עקבי, ושחושף שוב ושוב את המנגנונים מאחורי מדיניות הלחימה הישראלית. התפקיד שלנו בשדה התקשורת הישראלית הוא חשוב וייחודי, ונוכל להמשיך למלא אותו רק בעזרתך. הצטרפות לחברות שיחה מקומית, על ידי תרומה חודשית קבועה בכל סכום, תסייע לנו להמשיך ולחשוף את המציאות. התרומות מקהל הקוראות והקוראים לא רק מסייעות לנו כלכלית, הן גם עוזרות לנו להבין שיש מי שעומדים מאחורינו, ושעבודתנו חשובה להם.
לתמיכה בשיחה מקומית
