לתושבי הדרום נמאס, ובצדק
התושבים מתחילים להתקומם כי הם לא מוכנים לחיות במציאות של רקטות ומנהרות ולא מוכנים לחזור לשגרה. הם צודקים, וחובתה של המדינה להגן עליהם בדרך האחת שמציעה שקט ארוך טווח
יותר ויותר מסתמן של"עורף החזק" של ישראל, שתמיד אומרים לו שתפקידו לשבת בשקט ומשבחים את שתיקתו, פשוט נמאס. ובצדק. תושבי הדרום מוחים על כך שהמדינה לא מספקת להם "כיפת ברזל כלכלית" כמו שהבטיחה והעסקים משלמים את המחיר. יותר מזה, הם בעיקר מסרבים לקבל את גישת החזרה לשגרה שהמדינה מנסה להכתיב להם.
במהלך הפסקת האש שבוע שעבר היו תושבי הדרום היחידים שהתעקשו להצביע על כך ששום דבר לא נגמר, נערכו להקים מחנה אוהלים בגן הוורדים, והבוקר מדווח בוואינט שרבים מהם מסרבים לעזוב את המקלטים הבטוחים שמצאו בצפון ולחזור לחיים המטורפים בין רקטות ומנהרות. חלקם תומכים בהמשך המבצע, חלקם מתנגדים לו, כולם מתחילים להגיד לממשלה שככה אי אפשר עוד.
תושבי הדרום חיים כבר שנים תחת אש. כיפת ברזל שיפרה את חייהם, אבל היא לא תחליף לשקט ולהפסקה מוחלטת של הלחימה. למרות שהמנהרות מעזה לא שימשו עד כה לתקיפה על אזרחים, אין סיבה לחשוב שהן לא תוכלנה לשמש נגדם בעתיד.
זה מה שהופך את סיבוב הלחימה הזה לשונה כל כך מקודמיו. תושבי הדרום דורשים, ובצדק, שיינתן להם ביטחון אחת ולתמיד, לא עד הרקטה הבאה ועד המנהרה הבאה. תושבי עזה דורשים, ובצדק, את הסרת המצור, חידוש הקשר לגדה המערבית, אפשרות לחופש תנועה ולייבוא ולייצוא.
שתי המטרות האלה, המוצדקות מאין כמותן, משלימות אלה את אלה. אפשר וצריך להסיר את המצור עם פיקוח שיבטיח את ביטחון ישראל, ואפשר וצריך לדרוש בתמורה הפסקה מוחלטת של האש על הדרום. לא כסוף הסיפור, אבל כבסיס בונה אמון למשא ומתן המדיני האמיתי שצריך להתקיים לסיום הכיבוש ולשלום.
כמו שנועם אומר, זה לא יבטיח ביטחון מיידי. אפילו סביר להניח שיהיו עוד קורבנות בדרך. אבל בניגוד לדרך המלחמה, שמציעה רק עוד ועוד קורבנות לעד, דרך השלום מציעה אפשרות משמעותית לשינוי, מציעה תקווה.
גם למען תושבי הדרום, זו הדרך בה צריך ללכת.
הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.
כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.
אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.
הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית
