newsletter icon
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

בנגב המדינה לא מחכה לפראוור כדי להרוס בתים

הקפאת תוכנית פראוור הובילה לחגיגות ניצחון בקרב הפעילים שמחו נגדה. אלא שבשטח, בהיעדר תוכנית או מחאה, הריסות הבתים נמשכות ללא מפריע

מאת:

רגע אחרי אחת מנקודות השיא של המאבק נגד תוכנית פראוור הודיע השר לשעבר בני בגין, מי שכיהן כשר הממונה על יישום התוכנית בממשלה הקודמת, על הקפאתה. קשה לקבוע מה הוביל להמלצתו של בגין להקפיא את התוכנית, ביקורות מימין, ביקורות משמאל, או ההפגנה בחורה, שמשכה את תשומת ליבם של הישראלים שלרוב נוהגים להתעלם מהמאבק בנגב. בפועל, נראה שאחת ההשלכות העיקריות של ההקפאה היא העלמותה של המחאה נגד תוכניות הממשלה לאזרחיה הבדואים בנגב.

השאלה היא מה יקרה עכשיו, או מה קורה עכשיו, לאחר ההודעה על הקפאת התוכנית. בפועל, זמן קצר לאחר ההודעה של בגין, מונה שר החקלאות יאיר שמיר לאחראי על קידום התוכנית. ארבעה חודשים חלפו מיום הקפאתה הרשמית של התוכנית, ועל אף הודעת משרד החקלאות על הקפאה בת חודש אחד בלבד מיום העברת התוכנית לאחריות המשרד בתחילת ינואר השנה, לא ברור אם התוכנית עתידה להיגנז או לשוב לדיונים לאחר הפגרה.

הפגנת יום הזעם נגד תוכנית פראוור בחורה, 30 בנובמבר 2013. צילום: אקטיבסטילס

הפגנת יום הזעם נגד תוכנית פראוור בחורה, 30 בנובמבר 2013. צילום: אקטיבסטילס

מסיכום הריסות המבנים בכפרים המוכרים, הבלתי מוכרים ובעיירות הבדואיות בנגב, שמתפרסמות באתר רשות מקרקעי ישראל, עולה כי כוחות הרשות הרסו 56 מבנים בנגב, ועוד 22 מבנים נהרסו על ידי בעליהם מתחילת שנת 2014 ועד סוף מרץ. לפי רשימת הריסות הבתים של פורום דו-קיום בנגב, בחודש אפריל נהרסו עוד לפחות 7 בתים בנגב, אחד מהם על ידי הבעלים.

תוכנית פראוור אולי הוקפאה, אבל בשטח ממשיכות הרשויות ליישם בפועל את מדיניות הריסות הבתים, מתחת לרדאר של רבים ממתנגדי התוכנית. צווי הריסה מודבקים מדי יום על בתים, ושיירות של בולדוזרים מובלים על משאיות, מלווים כוחות משטרה, הפכו לחלק בלתי נפרד מהנוף המקומי. במקום לעשות זאת מתוקף "החוק להסדרת ההתיישבות הבדואית בנגב" – פשוט הורסים באמצעות חוקים אחרים.

בן משפחת אבו-ג׳ודה לצד אחד מבתי המשפחה בכפר הבדואי הבלתי מוכר א-זערורה  שנהרס על ידי המדינה, 9 באפריל 2014. צילום: יותם רונן / אקטיבסטילס

בן משפחת אבו-ג׳ודה לצד אחד מבתי המשפחה בכפר הבדואי הבלתי מוכר א-זערורה שנהרס על ידי המדינה, 9 באפריל 2014. צילום: יותם רונן / אקטיבסטילס

ההודעה על הקפאתה של תוכנית פראוור הורידה אותה מסדר היום הציבורי, ואף הובילה לחגיגות ניצחון בקרב מתנגדיה השונים. אך בעוד שהחגיגות מובנות יש לזכור שהתוכנית, עם שם או בלי, ממשיכה לבוא לידי ביטוי יום-יום בנגב. המאבק על זכותם של הבדואים להתגורר בכפרים שהוקמו עוד לפני הקמת המדינה, או באלה שנוסדו בשנות ה-50 לאחר שהמדינה העבירה אליהם את התושבים, עוד ארוך. דווקא עכשיו, כשהממשלה לקחה ממתנגדי התוכנית את השם שכולם מחו נגדו, המאבק הזה חייב להימשך.

בזמן שרבים כל כך בתקשורת הישראלית זנחו את תפקידם והתגייסו לשמש ככלי תעמולה, שיחה מקומית גאה להיות מי ששומרת באופן עקבי על אמות מידה עיתונאיות וערכיות. אנחנו גאות וגאים להיות כלי התקשורת היחיד בעברית שמביא קולות מעזה באופן עקבי, ושחושף שוב ושוב את המנגנונים מאחורי מדיניות הלחימה הישראלית, שגובה את חייהם של עשרות אלפים בעזה ומפקירה למותם את החטופים הישראלים. התפקיד שלנו בשדה התקשורת הישראלית הוא חשוב וייחודי, ונוכל להמשיך למלא אותו רק בעזרתך. הצטרפות לחברות שיחה מקומית, על ידי תרומה חודשית קבועה בכל סכום, תסייע לנו להמשיך ולחשוף את המציאות. התרומות מקהל הקוראות והקוראים לא רק מסייעות לנו כלכלית, הן גם עוזרות לנו להבין שיש מי שעומדים מאחורינו, ושעבודתנו חשובה להם. 

לתמיכה בשיחה מקומית
מרים אבו-דקה (צילום: באדיבות משפחת אבו-דקה)

מרים אבו-דקה (צילום: באדיבות משפחת אבו-דקה)

העיתונאית מרים אבו-דקה היתה חברה שלי. ישראל הרגה אותה

אחרי ההתקפה על בית החולים נאסר, הקריאה שלנו הפכה יותר דחופה: העיתונאים הפלסטינים צריכים הגנה בינלאומית עכשיו, או שקולה של עזה יושתק

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf