שיר מפרסית: נביעה
מאת אחמד שאמלו
תרתי אחר עינייך בחושך
מצאתי את עינייך בחושך
ולילי נמלא כוכבים
**
קראתי לך
לבי קרא לך בלילות האפלים ביותר
ונישאת עד אלי על גבי הד קולי
בידייך שרת שירים לידיי
בעינייך זימרת לעיניי
בשפתייך לשפתיי
בגופך שרת שירים לגופי
אני
נאספתי אל עינייך
אל שפתייך
נאספתי אל גופך
ודבר מה שקע בקרבי
דבר מה פרח בי
ונרדמתי שוב בחיק ילדותי
ומצאתי שוב את חיוכי
ההוא שאבד לי
**
כשהספק קינן בי
ידייך זרמו לעברי כנביעה
ואני חיבקתי את הספק כמו בובה
ונרדמתי
בחיקך שהיה עריסת חלומותיי
וחיוך ילדותי חזר לשפתיי
שרת לי שיר ערש בגופך
עינייך היו איתי
כשעצמתי את עיניי
כי שמתי מבטחי בידייך
**
החשיכה מאיימת
והלילות הם פושעים
**
אני קורא לך
הקשיבי
לבי הוא הקורא בשמך
הלילה צר עלי מכל עבר
ואני מביט בך
מחלונות לבי מסתכל על כוכבייך
כי כל כוכב הוא שמש קטנה
ואני מאמין בשמש
ואני מאמין בים
כי האדם הוא נביעת השמש
ועינייך
הן נביעת הימים
אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.
בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.
בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.
זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית
לתמיכה – לחצו כאן