"זה יותר גרוע מעופרת יצוקה, הצבא רוצה לגרום לאזרחים סבל"
רג'י סוראני הוא המייסד והמנכ"ל של ארגון זכויות האדם הפלסטיני PCHR. בשיחה מעזה עם מיכאל ספרד, היועץ המשפטי של "יש דין", הוא מספר על השבועיים האחרונים בעזה, ובעיקר על הימים מאז הפלישה
רג'י סוראני, PCHR: הלו
מיכאל ספרד, יש דין: רג'י? זה מיכאל, אתה יכול לדבר עכשיו?
ר: כן, כן.
מ: אז מה קרה אתמול בלילה?
ר: היה לילה קשה, הכי גרוע בשבועיים האחרונים. זה לא יאומן. אמבולנסים לא מצליחים להגיע לאזורים שהיו נתונים תחת הפצצות כבדות של טנקים ו-16F. אתמול השתמשו גם במטוסי 22F. ויש פצצות מסוג חדש שלא הכרנו קודם לכן, שיוצרות תחושה של רעידת אדמה בבית. הכל רועד.
מ: אין התראות לפני הירי?
ר: לא, לא, לא. זה פשוט נוחת לאנשים על הראש. זה אזור מלחמה, לא רק הפצצות. זה אזור מלחמה. אתה רואה להבות אדומות כל הזמן. יש 6-8 פצצות בדקה, לא כל עשר דקות או כל שעה. כל מזרח עזה – זייתון, שג'עיה, מזרח ג'באליה, המחנות, מזרח חאן-יונס, מזרח רפיח…
מ: העיתונות הישראלית אומרת שצה"ל נתן הודעות מראש על אזורים שאזרחים יכולים ללכת אליהם. יש מקומות שבטוח להיות בהם?
ר: ממש לא. אין שום מקום בטוח בעזה. אתה יכול להיות ברחוב, במשרד או בבית שלי ואתה תופצץ בכל מקרה. שישים מטר מהבית שלי בית הופצץ מ-16F וזה יכול לקרות בכל מקום. בין אם זה 16F או מל"ט או 22F, שבו השתמשו הלילה. מיכאל, אני אומר לך, עזה, 350 קילומטרים רבועים, שני מיליון אנשים גרים פה. זה אחד האזורים הכי צפופים בעולם. אתה יכול להגיד לאנשים בצפון או במזרח לזוז, אבל אתה נותן הוראות כאלה ל-300 אלף איש. הם אמרו לאנשים במזרח חאן יונס ללכת. לאן הם אמורים ללכת?
עד כה יש 70-80 אלף אנשים שעזבו מאתמול (19.7), אבל לאן הם אמורים ללכת? כל בית ספר של אונר"א יכול לאכלס 1000-2000 איש, ויש כבר מחסור [בציוד] שם. זה טירוף. לא ראיתי דבר כזה בכל חיי.
(הקשיבו לשיחה כאן:)
לילות ללא שינה
מ: אתה חושב שזה יותר גרוע מעופרת יצוקה?
ר: זה היה בדיחה בהשוואה למה שיש עכשיו, שהוא ממש רציני. נראה לי שהצבא מאבד את השפיות. הם ממש רוצים לגרום לטרור ולסבל של אזרחים. אין לי בעיה כשמתקיפים את פתח, חמאס, את החזית העממית – להם יש כוח, והם אנשי התנגדות. אבל אני מדבר על פגיעה בבשר החי, הם מפציצים בכוונה בתים של אזרחים. לכן המשפחות בורחות. אני בספק אם מישהו אחד ממיליון אנשים ישן בכל עזה הלילה.
מ: לפי הנתונים שלכם כמה אזרחים נהרגו מההתחלה?
ר: רק אתמול נהרגו משהו כמו 70-80 הרוגים, ומאות פצועים.
מ: כמה מההתחלה?
ר: כבר עברנו את ה-420.
מ: אמרת לי שיש חשש לשימוש ב"דיימס" (DIME, פצצה עם טווח פיצוץ מוגבל שיוצרת נזק לאברים פנימיים)
ר: כן, זה מה שהרופאים אומרים לנו, כולל רופאים שהגיעו מחו"ל. הם אומרים שאין פצעים וחתכים רגילים. זה כמו פצעים של דימום פנימי, אברים שבורים… אתה שומע את הטילים ברקע? זה מוזר. זה כמו ב"תיקים באפילה".
מ: ואין חיצים חדים? [ספרד מתייחס לדיווחים על שימוש בפגזי פלאשט, שמהם יוצאים חיצים]
ר: לא, לא. הלילה הם משתמשים הרבה בטנקים, ובארטילריה. על האזורים האזרחיים. הטנקים לא משתמשים ב"דיימס", כמובן, אלא בפגזי טנקים רגילים.
> מתעדכן: מספרי ההרוגים מאז תחילת מבצע צוק איתן
כמו רוחות רפאים
מ: אפשר לראות את כוחות חמאס ברחובות עזה?
ר: לא, לא. אי אפשר לדעת איפה הם. אי אפשר לראות אותם. אתה לא רואה אותם, הם כמו רוחות רפאים. הם לא פועלים מתוך האזורים האזרחיים. הם לא מזיזים שום דבר. הם הכינו תוכניות מראש.
מ: מה זאת אומרת שהם לא יורים מאזורים אזרחיים? הם כן יורים.
ר: הם לא יורים. לא רואים אותם.
מ: אבל חלק מהרקטות כן נורות מאזורים אזרחיים. זה די ברור, לא?
ר: כמובן. כל עזה היא שטח אזרחי. בהגדרה. ומכאן מגיעות הרקטות. כמובן. אבל להשתמש באזרחים כמגן אנושי? זה שטויות, ומגעיל, וזה לא קיים. הם טוענים שמשתמשים במגנים אנושיים. ולא שומעים פיצוצים משניים. כשמפציצים את חמאס עם מטוסים, אתה לא שומע פיצוץ משני. אתה פשוט לא שומע, מיכאל. אם היו באמת פוגעים במחסן של טילים בדרום הרצועה זה היה הורס 20-30 בתים מסביב, אבל זה משהו שלא קורה.
מ: רג'י, כמה אנשים של PCHR פועלים בשטח עכשיו?
ר: כמה?
מ: כלומר, הם עדיין מסתובבים בחוץ?
ר: כן, כן. יש לנו אנשי שטח שלנו, ואנחנו מסתמכים רק על הדיווחים שלנו. אנחנו מסתמכים רק על הספירות והנתונים שלנו, לא של אף אחד אחר, גם לא של בתי חולים. אנחנו משווים עם אחרים, אבל יש לנו תחקירנים שלנו. יש לנו אנשי שטח מרפיח ועד בית חאנון, ובאמצע, ויש לנו את עורכי הדין שלנו שמפקחים על הנתונים שלנו גם כן. אנחנו מייצגים גם את המשפחות שנפגעו מההפצצות, כולל משפחת בכר שאיבדה את בניה בחוף הים.
מ: אני שומע שהפעם אין דיווחים על שימוש בזרחן לבן, נכון?
ר: נכון. לא נתקלנו בזה.
מ: רג'י, תשמור על עצמך.
ר: אתמול בלילה אנשים התחננו בפני הצלב והסהר האדום ללכת ולאסוף את הפצועים, אבל הם לא יכלו לעשות שום דבר עבורם. אנשים פשוט מתו מדימום, מילולית, בעיקר בשג'עיה, זייתון ואזורים אחרים.
מ: נדבר בקרוב. ומה אני אגיד? אני מקווה שזה ייגמר בקרוב.
ר: זה קשה וחסר תקדים, מה שקורה. אף פעם לא היה ככה קודם, מיכאל. אף פעם לא היו האזרחים עד כדי כך בלב הסערה. שמור על עצמך.
[תמלול: שירז גרינבאום. תרגום: חגי מטר]
אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.
בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.
בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.
זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית
לתמיכה – לחצו כאן