שופטי בג"ץ פסקו שלחרדים אין זכות למצפון

דיון בסרבנות על רקע דתי עשוי לפתוח דיון רחב יותר על סרבנות מצפון בכלל. חרדי בלשכת הגיוס בתל השומר, ספטמבר 2025 (צילום: טל גל / פלאש90)

שאלת הפטור משירות צבאי לחרדים נדונה בשיח הציבורי ובבג"ץ כעניין של פטור קבוצתי למגזר בני הישיבות. אך כיצד מתמודדים עם חרדי המבקש פטור משום שמצפונו אוסר עליו לשרת בצבא?

>> כדי לפורר את הימין, השמאל הציוני צריך ברית עם החרדים

עם שאלה זו התמודד לאחרונה בג"ץ בעתירה של האחים שלמה ומרדכי היימליך. האחים, שנמנים על חסידות סאטמר, ביקשו פטור מטעמי מצפון, שניתן מדי שנה למספר זעום של צעירים חילונים. על בסיס משנתו של האדמו"ר מסאטמר, טענו האחים ששלוש השְבועות שעם ישראל נשבע לאל כוללות את השבועה שלא ימרדו באומות העולם. משמעות שבועה זו, הם טענו, היא איסור על שירות צבאי.

השיחה מגיעה אליך

רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

שם מלא

כתובת האיימיל שליחה

צה"ל החליט כלל לא להביא את עניינם בפני הועדה הדנה בבקשות לפטור מטעמי מצפון. האחים עתרו לבג"ץ כנגד החלטה זו וצירפו חוות דעת של אבי שגיא, פרופסור לפילוסופיה מאוניברסיטת בר-אילן, המשמש כחבר ועדת מצפון. שגיא, שקציני הצבא שקיבלו את ההחלטה בעניין האחים התייעצו אתו, מתח ביקורת על כך שבקשת האחים לא הובאה בפני ועדת מצפון.

בג"ץ – בהרכב השופטים של הנשיא יצחק עמית, והשופטות דפנה ברק-ארז ורות רונן – דחה את העתירה. הנשיא עמית קבע שהעותרים אינם פציפיסטיים מאחר שטענתם, ולפיה האיסור הדתי למרוד באומות העולם כולל איסור לשרת בצבא, לא תחול על שירות בצבא קנדה, שהרי שם אין מדובר בעם ישראל המורד בגויים. בעבר, הבחין בג"ץ בין סרבנים סלקטיביים, דוגמת אלה המסרבים לשרת בגדה המערבית, לסרבנים מוחלטים המסתייגים מכל שירות בצה"ל. עמית יצר אבחנה חדשה בין סרבני שירות בצה"ל לפציפיסטים המסרבים לשירות בכל צבא.

עמית הוסיף נימוק נוסף, שאליו הצטרפה ברק-ארז, לפיו אופיה הקבוצתי של בקשת האחים שולל את האפשרות כי מדובר בפטור מצפוני. האחים משתייכים לחסידות סאטמר, קבוצה שלכל הנמנים עימה אותו נימוק לפטור, כתב עמית. לפיכך בקשתם לפטור מצפוני אינה יכולה להישקל באופן פרטני, אלא רק כחלק מהמדיניות הכללית של הפטור לציבור החרדי, שצריכה להיות מוסדרת בחקיקת הכנסת ולזכות לאישור בג"ץ.

השופטת רות רונן הסתייגה מגישת עמית בעניין שלוש השבועות וציינה שאף אם אמונתם של האחים נשענת על הנמקה כושלת, כל עוד היא כנה, הם זכאים להופיע בפני הוועדה. רונן גם שללה את גישת עמית וברק-ארז בעניין הפטור הקבוצתי וקבעה כי לא ניתן לפגוע בזכויות של פרט מקבוצה רק מפני שיתר בני הקבוצה יכולים גם הם לבקש פטור. למרות זאת, דחתה רונן את עתירת האחים משום שבקשתם לפטור מרחיבה את הפטור המצפוני מעבר לפטור הניתן לחילונים. פציפיסטים מקבלים פטור על סמך "חתירה לשלום", ואילו כאן מדובר על "צו דתי", וקיים חשש שהרחבה זו תביא להצפה בבקשות של חרדים.

נשבעים לא למרוד בגויים. הרבי מסאטמר אהרן טייטלבאום בביקור בקבר הרשב"י בהר מירון, נובמבר 2025 (צילום: דוד כהן / פלאש90)

לאחרונה, דחה המשנה לנשיא נועם סולברג את הבקשה לקיים דיון נוסף בעתירה בהרכב מורחב משום שגם לגישתו יש לשפוט את בקשת הפטור המצפוני של האחים היימליך על רקע השתייכותם לקבוצה.

ארבעת שופטי בג"ץ אינם מסתירים את העובדה שההחלטה בעניינם של האחים מושפעת מהתהליכים שמתרחשים ביחס להסדרת סוגיית השירות הצבאי של בני הישיבות ומהחשש שאם תיפתח אפשרות הפטור המצפוני לאחים היימליך, הצבא יוצף בבקשות דומות. אלא שנימוקי השופטים בעיתיים לא רק משפטית אלא גם פרגמטית ומעידים על מגמה מסוכנת.

מבחינה פרגמטית, טוב היה לו ציבור החרדים היה "מפורק" ליחידים שבקשתם לפטור היתה נבחנת פרטנית על ידי הצבא. במקום שההחלטה באשר למי מבין החרדים עונה להגדרה "תורתו אומנותו" וראוי לפטור תהיה בידי הרבנים, ועדות המצפון היו יכולות להכריע אם הפטור מוצדק בכל מקרה לגופו.

נוסף על כך, בשל מרכזיות שאלת גיוס החרדים בשיח הכללי, דיון ציבורי בשאלה זו מהזווית של גבולות הפטור על בסיס מצפוני היה מאפשר לחברה הישראלית לדון במוסריות השירות בצבא לאחר המלחמה בעזה ובמידת התיישבותו עם מצפונם של צעירים חילוניים ודתיים. נכון שעמדות חסידי סאטמר אינן מייצגות את כלל הציבור החרדי, אך טענת הפטור מטעמי "תורתו אומנותו" אינה נפרדת משאלת הפטור מטעמי מצפון.

בשעה שהכנסת נתקלת בקשיים בחקיקה בנושא זה, בחינת הפטור משירות צבאי לחרדים דרך אמות המידה שבהן נשפט מצפונם של צעירים חילוניים ודתיים היתה מיישמת היטב את השוויון בפטורים הניתנים. אין ספק שהצבא היה נדרש להגדיל באופן משמעותי את מספרן של ועדות המצפון, אך בג"ץ לימדנו ששוויון עולה כסף.

מבחינה משפטית, העמדות שהביעו שופטי בג"ץ לא רק שסותרות פסיקות קודמות, הן מערערות את כל תורת הזכויות שעליה עומדת פסיקת בג"ץ. השופטים סירבו להכיר בצעירים חרדים כפרטים בעלי מצפון. עבור שופטי בג"ץ, צעירים חרדים נתפסים רק כחלק מקבוצת "החרדים" ורק דרך זווית זו נבחנת בקשתם לפטור משירות צבאי מטעמי מצפון.

לא רק "חתירה לשלום" כבסיס לפטור מטעמי מצפון. הפגנת תמיכה בסרבנים מחוץ לבקו"ם, ב-27 בנובמבר 2024 (צילום:אורן זיו)

בעבר נבחנו מקרים של טבעונים, שגרסו שהאדיאולוגיה הטבעונית אוסרת שירות צבאי, ובג"ץ מעולם לא העלה על דעתו שעניינם לא יובא לוועדת מצפון רק בגלל השתייכותם לקבוצת הטבעונים. בדומה לכך, בג"ץ דחה את הרעיון שיש לפסול בקשה של אישה להיבחן לקורס טיס רק משום השתייכותה לקבוצת הנשים, מחשש שנשים רבות נוספות יוכלו להגיש גם הן בקשה, ובכך להטיל נטל כבד על הצבא במיונים לקורס טיס.

טוב היו עושים שופטי ושופטות בג"ץ, לו היו מראים לציבור החרדי שתורת הזכויות, שעליה הם שומרים באדיקות כשמדובר בציבור היהודי שאינו חרדי, חלה גם עליהם. פסק דינו של בג"ץ מחזק את הרושם שבעתירות המאתגרות את תפיסות הרוב, בג"ץ רואה את קבוצות המיעוט, ובמקרה זה במיעוט החרדי, כקהילה מאיימת ולא כקבוצה המורכבת מיחידים בעלי זכויות. ראוי גם לזכור שהיסטורית, סרבנות המצפון נולדה על רקע אמונה דתית, ולכן תמוהה ההחלטה למנוע מהאחים את האפשרות להוכיח שהם סרבני מצפון.

מעבר לכך, פסק הדין של בג"ץ מלמד על מגמה מסוכנת של הפיכת העליון מבית משפט לפרלמנט. פרופ' אלק סטון סוויט, מהחוקרים הראשונים שבחנו את עליית כוחם של בתי משפט חוקתיים ועליונים, חזה שככל שכוחם יגדל, יתרכזו בתי המשפט בניהול מדיניות כוללת כמו בפרלמנט ולא בתפקיד השיפוטי של התמקדות בעתירות פרטניות להגשמת זכויות. המקרה של האחים היימליך מלמד שהחשש מפגיעה במדיניותו הכוללת של בג"ץ בסוגיית גיוס החרדים גרמה לשופטיו להתעלם מזכויות האחים כפרטים, וזאת בניגוד לתורת הזכויות שיצר בג"ץ עוד בטרם באו מהפכות חוקתיות לאולמות הדיונים.

ד"ר אור בסוק הוא חבר סגל בבית הספר למשפטים של אוניברסיטת נוטינגהאם