שומרים על ביטחוננו: שוטרי מג"ב לכדו אמני גרפיטי שציירו את עהד תמימי
בלילה לפני שחרורה אחרי שמונה חודשים בכלא, הודיעה המשטרה כי שלחה שוטרי מג"ב לרדוף אחרי אמנים שציירו את דמותה של עהד תמימי על קיר בטון
לוחמי מג"ב פעלו בנחישות במוצאי שבת כדי לעצור שלושה אמנים גרפיטי, שני איטלקים ופלסטיני, שציירו על חומת ההפרדה בבית לחם את דיוקנה של עהד תמימי, הצפויה להשתחרר ממאסר היום.
בהודעה חגיגית של המשטרה נכתב כי "במשמר הגבול רואים בחומרה כל ניסיון לפגוע ולהשחית את החומה החל מציורים עליה וכלה בפגיעה פיזית וממשית בה. אנו נפעל ככל שידרש למעצרם של העבריינים ולמיצוי הדין עימם".
להודעה צורפה התמונה המרשיעה הבאה:
כאן אולי שווה להוסיף קצת רקע: המקטע של החומה שבו ציירו האמנים הוא כנראה המקטע המצויר (והמתויר) ביותר של החומה. הוא עובר צמוד לבתים האחרונים של בית לחם, ליד קבר רחל, והפך עם השנים מגנט לאמני גרפיטי מכל העולם.
לא מדובר רק באיורים קטנים, אלא בציורי קיר גדולים ומושקעים (ראו דוגמאות בתחתית הפוסט). כאן צייר בנקסי כמה מציורי החומה הראשונים שלו, ובמרחק שתי דקות הליכה ממקום המעצר (שאותו אפשר לראות בסרטון הזה) פתח אמן הגרפיטי הבינלאומי את ה-Walled-off Hotel לפני כשנה וחצי. בכל הזמן הזה, למיטב ידיעתי ובשילוב גוגל קצר, לא נעצר אף צייר חומה באזור הזה.
אז מה קרה הפעם? עהד תמימי. הנערה הצעירה מנבי סאלח שהטריפה את הצבא כל כך, שערערה באופן עמוק כל כך את תחושת הכבוד של הכובש כשסטרה לחיילים חמושים וממוגנים, זמן קצר אחרי שחיילים ירו בבן דודה בראשו. כאילו שלא מספיק היה לכלוא אותה לשמונה חודשים, עכשיו גם שולחים שוטרי מג"ב לרדוף אחרי ציירים שהעזו לצייר את דמותה על קיר בטון – ללא כל חשד שניסו לגרום נזק כלשהו לחומה הקדושה.
ההשקעה והחגיגה של מערכת הביטחון כאן מזכירה את ימי האינתיפאדה הראשונה, אז שלחו חיילים לצבוע מעל דגלי פלסטין שצויירו על קירות, לטפס על עמודים כדי להסיר דגלים, או במקרים רבים – לאיים על פלסטינים ולחייב אותם לצבע ולטפס כדי להעלים מהמרחב את השחור-לבן-ירוק-אדום. ככה נראה הפחד מרעיון.
אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.
בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.
בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.
זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית
לתמיכה – לחצו כאן