newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

שבוע מעצר בגלל כובע. פעיל שמאל מסביר למה סירב לתנאי השחרור

גיל המרשלג נעצר בעיר העתיקה כי חבש "כובע של מחבל". המשטרה דרשה את הרחקתו מהעיר העתיקה, הוא סירב, ונשאר שבוע במעצר. "אם הרבה אנשים יישבו בכלא, זה ייצור עומס על המערכת", הוא אומר

מאת:
הכובע שימש סיבה מרכזית למעצר. גיל המרשלג, עם הכובע לראשו, מוכנס לניידת המשטרה (צילום: שי קנדלר / מגפון ניוז)

הכובע שימש סיבה מרכזית למעצר. גיל המרשלג, עם הכובע לראשו, מוכנס לניידת המשטרה (צילום: שי קנדלר / מגפון ניוז)

פעיל השמאל גיל המרשלג (31) הוחזק במעצר במשך שבוע לאחר שסירב להסכים לתנאי המשטרה, שדרשה להרחיק אותו מהעיר העתיקה בירושלים. "אם נשב בכלא, אם זה יהפוך מפעולה יחידנית לפעולה של הרבה אנשים, זה יעמיס על המערכת ויהיו להם פחות מקום ואמצעים", הסביר המרשלג את החלטתו לסרב לתנאי השחרור.

>> הרדיפה נגד יונתן פולק צריכה להדאיג גם אתכם. מאוד

הסיפור של המרשלג, המשתתף באופן קבע במחאות בגדה המערבית ובמזרח ירושלים, צריך לעניין גם מפגינים שלא מוחים נגד הכיבוש, על רקע ההחרפה ביחס המשטרה למפגינים נגד ההפיכה המשטרית. רק אתמול (שלישי) נעצרו כ-120 מפגינים במחאות אלה, ורבים חוששים שהמצב עוד יוחמר, אם תאושר ההצעה של השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר לאפשר לו להורות על מעצרים מנהליים. כלים אלה מופעלים כבר עשרות שנים כלפי פלסטינים, ולעיתים גם כלפי פעילים יהודים נגד הכיבוש. עכשיו ייתכן שגם מפגינים אחרים יהיו על הכוונת.

המרשלג עוכב על ידי שוטרים בעיר העתיקה ב-4 ביולי בעת שהיה בדרכו למשמרת מחאה מול בית משפחת ע'ית-סוב לבן, שפונתה אתמול (שלישי) מביתה בעיר העתיקה. הוא נעצר כשהוא חובש כובע מצחייה שעליו צילום של עאטף חנאיישה, חקלאי פלסטיני בן 47 מהכפר בית דג'ן שנורה בראשו ונהרג לפני שנתיים בהפגנה השבועית נגד השתלטות של מתנחלים ממאחז סמוך על אדמות הכפר. המרשלג נלקח לתחנת המשטרה, שם נדרש לחתום על הסכמה להרחקה מהעיר העתיקה ל-15 יום, לחתום ערבות עצמית ולהביא ערב נוסף כדי להבטיח שישוב לחקירה, אם יידרש.

בעיות בתרגום

על כובעו של המרשלג, לצד התמונה של חנאיישה, הופיע המשפט בערבית: "הקלע שלי (איתו משליכים אבנים ואיתו צולם חנאיישה בהפגנה, א"ז) ודמי לירושלים שלנו קורבן". המשטרה תרגמה זאת מעט שונה בבית המשפט: "קלע שלי, הדם שלי, אני מקריב למען ירושלים".

למחרת מעצרו, בבוקר ה-5 ביולי התקיים דיון בבית משפט השלום, שקבע תנאי שחרור מקלים מעט מאלה שהציעה המשטרה, אולם המרשלג סירב לחתום עליהם ונשאר לכן במעצר. באותו יום הוגש ערר לביהמ"ש המחוזי. הדיון התקיים אחר הצהריים, והערר נדחה. מאז הובא לבית המשפט כמעט מדי יום, כדי שבית המשפט יבדוק האם שינה את דעתו והסכים לתנאי השחרור, אולם הוא עמד בסירובו. המרשלג נעצר פעמים רבות בעבר, ולא פעם סירב לחתום על תנאי השחרור ונותר במעצר, אך זה היה מעצרו הארוך ביותר.

מפגינים מפנים עאטף חנאיישה, חקלאי פלסטיני בן 47 מפגינים מהכפר בית דג'ן שנורה בראשו במהלך הפגנה השבועית נגד השתלטות של מתנחלים ממאחז סמוך על אדמות הכפר, מרץ 2021 (צילום: נאסר אשתייה/ פלאש 90)

לא פעיל טרור. מפגינים מפנים את עאטף חנאיישה אחרי שנורה בבית דג'ן, מרץ 2021 (צילום: נאסר אשתייה/ פלאש 90)

בדיון למחרת מעצרו, נציג המשטרה אלישיב ג'הלי אמר בדיון כי המרשלג "עוכב בעיר העתיקה לאחר שזוהה על ידי שוטרים חובש כובע של מחבל והולך בצורה מחשידה". נציג המשטרה אף טען כי כאשר השוטרים ביקשו ממנו להזדהות, הוא "ענה בזלזול… אמר להם שהם 'טרוריסטים על כלי משחית'".

עורך הדין של המרשלג, נאסר עודה, חלק על הטענה שחנאיישה היה "מחבל", אך נציג המשטרה התעקש שהוא היה "פעיל חמאס שנורה בעימותים עם חיילי צה"ל". עו"ד עודה גם טען שלא היתה סיבה למעצר. "אדם שהולך בשוק בעיר העתיקה, ביום רגוע שלא היו בו שום אירוע חריג. גם אם היה בכובע כזה או אחר, אני לא חושב שהתנהגות כזו יכולה להיות התנהגות העלולה להפר את שלום הציבור", אמר עודה. השופט עמיר שקד קיבל את עמדת המשטרה, אך קיצר את ההרחקה מ-15 יום לשבוע.

"מיקומו בתוככי העיר העתיקה, ובסמוך להר הבית, כשהוא חובש את הכובע עלול להפר את שלום הציבור"

בערר שהגיש לבית המשפט המחוזי טען שחנאיישה היה פעיל שלום, ואין שום ראיה לכך שהיה קשור לטרור. השופטת הסתפקה באמירה שאת השאלה הזו צריך לברר בהמשך, אולם הסכימה לתנאי השחרור שנקבעו בבית משפט השלום. "מיקומו בתוככי העיר העתיקה, ובסמוך להר הבית כשהוא חובש את הכובע לכאורה עלול להפר את שלום הציבור", אמרה בהחלטתה. בדיון מאוחר יותר בבית משפט השלום טען עורך דינו של המרשלג שעצם הבקשה להרחיק אותו מירושלים היא "חלק אלימות המשטרה כלפיו", אולם בכל הדיונים שנערכו במהלך השבוע נדחתה בקשתו של המרשלג לבטל את תנאי השחרור המגבילים.

באחד הדיונים בבית המשפט הודתה נציגת המשטרה כי למעשה לא נעשו פעולות חקירה מאז שהמרשלג נעצר. "מאחר והמשטרה שהמשטרה הודתה בפה מלא שהיא לא עוסקת בקידום החקירה, ברור שכל העניין של המשטרה בהרחקה היה למנוע ממנו (מהמרשלג, א"ז) להתנגד לפינוי משפחת סוב לבן", אומר הפעיל יונתן פולק, שבעצמו סירב בעבר לחתום על תנאי שחרור ונותר במעצר.

משפחת סוב לבן לאחר שפונתה מביתה בעיר העתיקה (צילום: אורן זיו)

המרשלג השתתף במחאה נגד הפינוי. משפחת ע'ית סוב לבן לאחר שפונתה מביתה בעיר העתיקה (צילום: אורן זיו)

"שמעתי את התנאים ואני לא מקבל אותם"

אתמול (יום שלישי) הגיע המרשלג פעם נוספת לבית המשפט השלום, שעות ספורות לאחר ששוטרים פשטו על ביתה של משפחת סוב לבן ופינו אותו לטובת מתנחלים. השופט, במהלך חריג, החליט לשחרר אותו ולהטיל עליו תנאים מגבילים, אף שהמרשלג אמר במפורש שאינו מקבל אותם. "שמעתי את התנאים, הבנתי אותם ואני לא מקבל את ההרחקה מהעיר העתיקה", אמר בדיון.

מיד לאחר שחרורו של המרשלג, הביאו לו חבריו כובע זהה לזה שהוחרם על ידי המשטרה והיווה לכאורה את הסיבה למעצרו. "באופן כללי, אני לא חותם על תנאי הרחקה מגבילים, זה לא היה שונה ממעצרים קודמים", אמר המרשלג ל"שיחה מקומית" אחרי השחרור. "הייתי עם כובע עם תמונה של עאטף, שירו לו בראש בזמן הפגנה בבית דג'ן. אם יש במה להתבייש, זה לצבא הישראלי ולישראל".

גם המרשלג מאמין שהמעצר שלו נועד להרחיק אותו מהמחאה נגד פינוי משפחת סוב לבן, ולכן שוחרר אחרי רק אחרי הפינוי. לדבריו, השוטרים בעיר העתיקה "זיהו אותי מפעמים קודמות שהייתי אצל המשפחה לקראת הפינוי. בתחנת המשטרה הם דיברו עלי".

על הסירוב העקרוני שלו להשתחרר בתנאים מגבילים, אמר כי "הסירוב הזה הוא הפגנה, לא לשתף פעולה עם מערכת מעוולת עד כמה שאפשר. אם הייתי פלסטיני, הייתי יושב ארבעה חודשים, לא שבוע. אנחנו צריכים לשבת בכלא גם בסולידריות עם פלסטינים, וגם כי אם נשב בכלא, זה יעמיס על המערכת. המערכת רוצה להכניע, להיפטר ממך, ואם אתה לא מוכן לשתף פעולה, אתה מכביד עליה".

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן

התגברנו על הרבה משברים, אבל דבר לא דמה ל-7 באוקטובר ולמה שקרה לאחריו. גרפיטי על חומת ההפרדה באבו דיס (צילום: מלאני פידלר / פלאש90)

"אף צד לא ייעלם". שיחה בין שותפים לדרך משני עברי המלחמה

עאוני אל-משני ומירון רפופורט הקימו לפני יותר מעשור ארגון המציע מתווה ייחודי לפתרון הסכסוך. בתום שנה למלחמה הם מדברים על השלכותיה על שתי החברות, על העבר והעתיד, ועל עצם ההיתכנות של שותפות ישראלית-פלסטינית במציאות שטופת שנאה ונקם

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf