newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

שאלות למפגיני הימין שיוצאים לרחובות אחרי פיגועים

אני לגמרי מבינה את המניע שלכם. גם אני מפחדת. גם אני חושבת שדם הוא לא הפקר. אבל אתם באמת חושבים שמה שצריך עכשיו זה עוד כוח? זה מה שיעזור? אתם באמת חושבים ששמאלנים שונאים יהודים? באמת אני שואלת

מאת:

כותבת אורחת: מיכל סימונט כורך

יום שני אחר הצהריים, מגיע עדכון על פיגוע בפסגת זאב. בוויינט מעדכנים: שני נערים בני 15 ו-13 דקרו נער אחר בן 13. הראשונים במקרה הזה ככל הנראה ערבים, והוא ישראלי יהודי. כולם ילדים.

אני קוראת על האנשים שיוצאים מביתם בפסגת זאב לרחובות, להפגין נגד המצב, ואני מזדהה. גם אני הייתי יוצאת להפגין את הכאב שלי אם לא הייתי כל כך משותקת. אני אפילו קוראת את הכותרות של הקריאות מההפגנה ויכולה להבין. הם מבקשים ביטחון, חופשיות ללכת ברחובות. הם אומרים שדם יהודי אינו הפקר. גם עם זה אני מסכימה. אני חושבת ששום דם הוא לא הפקר.

הם מדברים על זה שהם פוחדים שערבים מסתובבים בשכונה שלהם, אני מבינה. ברור שאני פוחדת מערבים, כי הקבוצה שאליה אני משתייכת כובשת את העם שלהם, ואני חוששת מאוד שהם ירצו להתנקם בי, אז אם אני רואה אותם ברחוב לפעמים אני מנסה לעבור לצד השני, בעיקר אם הם גברים צעירים, ובעיקר ברחובות ירושלים. לפעמים אני מתבלבלת ואחר כך שומעת מרחוק שהם בכלל יהודים, וסתם התבלבלתי.

בקיצור, את כל זה אני מבינה. מה שאני לא מבינה זה את החזון, או מה אתם מציעים, מתלהמים? מה מציעים ימנים בכלל? באמת אני שואלת. אתם מאמינים שאם זרוענו תהיה יותר חזקה אז הם באמת יפחדו? שאם נסגור הרמטית את הגבולות (שמישהו יסביר לי איך סוגרים הרמטית את פסגת זאב מכל השכונות הערביות סביבה) אם לא ניתן להם להיכנס לעבוד בכלל (תראו לי את הקבלנים שמוכנים לזה) אם לא נכניס להם אוכל, או מים, אז הם ילמדו?

> נהר של כאב: על הנרצחים, הרוצחים וכולנו

פיגוע דריסה במאה שערים, ירושלים (אורן זיו / אקטיבסטילס)

ברור שאני פוחדת מערבים, כי הקבוצה שאליה אני משתייכת כובשת את העם שלהם. פיגוע דריסה במאה שערים, ירושלים (אורן זיו / אקטיבסטילס)

זאת אומרת, אם נלחץ אותם, נרחיק אותם, הם יבינו? הם לא ישנאו אותנו, הם לא יכעסו, הם לא ירגישו מושפלים? הם רק יבינו שאנחנו אדונים, וילדים בני 13 שרואים את הוריהם מושפלים יפנימו באותו הרגע שלדקור יהודים זה לא משתלם? אתם לא חושבים שהם הבינו את זה כשכל פעם דוקר אחר מחוסל? אתם באמת מאמינים שפרדיגמת הכוח, ועוד יותר כוח, עוזרת? יש לכם הוכחות שזה עבד? הפסיקו לחפור מנהרות בעזה? תושבי הנגב המערבי מוגנים אחרי שהפעלנו את כוחנו בעזה? אתם באמת חושבים שהשפלה ויותר כוח יביאו לילדים שלנו יותר ביטחון?

כי הרי זה מה שכולנו רוצים, לא? או כנראה שאני מפספסת. אבל בעיני זה מה שהרוב, אלו שמכונים ימנים או שמאלנים, רוצים. יש כאלו שיש להם עוד חלומות, אבל נניח להם לרגע. מתוך הנחה שזה מה שכולנו רוצים, לחיות בשקט, בלי פחד, השאלה העיקרית היא רק איך מגיעים לשם. נכון? אתם באמת מאמינים שבהפעלת כוח? בהשפלה וזלזול?

וגם: אתם באמת חושבים שמי שמכונה שמאלן הוא עוכר ישראל? שונא יהודים? אז למה הוא פה? למה הוא נלחם שיהיה שלום? בשביל לשחרר את הפלסטינים או בשביל שהוא יוכל לחיות פה בשקט? הוא נלחם כדי לחיות פה בשקט. הוא פשוט מאמין שהדרך לעשות את זה היא לכבד אותם, שהדרך לחיות בשקט היא לייצר שוויון, שאיש לא יחיה תחת שלטון צבאי. שאנשים יוכלו להתפרנס בכבוד בלי יחסי כוחות ביניהם. זה הכול.

אני לא מבינה, ימנים, אתם באמת חושבים אחרת? אתם נהנים מהמעגל הזה? הרי אתם סובלים בדיוק כמונו. אתם נהנים מזה שנקלל אחד את השנייה בפייסבוק? זה לא מעכיר לכם את החיים? זה לא סתם בזבוז אנרגיה?

פעם, לפני למעלה מעשר שנים, סיקרתי את ההתנתקות. זה היה אחד הדברים העצובים שעשיתי. לראות חיילים, יהודים, עצובים, נאלצים לעבור בין בתים ולהוציא משם משפחות. לחפש בסמטאות יהודים. לראות משפחות נותרות בלי כלום. בכיתי עם כל איש ואישה שפונו. לא הבנתי איפה השמאל, למה הוא לא בא לבכות גם. למה הוא לא מבין את אלימות המעשה. כעסתי על השמאל מאוד.

אני זוכרת גם שאז עוד האמנתי שיהודים לעולם לא יפגעו בי. עכשיו כבר אין לי את האמונה הזו. זה באמת מה שאתם רוצים? שנהיה אדם לאדם זאב? תאמינו לי, אני לא מבינה אתכם.

> האם גל האלימות מבשר את ניצחונם של אנשי "תג מחיר"?

הפגנת להב"ה בפסגת זאב אחרי הפיגוע שם (אורן זיו / אקטיבסטילס)

הפגנת להב"ה בפסגת זאב אחרי הפיגוע שם (אורן זיו / אקטיבסטילס)

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן

בצפון עזה, 1 מכל 3 ילדים מתחת לגיל שנתיים סובל מתת תזונה חריפה. פלסטינים ממתינים לארוחה חמה שבושלה על ידי מתנדבים ברפיח, 20 בפברואר 2024 (צילום: עבד רחים ח'טיב / פלאש90)

עזה, כרוניקה של הרעבה

הרעב הכבד שישראל משיתה על עזה מאז 7 באוקטובר הגיע לממדים חסרי תקדים, אך המדיניות עצמה איננה חדשה: מאז 1967, ישראל שולטת בסל המזון הפלסטיני ברצועה ומשתמשת בו כנשק לניהול האוכלוסייה

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf