newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

נהר של כאב: על הנרצחים, הרוצחים וכולנו

הפחד והמוות שזורמים ברחובות, בין עזה לשדרות ובין ירושלים וחברון, מחייבים אותנו לגייס דווקא עכשיו חמלה אחד כלפי השניה אם אנחנו רוצים להצליח להגיע יום אחד לפתרונות

מאת:
השאירו תגובה
א א א

כותבת אורחת: מיכל סימונט כורך

פעם ליעל (ברדה) ולי היה ביטוי, פוליטיקה של אהבה. אף פעם לא פירקנו את זה לחתיכות, לא היינו צריכות. איכשהו ידענו למה אנחנו מתכוונות. זאת פוליטיקה כזו שקודם כל כשאת שומעת שגבר ואישה, הורים לארבעה ילדים נורו למוות, אז קודם כל כואב לך. בגוף ממש. הרגליים מתקשות ללכת. ואת לא יכולה שלא לחשוב על הילדה בת ארבעת החודשים שלא תכיר את אמה. גם אם אימא שלה בחרה דרכים שאני לא הייתי בוחרת, שאני חושבת שעושות רע לאחרים, שמנשלות אותם מחיים מכובדים, הפוליטיקה של האהבה הייתה בוכה אתה ובשבילה.

הפוליטיקה של האהבה הייתה מסתכלת על התמונה של הנער בן ה-19, זה שדקר במוצאי שבת למוות שני אנשים בעיר העתיקה, והייתה רואה ילד. ילד שמשהו כל כך כאב לו, כל כך השפיל אותו – גם אם לעולם לא אבין (ולא ארצה להבין) איך קדושה של מקום, של הר הבית, של אבן, יכולה בכלל לכאוב – שהוא הפך לרוצח. ואתו הפך את אמו לאם שכולה.

וכל מה שהייתה רואה הפוליטיקה של האהבה זה איזה נהר של כאב שזורם לנו בין האצבעות, בין כל הנרצחים, בתוך הרחובות, בין עזה לשדרות, וחושבת איך לגייס מספיק חמלה אחד על השנייה כדי להצליח למצוא פתרונות.

עכשיו כשאני חוזרת וקוראת את המילים שכתבתי אני יודעת שפוליטיקה של אהבה יכולה להישמע נאיבית. הרי אנחנו במלחמה. כל הזמן, בכל מקום, בכל פינה, האחד עם השנייה, היהודים עם הערבים, החילונים עם הדתיים, האשכנזים עם המזרחים, שלא לדבר על הנשים שצריכות להציל עצמן מגברים. ולכי תיישמי פוליטיקה של אהבה על סוחרי נשק או נשים ששולטים במדינה?

אין ספק שהפוליטיקה של האהבה היא הכי קשה. אבל גם היום, אני לא מוצאת לה שום חלופה. אין לי מושג איך מיישמים אותה, בעצמי מרגישה כל יום, לפחות אלף פעם, מלאת כעס ושנאה, ופחד, הרבה פחד, מהלכת במרחב עוין של מילים ומעשים שיצרנו. אבל אין לי בררה. אני חייבת איכשהו למצוא את הדרך ליישם את הפוליטיקה של האהבה. גם אם עוד אין לי מושג איך.

> הטרגדיה של משפחת הנקין היא הטרגדיה של הכיבוש

א א א
ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן
מדיניות הבידול אינו מהלך ביטחוני, אלא מעשה עם מטרה מדינית-דמוגרפית. משפחה פלסטינית במעבר ארז (צילום: פלאש 90)

מדיניות הבידול אינו מהלך ביטחוני, אלא מעשה עם מטרה מדינית-דמוגרפית. משפחה פלסטינית במעבר ארז (צילום: פלאש 90)

רוצים להבין איך ייראה הסיפוח? תסתכלו על מה שקורה בעזה

אף שגם בהסכמים שישראל חתומה עליהם, רצועת עזה והגדה המערבית הן יחידה אחת, ישראל עשתה כל שביכולתה כדי להפריד ביניהן ולאמלל את תושבי עזה. סיפוח הגדה יוכל לאפשר לישראל לעשות את זה גם שם

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
donate
silencej89sjf