רק השלט נגד חולדאי נותר עומד לאחר ההרס בגבעת עמל
הבתים של שמונה המשפחות נהרסו לחלוטין במהלך היום, ומאבטחים נותרו לשמור על ההריסות. אחר הצהרים ניסו תושבי גבעת עמל להפריע לישיבת מועצת ת"א-יפו וקראו לעבר חולדאי "שאלוהים ישלם לך על מה שעשית"
הלילה ירד על גבעת עמל אחרי יום של חורבן הבית. לילה ויום של אש, כאב וזעם. הבתים של שמונה המשפחות כבר נהרסו ועכשיו על מה שנותר מהם שומרים מאבטחים פלסטינים. מרבית המשפחות שפונו היום מביתן הצליחו למצוא לעצמן פתרונות זמניים, חלקן אצל קרובי משפחה. אבל המשפחות שפונו מביתן בפינוי הקודם בראש השנה עדיין מתגוררות במאהל הקפוא במתחם.
צפו בפינוי האלים במהלך הלילה (צילום: כרמן אלמקייס וגידי ספיר):
לאחר הפינוי הכוחני בשעות הבוקר המוקדמות המשיכו טרקטורים ועובדי חברות קבלן להרוס את הבתים. הדבר היחיד שאנשי כוזהינוף בגיבוי העירייה והמשטרה לא הרסו היום הם העמודים שמחזיקים את השלט נגד אברמוביץ', כוזהינוף וחולדאי שעדיין מתנוסס בגאון מעל ההריסות.
אחר הצהרים ניסתה שלי דביר, חברת האופוזיציה במועצת העיר תל אביב-יפו, להעלות בישיבת המועצה את נושא הפינוי של גבעת עמל אולם חולדאי לא איפשר לה לדבר בטענה שהנושא לא נרשם על סדר היום. לדיון הגיעו נציגים של תושבי השכונה ולצדם פעילים וניסו להפריע למהלך הישיבה בקריאות "תל אביב רק לעשירים", "בלי פיצוי אין פינוי" וגם איחלו "שאלוהים ישלם לך על מה שעשית לנו".
> בחסות החשכה: שמונה משפחות פונו בכוח בגבעת עמל

ראש עיריית תל אביב-יפו חולדאי. תושבי גבעת עמל ניסו להפריע למהלך הדיון. 29 דצמבר 2014. אורן זיו/אקטיבסטילס
מעל למאתיים שוטרים פרצו בשעות המוקדמות של הבוקר (שני) לתוך שכונת גבעת עמל שבצפון תל אביב. את פניהם קיבלו מעל למאה פעילים שהתבצרו יחד עם תושבי השכונה בכשמונה בתים מהם פונו, וצמיגים שהובערו בכניסות לשכונה. השוטרים פרצו את קירות הבתים והחלו לפנות את התושבים, כשהם מפעילים כוח רב. מספר אנשים התעלפו, ובמשך כל הפינוי שערך כשעה מנעה המשטרה מאמבולנסים להתקרב למקום. לאחר מכן יצאו התושבים והתומכים לצעדה וחסמו את איילון לכעשר דקות באזור מחלף ההלכה, עד שפונו משם על ידי שוטרים.
> תושבי אל-עראקיב הפגינו במחאה על הריסת כפרם 79 פעמים
במלחמת 1948 גורשו תושביו הערבים של הכפר ג'מוסין, ובמקומם שוכנו יהודים ששלחה המדינה. תושבי גבעת עמל חיו מאז במקום ללא תשתית מסודרת, כאשר לאורך השנים התחייבה המדינה להקים במקום בניינים ולשכן בהם בין היתר את התושבים. בשנות ה-60 הפריטה המדינה את הקרקע. השנים חלפו, הזכויות על האדמה התגלגלו מיד ליד, וההבטחות של המדינה התפוגגו. הקרקע התגלגלה בסופו של דבר לידיהם הפרטיות של טייקונים המבקשים להקים במקום מגדלי יוקרה.
בשנה האחרונה החל פינויים של תושבי המקום מבתיהם, בסיוע המשטרה ובגיבוי העירייה ותוך שימוש בכוח. חלק גדול מהדיירים נותרים חסרי כל ולא קיבלו פיצויים הולמים או פתרונות דיור חלופיים. חלקם עדיין שוהים באוהלים בשכונה.
אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.
בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.
בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.
זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית
לתמיכה – לחצו כאן