רצח הנערים: סוף עידן בשטחים?
רצח הנערים התרחש בסמוך להתפתחויות חשובות אחרות, ובראשן קריסת המשא ומתן. ללא אופק ברור ותחת לחץ גובר, הרשות תתקשה לספק לישראל את הביטחון של השנים האחרונות
מציאת גופות הנערים שנרצחו והדרישות להסלמה בפעילות הישראלית בשטחים, שעולות כרגע בעוצמה גדולה, יכולות להצביע על תחילתה של תקופה חדשה בשטחים, יציבה הרבה פחות. זו לא תהיה אינתיפאדה נוספת, אבל גם לא השקט היחסי והתיאום ההדוק של השנים האחרונות.
הזעם הציבורי ברגעים כאלו מובן (יהיה גם זמן לכתוב על האופן שבו צווי איסור הפרסום טיפחו את התחושה כאילו הנערים בחיים), אולם הוא עלול להיתרגם לפשיעה לאומנית נגד פלסטינים, משני עברי הקו הירוק. כבר יש כמה דיווחים לא מאומתים כאלו.
בכל זאת, אני מעריך שלממשלה אין אינטרס בהסלמה. אצל נתניהו יש יחס הפוך בין הרטוריקה הלאומנית למעשים (וטוב שכך), ואני מניח שגם הפעם הוא יזום פעולות ראווה אבל ינסה להחזיר את הרגיעה במהירות ולקצור פירות מדיניים, בעיקר מול ממשלת האחדות הפלסטינית. הלגיטימציה הבינלאומית לממשלה של אבו מאזן כבר נשחקה, והיא תחטוף מכה אנושה אם ישראל תצליח לספק ראיה משמעותית שקושרת את החמאס בפיגוע.
האירועים עלולים כמובן לצאת משליטה (נער פלסטיני כבר נהרג הלילה בג'נין), אולם גם אם הממשלה תנהג באיפוק, הסמיכות של רצח הנערים להתפתחויות חשובות אחרות – קריסת המשא ומתן, הלחץ הגובר על חמאס בעזה, הקמת ממשלת האחדות – יכול לבשר על פתחה של תקופה חדשה.
> דעה: דווקא כשהזעם נראה צודק, זה הזמן לסיים את הכיבוש
ישראל נהנתה בשנים האחרונות משקט חסר תקדים, שהושג בין השאר בשל התיאום הבטחוני ההדוק עם הפלסטינים. היעד המרכזי של הרשות הפלסטינית בשנים האחרונות היה למנוע פגיעה בישראלים. התיאום הגיע לשיאו ב-2012, בו לא היה הרוג ישראלי אחד בשטחים. זה היה עידן "הכיבוש הזול", שבו הרשות מומנה בידי ארצות הברית והאיחוד האירופי, ומפירות פעולתה נהנתה ישראל.
פלסטיני שדיברתי איתו קרא לזה "כיבוש דה-לוקס" – "ישראל נהנתה מרום סרוויס – מרימים את הטלפון והמבוקש מגיע על מגש". במציאות הזו יכול היה הימין לשווק את השטחים כטוסקנה ולדבר על הסטטוס קוו הנוח שנוצר בשטח בתור פיתרון ארוך טווח.
אלא שהצידוק הפנימי לקיומה של הרשות היה היעד של הקמת מדינה פלסטינית. כעת ברור שמדינה כזו אינה עומדת מעבר לפינה. האחדות הייתה הישג תחליפי של אבו-מאזן שנועד להכשיר את הקרקע למאמץ דיפלומטי נוסף, אבל עכשיו גם היא בסימן שאלה.
אם אין יעד לפוליטיקה הפלסטינית, לא אחדות ולא בחירות ובטח שלא מדינה, גם הצידוק לתיאום עם ישראל נשמט. אני לא חושב שהרשות תפסיק אותו מיוזמתה, אבל היעילות שלו תלך ותקטן, גם אם אבו מאזן יתאמץ מאוד לשמור עליו. המתנחלים מדווחים בשנה האחרונה על עלייה ניכרת בזריקות אבנים וביידויי בקבוקי תבערה על רכבים ישראליים בשטח; אחרי החטיפה טענו במערכת הביטחון שהיתה גם עלייה בנסיונות פיגוע שסוכלו.
היו בחודשים האחרונים הרבה דיבורים על אינתיפאדה שלישית אם המשא ומתן ייכשל. לדעתי אין מצב להתקוממות פלסטינית נוספת. הציבור בשטחים עייף ומצולק מדי. יכול להיות שחטיפת הנערים מבשרת על המתווה האמיתי שבדרך: עלייה דרמטית בכמות האירועים המבודדים, מפיגועים ועד מארבים ליליים לרכבים ישראלים בדרכים. כאמור, יש הטוענים שזהו המצב כעת.
הממשלה תגיב בכלי היחידי שבארגז שלה: כח צבאי. הימין ינסה לשכנע שהפיתרון לטרור הוא ביד קשה. פיצוצי הבתים ו"תגובות ציוניות" בדמות הקמת או הלבנת מאחזים נוספים, שהימין דורש כבר כעת, יגבירו את הלחץ על הרשות. בכל מקרה, עלות הפיתרון תיפול יותר ויותר על ישראל, וימי הכיבוש הזול ייגמרו.
פוסט זה פורסם גם באנגלית באתר 972+.
בזמן שרבים כל כך בתקשורת הישראלית זנחו את תפקידם והתגייסו לשמש ככלי תעמולה, שיחה מקומית גאה להיות מי ששומרת באופן עקבי על אמות מידה עיתונאיות וערכיות. אנחנו גאות וגאים להיות כלי התקשורת היחיד בעברית שמביא קולות מעזה באופן עקבי, ושחושף שוב ושוב את המנגנונים מאחורי מדיניות הלחימה הישראלית, שגובה את חייהם של עשרות אלפים בעזה ומפקירה למותם את החטופים הישראלים. התפקיד שלנו בשדה התקשורת הישראלית הוא חשוב וייחודי, ונוכל להמשיך למלא אותו רק בעזרתך. הצטרפות לחברות שיחה מקומית, על ידי תרומה חודשית קבועה בכל סכום, תסייע לנו להמשיך ולחשוף את המציאות. התרומות מקהל הקוראות והקוראים לא רק מסייעות לנו כלכלית, הן גם עוזרות לנו להבין שיש מי שעומדים מאחורינו, ושעבודתנו חשובה להם.
לתמיכה בשיחה מקומית
