למה הצבא סגר את רדיו א-סנאבל?

הצבא סגר הלילה (אור ליום רביעי) את תחנת הרדיו "א-סנאבל" מהעיירה דורא שבאזור חברון, עצר חמישה מעובדי התחנה והחרים את ציוד השידור שלה. על פי דובר צה"ל, התחנה נסגרה "בעקבות שידור תכני הסתה". עם זאת, בדובר צה"ל לא הסכימו לספק דוגמאות להסתה הזו או נתונים עליה.

אם נסתמך על הדיווח באתר וואינט, העילות האלה כוללות מצד אחד שידורים ש"תומכים בפגיעה בישראלים" וברכות על ביצוע פיגועים, ומצד שני קמפיין למען בנייה מחדש של בתי משפחות של מבצעי פיגועים, וכן את העובדה שהתחנה "עודדה השתתפות בתהלוכות התנגדות". כלומר, גם בסיבות שמוסרים "גורמים צבאיים", בלי לנמק, יש ערבוב מעורר תמיהה בין הסתה לאלימות לבין קריאה לפעולות לגיטימיות לגמרי.

> נתוני שב"ס: רק כרבע מהאסירים בישראל הם יהודים

חיילים מחרימים ציוד שידור של תחנת א-סנאבל בדורא (דובר צה"ל)

זה המקום לומר: אני מעולם לא שמעתי על תחנת "א-סנאבל" לפני היום. אין לי מושג מה הם משדרים. יכול להיות שיש שם קריאות לרצח יהודים מבוקר ועד ערב. אולי. אבל יכול להיות גם שזו תחנה שיש בה חדשות, ותוכניות אקטואליה, ותוכניות לייף סטייל, ועיתונאים שעוסקים בשחיתות בשלטון המקומי, וגם שדרנים שמעודדים פעולות קהילתיות לא אלימות וחיוביות מאוד כמו התנגדות לכיבוש בהפגנות או כמו תיקון הנזק של ענישה קולקטיבית ושיקום בתים של משפחות שהצבא הותיר אותן חסרות בית בגלל פעולה של קרוב משפחה שכבר לא גר בבית, ולצד כל אלה יש גם מגישים שקראו (באופן סדרתי? פעם אחת? עשר פעמים?) לביצוע פיגועים ולרצח יהודים.

העניין הוא שאי אפשר לדעת, כי הצבא לא מנמק ולא צריך לנמק מעבר לאמירה הכללית שמתייחסת ל"שידורי הסתה". הוא לא צריך לנמק בתגובה, והוא לא צריך לנמק בפני התחנה, העיתונאים שמאבדים את מקום עבודתם, המאזינים, או אף אחד אחר.

בנובמבר האחרון, כשהשב"כ והמשטרה סגרו שני עיתונים של התנועה האסלאמית בתוך ישראל, שאפילו לא נטען נגדם שהם עוסקים בהסתה (אפילו לפי דבריו של ראש לשכת העיתונות הממשלתית, ניצן חן), הוציא ארגון העיתונאים בישראל מכתב לראש הממשלה ושר התקשורת, בנימין נתניהו, נגד הסגירה. בין היתר נכתב שם כי "גם אם התפרסם טקסט מסוים שמכיל בתוכו הסתה, דרך המלך לטיפול בכך הוא המישור הפלילי של ענישה כלפי המסיתים – ולא באמצעות סגירה של כלי תקשורת, פיטורים של עיתונאים רבים שלא חטאו בדבר והשתקת קול בשיח הציבורי".

מה שהיה נכון לעיתונאים מאום אל-פחם אז נכון גם לדורא היום. לא סביר שהצבא יוכל סתם כך לסגור תחנת רדיו, ולא יהיה חייב דין וחשבון לאף אחד. לא הגיוני שאם שניים, שלושה או חמישה עיתונאים בתחנה חטאו בהסתה של ממש – יצטרכו כל העובדים בתחנה לשלם את המחיר, במקום שינקטו בצעדים פליליים נגד המעורבים באופן אישי. אי אפשר לקבל את זה שהמלים "שידורי הסתה" מספיקות כתחליף להליך שיפוטי או מנהלי שבו יש לתחנה הזדמנות להציג את עמדתה לפני שמתקבלת החלטה כל כך דרמטית. רק שככה זה תחת משטר צבאי.

אגב, זה המקום להזכיר שבשנה האחרונה נסגרו עוד מספר תחנות רדיו וטלוויזיה בשטחים באופן דומה, וכן שכיום יושבים במעצר מנהלי, ללא משפט או אישום, חמישה עיתונאים פלסטינים, בהם חבר מזכירות ארגון העיתונאים הפלסטיני, עומר נזאל, שנעצר בדרכו לכנס בינלאומי של עיתונאים באפריל האחרון, ושבג"ץ אשרר לאחרונה את המשך מעצרו.

> סקר חדש: ישראלים ופלסטינים לא מאמינים בפתרון סכום אפס

חיילים בפתח משרדי רדיו א-סנאבל בדורא (דובר צה"ל)