newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

קמפיין עידוד ההצבעה בציבור הערבי כבר ניצח את השאננות והאפתיה

אחוז ההצבעה של הפלסטינים בישראל עלה בבחירות בספטמבר 2019 בכ-10%, בין השאר בזכות קואליציה של ארגוני חברה אזרחית שפעלה לעידוד ההשתתפות בבחירות. כעת ממשיכה הקואליציה לפעול ביתר שאת כדי להגדיל את אחוז ההצבעה אף יותר. "המתנדבים שלנו מתקבלים בזרועות פתוחות, זה ממלא אותנו תקווה"

מאת:

בבחירות בספטמבר 2019, הרשימה המשותפת קיבלה 13 מנדטים. האיחוד המחודש של המפלגות והתנצלות כואבת על פירוק הרשימה באפריל לשתי סיעות שנחלשו (ושפל היסטורי של 49.2% בשיעור ההצבעה); המומנטום החיובי שנוצר; ההתקרבות לכחול לבן והכשרת הדרך המדומה להפלת ממשלת הליכוד; והשמחה (המוקדמת) מהרעיון שמצביעים ערבים יכולים ממש להשפיע על הפוליטיקה הישראלית ולקבוע מי יהיה ראש הממשלה, החזירה את האמון של הציבור הערבי בפרויקט הזה.

פרט לכך, בספטמבר נוצר פורום של ארגוני חברה אזרחית, בשם "קואליציית 17/9", שמטרתו לעודד את השתתפות האזרחים הערבים בבחירות. הפורום, בהנהגתו של סאמר סוויד מהמרכז לתכנון אלטרנטיבי, פעל בנחרצות כדי לשנות את דפוסי ההצבעה של הפלסטינים בישראל, תחת תיאוריית השינוי הפשוטה – "מצביעים יותר, משפיעים יותר". כמובן שבישראל זה לא מדויק במקרה של האזרחים הערבים, אבל הקואליציה לא נכנסה לדקויות ולמורכבויות של ציונות, גזענות, מדינת הלאום וכל החסמים האלה.

קמפיין לעידוד הצבעה בחברה הערבית (צילום: הקואליציה)

קמפיין לעידוד הצבעה בחברה הערבית (צילום: הקואליציה)

שיעור ההצבעה של הערבים אכן עלה בעשרה אחוזים בספטמבר, ל-59.2%, אך זה לא הספיק כדי להפיל את ממשלתו של בנימין נתניהו. למזלנו, הפעילים לעידוד ההצבעה של הבוחרים הערבים קיבלו הזדמנות נוספת לשדרג את עבודתם לקראת הבחירות במרץ 2020, ויצאו שוב לפעולה – הפעם בצורה יותר אפקטיבית ומסודת ועם אסטרטגיה יותר ברורה. כדי להיערך לעתיד, נבחר הפעם שם רב-שימושי – הקואליציה – שלא מתחייב על תאריך של בחירות, ומוכן לבחירות נוספות שכנראה לא ייאחרו לבוא.

הפעם נוצר אתגר חדש, בעקבות ההצהרות של כחול לבן שמתנכרות ומתנערות פומבית מחברי הכנסת הערבים והאג'נדה שלהם (למשל, שעוצמה פוליטית תביא להשפעה ולשינוי). הריחוק ממעגל ההשפעה המיוחל בממשלה העתידית כביכול הוריד את המוטיבציה של הבוחרים הערבים בתחילת הדרך.

בנוסף, הקואליציה לעידוד ההצבעה שוב היתה צריכה להתמודד עם טיעונים לגבי "מקור הכסף", השאלה מדוע תורמים אמריקאים מתלהבים מהקול הערבי, והשאלה כיצד הוטלה עלינו, המצביעים הערבים, מלאכת הצלת הדמוקרטיה הישראלית מגל הפאשיזם שפוקד אותה.

"גאה בחברי הכנסת הערבים"

יצאתי לבדוק מי הם החברים והפעילים שמאוד מאוד רוצים שהאזרחים הערבים יילכו להצביע בעוד כמה ימים. אחת מהם, חנאן אל סאנע, היא פעילה פמיניסטית בנגב, חברת ועד מנהל בעמותת הנשים (סידרה) בלקייה, שמרכז את הקואליציה בדרום. עובדים אתה עשרה צעירים וצעירות. היא מספרת שבמהלך החודש, היא וחברותיה אירגנו עשרות אירועים ציבוריים וחוגי בית (או ליתר דיוק חוגים בצריפים ומאהלים בכפרים הבלתי מוכרים) וחילקו אלפי פליירים ועלונים בצמתים, בבתים וברחובות רהט, לקייה וחורה.

לדברי אל סאנע, המודל של הקואליציה, שלפיו המתנדבות אמורות לעשות ביקורי בית ולאסוף שמות וטלפונים של מצביעים שאולי יצטרכו עזרה ביום הבחירות, היה קשה לצעירות. "זה לא כל כך מקובל, עם כל הכבוד לנצרת וסכנין. קצת התביישנו ללכת סתם כך ולדפוק בדלת של אנשים שאנחנו לא מכירים. גם לא נתנו בנו אמון, בעיקר הנשים. קצת שינינו את המודל לקבוצות פעילים ברחובות, בצמתים, בשוק וביציאה מהמסגדים".

אל סאנע מספרת כי האווירה היתה חיובית מאוד, בעיקר בקרב צעירים ונשים שאף פעם לא התעניינו בבחירות. לדבריה, "אנחנו לא אומרים לאנשים מה להצביע ואיך, העיקר להגיע לקלפי ביום שני הבא".

פעילים של הקואליציה לעידוד ההצבעה מחלקים עלונים (צילום: הקואליציה)

אווירה חיובית. פעילים של הקואליציה לעידוד ההצבעה מחלקים עלונים (צילום: הקואליציה)

ערביי הנגב הואשמו תמיד שהם מצביעים לפי חמולות ואינטרסים ומה שאומרים להם בשבט, ולכן מצביעים גם לנפתלי בנט ולאביגדור ליברמן. היום, לעומת זאת, יש יותר מודעות לסוגיות האדמה, ייהוד הנגב והריסת בתים, וחברי הכנסת והמועמדים לא מתעצלים ויורדים דרומה. אל סאנע משוכנעת ששיעור ההצבעה בנגב יגדל בבחירות האלה. לדבריה, הכל עניין של התארגנות ביום הבחירות.

עבד אבו שחאדה הוא רכז פרויקטים באל חיראק אל שבאבי ביאפא ( תנועת צעירי יפו) וחבר טרי במועצת העיר תל אביב-יפו, וגם אחד מרכזי השטח של הקואליציה. אבו שחאדה הוא תומך נלהב בפרויקט עידוד ההצבעה של האזרחים הערבים, במיוחד בערים המעורבות. הספיקה לו שנה אחת במועצה כדי להבין את הקשר ההדוק בין השלטון המקומי לכנסת, לממשלה ולמעגלי ההשפעה.

לדבריו, "ככל שיהיו לנו יותר נציגים, המשקל שלנו והכוח שלנו בוועדות יגדל. מספיק שראש העיר רון חולדאי יבין שיש לנו, חברי המועצה הערבים, נציגים בוועדת הכספים כדי לשאת ולתת אתנו".

עבד אבו שחאדה, ראש רשימת יאפא, ביום הבחירות לעיריית תל אביב-יפו (אורן זיו / אקטיבסטילס)

עבד אבו שחאדה, ראש רשימת יאפא, ביום הבחירות לעיריית תל אביב-יפו (צילום: אורן זיו / אקטיבסטילס)

אבו שחאדה מעלה נקודה מהותית בדילמה בין האידאולוגיה הלאומית שלו, שקרובה לבל"ד, לבין השיח שהרשימה המשותפת מקדמת היום, שעלול להשלות ולתת תחושת כוח מדומה לאזרח הפשוט. לדבריו, "אין להמעיט בחשיבות של פתרון בעיה אחת בשכונה אחת בעיר שלי יאפא לעומת הדבר הגדול שאיימן עודה משווק לציבור הבוחרים. למרות כל המכות שקיבלה המשותפת מכחול לבן והמפלגות היהודיות, השיטה של עודה עובדת. אנשים מתחברים לתחושה הזאת של 'yes we can'".

הוא מתייחס לעובדה שהכנסת סמי אבו שחאדה לכנסת הביאה את הקול של הערים המעורבות לתוך הרשימה המשותפת בפעם הראשונה, ולכן הוא בטוח שאם אנשים ייצאו להצביע, הם יבחרו ברשימה המשותפת.

לדבריו, "את יודעת שזאת הפעם הראשונה שאני ממש גאה בחברי הכנסת הערבים? ולא רק בסמי כהיסטוריון ואינטלקטואל. להקשיב ליוסף ג'ברין, למשל, עם הניתוח שלו על המצב של הפלסטינים בישראל והבקיאות שלו בחוק הבינלאומי, זה מעורר גאווה ואמון באנשים האלה. כולם אחד אחד מביני עניין. ואת מי מציעים לעומתם בליכוד? את מירי רגב, דוד ביטן, דודי אמסלם ומיקי זוהר".

הזכרתי לו בדיחה שסיפרה לי פעם הח"כית עאידה תומא סלימאן: "את יודעת למה אני מרגישה לפעמים נחותה במשותפת? כי אני היחידה עם תואר שני בלבד, כולם PHD, לידם אני הכי פחות משכילה".

פידאא שחאדה אחראית על אזור לוד מטעם הקואליציה. יש לה 15 רכזי שטח ועשרות מתנדבים, שעוברים מבית לבית בשיכונים, בבתים ובשכונות בעיר, בשוק ביום שלישי וביציאה מהמסגדים. לדבריה, "בלוד מבצעים מדלת לדלת עובדים. זו השיטה שהשתמש בה (נשיא ארה"ב לשעבר ברק) אובמה. המתנדבים שלנו מתקבלים בזרועות פתוחות. אנחנו ממש מופתעים, וזה ממלא אותנו תקווה".

שחאדה נבחרה לעיריית לוד מטעם הרשימה המשותפת של העיר לוד. זו היתה הצלחה מסחררת – בפעם הראשונה, הערבים המאוחדים קיבלו שישה מנדטים, והם חברים בקואליציה של ראש עיר מטעם הליכוד.

לדבריה, "אני ממש רואה את הקשר בין משקל וכוח בכנסת למה שקורה במועצה. תושבי העיר רואים שהאיחוד עובד. אנחנו נזהרים לא לשווק את המשותפת או כל מפלגה אחרת, אבל כשחבר מועצה מהתנועה האסלאמית פותח את הבית שלו לחוג בית ביחד אתי, לא דתייה ואישה פמיניסטית שמייצגת את הצעירים, אנשים מבינים מה המסר שאנחנו משדרים ולמה חשוב לצאת להצביע. אנחנו סומכים שהלודאים יבינו את המסר ויקבלו החלטה".

סומכים על החברה הערבית

מאחורי המפעל האדיר הזה עומד, כאמור, סאמר סוויד. הוא הפך את עצמו למגן אנושי שחשוף לכל פעילי החרם והביקורת הקשה שהם מותחים ברשתות החברתיות. הוא גם היוזם והמפעיל של הקואליציה וגם מגייס הכספים לפרויקט. סוויד מודה שבבחירות האלה הוא הגיע ל-50% מיעדי גיוס הכספים, והיה יכול לעשות יותר אילו היו לו יותר זמן ומשאבים.

"היום יש קונצנזוס בחברה הערבית סביב הרצון להשפיע". סאמר סוויד

"היום יש קונצנזוס בחברה הערבית סביב הרצון להשפיע". סאמר סוויד

סווייד למד אסטרטגיות לגיוס מתנדבים וניתח עם הצוות שלו לעומק את דפוסי ההצבעה בחברה הערבית. על רקע זה הוא החליט הפעם להתמקד במצביעים הצעירים, בנשים ובפלסטינים בדרום, וכן לעשות יותר איתור מצביעים בטכניקת דלת לדלת, למלא פרטים ולוודא ביום הבחירות שהנרשמים אכן יצאו להצביע.

לגבי הקמפיין של המחרימים, שמאשימים אותו שהוא משרת את גדולי התורמים הציונים, הוא אומר: "אנחנו עמותה. בסוף כל שקל שאנחנו מגייסים אנחנו חייבים לדווח עליו, ואנשים יופתעו שהתקציב שלנו הרבה יותר צנוע מתקציב הפרסום של המשותפת היום. הלוואי שהם  היו עושים בו שימוש חכם יותר. אני לא מותח ביקורת על הקמפיין שלהם עכשיו, ואנחנו נמנעים אפילו להתקרב לשלטים שלהם וזירות שבהן המשותפת מופיעה".

אבל איך אפשר לדעת שכל קמפיין העידוד הזה לא יוביל בסוף אנשים לומר – אם כבר יצאתי מהבית ואני רוצה השפעה, אז אצביע לנתניהו או לגנץ? לדברי סווייד, "אין פה שום הבטחה שהבוחרים ישימו בקלפי פתק למשותפת. כולנו מבינים את זה. יש פה יחסי אמון. אין לנו ברירה אלא לסמוך על החברה הערבית והאינטליגנציה שיש לפשוטי העם. הם יבחרו מה שבא להם בסוף.

שלט בחירות של הרשימה המשותפת בכפר קאסם, 25 בפברואר 2020 (צילום: אורן זיו)

שלט בחירות של הרשימה המשותפת בכפר קאסם, 25 בפברואר 2020 (צילום: אורן זיו)

"המטרה שלנו היא להגיע ל-156 אלף משקי בית במדינה ולעודד את ההצבעה. הקליפ הראשון שלנו מאוד ברור, וזכה ל-100 אלף כניסות. 50% הצבעה יביאו 13 מנדטים, 60% יביאו 15, ו-70% הצבעה יביאו 20 מנדטים. זה הכל".

עם כמעט 1,000 מתנדבים, הרבה טפסים, עטים, מפזרי ריח וסטיקרים בירוק-צהבהב, הקואליציה בחרה בסלוגן שהושאל מהמחאות בלבנון – "כולנו יעני כולנו", كلنا يعني كلنا،. בלבנון המטרה היתה להגיד שכולנו נגד הפילוג והשבטיות והמגזרים והעדות. ופה בחברה הערבית המטרה  היא להגיד שהפעם לא נוותר על אף אחד – "כולנו יוצאים להצביע" – מסר חיובי, מאחד ואקטואלי, שנחרט בתודעה הערבית לאחרונה.

לדברי סווייד, "זאת יוזמה אזרחית, דמוקרטית ועצמאית. לא משנה כמה ומי מתחרים על הקולות של האזרחים הערבים, אנחנו מרגישים חובה מוסרית לצאת בקמפיין לעידוד הצבעה. הרבה סקרים הראו שהסיבה העיקרית לאי הצבעה בקרב האזרחים הערבים היא חוסר עניין וחוסר אמון ביכולת להשפיע. הקמפיין שלנו מדבר על העניין בהצבעה, על כך שהכנסת משפיעה על כל תחומי חיינו ולכן אנחנו חייבים לקחת אחריות על גורלנו".

מה יהיה גורלנו איני יודעת, אבל החברים מהקואליציה יכולים כבר להכריז ניצחון על השאננות והאפתיות הקולקטיבית בחברה הערבית, שמהן סבלנו בתקופות הבחירות. הם יכולים גם להכריז ניצחון על תנועת החרם מבחינת האמירה, הנראות, ההתארגנות והנחישות. הקמפיין של "כולנו יעני כולנו" נמצא בכל עיר וכפר ערביים, ולפעמים הוא אפילו יותר בולט מהתעמולה של הרשימה המשותפת או כל מפלגה ציונית אחרת.

אני אמתין לנתוני האמת על ההצבעה בחברה הערבית. אבל אני כמעט בטוחה שאם קצב עבודה והנחישות המהולה באופטימיות תמשיך כך בקואליציה ואם לא יהיו ספינים של הרגע האחרון מצד פעילי הליכוד (אולי ישלחו לנו פקחים קוריאנים עם קורונה), אחוז ההצבעה יעלה בחברה הערבית, והמרוויחה הגדולה תהיה בעיקר הרשימה המשותפת.

נחיה ונראה.

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
פלסטינים במחנה נוסייראת אחרי ההתקפה הישראלית, ב-8 ביוני 2024 (צילום: חאלד עלי / פלאש90)

פלסטינים במחנה נוסייראת אחרי ההתקפה הישראלית, ב-8 ביוני 2024 (צילום: חאלד עלי / פלאש90)

"איך זה הגיוני להרוג 200 איש כדי לחלץ ארבעה אנשים?"

חיילים יוצאים ממשאיות סיוע, טנקים ומטוסים מפציצים, גופות בכל מקום, בתי חולים עמוסים בפצועים, ותחושה של אחרית הימים: כך תיארו במחנה נוסייראת את הפעולה הישראלית לחילוץ ארבעה חטופים. "אנחנו דם זול בעולם צבוע", אומרים שם

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf