newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

המואזין שמפריע לנתניהו מעבר לחומת קיסריה

בזמן שהממשלה ממשיכה לקדם את חוק המואזין, כדאי שראש הממשלה יציץ מעבר לחומה שליד ביתו. תושבי ג'יסר א-זרקא ניסו לבוא לקראת השכנים היהודים עם מערכת כריזה חדשה. אבל בקיסריה מדברים רק על העמקת ההפרדה

מאת:

כותב אורח: עידו ליבן

בתצלום אוויר במפת גוגל מצפון לקיסריה ישנו פס עקלקל ירוק כהה שקצת מזכיר נחש שהרגע הגיח מהים, שנפתח מרחק 500 מטר מהפס המתפתל.

בשטח זה הרבה פחות מרשים. התלולית המוארכת מכוסה צמחייה ונראית כמעט טבעית. אפשר אפילו לחשוב בטעות שמדובר בשריד לטבע הפראי שחמק מהפיתוח העירוני. והמראה המתעתע הזה הוא כנראה הדבר הכי מטריד בה.

למעשה, השטח שבין קיסריה בין ג’יסר א-זרקא היה מיועד במקור לשמורת טבע בשם חרובי קיסריה, או לפחות הרצועה שמחברת את החלק העיקרי של השמורה אל חוף הים. "סוללה זו קיבלה היתרים תכנוניים בדיעבד, אולם למעשה מרוקנת מתוכן את החלק הצפוני של השמורה", מציין אתר "טבע ונופים בישראל" המוקדש לשמורות טבע וגנים לאומיים בארץ.

ובאמת, הסוללה הזו, לחלוטין מעשה ידי אדם, היא הכל חוץ מטבעית.

שני יישובים שכנים, פער כלכלי עצום

בביקור לא מזמן בכפר ג’יסר א-זרקא שלחוף הים התיכון אשתי ואני רצינו לראות בעצמנו את מכשול ההפרדה שעליו שמענו. אבל במרחק של פחות מעשר דקות הליכה ממרכז הכפר, לא היינו בטוחים שסוללת העפר הגבוהה הזו היא באמת מה שחיפשנו.

כמה עשרות מטרים לפני הסוללה ישב גבר בכיסא פלסטיק והשגיח על העבודה באתר הבנייה באחד הרחובות הדרומיים של ג’יסר. הוא אישר שאנחנו במקום הנכון. היחידים שחוצים את הסוללה לקיסריה הם גנבים ונרקומנים, הוא אמר לנו, ומאבטחים מפטרלים בצד היהודי של המכשול.

חוץ מזה, איך שני היישובים מסתדרים זה עם זה, שאלתי. "היחסים מצוינים", הוא ענה. "אין לנו שום קשר איתם". אז למה בעצם הם בנו את הסוללה? "הם לא רצו לשמוע את המואזין", הוא אמר, וחזר למעשה על הסיבה העיקרית שציינו אנשי קיסריה בזמנו.

הסוללה באורך קילומטר שהוקמה ב-2003, בתקופה שבה החלה גם הקמת חומת ההפרדה בשטחים, הייתה התגובה החד-צדדית של קיסריה ל"מפגעים אקוסטיים" מכיוון השכנים המוסלמים, על פי ידיעה ב-Ynet שציטטה תכתובת בין מועצת ג’יסר והחברה לפיתוח קיסריה, שמנהלת את היישוב היהודי. השכנים בג’יסר, שלא היו שותפים להחלטה להקים את סוללת ההפרדה, התנגדו נחרצות. אבל כמו שאפשר לראות היום, זה לא עזר להם הרבה. למעשה, 14 שנה מאוחר יותר, בקיסריה יש היום מי שרוצים להרחיב את תחום החיץ.

> מורים, אם תלמיד מפריע, אל תזמינו את ההורים

מסגד בלב ג'יסר א-זרקא (משה שי / פלאש90)

מסגד בלב ג'יסר א-זרקא (משה שי / פלאש90)

במידה רבה המכשול הזה מגלם גם את הפער הסוציו-אקונומי האדיר שבין שני היישובים. מצד אחד, ג’יסר א-זרקא, הכפר הערבי היחיד בישראל ששוכן על חוף הים, הוא אחד מהיישובים הכי עניים בארץ. נכון ל-2013 היה מדורג הכפר במקום ה-13 מהתחתית במדד החברתי-כלכלי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מתוך 255 יישובים.

קיסריה, לעומת זאת, היא אחד היישובים העשירים ביותר בארץ, ובנימין נתניהו, שהווילה שלו נאמדה ב-16 מיליון שקל ב-2013, הוא רק אחד מנציגי האליטה הישראלית שגרים במקום.

האמת היא שלא ידעתי הרבה על ג’יסר א-זרקא – בערבית “הגשר על (הנחל) הכחול" – לפני שביקרנו שם באוקטובר האחרון. הסיבה העיקרית הייתה הגסטהאוס של ג’וחא, אכסניה קטנה ומקסימה ששמעתי עליה בעבר, בעיקר כשהבעלים הערבי והיהודייה הריצו קמפיין למימון המונים להקמתו לפני בערך שלוש שנים. אבל שמעתי גם על המכשול שמפריד בין הכפר הערבי והשכנים היהודים מדרום.

“(בקיסריה) יש לך קציני צבא, נשיא לשעבר – זאת ליגה אחרת", אמר הגבר בכיסא הפלסטיק. “פה הכי הרבה שאתה יכול למצוא זה עורך דין שלא יודע לאיית את השם שלו". כן, כולם אנשים טובים פה בג’יסר, הוא הסביר, אבל אנשים פה לא לומדים. והוא צודק. על פי נתוני הלמ"ס, רק ל-2.5 אחוז מתושבי הכפר עד גיל 54 יש תואר אקדמי.

אבל הדברים הם לא שחור ולבן, היה מי שאמר לי מאוחר יותר. השכנים היהודים של ג’יסר תרמו בנדיבות ועזרו לבנות, למשל, את אולם הספורט בכפר. ג’יסר מקבלים את אותו תקציב מהממשלה כמו כל יישוב אחר, אבל ההזנחה בשירותים הציבוריים היא במידה רבה תוצאה של שחיתות, נאמר לי.

אין ספק שמקבלי ההחלטות יכולים לעשות יותר. אבל עם כל הכוונות הטובות, יש משהו מטריד במיוחד בחומה הזו שבונים תושבי קיסריה המבוססים כדי לשמר את איכות החיים שלהם אל מול יישוב שנמצא שנות אור מאחור מבחינת פיתוח.

> למה לחרדים דחוף לסגור את גלריה ברבור?

נופשים על חוף ג'יסר א-זרקא (משה שי / פלאש90)

נופשים על חוף ג'יסר א-זרקא (משה שי / פלאש90)

בעצם, יש לי תחושה שהמואזין של ג’יסר הוא לא הסיבה היחידה, או אפילו העיקרית, להחלטה של החברה לפיתוח קיסריה להרים את סוללת העפר בין שני היישובים. מאז שהיא הוקמה נפגשו נציגים של שני היישובים במסגרת הליך גישור והגיעו להסכמות, בין היתר לגבי הקריאה לתפילה מהמסגדים של ג’יסר. ב-2011 הוחלפה מערכת הכריזה בכפר, קריאת המואזין אוחדה לכל שלושת המסגדים בג’יסר ועצמת הרמקולים הונמכה.

ובכל זאת, סוללת העפר שהייתה לכאורה מיועדת לבלום את קולו של המואזין עדיין עומדת על תלה.

"להוות דוגמא"

ביום ראשון הקרוב אמורה ועדת השרים לענייני חקיקה לדון פעם נוספת ב"חוק המואזין" השנוי במחלוקת – הפעם בגרסה חדשה שאוסרת על שימוש בכריזה בין אחת עשרה בלילה לשבע בבוקר. הדיון צפוי לאחר שהשבוע הוסרה הצעת החוק מסדר יומה של הכנסת בשל התנגדויות של החרדים בקואליציה. על הנייר אמור החוק לחול על בתי התפילה של כל הדתות, והנוסח העדכני שלו הותאם כך שיאפשר את השימוש בצופרי השבת, אבל ברור שהוא מכוון ספציפית אל המסגדים.

"אצלנו הרמקולים הם ההמשך האקוסטי של מחלוקת דמים עתיקה. לא השינה אלא השליטה עומדת על הפרק. לא הקריאה אלא האדמה. לא הרעש אלא המשמעויות שמייחסים לו", כתב מרדכי חיימוביץ אחרי ביקור בג’יסר א-זרקא בסתיו האחרון. "שלא כקולות הבוקעים ממפעל בטון, קריאת המואזין מבטאת נוכחות של תרבות אחרת, שנתפסת כמאיימת, כעוינת, שמתמודדת על המרחב הציבורי ומנסה לכבוש אותו לעצמה. המאבק הוא על הטון של החיים, על צלילי הארץ הזאת".

ואולי קריאת המואזין היא בדיוק קריאת ההשכמה שכל כך דרושה כאן. ההתפלפלויות המשפטיות וההתמקחויות הפוליטיות שמשכתבות את הצעת החוק הזו על גרסאותיה השונות כבר כמעט שש שנים הן כנראה סימן שלא מדובר רק בסוגיה של איכות חיים, אלא בעניין באמת שנוי במחלוקת.

בג’יסר א-זרקא ובמקומות אחרים, בארץ ובעולם, שבהם נמצא הסדר להמשיך את השמעת קריאת המואזין תוך התחשבות בשכנים שאינם מגיעים אל התפילה במסגד, "חוק המואזין" היה מיותר עוד לפני שאפילו הוגש. "אפשר לפתור את העניין הזה בהבנות ולא בחוק, אנחנו יכולים להוות דוגמא", אמרה יושבת ראש ועד התושבים בקיסריה עדנה רודריג בראיון ל-Mynet. אולי יותר מכל אחד אחר בכנסת אפשר היה לצפות שנתניהו, תושב קיסריה, שתמך ביוזמת החוק הזו מתחילת דרכה, יהיה מודע לכך. מצד שני, הוא בקושי מודע למה שקורה אצלו בבית.

בפועל, עם או בלי חוק המואזין, גם סוללת ההפרדה בין קיסריה לבין ג’יסר א-זרקא כנראה לא באמת נועדה רק להדוף את כריזת המסגדים. בקיסריה, עושה רושם, אין שום כוונה להסיר אותה. למעשה, במסגרת התנגדויות שהגישו התושבים לתכנית לפיתוח של שכונה חדשה בדרום-מערב ג’יסר א-זרקא, טענה יו"ר ועד התושבים רודריג ש"יש לעבות את הרצועה באופן משמעותי… כדי לשמור על איכות חיים סבירה עבור המתנגדים".

בעידן החשוך שאנחנו נכנסים אליו עכשיו אני מוצא נחמה כלשהי בזה שחומות, גדרות ואמצעים אחרים להתבדלות ולמידור עדיין שנויים במחלוקת. שישנם עדיין מספיק אנשים שמסרבים להשלים עם זה כדי שיתקיים דיון ציבורי, גם אם הוא לאט לאט נדחק אל שולי הקונצנזוס של ההשתבללות וההסתגרות. הסכנה היא שגבולות כאלה יהפכו לחלק אינטגרלי לכאורה מהנוף – ומהמנטליות של אנשים. סוללת ההפרדה שבין ג’יסר א-זרקא וקיסריה, שבשטח נראית כמו גבעה חולית תמימה ובתודעה הציבורית הישראלית היא בכלל לא קיימת, היא מקרה כזה.

עידו ליבן הוא פעיל סביבה ועיתונאי לשעבר

> בממוצע, כולנו מיליונרים

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
יו"ר ארגון המורים העל יסודיים, רן ארז, במסיבת עיתונאים בתל אביב, ב-21 ביוני 2023 (צילום: אבשלום ששוני / פלאש90)

יו"ר ארגון המורים העל יסודיים, רן ארז, במסיבת עיתונאים בתל אביב, ב-21 ביוני 2023 (צילום: אבשלום ששוני / פלאש90)

המוצדקת בשביתות: האוצר וקהלת ממשיכים בהרס מערכת החינוך

המחלוקת שהובילה לשביתה של שעתיים בבתי הספר העל יסודיים אינה רק על חוזים אישיים. מה שעומד על הפרק הוא לא פחות מעתידה החברתי של מדינת ישראל. האוצר מקדם מערכת חינוך שבה תחלופת העובדים מהירה והפערים המעמדיים מעמיקים עוד יותר, ומשרד החינוך שותק

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf