newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

פלסטינים וישראלים שובתים רעב נגד מעצרם המנהלי

אנשי הימין הקיצני מאיר אטינגר ואביתר סלונים שובתים רעב לקראת ההחלטה האם להאריך את מעצרם המנהלי. העיתונאי מחמד אלקיק השובת 67 ימים נמצא בסכנת חיים ואתמול חתם על צוואה. מעל 500 בני אדם מוחזקים במעצר מנהלי. על המדינה להעמידם לדין או לשחררם

מאת:

ביום חמישי הקרוב צפוי לפוג תוקף הצו המנהלי לכליאה ללא משפט שהוציא שר הבטחון נגד אנשי הימין הקיצוני מאיר אטינגר ואביתר סלונים. לקראת התאריך הגורלי הזה, הכריז לפני כשבוע וחצי אטינגר על שביתת רעב, וסלונים הצטרף אליו לפני מספר ימים. שני העצורים מוחזקים בכלא "אשל" בבאר שבע בהפרדה באגף בטחוני, ועל פי ארגון "חננו" תנאי כליאתם קשים ונאסר עליהם להכניס מתקן חימום לתאיהם גם בימי הקרה האחרונים. עוד נמסר מ"חננו" כי אטינגר איבד את הכרתו מספר פעמים בימים האחרונים, וכי הוא חש ברע.

לפני כמעט שישה חודשים חתם שר הבטחון משה יעלון על צווי מעצר מנהלי לכליאה ללא משפט של שלושה ישראלים יהודים. מדובר בצעד חריג מאוד מבחינת המדינה ש-99 אחוזים מצווי המעצר המנהלי שהוציאה בעשור האחרון היו נגד פלסטינים. השלושה, מאיר אטינגר, אביתר סלונים, ומרדכי מאייר, נעצרו בעקבות כשלון מערכת הבטחון למצוא אשמים ברצח בני משפחת דוואבשה והצתת מבנים וכנסיות ברחבי ישראל והגדה. לטענת שב"כ השלושה היו חברים בהתארגנות המכונה "המרד" ששמה לה למטרה לערער את יסודות השלטון בישראל. מסיבות כלשהן החליט שב"כ שלא להגיש נגדם כתבי אישום ולהציג ראיות אלא להפעיל את כלי המעצר המנהלי.

במקביל להגשת כתבי אישום נגד מספר חשודים לפני כחודש, שוחרר מרדכי מאייר לביתו עם צו מנהלי האוסר עליו להיכנס לשטחי הגדה המערבית. שביתת הרעב של אטינגר וסלונים הוא אמצעי שנועד להפעיל לחץ על המדינה לקראת ההחלטה על חידוש הצו המנהלי לכליאתם ללא משפט, ולעורר עניין ציבורי במנגנון הפסול של כלי המעצר המנהלי.

> עיתונאים הפגינו בעפולה לשחרורו ממעצר של העיתונאי הפלסטיני שובת הרעב

ביתם השרוף של בני משפחת דוואבשה בדומא. תינוק בן חמש נהרג, ועוד שלושה נפצעו אנושות לאחר שביתם הוצת על ידי מתנחלים רעולי פנים (אחמד אל-באז/אקטיבסטילס)

ביתם השרוף של בני משפחת דוואבשה בדומא שהוצת על ידי מתנחלים רעולי פנים. תינוק בן חמש ושני הוריו נהרגו. רק ילד אחד שרד את ההצתה. עד עכשיו לא הועמדו לדין האחראים לרצח. (אחמד אל-באז/אקטיבסטילס)

לפחות שני עצירים מנהליים נמצאים כעת בשלבים שונים של שביתת רעב, בנוסף לאטינגר, השובת כ-10 ימים, וסלונים, השובת כחמישה ימים. העציר המנהלי וסאם אלהימוני, שזה לו המעצר המנהלי הרביעי, שובת רעב 17 ימים, והעיתונאי מחמד אלקיק שזה לו היום ה-67 לשביתתו, וסכנה נשקפת לחייו.

על פי מועדון האסיר הפלסטיני, היום (שבת) הגיש לראשונה בית החולים "העמק" בעפולה, בו מאושפז אלקיק, דו"ח על מצבו לבג"צ, וזאת בהתאם להחלטת בית המשפט העליון מיום רביעי לניטור מצבו הרפואי של שובת הרעב. בדו"ח הודה בית החולים בפעם הראשונה כי אלקיק סובל מהתדרדרות במצבו, וכי הוא איבד את היכולת לדבר. אתמול חתם אלקיק על צוואה בה הוא מבקש לפגוש את אשתו בפעם האחרונה לפני שימות, ומפרט הנחיות להלווייתו ולקבורתו.

בהצהרה שפרסם אלקיק אתמול באמצעות עורך הדין של וועדת האסירים של הרשות הפלסטינית, ושהוקראה לאחר תפילות יום השישי בכפר מגוריו באזור חברון, הוא אמר כי "העיתונאים הפלסטינים חווים כעת דיכוי כוחני בשל היותם קול המצפון האנושי, חושפים פשעים ופרקטיקות דיכוי של הכיבוש הישראלי נגד העם הפלסטיני. עיתונאים פלסטינים, ואני ביניהם, משלמים את מחיר המדיניות הישראלית הגזענית. כאשר בני אדם חווים דיכוי שכזה, הם אינם חוששים יותר מההשלכות, אפילו במחיר חייהם". וסיים: "אני שם עצמי בידיו של האל ואמשיך את שביתת הרעב בה התחלתי עד למוות, או עד לחופש".

בימים האחרונים מתנהל קמפיין של אנשי ימין לשחרורם של אטינגר וסלונים תחת הסלוגן "ישוחררו מאיר אטינגר וכל העצורים המנהליים". במסגרת הקמפיין פורסמו מודעות עם הכיתוב "מדינה מתוקנת לא מחזיקה אסירים ללא משפט". עם זאת, חלק מהמודעות מתייחסות ספציפית ל"יהודים", ואין אזכור ליותר מ-500 העצירים המנהליים הפלסטינים המוחזקים גם הם ללא משפט. כמעט 4,000 בני אדם נעצרו בעשור האחרון בצווים מנהליים, מרביתם המוחלטת פלסטינים, והמחאה על השימוש בכלי הדרקוני הזה צריכה להיות האינטרס של כל אחת ואחד מאיתנו. יש להפסיק לאלתר את השימוש בצווים מנהליים, ולשחרר או להעמיד לדין את כל העצורים.

> ארבע טענות ימניות נגד השמאל, ותשובה שמאלית אחת

נשים אוחזות בתמונותיו של העיתונאי שובת הרעב מחמד אלקיק במהלך הפגנה למען שחרורו. אל-אקצא, ירושלים, 29 בינואר 2016 (פאיז אבו-רמלה/אקטיבסטילס)

נשים אוחזות בתמונותיו של העיתונאי שובת הרעב מחמד אלקיק במהלך הפגנה למען שחרורו. אל-אקצא, ירושלים, 29 בינואר 2016 (פאיז אבו-רמלה/אקטיבסטילס)

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
פרופ' רפאל גרינברג (צילום: אורן זיו)

"אנחנו אמורים להיות גאים ולבנות עתיד חדש, והעתיקות שלנו מורידות אותנו כל הזמן". פרופ' רפאל (רפי) גרינברג (צילום: אורן זיו)

"האסונות שלנו נחגגים בארכיאולוגיה. אנחנו ממש קבלני חורבן"

ספרם החדש של הארכיאולוגים רפי גרינברג ויאניס חמילקיס עוסק בשימוש הדומה שנעשה בארכיאולוגיה קולוניאלית בישראל וביוון לצורך ביסוס הזהות המערבית ומחיקת שכבות היסטוריות "עודפות" בדרך אל העבר המכונן. אבל הארץ שלנו, מזכיר גרינברג, אינה לבנה. ראיון

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf