newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

בהעדר פיקוח, בתי הספר הופכים למסחטת כספים דוקא בקרב המוחלשים

תשלומי הורים חריגים התגלו דווקא ביישובים מאשכול חברתי כלכלי נמוך. כאשר המדינה נכשלת בפיקוח, הראשונים להיפגע הם השכבות החלשות

מאת:
השאירו תגובה
א א א

פרלוג קצר כשירות לציבור ההורים: כנסו למערכת אפיק – פרסום תשלומי הורים, ובדקו את בית הספר של ילדיכם. מותר לגבות כסף מההורים רק בסעיפים שבית הספר פרסם באתר, והם אושרו על ידי הפיקוח. מכיוון שהמדינה לא עושה זאת, כפי שאציג בהמשך, ההורים חייבים לשמור על עצמם.

האיזון בין חירות לבין שוויון

בכל הקשור לתשלומי הורים לבתי הספר בישראל, חוזרת השאלה מדוע בכלל הורים צריכים לשלם עבור חינוך, המוגדר כחובה וכחינם. על זה צריך להשיב: מותר בישראל לגבות כסף מההורים, החינוך בישראל אינו חינם, ופשוט צריך להפסיק להגדירו ככזה.

אחרי שנאלצנו להסכים עם חובת התשלום, עולה השאלה הקשה באמת: כיצד מאזנים בין הצרכים הסותרים. מצד אחד הנהלות בתי ספר שרוצות לגבות יותר כסף. זה נכון במיוחד בבתי ספר שמועברים לניהול בידי רשתות חינוך, אשר יוצרות תקורות ניהול. לצד זה יש מקרים שבהם ההורים ביוזמתם נכונים להוסיף כסף מכיסם, על מנת להשביח את חינוך ילדיהם. מנגד יש את השאיפה לשוויון הזדמנויות, לפיה כל הילדים זכאים לקבל חינוך ראוי ללא תלות במצב הכלכלי של הוריהם.

האיזון מתקיים באמצעות חלוקה לשלוש קבוצות של בתי ספר, לפי גובה התשלום שמותר להם לגבות ומותר להורים להוסיף. בתי הספר הרגילים יכולים לגבות בין 1,717 שקלים בכיתה א' ועד 3,013 שקלים בכיתה יב'. זה כולל את תשלומי החובה והרשות, וכן "תשלום מרצון" למימון שעות לימוד נוספות (תל"ן).

בקבוצה השניה נמצאים בתי הספר הייחודיים ובתי הספר התורניים (כולל החינוך העצמאי וש"ס). אלה יכולים לדרוש תשלום עבור שעות לימוד נוספות על הנוספות, הנדרשות לצורך מימוש הייחודיות שלהם. בבתי ספר אלה גובים (כולל הכול) עד 2,352 שקלים בכיתה א', ועד 6,543 שקלים בכיתה יב'.

בקבוצה השלישית נמצאים 490 בתי ספר לא רשמיים, שאינם מתוקצבים על ידי המדינה באופן מלא. הם רשאים לגבות מההורים, בנוסף לנ"ל, שכר לימוד בגובה החלק שהם אינם מקבלים מהמדינה, כ-3,000 שקלים בממוצע.

> בנט מנסה לעשות עוד סיבוב על המזרחים ועל מערכת החינוך

בנות הסמינר החרדי "ירים משה" מוחות מול עיריית ירושלים כנגד התנאים הקשים וההזנחה בסמינר (צילום: יונתן סינדל/פלאש90)

בנות הסמינר החרדי "ירים משה" מוחות מול עיריית ירושלים כנגד התנאים הקשים וההזנחה בסמינר (צילום: יונתן סינדל/פלאש90)

שליש מבתי הספר גובים כסף ללא אישור משרד החינוך

כדי לפקח על ההסדרה הזאת, כל בתי הספר בישראל מחויבים לפרסם את חוזר תשלומי ההורים שלהם באתר האינטרנט אפיק, ולקבל על כך אישור. כפי שאמר נציג משרד החינוך בדיון בכנסת שמיד אציג: "לבית הספר אין סמכות ואין זכות לגבות אפילו שקל אחד שלא מופיע במסגרת מערכת התשלומים של אפיק".

בחודש יוני קיימה ועדת החינוך של הכנסת דיון בנושא תשלומי ההורים. לקראת הדיון פרסם מרכז המחקר של הכנסת דוח שבחן את חוזרי התשלומים במערכת אפיק בשנת הלימודים האחרונה (תשע"ו). מתברר כי מתוך 4,557 בתי הספר בישראל, 1,363 בתי ספר לא פרסמו את חוזר התשלומים שלהם כנדרש, ועבור 106 בתי ספר נוספים חוזר התשלומים לא אושר.

כאשר נשאל נציג משרד החינוך בדיון בכנסת כיצד ייתכן ששליש מבתי הספר עברו על תקנות המשרד וגבו כספים ללא אישור, הוא השיב: "אני לא מתווכח עם הנתון הזה, אבל צריך להסתכל על המגמה. […] אנחנו הולכים ומשנה לשנה מצמצמים משמעותית את המספר".

יש בזה משהו. בשנת 2011 בחן מבקר המדינה את תשלומי ההורים (דוח 62, עמוד 575) ומצא: "תופעה הולכת וגוברת של גביית תשלומים נוספים מהורי התלמידים, תוך חריגה מהתשלומים המותרים ובלא פיקוח נאות". מכלל 4,164 בתי הספר בשנת תשע"א, 2,043 בתי ספר לא פרסמו את חוזר התשלומים שלהם כנדרש, ול-316 בתי ספר נוספים חוזר התשלומים לא אושר. כלומר רק למחצית מבתי הספר בשנת תשע"א אושר לגבות כסף מההורים. אז אכן התופעה הצטמצמה מחצי מבתי ספר עבריינים, לשליש עבריינים. שמחת עניים.

רוב בתי הספר בישראל מסתפקים במועט

בדוח מרכז המחקר של הכנסת מופיע ניתוח מעניין אודות 3,088 בתי הספר שתשלומי ההורים שלהם אושרו. מתברר ש- 1,317 בתי ספר (43 אחוז) הסתפקו בפחות מאלף שקלים ועוד 1,215 בתי ספר גבו עד אלפיים שקלים. כלומר רוב מוחלט מבתי הספר שמתנהלים כראוי (אחרי שהורדנו את שליש מבתי הספר שלא דיווחו), גובים סכומים נמוכים יחסית.

מתוך דוח מרכז המחקר של הכנסת, יוני 2016

מתוך דוח מרכז המחקר של הכנסת, יוני 2016

נתון חיובי זה מעורר שאלה, מדוע יש בתי ספר שאושר להם לגבות מההורים מעל שלושת אלפים שקלים? כלומר, אם רוב מוחלט של בתי ספר יכולים לספק את השירות בסכום נמוך, מדוע צריך בכלל לאפשר למיעוט בתי הספר סכומים כפולים ומכופלים, עד עשרת אלפים שקלים לתלמיד לשנה?

תשלומי הורים גבוהים דווקא באשכולות הנמוכים

כאן מגיע הנתון המדהים בדוח: רוב בתי הספר שאושר להם לגבות מעל שלושת אלפים שקלים מההורים, נמצאים ביישובים באשכול כלכלי חברתי נמוך! ככל שההורים חלשים יותר מבחינה כלכלית, כך יש יותר מקרים של גביית יתר! מכאן שכל הדיון על ההורים בעלי האמצעים הנכונים לשלם יותר, שבגללם נפערים הפערים בין עניים לעשירים בישראל, מקבל תפנית מפתיעה. דווקא ביישובים של ההורים מיעוטי האמצעים, בתי הספר דורשים תשלומי הורים חריגים!

מתוך דוח מרכז המחקר של הכנסת, יוני 2016

מתוך דוח מרכז המחקר של הכנסת, יוני 2016

מי יודע להסביר את הנתון הזה? אולי זה משום שביישובים חלשים הרשות המקומית (החלשה) נוטה להעביר את בתי הספר לידי רשתות ניהול, שכאמור יוצרות תקורות ניהול ומעלות את מחיר החינוך. אולי ביישובים אלה האוכלוסייה היא חלשה, ולכן פחות מודעת ופחות מתעקשת על זכויותיה, ויש מי שמנצל זאת. תהא הסיבה אשר תהיה, דבר אחר ברור: במקום בו המדינה מתקשה לפקח, הנפגעים העיקריים הם החלשים מבחינה כלכלית וחברתית, דווקא אלה הזקוקים יותר מאחרים לעזרה מצד המדינה.

מתוך דברי יו"ר וועדת החינוך, ח"כ יעקב מרגי:

אני מסכם בעזרת דבריו הקולעים של ח"כ מרגי בדיון בוועדת החינוך: "…עד שלא התמניתי לתפקיד לא ידעתי את תהליך ההפרטה […] הרשויות המקומיות מעבירות את זה לרשתות עצמאיות מסחריות. אפשר לומר שחלק מהשיקולים […] הם גם כלכליים. מצד שני מאפשרים את המעבר הקל הזה להגדרה של מוסד ייחודי [כדי שאפשר יהיה לגבות יותר כסף, ג.ג.]. כל הורה רוצה את החינוך המיטבי לילדים שלו, ואז נוצרת פה איזו תחרות ותעשייה וההורים נתבעים ונתבעים ונתבעים. […] משרד החינוך זה אחד ממשרדי הממשלה של מדינת ישראל? זה נעלם מנגד עיניו שיש פה תהליך של התערטלות, של זריקת אחריות?"

> בית הספר: האם הממלכה ניצחה את ההורים?

א א א
ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן

ראש הממשלה, בנימין נתניהו, השר לביטחון פנים, גלעד ארדן, ומפכ"ל המשטרה, רוני אלשייך, בטקס פתיחת תחנת המשטרה בכפר כנא, ב-21 בנובמבר 2017 (צילום: קובי גדעון / לע"מ)

תחקיר: תחנות המשטרה ביישובים הערביים לא מפחיתות את מקרי הרצח

לנוכח הפשיעה הגואה בחברה הערבית, החליטה המשטרה לפתוח תחנות בשורת יישובים ערביים. אלא שהנתונים מציגים תמונה קשה: ברוב היישובים הללו מספר מקרי הרצח לא ירד, ולעתים אף עלה, במקביל לעלייה הכללית. "אין לנו אמון במשטרה, וגם להם אין אמון בנו. הם מתייחסים אלינו כסכנה ביטחונית. העיקר שלא ייפגעו יהודים"

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
donate
silencej89sjf