ישראל חתמה על האמנה לפיקוח על סחר בנשק. עכשיו צריך ליישם

ההצטרפות לאמנה בשלב הזה מקנה זכויות אך אינה מחייבת פעולה ממשית. כעת על המדינה לאשרר את האמנה ולהוכיח את מחויבותה לעקרון אי מכירת נשק למי שישתמשו בו לביצוע הפרות זכויות אדם או פשעי מלחמה

מאת:

כותב אורח: יונתן גר

בשבוע שעבר צוין יום בעל משמעות היסטורית: לאחר למעלה מעשרים שנות קמפיין שהוביל אמנסטי אינטרנשיונל, הפכה האמנה הבינלאומית לפיקוח על סחר בנשק מפנטזיה רחוקה למציאות משפטית ונכנסה לתוקף בתאריך 24 בדצמבר 2014. משמעויות האמנה רבות וסעיפיה מגוונים, אך מרכזה, מה שנהוג לכנות "כלל הזהב", והוא: מדינות העולם לא תמכורנה נשק לממשלה או לגוף אשר ישתמש בו לביצוע הפרות זכויות אדם חמורות או פשעי מלחמה.

למעלה מחצי מיליון בני אדם מתים מדי שנה בממוצע, ומיליונים נוספים נפצעים, נאנסים, או נאלצים לברוח מבתיהם כתוצאה מהסחר הגלובלי בנשק ובתחמושת אשר אינו מפוקח כראוי. הסחר בנשק אפוף במעטה סודיות, אבל השווי המתועד של העברות נשק בינלאומיות נמדד בהיקף של כמעט מאה מיליארד דולר בשנה.

> הוכח בשדה הקרב: הקמפיין שמבקש לחשוף את תעשיית הנשק בישראל

"קטלנית" עמדת כלי ירייה המותקנת על כלי רכב צבאיים או רכב קרבי משוריין ונשלטת מבפנים. פותחה ומיוצרת על ידי חברת רפא"ל. (ויקמדיה, MathKnight, CC BY 3.0)

"קטלנית" עמדת כלי ירייה המותקנת על כלי רכב צבאיים או רכב קרבי משוריין ונשלטת מבפנים. פותחה ומיוצרת על ידי חברת רפא"ל. (ויקמדיה, MathKnight, CC BY 3.0)

אל 128 המדינות אשר חתמו על האמנה, הצטרפה ישראל בשבוע שלפני כניסת האמנה לתוקף. הסניף הישראלי של אמנסטי אינטרנשיונל מנהל קמפיין מזה שלוש שנים לטובת הצטרפות זו של ישראל: מאות חתמו על עצומות, נערכו שלל הפגנות ואירועים, ביניהם למשל הקרנה של עמוד פייסבוק בשידור חי על קיר שגרירות סין במחאה על סחר בנשק שביצעה ממשלת סין, והפגנה של מבקשי מקלט מסודן מול שגרירות רוסיה בתל אביב במחאה על הנשק אותו מוכרת ממשלת רוסיה לממשלת סודן ומשמש לטבח המתמשך בדרפור. כל העת עמדנו בקשר עם משרד החוץ, ודבריה של ישראל בזכות האמנה הסבו נחת לכל שומע. "ישראל תומכת בעקרונות האמנה ומטרותיה והיתה שותפה פעילה לעיצובה לאורך שנות המשא ומתן", הודיע משרד החוץ בעת החתימה. מילים כדורבנות.

אלא, שישראל קנתה את מקומה באמנה, במה שנראה כמו "מבצע סוף-עונה". לחתימתה של ישראל כעת היו תועלות לעומת בקשה להצטרפות לאחר כניסת האמנה לתוקף. הראשונה שבהן היא שמדינה אשר תבקש להצטרף כעת – לאחר כניסת האמנה לתוקף – תצטרך לאשרר את האמנה באותו המועד, בעוד שקודם לכן לא היתה חובה כזו; כמו-כן, מדינות חתומות תוכלנה להשתתף כמשקיפות בוועידת המדינות החברות באמנה ולשאת בה דברים, השתתפות שככל הנראה חשובה לישראל. בנוסף, בל נשכח את הרווחים הציבוריים של להיות בצד הנכון של ההיסטוריה, ככל שהדבר לא מחייב לפעולה ממשית כלשהי.

חתימתה של ישראל על האמנה, כמוה ככרטיס המנוי לחדר כושר היושב אצלי בארנק. אותו כרטיס, במועד רכישתו, היווה ללא ספק צעד חשוב אל עבר אורח חיים בריא יותר. אך מרגע שנקנה יש גם להשתמש בו על מנת להשיג את תכליתו. במקרה דנן, על ישראל כעת לאשרר את האמנה אם היא מתכוונת אכן לעמוד מאחורי דבריה האמיצים ממעמד החתימה. אחרת, יהיה סופה של אמנה זו עבור ישראל, כמו לא-מעט אמנות אחרות, וכמו אותו כרטיס מנוי שלי, כאבן שאין לה הופכין.

אלא שמדובר בנושא כבד משקל יותר ממנוי לא מנוצל – על ישראל לא להסתפק בחתימה בלבד, אלא להביא לאשרר את האמנה. משמעות האשרור הינו הפיכת החוק הבינלאומי לחוק מדינה אשר יעבור בכנסת על מנת להבטיח את קיומו. ככלות הכל, זכויות אדם אינן נקנות במחיר מבצע.

יונתן גר הוא מנכ"ל אמנסטי אינטרנשיונל ישראל

ועוד משהו קטן...

אנחנו ממש שמחים שקראת את הפוסט הזה, ומקווים שמצאת בו עניין. הצוות של שיחה מקומית משקיע מאמצים משמעותיים כדי להביא לקוראות ולקוראים שלנו חדשות, תחקירים, פרשנויות וטורי דעה מגוונים, והכל מתוך מחויבות להתנגדות לכיבוש ולקידום שלום, שוויון וצדק חברתי.

קשה למצוא דברים כמו הפוסט הזה בכלי תקשורת אחרים בארץ, והסיבה שהוא נמצא פה היא שהעיתונות שלנו בשיחה מקומית היא עצמאית וחופשית. אנחנו לא תלויים באף בעל הון, לא במפרסמים ולא בחומות תשלום.

ועדיין, העבודה הרבה שמושקעת בכל פוסט כזה – מתשלום לכותבים, דרך עבודת העורכות והצלמים ועד התשלום לייעוץ משפטי או לשרתים שעליהם יושב האתר – עולה כסף. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית. ובזה יש לך מקום חשוב.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
השב"כ לא מוכן לוותר. משפחות אסיר מנהלי מפגינה מחוץ לכלא עופר שבגדה המערבית, בדצמבר 2019 (צילום: אחמד אל-באז / אקטיבסטילס)

השב"כ לא מוכן לוותר. משפחות אסיר מנהלי מפגינה מחוץ לכלא עופר שבגדה המערבית, בדצמבר 2019 (צילום: אחמד אל-באז / אקטיבסטילס)

כששב"כ רוצה לעצור עו"ד פלסטיני בן 80, גם בית דין לא עוזר

אפילו בית המשפט הצבאי בעופר סירב להתרגש מכתב האישום נגד בשיר אל-ח'יירי, עורך דין בן 80 שעבד בארגוני זכויות אדם, והורה לשחררו בערבות. השב"כ התערב והמיר את כתב האישום במעצר מנהלי. אל-ח'יירי הודיע שלא ישתף פעולה עם ההליך

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
donate
silencej89sjf