newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

חושך לגויים: ישראל במקום הראשון בהזנחת התלמידים החלשים

דו"ח פיזה של 2018 מצייר תמונה קשה לא רק בנוגע להישגים של תלמידי ישראל, אלא גם אודות היקף ההפרדה, הבידוד, ההזנחה והקיפוח של החלשים במערכת החינוך. הדבר משקף את המדיניות הכלכלית האנטי-חברתית של ממשלות ישראל, היוצרת עוולות שבתי הספר לא מסוגלים לתקן

מאת:
השאירו תגובה
א א א

דו"ח פיזה של 2018 מצייר תמונה קשה ועגומה אודות היקף ההפרדה, הבידוד וההזנחה של התלמידים החלשים במערכת החינוך בישראל. בעניין זה בתי הספר רק משקפים את המדיניות הכלכלית האנטי-חברתית שנהוגה במדינה. אם נולדתם להורים עניים, ישראל תעשה הכל כדי להשאיר אתכם במעגל העוני.

במדד הבידוד, המעיד על כך שתלמידים נכשלים מרוכזים בבתי ספר משלהם, ישראל מובילה את דירוג מדינות העולם. רק אחד מכל שמונה תלמידים בעלי ציונים נמוכים זוכה ללמוד בכיתה שיש בה גם תלמידים מצליחים. במדד הסגרגציה (הפרדה) לעומת הכללה (inclusive), ישראל במקום ה-32 מתוך 35 מדינות. במצב זה אין להתפלא שרק 8% מהתלמידים מרקע חברתי-כלכלי נמוך מצליחים לשבור את תקרת הזכוכית ולהצליח בלימודים – מקום 34 מתוך 36 מדינות.

ואחרי שהודרו, הוסללו, הופרדו ובודדו, התלמידים החלשים בישראל מקופחים במשאבים. המחסור במורים ובכוח עזר גדול פי שניים בבתי ספר שבהם לומדים תלמידים מהרבעון החברתי-כלכלי התחתון מאשר בעליון, והמחסור במורים ובכוח עזר איכותיים גדול אצל העניים פי שלושה מאשר אצל העשירים.

הממצאים האלה מופיעים בכרך השני של דו"ח פיזה 2018, שבדומה לכרך השלישי שהצגתי בשבוע שעבר, גם אותו משרד החינוך לא טרח לתרגם ולפרסם. האם יש פקיד אחד במשרד שיודע על קיומו של הדו"ח? הדו"ח עוסק בבחינת ה-Equity בחינוך, שניתן להבינו כשוויון בהזדמנויות הוגנות. כלומר, המידה שבה המערכת מעניקה לכל תלמיד את המענה המתאים, כך שגם תלמידים שבאים מרקע מוחלש יזכו להזדמנות להצליח.

מבחני המיצ"ב מטילים טרור על המערכת. תלמידים נבחנים בכיתה (צילום: הדס פרוש / פלאש 90)

מדיניות ההפרדה לא מועילה להישגים. תלמידים נבחנים בכיתה. אילוסטרציה (צילום: הדס פרוש / פלאש 90)

מבודדים את החלשים

כדי לכמת את היחס לתלמידים החלשים במערכת החינוך, יצרו חוקרי פיזה את "מדד הבידוד". המדד חושב כך: נניח שיש לנו מאה תלמידים שעשרה מהם נכשלים, וצריך לחלק אותם לעשרה בתי ספר. בעולם חברתי הוגן, היו מציבים תלמיד נכשל אחד ותשעה חזקים בכל בית ספר. במצב זה מדד הבידוד הוגדר כאפס, כלומר אין בידוד של החלשים. בעולם מרושע היו מרכזים את כל עשרת התלמידים הנכשלים בבית ספר אחד, ואת הנותרים בתשעה בתי ספר של מצליחים. במצב זה מדד הבידוד הוגדר כאחד – בידוד מלא של החלשים.

את מדד הבידוד במדינות השונות ניתן לחשב לפי הפיזור בבתי ספר שונים של התלמידים החלשים, כלומר אלה שקיבלו ציונים ברבעון התחתון של סולם הציונים במבחן שפה בכל מדינה. עיניכם הרואות בתרשים את עליבותה של מדינת ישראל – מקום ראשון בבידוד החלשים.

שימו לב למדינות החברתיות שבימין התרשים: איסלנד, פינלנד, נורבגיה וקנדה. עוד נחזור אליהן. על פי פרשנות הנתונים המופיעה בדו"ח, הסיכוי של ילד בישראל בעל ציונים נמוכים (ברבעון התחתון) ללמוד יחד עם תלמידים מצליחים (ציונים ברבעון העליון) הוא אחד לשמונה.

מצטיינים בהפרדה

מדד נוסף לבחינת החברתיות של מערכת החינוך הוא מדד ההכללה (inclusive), כלומר למידה משותפת של תלמידים מרקע שונה ומגוון. את ההכללה בחנו חוקרי פיזה באמצעות השונות בציונים. לשונות בין התלמידים יש שני מקורות, שניתן למדוד את היחס ביניהם: המקור האחד הוא שונות בציונים בין תלמידים בבתי ספר שונים, והמקור השני הוא שונות בציונים בין תלמידים בתוך כל בית ספר.

את השונות בין בתי הספר ניתן להסביר בכך שלכל בית ספר מגיעה אוכלוסיית תלמידים מרקע חברתי-כלכלי שונה; וכן שבכל בית ספר איכות המורים והיקף המשאבים והאמצעים הוא שונה. השונות בין תלמידים בתוך כל בית ספר מתייחסת לתלמידים שיושבים באותה כיתה, לומדים עם אותה מורה, באותו היקף ועם אותם אמצעים, ובכל זאת יש ביניהם פער בציונים.

מכיוון שהתנאים החיצוניים של התלמידים בתוך כל בית ספר הם זהים, הרי שההסבר לפערים בציונים קשור לתכונות האישיות של כל תלמידה ותלמיד. מכאן שפערים בין ציונים בתוך בית הספר מעיד על אוכלוסייה הטרוגנית של תלמידים בכיתות.

בעולם חברתי הוגן היינו רוצים שהציונים יהיו גבוהים ביותר, הפערים נמוכים ביותר, ושמקור הפערים יהיה בתוך בית הספר. אבוי! בישראל הכל הפוך. הציון הממוצע של תלמידי ישראל בקריאה הוא בין הנמוכים בעולם (470 לעומת 489 בממוצע המדינות), הפערים הם הגבוהים ביותר, כ-60% יותר פערים מאשר בממוצע המדינות, ומידת הסגרגציה בישראל היא גבוהה ביותר: 52% שונות בתוך הכיתות לעומת 71% בממוצע המדינות. ראו בתרשים מי הן המדינות המצטיינות במדד ההכללה. עוד נחזור אליהן.

הסולידריות החברתית משתלמת

האם מדיניות ההפרדה מועילה להישגים? ממש לא! כידוע, בהכללה, ככל שההורים משכילים ועשירים יותר, כך ילדיהם משיגים ציונים גבוהים יותר. בעולם חברתי הוגן, היה רצוי שהילדים יצליחו (או לא) בזכות עצמם, משוחררים מהמשקולות החברתיות שירשו מהוריהם. את זה אמור לעשות בית הספר, שמספק להם את התנאים והאמצעים ללמידה מחוץ לבית ההורים.

אולם כאשר בודקים כמה מהתלמידים מרקע חברתי-כלכלי נמוך מצליחים לשבור את תקרת הזכוכית ולהצטיין בלימודים, מסתבר שבממוצע עולמי, רק אחד מעשרה תלמידים מוחלשים מצטיין בלימודיו. מצד אחד זה מלמד שהדבר אפשרי – כלומר שחולשה חברתית אינה גזירת גורל והיא ניתנת לריפוי. מצד שני זה מלמד שבתי הספר מתקשים מאוד במלאכת הריפוי.

ככל שהמצב העולמי הוא רע, תוכלו לראות בתרשים עד כמה משפיל מקומה של ישראל בקצה הנמוך של דירוג המדינות. רק אחד מ-12 תלמידים מהרבעון החברתי-כלכלי הנמוך מגיע להישגים שהם ברבעון העליון של סולם הציונים במבחן שפה בישראל.

תורכיה נמצאת בצד שמאל, כלומר בשיעורי הצלחה גבוהים של תלמידים חלשים, משום שממוצע הציונים של תלמידיה הוא נמוך עוד יותר מאשר ישראל, ולכן קל יחסית לתלמידים להגיע לרבעון הציונים העליון. על רקע זה בולטת ההצלחה של אסטוניה, שממוצע הציונים בשפה של תלמידיה הוא הגבוה ביותר מכל המדינות, ועם זאת שיעור התלמידים המוחלשים המצליחים להצטיין הוא הגבוה ביותר.

מדינות כמו אסטוניה, קנדה, פינלנד ואחרות, מעידות כי הכללה וסולידריות חברתית משתלמת בציונים גבוהים של החלשים והחזקים כאחד. הן נמצאות מעל הממוצע העולמי בהישגים, הכללה ושוויון הזדמנויות.

אפליה מובנית במשאבים

על מנת לסייע לתלמידים החלשים ולהקטין את הפערים, יכולה המדינה להפנות לבתי הספר של התלמידים הנכשלים יותר משאבים, ובכך לפצות אותם על חוסר השוויון שלתוכו נולדו. ואכן לפחות במדד הצפיפות בכיתות כך נעשה. גודל כיתה ממוצעת ברבעון החברתי-כלכלי התחתון בישראל (בכיתות ט'-י') הוא 26 תלמידים לעומת 32 תלמידים בכיתה ברבעון החברתי-כלכלי העליון.

עם זאת, במרבית המדדים התלמידים החלשים, שמבודדים בבתי ספר של חלשים, סובלים גם מאפליה מובנית במשאבים. למשל, 40.8% מהתלמידים ברבעון החברתי-כלכלי התחתון בכיתות ט'-י' לומדים בבתי ספר שבהם המנהלים מתריעים על מחסור במורים הפוגע בהישגי התלמידים – מחסור הגדול פי שניים מאשר בבתי הספר של הרבעון החברתי-כלכלי העליון. 43.2% מהתלמידים ברבעון התחתון לומדים בבתי ספר שבהם המנהלים מתריעים על הכשרה חלקית או לקויה של המורים – פי שלושה מאשר ברבעון העליון.

כך גם בכל הקשור לכוח העזר בבית ספר, כלומר מי שעובדים עם התלמידים מלבד המורים. 44.1% מהתלמידים ברבעון החברתי-כלכלי התחתון בכיתות ט'-י' לומדים בבתי ספר שבהם המנהלים מתריעים על מחסור בכוח עזר הפוגע בלמידה – כמעט פי שניים מאשר ברבעון העליון. 34.4% לומדים בבתי ספר בהם הכשרת כוח העזר היא לקויה – כמעט פי שלושה מאשר ברבעון העליון.

גם בהיעדרויות מורים ובמחסור בעזרי ההוראה, התלמידים החלשים מוחלשים עוד. לפחות בחסרון בתשתיות ובאיכות התשתיות של בתי הספר כולם סובלים באותה מידה: בין 55% ל-61% ממנהלי בתי הספר בישראל דיווחו על תשתיות חסרות או לקויות במידה הפוגעת בהישגי התלמידים.

אז מה למדנו? שמבחני פיזה הם מיותרים משום שבמדינת ישראל מונהגת שיטה כלכלית אנטי-חברתית שמסלילה, מפרידה, מדירה, מבודדת ומזניחה את החלשים. בתי הספר, אפילו ירצו, לא מסוגלים לתקן את העוול החברתי-כלכלי. כלום מכל הכתוב כאן אינו טעות או חוסר הבנה או חוסר יכולת של אנשי המקצוע. הכל מדיניות של ממשלות ישראל.

א א א
ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן
נתניהו וטראמפ בהכרזה על תוכנית המאה (קובי גדעון, לע"מ)

נתניהו וטראמפ בהכרזה על תוכנית המאה (קובי גדעון, לע"מ)

נתניהו וטראמפ יכולים לחגוג, אבל המפתחות עדיין בידי הפלסטינים

הסכמי אוסלו העמיקו את הנורמליזציה של הכיבוש גם בתודעה הציבורית הישראלית. בשביל זה לא היה צריך את טראמפ. אבל המעבר לאקט הסיפוח חייב להסתמך על המשך הסטטוס קוו מצד הרשות הפלסטינית, וזה ככל הנראה לא הולך לקרות   

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
donate
silencej89sjf