עדות רוסק עמינח במשפט הבנקאים הוציאה אותה מאזור הנוחות

בפתח היום השלישי לחקירה של מנכ"לית בנק לאומי רקפת רוסק עמינח, כחלק מ"משפט הבנקאים", האווירה באולם בקומה הרביעית של בית משפט השלום בתל אביב היתה נינוחה. מכיוון שכניסת הקהל הוגבלה, פחות אנשים התאספו בחוץ מאשר ביום החקירה הראשון, אז ברק כהן חקר את רוסק עמינח במשך שבע שעות. לפני כניסת השופטים עורכי הדין והנאשמים עוד התלוצצו, אך מהר מאוד האווירה השתנתה, והגיעה גם לצעקות רמות. בניגוד לדיונים הקודמים הפעם רוסק עמינח איבדה את סבלנותה כבר בתחילת החקירה הנגדית. באולם בית המשפט היא מופיעה על תקן של עדה, ולא של מנהלת כל יכולה, ובמקום שאלות היא צריכה לספק תשובות – סיטואציה שהיא לא מורגלת בה, ועשתה רבות כדי להימנע ממנה.

הדיון התחיל עם חקירה נגדית של עו"ד אסף דרעי, המייצג את נאשם מספר שלוש, אליאן מרשק. "את עבריינית ופושעת העומדת בראש ארגון פשע שקוראים לו 'בנק לאומי'", הטיח בה דרעי וביקש את תגובתה של רוסק עמינח, שענתה לו כי "מדובר בשאלה מופרכת ומגוחכת". "כתב האישום הוא מופרך בעיקרו, ואנחנו לא היחידים שאומרים את זה", ענה לה דרעי, "המחאה של הנאשמים היא מחאה אותנטית והם מוחים נגד העדה הזאת ונגד רעיה. הם גונבים ממעמד הביניים והעניים ומחלקים לחבריהם. זה קו ההגנה שלי".

עו"ד דרעי, המתמחה בייצוג בתחום הכלכלי, חקר אותה ארוכות, סעיף אחר סעיף, לגבי פרשת העלמת המס של בנק לאומי בארה"ב. לפי ההסדר בנק לאומי שילם כמיליארד ש"ח לרשויות בארה"ב, בעקבות האשמות כי סייע ללקוחותיו להעלים מס בארצות הברית. רוסק עמינח טענה שלא היא ניסחה את ההסכם, שהעבירות לא נעשו בתקופתה ולכן אינה בקיאה בפרטים. "אנחנו דנים באירוע שלא היה קשור אלי", היא טענה. "הפכתם אותי לסמל, אבל אני קודם כל בן אדם. אני באתי בתור מתלוננת על הסתה ואיומים, עכשיו אנחנו נשב כאן ונעשה דיון על פרשת האמריקאים?", תהתה.

חקירתה של רוסק עמינח התנהלה במסגרת עדותה בתיק, שבו המדינה מעמידה לדין את פעילי "באים לבנקאים" בעקבות מחאתם נגד ראשי המערכת הבנקאית. בכתב האישום מואשמים ברק כהן, ערן ורד, איליאן מרשק, משה מנקין, יגאל רמב"ם, אילן פלד ואמנון פורת בביצוע עבירות הכוללות בין היתר קשירת קשר לביצוע פשע, הטרדה, פגיעה בפרטיות וסחיטה באיומים שביצעו נגד רוסק-עמינח וכמו כן נגד מנכ"ל בנק הפועלים לשעבר, ציון קינן ואחרים.

בתגובה לשאלות אחרות של עו"ד דרעי הגיבה שאינה רוצה לענות או בטענה שאינה זוכרת. "אין לך את הפריבילגיה להגיד שאין לך שום כוונה לענות", אמר לה דרעי ולאחר מכן פנה לשופט: "היא לא מבינה איפה היא נמצאת".

מי שכן התערב מיוזמתו במהלך הדיון היה אייל כהן, עורך דינה של רוסק עמינח מטעם בנק לאומי, שלא מייצג אותה במשפט שכן אינה צד בדיון, והרוחות התלהטו. השופט שמואל מלמד אף הוציא חלק מהנאשמים מהאולם. דרעי שאל את רוסק עמינח על עלויות האבטחה שלה בבית המשפט, שכן לכל דיון היא מגיעה עם שישה עד עשרה מאבטחים פרטיים, ורוסק עמינח שוב התחמקה וענתה שהנושא לא עבר דרכה לאישור. לאחר מכן הוא עבר לדרעי לשאלה בנוגע לתשלום עבור הייצוג של עו"ד כהן, אך עוד לפני שרוסק עמינח הספיקה לענות קפץ עורך הדין מהקהל ואמר "אני מייצג אותה פרו בונו". חלק מהנאשמים פנו לשופט מלמד בבקשה שיוציא את כהן מהאולם, כמו שנעשה לא פעם לחבריהם של הנאשמים, שהתפרצו מהקהל במהלך הדיונים האחרונים. כהן לא נשלח החוצה.

בחלק אחר של החקירה, שנמשכה שלוש שעות, הקריא דרעי טקסט שפורסם בעקבות הפרסומים על החקירה הראשונה של רוסק עמינח. בטקסט בחור בשם חנן מתאר טראומה מילדותו: מעקלים נכנסו לביתו, רוקנו את המקרר ולקחו אותו בגלל חוב כספי של הוריו. "את מכירה את המקרה?", שאל דרעי. "יש הרבה סיפורים עצובים", ענתה רוסק עמינח והמשיכה עם הקו שהציגה בפני ברק כהן, לפיו הבנק מגיע להסדרים עם 99 אחוזים מהחייבים. "ההוצאה לפועל היא של מדינת ישראל לא שלנו", היא הדגישה, אבל דרעי חידד את השאלה "אחרי ששמעת סיפורים כמו של חנן, האם נתת הוראה לא לעקל ציוד של חייבים שיש להם קטינים". הוא שאל. "לא נתתי הוראה כזו", הודתה רוסק עמינח, והוסיפה כי "אני רק זוכרת שקיבלתי הודעה, איום, שאם תוך עשרים יום לא אתן הוראה כזו, יגיעו לילדים שלי", בהתייחסה לפוסט שפרסם ברק כהן נגדה. "זו לא סחיטה באיומים, זו דרישה לגיטימית", הטיח בה עו"ד דרעי. "האם חשבת שהבנק גורם טראומה לילדים?" הוא שאל ורוסק עמינח הסבירה כיצד היא רואה חייבים שלא הצליחו לעמוד בתשלומים לבנק "לכל הפושעים יש ילדים שנשארו בלי אבא (כי הוא בכלא א.ז). זה עצוב ילדים משלמים על הפשעים של ההורים שלהם".

בתגובה לשאלה מה היא עושה כדי למנוע מצב שבו ילדים של חייבים יפגעו,רוסק עמינח פותחת בנאום על פועלו של הבנק אך דרעי מתעקש לדעת מה היא עצמה עושה בתור מנכ"לית. "בנק לאומי עושה הכל כדי להגיע להסדרים, עם מעל ל-99 אחוז (מהחייבים א.ז), שלמרביתם יש ילדים", היא ענתה. "אבל עם אנשים שקמים בבוקר ומבינים שכשלוקחים חוב צריך להחזיר אותו, גם אם הם נוסעים בב.מ.וו", שחררה עקיצה לעברו של ברק כהן, שהחל את מחאתו ב-2014 לאחר שלווה מבנק לאומי מאה אלף שקל על מנת מנת לקנות רכב, והבנק הגיע לעקל את רכושה של זוגתו ובתה. דרעי המשיך להתעקש "אבל מה עם האחוז הזה לא שילם? … כמה אנשים יש שחייבים כסף לבנק לאומי ולא מסתדרים?", הוא שאל. "לא מכירה, לא עסקתי בזה", ענתה רוסק עמינח גם הפעם. "אנחנו משקיעים בילדים להורים שלא יכולים להיות הורים, בנוער שרוצה להשתקם, ומשקמים אותם", היא הוסיפה.

לאחר ההפסקה, עו"ד גבי לסקי, המייצגת את הנאשם יגאל רמבם, חקרה את רוסק עמינח לגבי עמדת על עיקול ציוד של חייבים. "אם היית שומעת שמעקל מגיע, נותן בוקס לאמא ולקח את המקרר היית מזעזעת?", שאלה לסקי. "כן" ענתה רוסק עמינח, ולסקי השיבה לה כי לא מדובר במקרה חד פעמי אלא במדיניות. "הוצאה לפועל לא עובדת אצלי", ענתה רוסק עמינח. "היא קבלן משנה שלך", העמידה לסקי דברים על דיוקם. "רוב הכסף שאת מלווים הוא של הציבור", הזכירה לסקי לרוסק עמינח, "האם לציבור אין זכות להביע את דעתו?"

לסקי הציגה סרטונים שמתעדים מחאות שונות שהתקיימו מול בתים פרטיים של אנשים, כמו המחאה נגד ההרוגים באתרי בנייה מול בית מנכ"ל אלקטרה, מחאת אוהדי בית״ר מול ביתו של המנהל לשעבר, איציק קורנפיין. "איש לא נעצר שם, איש לא נחקר", אמרה לסקי, והתובעת, עו"ד ילין, שאלה מה המטרה של הצגת הסרטונים לעדה. "כדי להראות אכיפה בררנית", העיר נאשם מספר אחד, ברק כהן. "הגנה מן הצדק", הבהירה לסקי.

האחרון לממש את זכותו לחקור את רוסק עמינח היה נאשם מספר שבע, אמנון פורת. האיש בן ה-70 צורף לתיק, למרות שלא היה חלק מהפעילות של "באים לבנקאים" אלא הפגין עצמאית מול הבנק, וגם פעם אחת מול ביתה של רוסק עמינח משום שנפגע מבנק לאומי. פורת מייצג את עצמו, והוא לא בקיא בניהול חקירה נגדית. הוא הביא איתו ענף של זית כדי להתפייס עם רוסק עמינח, אבל השופט לא קיבל את היוזמה. הוא שאל את רוסק עמינח עשרות שאלות, והעיד כי אחד מהמאבטחים של רוסק עמינח, אמר לו, כשהיה מול ביתה, "את הבעיה שלך פותרים בחמש דקות, עם קלצ'ניקוב". לא בכל יום זוכה אזרח מן השורה לחקור, ללא הגבלת זמן, מנכ"ל של בנק ופורת ניסה לנצל את ההזדמנות עד תום. הוא שאל שאלות שמטרידות את הציבור הרחב, למרות שאין להן קשר ישיר לאישומים נגדו. "זה נכון שאתם סוגרים סניפים", הוא שאל, ורוסק עמינח אישרה שהבנק ממזג סניפים והסבירה כי "הלקוחות הופכים להיות דיגיטליים", פורת התעקש שאם סוגרים סניפים, אז נשארים לבנק בניינים פנויים, וביקש לדעת לאן הם הולכים. "אם זה בבעלותנו אז מוכרים", ענתה לו רוסק עמינח. "זה בסדר שאת מתעניינת רק בגדולים (בלקוחות א.ז)", אמר לה בסיום פורת, "אתם רוצים להביא כסף. אבל הם בסוף עושקים את הבנק", הוא הזכיר.

חקירתה של רוסק עמינח, שהחלה בשעה תשע בבוקר, נמשכה עד השעה שלוש, אז היא סיימה את עדותה במשפט. דיון נוסף במשפט יתקיים ביום ראשון ה-30 בדצמבר בבוקר.