newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

מעבר לפיצוצים: צילומים שקטים של הנותרים בסוריה

לצלם התורכי סיהד קאנר נמאס מצילומי מלחמה שמראים רק אלימות וגופות קרועות. לכן כשנסע לסוריה צילם אנשים חיים בסביבתם הטבעית, ושאל אותם על העתיד שלהם. המלחמה נוכחת בין השורות והפולרואיד

מאת:
השאירו תגובה
א א א

כותב אורח: קלמאן ז'יררדו, איסטנבול, תמונות: סיהד קאנר

"הסדרה הזו אינה מתרכזת בפיצוצים או בקונפליקטים או במתים. זו סדרה על השפעות המלחמה. היא מציגה את מערכת היחסים בין האנשים הנותרים לבין הסביבה והמקומות שנותרו".

השורות הללו הן חלק מההקדמה הקצרה המלווה את תמונות הפולרואיד שצילם סיהד קאנר בסוריה. הצלם הטורקי הצעיר החליט בכוונה תחילה לשבור את חוקי צילומי המלחמה: ״צלמי מלחמה מראים את הדברים ישירות. גופות, פיצוצים. לא נוח לי עם זה, בגלל שאנשים מתרגלים לראות מראות כאלה והם כבר לא מרגישים שום דבר. אני לא צלם מלחמה. אני רציתי ללכת לשם כדי לשמש כעד״.

ואכן, אף עיתון או מגזין טורקי לא הסכים לפרסם את התמונות הלא קונבנציונליות שלו. לא היו גופות, זה היה ״אמנותי מדי״. סיהד זכה להצלחה גדולה יותר מחוץ למדינה וסדרת ה״נותרים״ שלו זכתה במקום הראשון בתחרות הצילום של "מוזיאון הצילום של האנושיות".

> האם מלחמת האזרחים בסוריה על סף סיום?

עבדאללה: חלום חיי הוא להתהלך כאדם חופשי ברחובות דמשק (צילום: סיהד קאנר)

עבדאללה: חלום חיי הוא להתהלך כאדם חופשי ברחובות דמשק (צילום: סיהד קאנר)

הוא החל לצלם בגיל 15. ״נסעתי לפקיסטן ב-2005 וצילמתי כל דבר שראיתי עם מצלמה קטנה״, מספר סיהד. צלם עיתונות אחד הבחין בתמונות שלו ואמר לו שיש לו כישרון. באותם ימים סיהד שאף להיות ארכיטקט אבל הוא מצא את עצמו נכנס יותר ויותר לעולם הצילום.

בזמן לימודיו באוניברסיטה עבד כצלם עצמאי עבור ארגונים לא ממשלתיים וסוכנויות שונות. כבר אז הוא הרגיש שצילום עיתונות מסורתי לא מתאים לו. ״זה מהיר מדי. אתה מצלם כל יום ואחרי חודש אתה כבר הופך למכונה״, הוא אומר. כחלופה, הוא מנסה לשלב בעבודתו בין צילום עיתונות לצילום אמנותי, וכך לשקף את המציאות דרך גישה שהיא בו זמנית שאפתנית מבחינה אסתטית, מפעילה ומעוררת.

אני רוצה עתיד בהיר לילדי (צילום: סיהד קאנר)

אני רוצה עתיד בהיר לילדי (צילום: סיהד קאנר)

סיהד זכה לראשונה להכרה בזכות עבודתו על רעידת האדמה שזעזעה את מחוז ואן במזרח תורכיה ב-2011. הוא צילם ניצולים בין הריסות בתיהם ופרסם בווידאו את הסיפורים שלהם. הוא מסכים שיש קשר בין הצילומים שצילם לאחרונה בסוריה לבין הסדרה המוקדמת הזו. ״אני משלב שני מוטיבים", הוא מסביר, "אנשים והסביבה שלהם. הסביבה שלנו מעצבת אותנו, ולהיפך״.

הפרויקט הבא שלו, שנקרא ״שורש״, צולם במחוז מאלאטיה שבמזרח תורכיה, והוא אישי יותר אך עדיין ממשיך את אותו החיפוש. ״הפרויקט עוסק במולדת שלי, אפילו שנולדתי וגדלתי באיסטנבול״, אומר סיהד. ״אני מנסה לחקור את הסביבה שלי. ברגע שאדע מי אני, אני אוכל להיטיב להסביר את מערכת היחסים בין אנשים וסביבתם״. סיהד מציין את הצלם האמריקאי אלק סות׳ כמקור השראה.

מוסטפא: עזבתי את משפחתי בתורכיה. באתי לכאן כדי להלחם למען החירות של ארצי ושל עמי (צילום: סיהד קאנר)

מוסטפא: עזבתי את משפחתי בתורכיה. באתי לכאן כדי להלחם למען החירות של ארצי ושל עמי (צילום: סיהד קאנר)

בסדרת ה״נותרים״ שלו הוא הוסיף עוד מרכיב אחד למשוואה: אינטראקציה. ״קודם כל צילמתי את התמונה ואז נתתי אותה לאנשים שבתצלום. השתמשתי במצלמת פולרואיד, וביקשתי מהאנשים לכתוב או לצייר משהו על התמונה. אז שאלתי אותם כמה שאלות, כמו ׳איך אתה מרגיש?׳ ׳מה הציפיות שלך מהמהפכה הזו?׳ ו- ׳מה אתה חושב על העתיד שלך?׳״

סיהד צילם בחאלב ובאעזאז (על גבול סוריה-תורכיה) בדצמבר 2012 בתנאים קשים. ״בחאלב לא יכולתי לישון בגלל ההפגזות. הרגשתי שאם ארדם אני אמות. וזה היה מאוד קשה לצלם ברחובות, כי זה היה יותר מדי מסוכן. הדבר הראשון שהיינו צריכים לעשות זה למצוא מקום בטוח. כשביקשתי מאנשים להצטלם, חלקם סירבו. הם אמרו: 'אתה יכול למכור את התמונות לעיתונים זרים ואז הם יכולים לטעון שאנחנו טרוריסטים׳. אישה אחת שרטה את פניה בתצלום כי היא לא רצתה שיזהו אותה".

בסאם: בשבוע שעבר איבדתי ארבעה קרובי משפחה בהפצצה אווירית (צילום: סיהד קאנר)

בסאם: בשבוע שעבר איבדתי ארבעה קרובי משפחה בהפצצה אווירית (צילום: סיהד קאנר)

פייסל: איבדתי את כל מה שהיה לי. אין לי עוד דבר ואני לא יודע מה לעשות. אנא עזרו לנו (צילום: סיהד קאנר)

פייסל: איבדתי את כל מה שהיה לי. אין לי עוד דבר ואני לא יודע מה לעשות. אנא עזרו לנו (צילום: סיהד קאנר)

סיהד לא שמע דבר מהאנשים המופיעים בתמונות מאז שהוא ביקורו ב-2012. יתכן שחלקם הגיעו כבר לתורכיה כפליטים. על פי נתוני סוכנות הפליטים של האו״ם יש עכשיו יותר משני מיליון פליטים מחוץ לגבוות סוריה, וכרבע מהם כאן בתורכיה.

מואז: זה המחוז שלנו. עיישה: ניוולד מחדש מתוך החורים שיצרו הקליעים (צילום: סיהד קאנר)

מואז: זה המחוז שלנו. עיישה: ניוולד מחדש מתוך החורים שיצרו הקליעים (צילום: סיהד קאנר)

סאלח ואחמד (צילום: סיהד קאנר)

סאלח ואחמד (צילום: סיהד קאנר)

* קלמאן ז'יררדו הוא עיתונאי צרפתי עצמאי, שעוסק רבות במזרח התיכון, ואחד מעורכי האתר Mashallah News. פוסט זה פורסם במקור באנגלית באתר Mashallah. תרגמה: מיכל מוגרבי.

> ה"בחירות" בסוריה על רקע מלחמת האזרחים

א א א
ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן
משרד החינוך משלה את עצמו שהוא מחנך לחשיבה ביקורתית. שר החינוך רפי פרץ (צילום: רועי אלימה / פלאש 90)

משרד החינוך משלה את עצמו שהוא מחנך לחשיבה ביקורתית. שר החינוך רפי פרץ (צילום: רועי אלימה / פלאש 90)

כששר החינוך פועל בניגוד לחוק שעליו הוא מופקד

לפני שבוע ירה שוטר בראשו של מאלק עיסא בן התשע, בשעה שחזר מבית הספר לביתו. אם היה בישראל חינוך לחשיבה ביקורתית, הארץ הייתה רועשת. אבל כשבראש משרד החינוך עומד שר שמחבק גזענים, חשיבה ביקורתית נראית רחוקה מאוד

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
donate
silencej89sjf