newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

האם מלחמת האזרחים בסוריה על סף סיום?

רוב כלי התקשורת מדווחים בימים האחרונים על נצחונו הצפוי של משטר אסד. מבט מקרוב מראה שרוב השטח עדיין נמצא בידי המורדים, ושהשליטה של אסד מבוססת במידה רבה על מיליציות וסיוע מבחוץ. מלחמת האזרחים צפויה להמשך עוד זמן רב

מאת:
השאירו תגובה
א א א

כתבה: אליזבט צורקוב

נשיא סוריה בשאר אל-אסד ובן בריתו הנאמן, חסן נצראללה, מזכ"ל חזבאללה, הכריזו לאחרונה כל אחד בנפרד כי מלחמת האזרחים בסוריה עומדת להסתיים, וזאת בניצחון של המשטר וחזבאללה, כמובן. זו אינה ההצהרה הראשונה של אסד על כך שהלחימה בשלביה הסופיים – הצהרות דומות ניתנו בעבר כדי להפיח תקווה בתומכיו ולהראות שהקרבתם תשתלם בקרוב. עם זאת, זוהי הפעם הראשונה שנצראללה, הנחשב לאדם הנזהר בדבריו, הכריז זאת. האם יש דברים בגו? האם המורדים בסוריה על סף תבוסה?

הכרזותיהם של השניים הגיעו לאחר שורה של הצלחות של חזבאללה, מיליציות נאמנות למשטר וצבא סוריה נגד המורדים ליד גבול לבנון. לאחר המטת חורבן מאסיבי והפיכתם של עשרות אלפי אזרחים לפליטים בלבנון, הצליחו הכוחות הפועלים בשם המשטר להרוג ולהבריח מורדים שהתמקמו בעיירות בהרי אל-קלמון. הנצחון בקלמון הוא אכן משמעותי – הוא ניתק את המורדים מזרם אספקת הנשק מלבנון כמעט לחלוטין, וחיסל את תקוות תושביהם המורעבים של פאתיה הצפוניים, המזרחיים והדרומיים של דמשק להסרת המצור. עד המהלך האחרון של המשטר ציפו התושבים שהמורדים יצליחו לחבר בינם לבין קלמון ולהזרים מזון מלבנון דרך רצועת ההרים.

מלחמה של מיליציות, לא של צבא

ניצחון זה הושג בזכות שיפור מהותי ביכולתם של המשטר ובני בריתו לנהל לחימה לאורך זמן ולכבוש מחדש שטחים המאוכלסים על-ידי ציבור שברובו עוין למשטר ושותפיו. שיפור זה התרחש לא בגלל שהציבור הסורי החל לאהוד את אסד, אלא בשל נסיבות חיצוניות בלבד – הגדלת הסיוע הצבאי למשטר אסד על-ידי בני בריתו. רוסיה הגבירה בצורה משמעותית את המשלוחים של אמצעי לחימה לצבא סוריה. אולם הסיוע המשמעותי הרבה יותר בא בדמות הגדלת המעורבות של מיליציות שיעיות בלחימה לצד המשטר. כוחות אלו הפיחו מחדש רוח במאמץ הלחימה של אסד, שאיבד שטחים למורדים ללא הרף עד שנת 2013 (למעט הטיהור האתני של מרבית השכונות הסוניות של חֹמְס שהוכתר בהצלחה באמצע 2012).

דוגמה למחסור בכוח אדם ממנו סבל המשטר ניתן לראות, בין היתר, בסרטון זה מחלב מיולי 2012. הסרטון מראה כיצד טנקים של המשטר שנשלחו ללא ליווי חי"ר בשל מחסור בחיילים הפכו למטרות נעות של מטענים ונשק נגד טנקים של המורדים בעיר.

לפני תחילת ההתקוממות העממית הסורית במרץ 2011, צבא סוריה מנה כ-220,000 חיילים, רובם המכריע חיילי שירות חובה סונים. סונים מהווים כ-75% מאזרחי סוריה (10% מהם כורדים והיתר ערבים), אך ייצוגם בדרגות הבכירות נמוך בהרבה בשל אופיו הכיתתי של המשטר, שקידם במוסדות ציבוריים ובייחוד בצבא ובמנגנוני הביטחון והמודיעין את בני העדה העלוית עליה נמנה אסד וצמרת המשטר כולה. יחידות העילית של הצבא, המשמר הרפובליקני והדיוויזיה הרביעית מאויישים על-ידי כמעט אך ורק עלוים. רק יחידות אלו מצבא סוריה פועלות במלוא כוחן ברחבי סוריה.

לעומת זאת, בשל חשש (מוצדק) מעריקות ומעשי חבלה המשטר אינו נשען על מרבית חייליו ביחידות הסדירות. חיילים מיחידות "חשודות" מרותקים ברובם לבסיסיהם או פועלים בקרבה להם בלבד. חיילים מיחידות "חשודות" נשלחו לקרב בפיקוח של חיילים מהדיוויזיה הרביעית, המשמר הרפובליקני והמיליציות הכיתתיות שהקים המשטר עם תחילת ההתקוממות. אלו שניסו לערוק ונתפסו, הוצאו להורג מיד.

הערכות של מומחים צבאיים לפני שנה דיברו על כך שמתוך 220,000 חיילים, המשטר יכול להשתמש רק בכ-65,000 חיילים (לאחר עריקות ומוות בשדה הקרב של עשרות אלפים). עובדה זו מסבירה את הפסדיו הכמעט בלתי-פוסקים של המשטר בעבר מול מורדים לא מאורגנים שהיו חמושים בעיקר בנשק קל. המחסור בחיילים הוא שהוביל את המשטר לאמץ את המדיניות של טיהור אוכלוסיה עויינת על-ידי הפגזות כבדות, ראשית באמצעות ארטילריה ולאחר מכן גם באמצעות הפצצות של חיל האוויר.

הברחתה של האוכלוסיה המתנגדת למשטר נועדה "לרכך" את השטח לפני פלישה קרקעית ולהבטיח אובדן כוח אדם מינימלי בשלב זה. במקרים רבים, בשל המחסור בחיילים, המשטר הפגיז ערים, הניס מהן את מרבית תושביו, אך לא ניסה לכבוש אותן באמצעות פעולה קרקעית (למשל, העיירה דאריא בפאתיה הדרום-מזרחיים של דמשק שהופגזה בכבדות בלי ניסיון פלישה במשך חודשים). בשנת 2013, למרות שחיילי צבא סוריה המשיכו להיהרג בהמוניהם, מגמה זו של הפסדים נפסקה עם כניסתם לזירה של עשרות אלפי ג'האדיסטים שיעים שכעת נלחמים לצד המשטר ועם הכשרתן של המיליציות הפועלות תחת המטריה של "כוחות ההגנה הלאומיים".

Ya hussein
(לוחמי חזבאללה מניפים שלט מעל מסגד בעיירה קציר בסוריה עם כיבושה על-ידיהם, יוני 2013. על השלט: "הו, חֻסין", לזכרו של האמאם השיעי השני, חסין בן עלי.)

עשרות אלפי לוחמים מיובאים

מיליציית "כוחות ההגנה הלאומיים" (קֻואת אד-דִפאע אל-וַטַני), שהוקמה במהלך 2013 מורכבת מאזרחים ואזרחיות המגוייסים ברובם מעיירות ושכונות אוהדות למשטר. רוב הלוחמים במיליציות אלו, אם כי לא כולם, הם בני מיעוטים דתיים – עלוים, נוצרים, דרוזים, אסמאעילים ושיעים. לפני הקמתן כונו לרוב המיליציות שפעלו בצד המשטר "שביחה", על שמן של רשתות קרימינליות עלויות שפעלו בשנות ה-80 והבריחו מוצרים מלבנון לסוריה.

מקימי ומפרנסי ה"שביחה" החדשים היו במקרים רבים אנשים שעסקו בעבר בפעילות הקרימינלית שנהנתה מחסותו של חאפט' אל-אסד, נשיא סוריה דאז. אנשי ה"שביחה" של 2011 היו ברובם עלוים לא משכילים וחלקם בעלי רקע בתחום הפשיעה. כוח זה הוקם על-ידי המשטר על מנת שיוכל לבצע פעולות שהמשטר לא רצה לקחת עליהן אחריות – למשל, פלישה לשכונות סוניות ושחיטת אזרחים כפי שעשו בחמס, בכפרים בחמאה, באדלב ובפאתיה של דמשק, ירי על מפגינים מול מצלמות ועוד. לצד השביחה התקיים גם "צבא העם" (ג'יש אש-שעבי) – אסופה של מיליציות מקומיות בשכונות וערים בעלות בני מיעוטים רבים שפעלו בעיקר במתכונת הגנתית. בשנת 2012, איראן וחזבאללה החלו להיות מעורבות בסטנדרטיזציה, אימון וחימוש של מיליציות אלו. כוח זה מונה כ-50,000 איש כיום וחלק מלוחמיו זכו לאימון באיראן.

מאז כניסתם של כ-15,000 הלוחמים השיעים בהוראה, במימון ובחימוש המשטר האיראני לסוריה והפורמליזציה של "כוחות ההגנה הלאומיים" המשטר הצליח להתחיל ליזום פעולות התקפיות משמעותיות בשני אזורים בו זמנית או בפער זמנים קצר בין פעולה אחת למשניה. כך, המשטר ובני בריתו היו מסוגלים להלחם בהצלחה להסרת המצור על כוחותיהם במערב חלב ובשדה התעופה של העיר, בעת שהוא מהדק את המצור על פאתיה המזרחיים והדרומיים של הבירה דמשק. בשני מוקדי פעולה אלו, היה לחזבאללה ולמיליציות השיעיות העיראקיות (תחת ארגון המטריה גדודי אבו פאצ'ל אל-עבאס) תפקיד מכריע בלחימה. "כוחות ההגנה הלאומיים" אומנם עולים במספרם על זה של הלוחמים הזרים, אך נראה כי השפעתם בשדה הקרב משמעותית בעיקר באזורים בהם יש ריכוזי אזרחים עלוים (למשל, אזור לאד'קיה וחמס), שכן הם אזרחים ומעדיפים לפעול סמוך למקום מגוריהם.


(מפגינים בדרעא מעלים באש את דגלי איראן, רוסיה וסין על תמיכתן במשטר וקוראים "סוריה חופשיה, חופשיה, והבוגד [בשאר] יעוף החוצה", יוני 2011)

עד 2013, המורדים ניצלו את עדיפותם המספרית בזירות מסוימות כדי לצור על ולכבוש בסיסים מבודדים של המשטר ברחבי צפון, מזרח ודרום המדינה. כיום, בזכות זרימת כוח האדם ואמצעי הלחימה החדשים, המשטר יכול להשקיע יותר כוחות לשימור קווי אספקה לבסיסים אלו ולמנוע את נפילתם בידי המורדים. בעבר, למרות שהמשטר הפגין נכונות לעשות שימוש בכל נשק ברשותו (כולל נשק כימי וסקאדים) נגד האוכלוסיה האזרחית שבקרבה פועלים המורדים, לא היה לו את כוח האדם הנחוץ כדי להשלים את המשימה, לכבוש את השטח בפעולה קרקעית, ולאחר מכן לשמר נוכחות בו על מנת למנוע את חזרתם של מורדים לשטח. בעקבות כניסתם של עשרות אלפי לוחמים מעיראק, לבנון ואימונם של אנשי המיליציות המקומיים, כעת כוחות המשטר ובני בריתו נותרים בשטחים אותם כבשו כדי למנוע התקוממות מקומית מחודשת. כך למשל, חזבאללה עדיין שולט בעיירה קציר ובפאתיה כדי למנוע חזרתם של אזרחים ומורדים אליה.

המלחמה רחוקה מלהסתיים

אין ספק כי מאזן הכוחות בלחימה בסוריה השתנה בשנה האחרונה בשל הפערים בהיקף הסיוע החיצוני שמקבלים שני הצדדים. עם זאת, על מנת לכבוש מחדש את השטחים שנמצאים בשליטת המורדים, על הכוחות שפועלים בצד המשטר ליהנות מעדיפות משמעותית מבחינת היקף הכוחות, ארגונם, אמצעי הלחימה שברשותם והנגישות לעוד אמצעי לחימה (שימור קווי אספקה), על מנת לפצות על חוסר ההיכרות עם השטח והעדר התמיכה מצד האוכלוסיה.

כיום המורדים שולטים בכ-60% משטחי סוריה, כפי שניתן לראות במפה זו. השטחים באדום בלבד הם אלו שבשליטת המשטר. שטחים בצהוב ליד גבול לבנון נמצאים בשליטת חזבאללה. השטחים בירוק הם בשליטת מורדים חילונים, אלה שבצהוב בצפון בשליטת מורדים כורדים, השטחים באפור והנקודות בשחור – בשליטת ג'האדיסטים. השטחים בצהוב כהה – בשליטת אסלאמיסטים ("החזית האסלאמית"). והכחול – הגולן תחת כיבוש ישראלי. מפה זו עדכנית ל-14 באפריל, 2014, מבוססת על מעקב הדוק של יוצרה, פייטר ונוסטאין, אחר המתרחש בסוריה על-סמך סרטונים, דיווחים חדשותיים ומקורות בשטח, והיא המפה העדכנית והמדויקת ביותר לתיאור המצב לפני כשבועיים. מאז המורדים כבשו מספר שכונות במערב חלב, השתלטו על בסיס צבאי בדרום סוריה ומורדים חילונים תפסו חמישה כפרים באזור רקה משליטת הג'האדיסטים. כוחות חזבאללה והמשטר השתלטו על העיירה זבדאני סמוך לגבול לבנון לאחר שאזרחים ומורדים במקום נכנעו בשל מצור והפגנות ממושכות.
Syria Map
יוצר המפה: Pieter Vanostaeyen

גם לאחר האבידות המשמעותיות למורדים בחודשים האחרונים באזור גבול לבנון, בחמס ובחלב (שלוו בהצלחות מבצעיות קטנות של המורדים באזורים אחרים של המדינה), על המשטר ובני בריתו לכבוש מחדש את מרבית המדינה ולשמר שם כוחות אם ברצונם למנוע חזרת אזרחים עוינים ומורדים לבתיהם. המשטר מתקשה בימים אלו לכבוש שכונות בחמס ועיירות בפאתי דמשק, שנמצאות תחת מצור כבר מעל שנה בהן התושבים והמורדים גוועים ברעב ומנותקים מקווי אספקה של נשק ותרופות.

בשנה האחרונה המשטר ובני בריתו הוכיחו את יכולתם לרכז כוחות גדולים ולהביא לכיבוש שטחים אסטרטגיים בשליטת המורדים, אך בשביל לכבוש מחדש את מרבית המדינה, על כוחות המשטר להטיל מצור על כל עיירה עוינת, להפגיזה ולהפציצה במשך חודשים ואז לבזבז כוח אדם יקר על לחימה קרקעית ושימור כוח כובש במקום. הם עדיין רחוקים מלהיות מסוגלים לעשות זאת בשלב זה.

א א א
ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן
משבר האקלים, אילוסטרציה (צילום: pikist)

משבר האקלים, אילוסטרציה (צילום: pikist)

אין תשובה אחת למשבר האקלים. זה לא אומר שהכל אבוד

תשומת הלב הציבורית כמעט לא מופנית כיום למשבר שמעמיד את העתיד של כולנו בסימן שאלה, אך אנחנו נכנסים לתקופה קריטית לשינוי המגמה, ואסור להרפות מהנושא. על אף הביקורת, גם משמאל, על ה"גרין ניו דיל", נראה שהתפיסה הזאת יכולה בהחלט לקדם אותנו לפתרונות ממשיים

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
donate
silencej89sjf