נתניהו אמר מלחמה, אז למה הוכרז אירוע חירום אזרחי?
הכרזתו של בן גביר אמש על "אירוע חירום אזרחי", במצב שנראה בבירור כמו אירוע חירום ביטחוני, מעוררת חשש שהוא מנסה להסיט את האש מהזעם על הפקרת תושבי הדרום לזעם גזעני נגד הציבור הערבי בישראל
השילוב בין סמכויות נרחבות לבין המטרה הפוליטית הברורה של השר, מעורר חשש רב. השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, בדרום תל אביב ב-3 בספטמבר 2023 (צילום: אבשלום ששוני / פלאש90)
השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, הזדרז אמש להכריז על "אירוע חירום אזרחי" – שמשמעו הכפפת גופי ביטחון אזרחיים למשטרה והענקת סמכויות מורחבות. על פניו, נדמה שמדובר באירוע חירום ביטחוני לכל דבר ועניין, אז מדוע היה צורך בהכרזה כאמור?
המונח "אירוע חירום אזרחי" החליף ב-2018 את המונח "אירוע אסון המוני" בפקודת המשטרה. מדובר היה בשינוי שם בלבד, שנועד לאפשר "לגורמים המוסמכים להכריז על האירוע בעת הצורך, מבלי לחשוש מהאפקט התודעתי של השימוש במונח 'אירוע אסון המוני'".
גם המונח הקודם נכנס לספר החוקים רק ב-2005. מטרתו המקורית של הפרק היתה לתת מענה במקרים של אירוע שאינו ביטחוני, אולם בסופו של דבר הוחלט לאפשר הכרזה גם באירוע חבלני. הכרזת אירוע חירום אזרחי קובעת שהמשטרה מנהלת את האירוע, והיא שרשאית לתת הוראות לגופי ההצלה האחרים. במקרים מסוימים האחריות תועבר לצה"ל, אולם נראה, נכון לעכשיו, שזו אינה לשון הצו.
האירועים הנוכחיים, ברור לכל, הם אירועים ביטחוניים, ועל כן נראה כי המודל של אירוע חירום אזרחי אינו הדרך המתאימה לטיפול בו.
ראש הממשלה, בנימין נתניהו, הצהיר אתמול, בהודעתו לעיתונות, שמדובר במצב של מלחמה. סעיף 40 לחוק יסוד: הממשלה קובע כי "המדינה לא תפתח במלחמה ולא תנקוט פעולה צבאית משמעותית העלולה להוביל, ברמת הסתברות קרובה לוודאי, למלחמה, אלא מכוח החלטת הממשלה". אמש לא דווח כי התקבלה החלטה כזו בישיבת הממשלה, וכן לא דווח כי התקבלה החלטה המסמיכה ועדת שרים להכריז על מצב מלחמה, כפי שמאפשר חוק היסוד. היום דווח כי הקבינט המדיני-ביטחוני אישר את מצב המלחמה, אך לא ברור אם הממשלה האצילה לו סמכות לכך, כפי שנקבע בחוק.
נזכיר עוד כי בישראל הוכרז מצב חירום ב-19 במאי 1948. מצב החירום עמד בתוקפו, ללא מגבלת זמן, עד לתיקון חוק יסוד: הממשלה, שבו נקבע כי מצב החירום ייקבע לתקופה שאינה עולה על שנה. הכנסת רשאית להאריך את מצב החירום, והיא אכן עושה זאת מדי שנה, כך שסמכויות נרחבות לנקיטת פעולות צבאיות נתונות לממשלה ולצבא כל הזמן.
יש צדדים טובים בהחלטה על הכרזת אירוע חירום אזרחי – בעיקר מכיוון שהכרזה כזו מקנה מסגרת ביטוחית לכל המתנדבים שגויסו ויגויסו. בצד זאת, קיים גם חשש גדול, שנובע בעיקר מזהותו של השר האחראי.
הפעם היחידה שהופעל בישראל מצב חירום אזרחי היתה בלוד, במאי 2021. שר הביטחון דאז, בני גנץ, היה מי שהכריז על מצב החירום, שכלל הטלת עוצר על העיר ונדמה שרק החריף את המהומות. החשש כעת הוא מניצול הסמכויות שעומדות לרשות המשטרה כדי ליצור פרובוקציות בקרב הציבור הערבי בישראל, ביישובים הערביים ובערים המעורבות.
האינטרס הפוליטי של בן גביר הוא להסיט את דעת הקהל מהזעם על הפקרת תושבי הדרום לטובת ההגנה על המתנחלים, לזעם גזעני נגד הפלסטינים אזרחי ישראל. באירוע חירום אזרחי, שוטרים רשאים להיכנס לכל מקום, גם בכוח, ולקחת ציוד, חומרים או מסמכים. שוטרים רשאים לסגור שטח ולמנוע כניסה או יציאה ממנו, והכל בלי צורך באישור מראש של שופט, בדומה לאופן הפעולה של הצבא בשטחים הכבושים.
השילוב בין סמכויות נרחבות כאמור, לבין המטרה הפוליטית הברורה של השר, מעורר חשש רב מאוד – במיוחד לאור הקריאות המתגברות בחוגי הימין הקיצוני לציבור "לנקום" נגד ערבים באשר הם. חייבת להיות התגייסות ציבורית רחבה כדי למנוע יצירת פרובוקציות נוספות, שירחיבו את מעגלי האש עוד יותר.
בזמן שרבים כל כך בתקשורת הישראלית זנחו את תפקידם והתגייסו לשמש ככלי תעמולה, שיחה מקומית גאה להיות מי ששומרת באופן עקבי על אמות מידה עיתונאיות וערכיות. אנחנו גאות וגאים להיות כלי התקשורת היחיד בעברית שמביא קולות מעזה באופן עקבי, ושחושף שוב ושוב את המנגנונים מאחורי מדיניות הלחימה הישראלית, שגובה את חייהם של עשרות אלפים בעזה ומפקירה למותם את החטופים הישראלים. התפקיד שלנו בשדה התקשורת הישראלית הוא חשוב וייחודי, ונוכל להמשיך למלא אותו רק בעזרתך. הצטרפות לחברות שיחה מקומית, על ידי תרומה חודשית קבועה בכל סכום, תסייע לנו להמשיך ולחשוף את המציאות. התרומות מקהל הקוראות והקוראים לא רק מסייעות לנו כלכלית, הן גם עוזרות לנו להבין שיש מי שעומדים מאחורינו, ושעבודתנו חשובה להם.
לתמיכה בשיחה מקומית
