"ניסו להדיח אותי כי הפרעתי להרס של מבנים עתיקים בחיפה"

בשבוע שעבר סוכל ניסיון להדיח את ד"ר עורווה סוויטאת, הנציג הערבי הראשון בוועדה לשימור בחיפה. מול ההתקפה של הנדלניסטים, הוא רואה חשיבות לתפקיד שלו: "שימור הוא לא רק אבן, הוא הגנה על הזהות של העיר והקהילה שלה"

מאת:
הציבור הערבי וקהילת המתכננים התגייסו נגד הדחתו. ד"ר עורווה סוויטאת (צילום: שרה פרידלנד)

הציבור הערבי וקהילת המתכננים התגייסו נגד הדחתו. ד"ר עורווה סוויטאת (צילום: שרה פרידלנד)

שבוע סוער עבר על ד"ר עורווה סוויטאת, מתכנן ערים ונציג הציבור הערבי הראשון בוועדה העירונית לשימור מבנים ואתרים בחיפה. רגע לפני סוף השבוע הקודם, התבשר סוויטאת, "כרעם ביום בהיר" כפי שהוא אומר, ש"מועצת השינוי" – שמחזיקה ברוב במועצת העיר לאחר שראשת העיר עינת קליש איבדה אותו – החליטה להדיח אותו מתפקידו בוועדה.

ביום שני התבשר שהפור התהפך, והוא ישמור על תפקידו. "מועצת השינוי" לא חזרה בה מההחלטה מרצונה. פרופ' יוסי בן ארצי, מי ששימש כנציג הציבור בוועדה לפני סוויטאת, ומי שהיה אמור להתמנות לתפקיד לאחר הדחתו, סירב להשתתף במהלך ולהתמנות לוועדה, ובכך נבלמה ההדחה, שהיכתה גלים הן בקרב הציבור הערבי והן בקרב קהילת המתכננים.

לסירוב של פרופ' בן ארצי להתמנות לוועדה קדם מכתב תמיכה מעשרות אנשי מקצוע – אדריכלים, מתכננים ואקדמאים – במחאה על ההדחה. "החלטת המועצה", הם כתבו, "אשר נראה שהתקבלה משיקולים פוליטיים צרים על רקע המשבר הפוליטי בו נמצאת מועצת העיר, מהווה פגיעה חמורה באחריות הציבורית של מועצת העיר להקפיד כי המינוי לתפקיד יהיה על בסיס ידע מקצועי ומומחיות בתחום התכנון העירוני ושימור המורשת הבנויה, וישרת את תועלת הציבור בעיר בצורה הטובה ביותר".

בראיון לשיחה מקומית, אמר סוויטאת כי "הופתע מאוד" מכך שעירבו אותו במאבק הפוליטי. "אני לא חלק מהקונפליקטים האלה", אמר. "אני לא שייך לא לקואליציה ולא לאופוזיציה. אני איש מקצוע, ומה שמנחה אותי זה אך ורק טובת העיר חיפה, המורשת ההיסטורית שלה, והאינטרסים של תושביה".

donate

ביחס למחאה נגד הדחתו, אמר סוויטאת: "אני מאוד גאה בתמיכה הציבורית והמקצועית שקיבלתי, הן מצד הציבור הערבי והן מצד קהילת המתכננים. ואני מעריך מאוד ומכבד את פרופ' בן ארצי על הסירוב העקרוני שלו להשתתף בהדחתי."

"ככה אי אפשר לבנות קהילה"

מבחינתו של סוויטאת, שימור הוא דרך להגן על האינטרסים של התושבים: "המרכז ההיסטורי של חיפה נפגע משני תהליכים", הוא מסביר. "הראשון הוא ההריסה, והשני הוא הנדלניזציה. הנדלניזציה מנותקת מהזהות ומהצרכים החברתיים של התושבים.

"ההריסה פוגעת בזהות של העיר, והנדלניזציה פוגעת באופציות של פיתוח חברתי למרכז ההיסטורי של העיר. תחת הפרויקטים הקיימים אי אפשר לבנות קהילה. הכל דירות קטנות. רוצים לייבא סטודנטים וצעירים, במקום לחשוב על העצמת הקהילה, בניית בתי ספר, גנים, מרכזי תרבות, תמהיל של מגורים שיאפשר את התמהיל החברתי. זה התיקון הרצוי של העוול ההיסטורי".

לדבריו, תהליכי הפיתוח הקיימים פוגעים גם במורשת של העיר וגם בחוסן הכלכלי של הקהילה. "התהליכים האלה רואים רק רווח ומתעלמים כמעט לחלוטין גם מההקשר ההיסטורי הקולקטיבי של השכונות, וגם מהעתיד הקהילתי והחברתי של המקום. הנדלניזציה לא מסתכלת על הצרכים החברתיים של התושבים".

הגדירו את השכונה כ"בנייה כפרית". רחוב בוואדי ניסנאס בחיפה (צילום: שיר תורם / פלאש 90)

הגדירו את השכונה כ"בנייה כפרית". רחוב בוואדי ניסנאס בחיפה (צילום: שיר תורם / פלאש 90)

בהקשר של הציבור הערבי בחיפה, מדגיש ד"ר סוויטאת גם את ההיבט הסימבולי של השימור: "העיר ההיסטורית הזאת, שנבנתה על ידי ד'האר אל-עומאר לפני 250 שנה כעיר מודרנית, חצי ממנה נהרס, נמחק כליל, לא רק אחרי 48' ובשנות החמישים אלא גם לפני שלוש וארבע שנים. אלה תהליכים שבמשך עשרות שנים הזניחו, פגעו והרסו והפכו את המרכז ההיסטורי של העיר לנדל"ן.

"הדבר השני הוא שאחוז גדול מהאוכלוסייה שגרה בעיר התחתית, במבנים היסטוריים, הם דיירים מוגנים, בנכסים שבניהול עמידר, שמוזנחים, ואין להם את היכולת הכלכלית לשמר אותם, ועם הזמן הם הופכים למבנים מסוכנים ואז צריך להרוס אותם".

"יש פה תהליכי עומק שעלולים להוביל להדרה מרחבית של האוכלוסייה הערבית, ולא מאפשרים לה להתפתח. השימור נותן את העוגן הסמבולי, הזהותי, והתרבותי לקהילה, להיאחז במרכז ההיסטורי שלה בעיר התחתית.

"יש הובלה של תהליכים ניאוליברליים שמובילים להדרת האוכלוסייה הערבית. לכן השימור עוצר הרבה מהתהליכים האלה, יש לו את היכולת לעצור את ההריסה והנדלניזציה, לכן הוא קריטי."

גם את ההחלטה להדיח אותו רואה סוויטאת כחלק מאותם התהליכים: "אומרים שאני מינוי של קליש, אבל זה לא נכון. מוניתי בהצבעה של מועצת העיר, וחלק מ'מועצת השינוי' הצביעו לי בעצמם. יש פה שילוב של אינטרסים יזמיים שאולי נמצאים מאחורי הקלעים, שקשה להם שאני מתנגד לתוכניות הפגיעה וההריסה של מבנים היסטוריים ברחבי העיר, אין לי ספק בזה".

תפיסה אוריינטליסטית

ההחלטה להדיח אותו, אומר סוויטאת, היוותה גם פגיעה בייצוג של הציבור הערבי בחיפה, שהודר באופן היסטורי מקבלת ההחלטות בעיר. "יש דברים שהם מעבר לשימור האבן עצמה", אומר סוויטאת. "לדוגמה, תמיד דיברו על ואדי ניסנאס כבנייה כפרית. זה דבר שאני שיניתי. אמרתי שאי אפשר להתייחס לבנייה עירונית מודרנית כאל בנייה כפרית. זו תפיסה אוריינטליסטית ומתנשאת. אז שיניתי את ההגדרה לאדריכלות היסטורית עירונית מודרנית. זה שיח מכבד כלפי המקום"..

נקלע למאבק פוליטי. ראשית העיר חיפה עינת קליש רותם (צילום: פלאש 90)

נקלע למאבק פוליטי. ראשית העיר חיפה עינת קליש רותם (צילום: פלאש 90)

"המקצועיות כשלעצמה חשובה כדי לשמור על המבנים, אבל זה שאדם הוא גם מקצועי וגם מגיע מהחברה הערבית, נותן משהו מעבר, שקשור לשיח ולתפיסות התרבותיות, לרגישות בנוגע לעוולות העבר שקרו במרחב הזה, לרקע התרבותי וההיסטורי של המרחב".

אני תושבת חיפה. יש בעיר תחושה של תהליך אגרסיבי מאוד של נדלניזציה. כל יום יש שלט חדש של 'למכירה' של חברות נדל"ן גדולות שנכנסות. שכר הדירה שלי כמעט הוכפל בשבע שנים. אתה לא מרגיש לפעמים כמו הילד עם האצבע בסכר, שמנסה לעצור משהו גדול בהרבה ממנו? במילים אחרות, אתה חושב שלשימור יש את הכוח לעצור את השינוי של פני העיר?

"אני מאמין בשינוי. אין סכר שכולו בטון וחור אחד שצריך לחסום אותו. יש חורים לאורך כל הדרך. המציאות מחוררת בכל מקום. תמיד יש בה כשלים, חוסר ופערים. לכן ניתן לשנות את המציאות.

"המציאות מתעצבת על ידי התוכניות הקטנות. פה תוכנית של תמ"א 38, שם תוכנית הריסה. ביחד הם מייצרים את תחושת הסחף הזאת. אבל אם נוכל להציל פה בית ושם בית, או נוכל לקדם סקר שימור בשכונה, כמו שעשיתי בוואדי ניסנאס, הדברים האלה שאני מקדם מובילים לשינויים, ולשינויים האלה יש השלכות, כמו אדוות שנוצרות כשזורקים אבן לאגם. הם יוצרים עוד ועוד שינויים, בתפיסה ובשיח. ואני רואה את זה.

"כמובן שיש לאזן בין השימור לפיתוח. אין פיתוח וצמיחה מבלי לשמור על המורשת של העיר, אבל גם שימור ללא פיתוח יוביל להזנחה ולאי הלימה עם הצרכים התכנוניים העתידיים של המרחב. אנשים רוצים להתרחב, לבנות עוד קומה, רוצים לבנות עוד חדר. אבל זה חייב להיות בצורה מכבדת, רגישה ומותאמת. לא בצורה דורסנית, זה העניין".

ועוד משהו קטן...

אנחנו ממש שמחים שקראת את הפוסט הזה, ומקווים שמצאת בו עניין. הצוות של שיחה מקומית משקיע מאמצים משמעותיים כדי להביא לקוראות ולקוראים שלנו חדשות, תחקירים, פרשנויות וטורי דעה מגוונים, והכל מתוך מחויבות להתנגדות לכיבוש ולקידום שלום, שוויון וצדק חברתי.

קשה למצוא דברים כמו הפוסט הזה בכלי תקשורת אחרים בארץ, והסיבה שהוא נמצא פה היא שהעיתונות שלנו בשיחה מקומית היא עצמאית וחופשית. אנחנו לא תלויים באף בעל הון, לא במפרסמים ולא בחומות תשלום.

ועדיין, העבודה הרבה שמושקעת בכל פוסט כזה – מתשלום לכותבים, דרך עבודת העורכות והצלמים ועד התשלום לייעוץ משפטי או לשרתים שעליהם יושב האתר – עולה כסף. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית. ובזה יש לך מקום חשוב.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
תלמידי תיכון נבחנים בבחינת בגרות (צילום: יוסי זליגר / פלאש90)

תלמידי תיכון נבחנים בבחינת בגרות (צילום: יוסי זליגר / פלאש90)

יום החינוך הבינ"ל: ישראל מדגימה אפלייה מעמדית גם בין מצטיינים

המדינה חתומה על תוכנית של האו"ם שבמסגרתה התחייבה להבטיח "חינוך איכותי ושוויוני וקידום הזדמנויות לימוד לכלל האוכלוסייה בכל הגילים". היום הבינלאומי שיחול ביום שני הוא הזדמנות טובה להזכיר את ההבטחה, כי נראה שהממשלה ומשרד החינוך כבר שכחו אותה

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
donate
silencej89sjf