newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

נטיעות עצים כנשק. כך פועלות יחד רמ"י וקק"ל נגד הבדואים

המשטרה היא שממליצה לנטוע עצים בנגב כדי "לשמור על הקרקע", המפגינים הבדואים מתוארים כ"עבריינים", ותוכניות הנטיעות צריכות להישמר בחשאי. הסכם חדש בין רמ"י לקק"ל מראה איך נטיעת עצים הפכה למבצע צבאי

מאת:
המדינה פועלת בחשאי כדי למנוע מהבדואים אפשרות להגיש התנגדויות לנטיעות. נשות אל-עראקיב נגד הדחפורים של קק"ל (צילום: אורן זיו)

המדינה פועלת בחשאי כדי למנוע מהבדואים אפשרות להגיש התנגדויות לנטיעות. נשות אל-עראקיב נגד הדחפורים של קק"ל (צילום: אורן זיו)

במסגרת מאבקה לזכויות בעלות על קרקעות, בעיקר מול אזרחים בדואים בנגב, המדינה מתייחסת לנטיעת עצים כאל מבצע צבאי לכל דבר. המשטרה ממליצה לנטוע יערות בשטחים שעליהם המדינה מבקש להגן, "כדי למנוע פלישות ומסיגי גבול"; תוכניות הנטיעות נשמרות "בחשאיות עד למימושן"; את התושבים הבדואים, המתנגדים לנטיעות על אדמות שהם תובעים עליהן בעלות, מגדירים "אוכלוסייה עבריינית (ו)עוינת". כל הדברים האלה עולים מחוזה התקשרות בין רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) ובין הקרן הקיימת לישראל (קק"ל), ששר האוצר אביגדור ליברמן אישר לפני כשלושה שבועות במעמד של פטור מחוזה.

"המסמך הזה מראה עד כמה העובדה שהמדינה מתנהלת במחשכים ובחשאי היא מכוונת", אומרת עו"ד מאיסאנה מוראני מארגון עדאלה, הפועלת נגד מה שהיא מגדירה כ"אי חוקיות" של נטיעות העצים כחלק מהמאבק של המדינה נגד התושבים הבדואים. חוזה ההתקשרות הזה, אומרת מוראני, מראה שמבחינת המדינה והמשטרה, "נטיעת עצים הפכה לנשק" נגד האוכלוסייה הבדואית.

בעוד חוזים קודמים בין רמ"י לקק"ל למטרת "נטיעות לצורכי שמירה על הקרקע" עוסקים בעיקר במיומנות של קק"ל בנטיעת יערות, השנה בולטת הלשון הצבאית-ביטחונית כנימוק להתקשרות: ייתכן שזו תוצאה של נטיעות העצים על אדמות הכפר סעווה אל-אטרש בתחילת השנה, שנתקלו במחאות קשות מצד התושבים.

כמו החוזים הקודמים בעניין זה, נאמר בדברי ההסבר כי הנטיעות הוכחו כיעילות במניעת "פלישות". השתילים נועדו ל"תפיסת חזקה", והמיקום שלהם נקבע לאחר שפקחים של רמ"י, הסיירת הירוקה וקק"ל מאתרים "שטחים בעלי 'רגישות'.. (ש)בהם מתרחשות פלישות מסיביות חוזרות ונשנות המאופיינות בעיבודים ובבנייה בלתי חוקית".

את הנטיעות עצמן, לפי המסמך, תעשה קק"ל בתור קבלן ביצוע של רשות מקרקעי ישראל, והקרקע שעליה נעשות הנטיעות אינה מוקצית לה. היקף החוזה הוא 15 מיליון שקל לשנת 2022, ו-20.5 מיליון שקל ל-2023.

יחידת יואב רוצה נטיעות

בדברי ההסבר לא נאמר במפורש היכן אמורות להתרחש הנטיעות, אבל מנתונים שבידי עדאלה, וגם מנתונים העולים מעתירה שהגישה בעבר החברה להגנת הטבע, עולה כי יותר ממחצית מהנטיעות למטרות תפיסת קרקע בעשרים השנים האחרונות נעשו בנגב. במסמך גם אין כל התייחסות לכך שברבים מהמקרים, הנטיעות נעשות בשטחים שאינם רשומים על שם המדינה, משום שתושבים בדואים הגישו לגביהם תביעות בעלות.

המשטרה נכנסת לעסקי יעוץ נטיעות. שוטרים מגנים על דחפורים בסעווה אל-אטרש (צילום: אורן זיו)

המשטרה נכנסת לעסקי יעוץ נטיעות. שוטרים מגנים על דחפורים בסעווה אל-אטרש (צילום: אורן זיו)

בינואר השנה ניסתה קק"ל לנטוע עצים קרוב מאוד לבתי הכפר סעווה אל-אטרש בנגב, על שטחים שמשפחת אל-אטרש הגישה תביעת בעלות עליהם לפני עשרות שנים ושהיא עיבדה עד רגע הנטיעות. בסופו של דבר, לאחר עימותים קשים, אלימות משטרתית ומעצר של עשרות תושבים, הנטיעות הופסקו. שר הבינוי והשיכון זאב אלקין התבטא אז שמדובר ב"אירוע שגרתי", אבל כפי שמוכיח שהחוזה הזה, אין במהלך הנטיעות הזה שום דבר שגרתי. אלא אם גזל הוא עניין של שגרה.

"המדינה אומרת שאלה לא נטיעות יער, אלא נטיעות חקלאיות, ואם צריך, נעקור את העצים. אבל זה בלוף"

אולם, כאמור, במה שנראה כתוספת לחוזים בשנים קודמות, הפעם צורפה לדברי ההסבר גם המלצת המשטרה להשתמש בנטיעת עצים כאמצעי אכיפה. כדי להוכיח את הצורך להתקשר דווקא עם קק"ל, נאמר בדברי ההסבר, "צירפה הרשות (רמ"י, מ"ר) לפנייתה מכתב מאת ראש מנהלת תיאום פעולות אכיפה במשטרת ישראל ומפקד יחידת יואב, המבהירים את הנחיצות והאפקטיביות של ביצוע הנטיעות לצורך שמירה על הקרקע, וביחוד את הצורך בביצוע פעולות מעין אלה ע"י גוף ציבורי (כלומר קק"ל, מ"ר) אשר יש לו יתרון מעצם ייעודו ומטרותיו בהתמודדות עם אוכלוסייה עבריינית המנסה לסכל את הנטיעות".

פסקה זו מוכיחה בוודאות שהנטיעות הן חלק מהמאבק מול האוכלוסייה הבדואית בדרום. יחידת יואב שייכת למחוז הדרומי של המשטרה, והיא פועלת באופן מסיבי במגזר הבדואי. לא ברור גם על פי איזו סמכות המליצה המשטרה על נטיעות עצים, במיוחד בשטחים הנתונים במחלוקת משפטית, בעוד שהיא גוף אכיפה, שנשלח לאבטח את הנטיעות שהיא עצמה המליצה לבצע.

"המשטרה עברה את הגבול בהמלצה הזו", אומר חוסיין אל-ריפאעה, פעיל חברתי שהיה מעורב במאבק בסעווה ועמד בעבר בראש מועצת הכפרים הלא מוכרים, "היא גוף אכיפה, לא גוף ממליץ, אבל בנגב הכל אפשרי, יש חוק אחר". ריפאעה התייחס גם להגדרת המתנגדים לנטיעות כ"אוכלוסייה עבריינית". "אנחנו מול גל הסתה, והתקשורת התגייסה אליו", אומר אל-ריפאעה, "הבדואים לא עבריינים, הם רוצים פתרונות, כבר 70 שנה. כמו כל אוכלוסייה שהוזנחה על ידי המדינה, יש אחוז קטן של דברים שליליים. בן אדם אחד עושה מעשה לא חוקי, ומפלילים את כל האוכלוסייה שהיא עבריינית".

"זו חריגה מסמכות", אומרת דפנה ספורטה, רכזת צוות נגב בעמותת המתכננים במקום, הפועלת נגד שיטת הנטיעות של רמ"י וקק"ל. "איזו עמדה יכולה להיות למשטרה על אחיזה בקרקע?"

המפגינים מתוארים כ"אוכלוסייה עבריינית". צעירות בדואיות מפגינות נגד הנטיעות בסעווה אל-אטרש (צילום: אורן זיו)

המפגינים מתוארים כ"אוכלוסייה עבריינית". צעירות בדואיות מפגינות נגד הנטיעות בסעווה אל-אטרש (צילום: אורן זיו)

נטיעות באפלה

בהמשך דברי ההסבר לחוזה נאמר כי קק"ל נבחרה לקבל חוזה בפטור ממכרז גם בהיותה גוף ציבורי. משום ש"גורמים שביקשו למנוע את הנטיעות ביצעו פגיעות ברכוש ובנפש", נאמר במסמך, "…קבלן פרטי המוּנע משיקולי רווחיות בלבד, יירתע מלעבוד מול אוכלוסייה עוינת". לעומת זאת, קק"ל "מוּנעת משליחות… נחישותם של עובדי קק"ל ומחויבותם למשימת השמירה על הקרקעות הינה רבה ומוכחת לאור ניסיון העבר".

האווירה הצבאית של מבצע נטיעת העצים "לצורכי שמירה על הקרקע" מגיעה לשיא בסעיף 7.3.3 למסמך. "בנוסף לכך", נאמר שם, "בעבודה מול קק"ל תוכניות המדינה נשמרות בחשאיות עד למימושן. לדבר זה יש חשיבות רבה שכן חשיפת הפעולות בשלב מוקדם יותר עלולה לסכל את הפעולה ולסכן את הכוחות הפועלים בשטח".

"זו פעם ראשונה שנכתב שחור על גבי לבן שהעבודה מול קק"ל לא נעשית בשקיפות", אומרת ספורטה. "אם זה היה נעשה בצורה תקינה, היינו יכולים להגיש התנגדויות ולדעת מה עומד מולנו, אבל אנחנו לא יכולים, ואז יום בהיר אחד מאות אנשים עולים לשטח עם שוטרים ומתחילים לעבוד". זה בדיוק מה שקרה בסעווה, מספר ריפאעה. "החליטו על הנטיעות ב-2017, אבל אנחנו ידענו עליהן רק ביום הביצוע".

היעדר השקיפות וחוסר היכולת להתנגד לתוכניות לנטיעת עצים "לצורך תפיסת קרקע" עומדים במוקד המחלוקת בין במקום, עדאלה, החברה להגנת הטבע וארגונים אזרחיים אחרים ובין המדינה. בהחלטה משנת 2001 קבע בג"ץ, בפסיקה המוכרת כ"בג"ץ היערות", כי נטיעת יערות היא כמו כל מעשה תכנוני אחר, ולפיכך יש להציג תוכניות לנטיעת יערות לוועדות התכנון, שם ניתן להתנגד להן. אולם רמ"י טוענת כי מדובר ב"נטיעות חקלאיות" שאינן זקוקות לאישור, וכך היא עוקפת את ועדות התכנון. עמותת במקום, כמו גם ארגונים אחרים, דחו בתוקף את ההגדרה הזו.

ב-2015 הגישה החברה להגנת הטבע עתירה לבג"ץ נגד הנטיעות בנגב בטענה שהן פוגעות פגיעה קשה בערכי טבע, ושהן עוקפות את ההליכים התכנוניים המקובלים, ולפיכך מנוגדות לחוק. בעקבות העתירה, הוחלט להקים את "ועדת סקופ", שאמורה לדון ב"נטיעות החקלאיות" האלה. אולם הדיונים בוועדה זו – שיותר מחצי מחבריה הם נציגי רמ"י, קק"ל והסיירת הירוקה – אינם שקופים לציבור. עתירה נוספת שהגישה החברה להגנת הטבע נגד הנטיעות נדחתה.

במסגרת חופש מידע, בפברואר השנה פנתה עדאלה לרמ"י בבקשה לקבל את הפרוטוקולים של הוועדה וחומרים נוספים הקשורים לעבודתה. "קיבלנו מעט מאוד חומרים", מספרת עו"ד מוראני. "הם (רמ"י, מ"ר) אמרו שחלק מהחומרים נמצאים בידי קק"ל, והם פנו לקק"ל, וקק"ל לא העבירה להם. הציעו לי לפנות לקק"ל".

שומרת את המידע קרוב לחזה. דחפורים של קק"ל בנגב (צילום: מיכל רותם)

שומרת את המידע קרוב לחזה. דחפורים של קק"ל בנגב (צילום: מיכל רותם)

הפנייה לקק"ל, אומרת מוראני, חסרת סיכוי, משום שהיא לא גוף ממשלתי ולא מחויבת להיענות לבקשות לחופש המידע. אבל לאור המסמך שבו המדינה מודה בגלוי שהיא משתמשת בקק"ל כדי לשמור על החשאיות של תוכניות הנטיעות שלה, אומרת מוראני שעכשיו ברור ש"הכל יד אחת. המדינה מעבירה לקק"ל דברים שהיא לא יכולה לעשות באופן חוקי".

הנטיעות מנוגדות לתוכניות

לפי ספורטה, סביר להניח שאם הנטיעות היו מגיעות לוועדות התכנון, הן היו נתקלות בקשיים. "הנטיעות מבוצעות על שטחים שהמדינה הגדירה, במסגרת תוכנית מטרופולין באר שבע, כ'נוף כפרי חקלאי משולב', כלומר כשטחים שנועדו להקים ולהרחיב יישובים בדואים. הנטיעות האלה נעשות בניגוד לתוכנית", אומרת ספורטה.

כמו בסעווה, חלק גדול מהנטיעות נעשות בשטחים הסמוכים מאוד לבתי התושבים הבדואים. זה לא מקרי. באחד הפרוטוקולים של ועדת סקופ שעדאלה הצליחה לקבל, אומר אילן ישורון, מנהל מרחב דרום בחטיבת שמירה על הקרקע של רמ"י, כי "מטרות הנטיעות הינה, בין היתר, למנוע את הרחבת הפזורות הלא חוקיות בשטח. אנו מתקרבים מרחק של עשרות מטרים ממקבצי המגורים, לא יותר".

משום שרמ"י וקק"ל לא מוסרים נתונים על הנטיעות, קשה לדעת בדיוק מה ההיקף שלהן, אולם ההערכה שמדובר בעשרות אלפי דונמים. לפי עדאלה, על חלק ניכר מהשטחים שבהם בוצעו נטיעות קיימות תביעות בעלות, מה שאומר שהמדינה אינה הבעלים, בניגוד למה שמתואר במסמך ההתקשרות בין רמ"י לקק"ל.

"הם אומרים שהמטרה היא למנוע פלישה, אבל הקביעה מי פולש או לא פולש היא עניין משפטי", אומרת מוראני. "הם יוצרים עובדות בשטח. אין בירור משפטי, אין הליך תכנוני, אין שקיפות". ברמ"י טוענים שהנטיעות האלה זמניות, ושאפשר לעקור את העצים מאוחר יותר, אם המצב המשפטי ישתנה. את מוראני זה לא מרגיע.

"הנטיעות לא חוקיות, בעיקר כשיש תביעות בעלות", אומרת מוראני בהתייחסה למכתב שעדאלה שלחו לרמ"י בתחילת השנה, בעקבות אירועי סעווה. "המדינה אומרת שאלה לא נטיעות יער, אלא נטיעות חקלאיות, ואם צריך, נעקור את העצים. אבל זה בלוף. הנטיעות מונעות מאנשים שיש להם תביעות בעלות להשתמש בקרקע. הן משנות את המצב ועוקפות את תהליכי ההסדר".

המפגינים שתלו עצים בחלקה שבה קק"ל החלה בנטיעות בינואר השנה. יום האדמה בנגב, 26 במרץ 2022 (צילום: אורן זיו)

"זו אדמה פרטית". מפגינים שותלים עצים בחלקה שבה קק"ל החלה בנטיעות בינואר השנה (צילום: אורן זיו)

לשרוד מול גל ההסתה

"לא יעזור למינהל (הכוונה לרמ"י, מ"ר) בית דין, אלה קרקעות פרטיות של בדואים", אומר אל-ריפאעה, בהתייחסו בעיקר לבקעת באר שבע, שם נמצאים חלק ניכר מכפרים הלא-מוכרים, ושם מתבצעות חלק ניכר מהנטיעות. "מבחינה משפטית, האזור הזה נמצא בתביעות בעלות. האוכלוסייה (שם) לא הועברה משום מקום בנגב, אלא נמצאת שם מקום המדינה.

"המדינה ניסתה להשתלט על השטח הזה בכל מיני דרכים, וזה לא צלח, ולכן עכשיו הם רוצים להשתמש בקק"ל ובמשטרה כדי להשתלט על הקרקע. אנחנו במצב לא טוב, אבל צריך לשרוד מול גל ההסתה הזה".

מרמ"י נמסר בתגובה: "פעולת נטיעות לשמירה ושימור קרקע בנגב מבוצעת על ידי המדינה מזה כשלושים שנה כחלק מהעבודה השוטפת לשמירה על קרקעות המדינה וכחלק מתפקידיה של רמ"י הקבועים בחוק. מדובר בעבודות חקלאיות, זמניות והפיכות, אשר מטרתן לשמור עם הקרקע כדי שתהיה זמינה לכל שימוש שייקבע על ידי הגורמים המוסמכים לכך.

"הניסיון רב השנים מלמד כי האפקטיביות של הנטיעות גדולה במניעת פלישות ובנייה בלתי חוקית וכן במניעת נזק סביבתי גדול כתוצאה משפיכת פסולת, פסדים, מטמנות לא חוקיות, שימור מי נגר ועוד. נטיעות השמירה מבוצעות בתיאום עם כלל גופי המדינה הרלבנטיים ולאחר שהתקבלה החלטה ברורה של בג"צ בעניין.

"המשטרה היא גוף מסייע לרמ"י בביצוע פעולות אכיפה בהתאם לסמכויות החוקיות, והיא אינה מעורבת כלל בניהול הקרקע על כל המשתמע מכך".

ממשטרת ישראל נמסר: "תפקידה של משטרת ישראל, הוא לסייע ולאבטח את גופי האכיפה האזרחיים במילוי תפקידם וזאת לאחר שפנו מיוזמתם למשטרה בבקשת סיוע. נדגיש כי המשטרה אינה מתערבת בכל הקשור לניהול קרקע לרבות הזכויות בקרקע, על כל ההיבטים הנובעים מכך.

"המכתב המדובר מתייחס לקשיים עימם מתמודדים גופי האכיפה באכיפת החוק, הסיכונים הכרוכים בדבר והיתרונות בעבודה עם גוף ציבורי לאור הנסיבות האמורות. האמירות בנוגע ליתרונות הנטיעות כדרך לתפיסת חזקה בקרקע, מתבססות על עמדה מקצועית וניסיון רב של משטרת ישראל בסיוע לגופי האכיפה".

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
ואנואר סלאודה בביתו שהוצת בכפר דומא, 14 באפריל 2024 (צילום: אורן זיו)

"התחלתי לבנות את הבית ב-2020 וסיימתי השנה בכוונה להתחתן וגור פה". אנוואר סלאודה בביתו שהוצת בכפר דומא, 14 באפריל 2024 (צילום: אורן זיו)

פרעות בדומא: "אלמלא ברחו, משפחות שלמות היו נשרפות בבתים"

עם מציאת גופתו של הנער בנימין אחימאיר ממאחז "מלאכי השלום", מתנחלים פשטו על הכפר דומא, שבו הוצתה משפחת דוואבשה לפני 9 שנים, וזרעו בו חורבן. לדברי התושבים, חיילים שנכחו במקום גיבו את הפורעים ולא עשו דבר למנוע את האלימות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf