מתנת משרד הביטחון למשפחות שכולות - שמן זית מהתנחלות

כל שנה, לקראת יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל, משרד הביטחון מחלק מתנות למשפחות שכולות שאיבדו את יקיריהן במלחמה או בפיגוע טרור, כדי לכבד את הקורבן שהקריבו למען המדינה. השנה החליט המשרד לתת למשפחות השכולות בקבוקים של שמן זית שמיוצרים בהתנחלות בגדה המערבית, ושתי חבילות של עלי תה.

על שמן הזית מופיעה התווית "מיוצר בישראל", אך למעשה הוא מיוצר במשק אחיה – מפעל שממוקם בלב השטחים הכבושים, כ-45 ק"מ צפונית לירושלים (חבילות עלי התה, לעומת זאת, מיוצרות בתוך ישראל). המפעל הוקם ב-1997 במאחז אחיה, שיושב על גבעה מזרחית להתנחלות שילה. האזור הזה כולל עשרות אלפי דונמים של קרקע ששייכת לפלסטינים מהכפרים הסמוכים. במהלך השנים, המפעל עבר מהמאחז לשילה עצמה.

משק אחיה מתגאים באתר שלהם בכך שהם "עוסקים בחקלאות עברית מתוך ציונות אמיתית ואידיאל של בניית הארץ". אך לאחרונה התגלה שהחקלאות העברית הזאת כוללת העסקה של עובדים תאילנדים במטעי הזיתים של החברה.

אזור שילה הוא חממה של אלימות מתנחלים נגד פלסטינים. דרור אטקס מארגון כרם נבות, שמנטר פעילות של מתנחלים בשטחים הכבושים, אומר כי אחיה הוא אחד משישה מאחזים שהוקמו מזרחית לשילה כדי להשתלט על קרקע שנמצאת בבעלות תושבי הכפרים הסמוכים ג'אלוד, קריות, תורמוס עיא ואל מוע'ייר. לדברי אטקס, המטרה היא למנוע רצף טריטוריאלי בין הכפרים, וכך למנוע את אפשרות הקמתה של אוטונומיה פלסטינית.

אוכלוסיית ג'אלוד, למשל, התכווצה במאות אנשים בגלל האלימות מצד ששת המאחזים הסמוכים, ובהם אחיה, שהשתלטו כמעט על חמישית מהקרקע החקלאית של הכפר. רבים מתושבי ג'אלוד עזבו את הכפר ועברו לערים שונות בגדה המערבית, וחלקם היגרו לארה"ב.

בין 1998 ליולי 2012, ארגון יש דין תיעד 96 מקרים של אלימות מתנחלים מהמאחז הסמוך עדי עד נגד פלסטינים ורכושם. הרשויות הישראליות מצדן לא ממהרות לאכוף את החוק ולהעמיד את העבריינים לדין – מ-49 תלונות שהגישו פלסטינים במהלך התקופה, נסגרו 45 ללא שנעשה דבר.

בגדה המערבית יש יותר מ-130 מאחזים שהוקמו באופן בלתי חוקי גם תחת החוק הישראלי וגם תחת החוק הבינלאומי (לפי החוק הבינלאומי, כל ההתנחלויות בשטחים הכבושים נחשבות לא חוקיות).

בפברואר 2017 עבר בכנסת חוק ההסדרה, שנותן מעמד חוקי רטרואקטיבי להתנחלויות ולמאחזים שהוקמו על אדמה שישראל מכירה בה כנמצאת בבעלות פרטית של פלסטינים. אחרי שהחוק עבר, קבוצה של רשויות מקומיות פלסטיניות ושלושה ארגוני זכויות אדם עתרו לבג"ץ בבקשה לבטלו. יישום החוק הוקפא כחלק מההסכם בין הממשלה לעותרים, עד לקבלת פסיקת בג"ץ בנושא החוקתיות של חוק ההסדרה.

לדברי אטקס, משק אחיה הוקם ב-2003 על ידי שלושה תושבים לשעבר של ההתנחלות הסמוכה עלי. אחרי פרוץ האינתיפאדה השנייה, המתנחלים, בסיוע הצבא, הקימו מחסום על דרך חקלאית ישנה שמחברת בין הכפרים הפלסטינים הסמוכים לאדמתם. חסימת הדרך, ביחד עם הפעלת אלימות נגד הפלסטינים שניסו להיכנס למקום, הקלה על המתנחלים להשתלט על הקרקע, אומר אטקס.

בעלי הקרקע הפלסטינים, שמיוצגים על ידי עו"ד קמר מישרקי מארגון "חקל", הגישו תלונה למינהל האזרחי, הזרוע של הממשלה הצבאית הישראלית ששולטת בגדה המערבית. המינהל האזרחי הוציא שישה צווי פינוי שונים נגד משק אחיה בין 2008 ל-2012, שכללו דרישה לפנות את הקרקע שנמצאת בבעלות פלסטינית פרטית שהחברה תפסה באופן בלתי חוקי.

אטקס אומר כי ההשתלטות של משק אחיה על הקרקע היא חלק מתהליך רחב יותר של השתלטות על קרקעות בגדה המערבית, שהחקלאות היא אחד הכלים המרכזיים שלו. לפי המחקר של כרם נבות, פעילות חקלאית ישראלית מתבצעת על יותר מ-100 אלף דונם שנמצאים בין מוצבים צבאיים, מאחזים אזרחיים, התנחלויות ודרכים עוקפות באזור C בגדה המערבית.

השטח הזה גדול הרבה יותר מאשר השטח שעליו בנויים ההתנחלויות והמאחזים (שמשתרע על כ-60 אלף דונם, לא כולל השכונות הישראליות במזרח ירושלים). יתרה מכך, הצמיחה המהירה ביותר של שטחים חקלאיים מתרחשת סביב התנחלויות דתיות וקיצוניות שממוקמות בלב הגדה המערבית, כמו ההתנחלות שילה.

לדברי אטקס, הפעילות הזאת היא חלק מאסטרטגיה נרחבת וממומנת היטב, שמטרתה הגלויה היא להרחיב את השליטה הטריטוריאלית של המתנחלים באזור C.

בין המתנות שמשרד הביטחון העניק למשפחות השכולות בשנים קודמות היו הולוגרמת זכוכית, מנורה שמציינת 70 שנה להיווסדה של ישראל, וספר על חדשנות ישראלית. לא ברור אם מי מהמוצרים האלה יוצר בהתנחלות בגדה המערבית.

גילי מייזלר, מנהל התקשורת של מעגל הורים – פורום משפחות שכולות, ארגון ישראלי-פלסטיני של יותר מ-600 משפחות שאיבדו בן משפחה מדרגה ראשונה בסכסוך, אומר כי משרד הביטחון שולח מתנות ביום הזיכרון כבר שנים, אך הוא כינה את ההחלטה לשלוח להם שמן זית מהתנחלות "פאתטית ומכעיסה".

לדברי מייזלר, שאחיו נעדר במלחמת יום כיפור וגופתו זוהתה שנתיים אחרי המלחמה, "אין מתנה שאפשר לתת כדי להקל על הכאב. אבל ברגע שמחליטים לתת מתנה, צריך להקדיש לה הרבה מחשבה ולוודא שהיא אינה מעוררת מחלוקת. מוצר מההתנחלויות יגרום לאנשים רבים לזעם. זה גרוטסקי".

פנינו למשרד הביטחון בבקשת תגובה. היא תפורסם ברגע שתתקבל.

עדו קונרד הוא עורך מגזין 972+, שם פורסמה הכתבה במקור. תרגום: יונית מוזס