משרד הפנים כופה על עיריית קלנסווה עובד שחשוד בהטרדה

פעילים בקלנסווה רואים בחומרה את ניסיונו של העובד לחזור לתפקידו. מחאה בקלנסווה נגד חזרתו של עובד שחשוד בהטרדה לתפקידו, באוגוסט 2026 (צילום: באדיבות עמוד הפייסבוק סאות קלנסווה)

תושבת קלנסווה התלוננה כי עובד יהודי בעירייה הטריד אותה כשהגיעה לברר את זכאותה להנחה בארנונה, והעובד הורחק מתפקידו לשבועיים. מועצת העיר ביקשה ממשרד הפנים, שמינה את העובד, לא להחזירו לעבודה בקלנסווה, אך המשרד לא השיב לבקשה.

כשניסה העובד לחזור לעבודתו בתום תקופת ההרחקה, הפכה הפרשה מתלונה אישית לעימות גלוי בין העירייה ובין עובד שמונה בידי המדינה. כמה מחברי המועצה מנעו ממנו להישאר במקום. לפי פרסומים מקומיים, העובד העליב את חברי המועצה ואיים עליהם, ובהמשך הודיע שיתבע את מי שמנעו את כניסתו. מאז, לפי המידע שנמסר ל"שיחה מקומית", הוא לא שב לעירייה.

פעילים בקלנסווה רואים בחומרה את ניסיונו של העובד לחזור לתפקידו. "עצם הניסיון שלו לחזור, ועצם העובדה שהגורמים המוסמכים אפשרו לו לעשות זאת, משקפים את עומק הזלזול בנו ובסוגיות שמעסיקות אותנו", אמר אמיר ג'יוסי מוועדת הצעירים בקלנסווה. לדבריו, המחאה לא תיפסק עד שהעובד יודח מתפקידו.

הפרשה החלה בסוף יולי, לאחר שהמתלוננת, צעירה גרושה ואם לשניים, הגישה בקשה להנחה בארנונה. לדבריה, מאז הגירושין היא מתמודדת עם מצוקה כלכלית ונפשית. בקשתה לא אושרה, ולאחר מכן התקשרו אליה ממחלקת הגבייה בעירייה וביקשו ממנה להגיע כדי לשוחח על כך עם הגורם האחראי. האישה מדגישה כי לא הכירה את העובד קודם לכן ולא היה ביניהם דבר. לדבריה, השיחה התחילה בצורה עניינית, כשהיא מנסה להסביר את מצבה ולברר מדוע אינה זכאית, ובהמשך השיח קיבל כיוון אחר: העובד ניסה לשכנע אותה לצאת איתו ואף רמז שיסדר לה את ההנחה אם תסכים.

האישה סירבה ואמרה במפורש שאינה מעוניינת ושהדברים אינם מקובלים עליה, אך העובד המשיך לנסות לשכנע אותה. שני ילדיה הקטנים היו איתה בפגישה, אך לדבריה גם נוכחותם לא גרמה לו להפסיק ולהחזיר את השיחה למישור המקצועי. המתלוננת הבהירה בפוסט שכתבה כי "הוא לא נגע בי פיזית, אבל הוא ניסה להתחיל איתי במילים וליצור איתי קשר. אמרתי לו לא". מבחינתה, חומרת האירוע נובעת מיחסי הכוח שבתוכם הוא התקיים – היא הגיעה לעירייה כאזרחית הזקוקה לשירות חיוני עבורה, בעוד הוא החזיק בסמכות הנוגעת לזכויותיה.

השיחה מגיעה אליך

רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

שם מלא

כתובת האיימיל שליחה

האישה ביקשה גם להפריך את הטענה שתלונתה נועדה ללחוץ על העירייה כדי לקבל את ההנחה. לדבריה, ההנחה אושרה עוד לפני שפנתה למשטרה. "קיבלתי את ההנחה בארנונה לפני שהגשתי תלונה כלשהי, ובכל זאת החלטתי להתלונן", כתבה. "ההנחה הגיעה לי לפי תנאי הזכאות. העובדה שקיבלתי אותה לא נותנת לאף עובד זכות לחצות את הגבולות המקצועיים".

האישה לא התלוננה במשטרה מיד לאחר שיצאה מבניין העירייה. לדבריה, היא חששה מההשלכות הנפשיות, החברתיות והאישיות של תלונה מסוג זה. בסופו של דבר החליטה להתלונן, מחשש שנשים נוספות שיגיעו לאותו משרד יחוו יחס דומה.

בתגובה למי שהטילו ספק בדבריה, הדגישה שהעירייה היא שזימנה אותה לפגישה ושכלל לא הכירה את העובד. "לא חיפשתי פרסום ולא רציתי להיות גיבורה", כתבה. "דיברתי כדי שאישה אחרת תדע שמותר לה להגיד לא ושמותר לה להתלונן".

לאחר שנודע על התלונה פנו נשים מקלנסווה לעיתונאי המקומי פאדי אל-קאדי, שמפעיל עמוד חדשות מקומי, וסיפרו על מקרים דומים. ב-1 באוגוסט פרסם אל-קאדי חלקים מהודעותיהן, בהסכמתן, לאחר שהשמיט את שמותיהן וכל פרט שעלול לזהותן.

"אותו עובד ניסה גם איתי, אבל אף פעם לא חשבתי לקרוא לזה הטרדה", כתבה אחת הנשים. היא סיפרה ששמעה על נשים נוספות שחוו דברים דומים, אך החשש לדבר ולהסתבך גרם לרבות מהן לשתוק. אישה אחרת כתבה ששמעה מ"כמה נשים" כי זו אינה הפעם הראשונה. אישה נוספת סיפרה כי העובד התעקש שתרשום את מספרו וביקש שתתקשר אליו אם תזדקק לדבר מה. בהמשך, לדבריה, הציע שישבו במקום כלשהו לשתות משהו. היא חשה אי-נוחות, אך באותו רגע לא ידעה כיצד להגיב ובחרה לשתוק.

ההודעות האלה אינן תלונות רשמיות, והנשים שכתבו אותן לא הזדהו בפומבי. לכן אי אפשר להתייחס אליהן כאל ראיות עצמאיות או לקבוע על בסיסן מה התרחש. עם זאת, הן מלמדות על השיח הרחב שהתפתח בעיר בעקבות התלונה – על החשש להתלונן ועל האופן שבו עובד ציבור עלול להשתמש במעמדו מול נשים שמגיעות לקבל שירות.

גם תושבים ועובדים בעירייה סיפרו, לפי פרסומים מקומיים, על יחס מתנשא ועל עלבונות שהפנה העובד כלפי מי שבאו לקבל שירות. אלה טענות נפרדות מהתלונה על ההטרדה, אך הן הצטרפו לתחושה שלפיה התושבים נדרשו לסבול התנהגות שלא היתה מתקבלת במקום אחר.

בתגובתה הראשונה לפרשה, שפורסמה ב-29 ביולי, מסרה עיריית קלנסווה כי היא מתייחסת ברצינות לכל טענה הנוגעת להטרדה או לפגיעה בכבוד האדם. העירייה הודיעה כי תשתף פעולה עם המשטרה, אך נמנעה מקביעת מסקנות לפני תום החקירה וקראה לכבד את חזקת החפות ולא להפיץ מידע בלתי מאומת. למחרת כונסה ישיבה מיוחדת של מועצת העיר, ובה החליטו חברי המועצה לבחון דרכים משפטיות שימנעו מהעובד להתערב בהחלטות העירייה ובעבודתה, וכן מנגנונים למניעת כניסתו לבניין.

ראש העיר, עלי קשקוש, וחברי המועצה הודיעו כי יתמכו במתלוננת בהליכים המשפטיים. בניין עיריית קלנסווה (צילום: מיכאל יעקובסון / ויקיפדיה, CC BY-SA 4.0)

ראש העיר, עלי קשקוש, וחברי המועצה הודיעו כי יתמכו במתלוננת בהליכים המשפטיים, לרבות מימון הוצאותיה אם יהיה בכך צורך. הם גם קראו לכל אישה שחוותה הטרדה או התנהגות לא ראויה לפנות לגורמים המוסמכים ולהגיש תלונה. העובד הורחק מהעירייה לשבועיים, כאמור. במקביל פנתה העירייה למשרד הפנים וביקשה שלא יחזור לעבוד בה. המשרד לא השיב. כך הסתיימה תקופת ההרחקה בלי החלטה מנהלית שהכריעה את מעמדו של העובד. הדרך לניסיון החזרה נותרה פתוחה.

בהמשך מסר ראש העיר כי נפתח תיק במשטרה וכי החקירה עדיין מתנהלת. לדבריו, העירייה מכבדת את עבודת המשטרה ותנקוט אמצעים אם יתברר שנעברה עבירה.

בשבוע שעבר, לאחר שנודע לתושבים שהעובד מתכוון לחזור לעבודתו, החלו להישמע קולות נגד המהלך. גילוי דעת שפורסם בשם תושבי קלנסווה דרש למנוע את חזרתו ולהבטיח סביבה בטוחה לכל מי שמגיעים לעירייה לקבלת שירות. לאחר שהעובד הגיע לבניין וחברי המועצה מנעו ממנו להישאר, יזמה ועדת הצעירים הפגנת מחאה מול העירייה. הוועדה העממית הצטרפה ליוזמה. המפגינים נשאו שלטים נגד הטרדה ודרשו למצות את הדין עם האחראים.

ג'יוסי מדגיש כי ועדת הצעירים היא שיזמה את המחאה והוועדה העממית הצטרפה אליה. מבחינתו, העובדה שהעובד לא חזר מאז העימות לא שמה סוף לפרשה. "כל עוד אין החלטה רשמית (של משרד הפנים; ב"ז) על הדחתו, האפשרות שיחזור עדיין קיימת", אמר. לדבריו, המחאה מופנית גם כלפי המנגנון שאפשר לו להגיע שוב לבניין. הוא מצביע על כך שלמרות התלונה במשטרה, פניות של נשים נוספות ועמדה ברורה של מועצה נבחרת, האיש עדיין יכול היה להתנהל כאילו דבר מכל אלה אינו מחייב אותו, כל עוד משרד הפנים לא החליט אחרת.

העובד מסר בתגובה כי הוא "מציע לברר את העובדות ולא לתת יד לגורמים עברייניים", והפנה את "שיחה מקומית" למשרד הפנים.

דובר משרד הפנים מסר בתגובה: "הנושא נמצא בחקירת משטרה. עם סיום החקירה, המשרד יפעל בהתאם לממצאים".

ממשטרת ישראל נמסר בתגובה: "עם קבלת התלונה במשטרה נפתחה חקירה, במסגרתה מבוצעות כלל הפעולות הנדרשות במטרה להגיע לחקר האמת. מדובר בחקירה שעודנה מתנהלת, מטבע הדברים לא נוכל להתייחס מעבר לכך".

משרד הפנים לא התייחס בתגובתו לשאלה מדוע לא נענה לבקשת העירייה, או אילו צעדים מנהליים ננקטו כדי להגן על נשים שמגיעות לקבל שירות בזמן שהחקירה מתנהלת. החקירה הפלילית אמורה לקבוע אם נעברה עבירה, אך האחריות של הגוף שמינה את העובד אינה מתחילה ונגמרת בשאלה הפלילית. עליו לבחון גם את פערי הכוח בין עובד בעל סמכות ובין נשים הזקוקות להחלטותיו, ולהבטיח את קיומה של סביבה בטוחה בתוך מוסד ציבורי.

המוחים מעלים שאלה רגישה נוספת, הנוגעת לפן אחר של יחסי הכוחות בפרשה: האם עובד ערבי ברשות מקומית יהודית היה מצליח לחזור לעבודתו באותה קלות, לאחר תלונה דומה ולאחר שהמועצה המקומית הודיעה שהיא מתנגדת לחזרתו? או שמא העובדה שמדובר בעובד יהודי, שמינויו מגובה בידי משרד הפנים, אפשרה לו להתנהל כאילו עמדת העירייה הערבית ותושביה אינה מחייבת אותו?