newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

מקורות: "הצבא יודע שפצצות במנהרות יכולות לפזר גזים רעילים"

מעיין שרמן טענה שבנה רון "נרצח מגזים רעילים" כשהצבא הפציץ מנהרה שבה הוחזק. "שיחה מקומית" מגלה שבצבא ידעו שכשפצצות "רגילות" מתפוצצות במנהרות עשוי להתפשט גז רעיל ושב"שומר חומות" אנשי חמאס נחנקו כך. צה"ל: אין פרקטיקה כזו

מאת:
בתחילה הצבא טען שרון שרמן וחבריו "נרצחו על ידי חמאס", אחר כך הגרסה שונתה. הלווייתו של החייל החטוף רון שרמן, דצמבר 2023 (צילום: פלאש 90)

בתחילה הצבא טען שרון שרמן וחבריו "נרצחו על ידי חמאס", אחר כך הגרסה שונתה. הלווייתו של החייל החטוף רון שרמן, דצמבר 2023 (צילום: פלאש 90)

הצבא יודע כי פצצות המתפוצצות בתוך מנהרות יכולות לפזר גזים רעילים כמו פחמן חד-חמצני, כך מעידים שני מקורות ביטחוניים. המקורות סיפרו כי למרות הידע הזה, הצבא כיוון פצצות לפתח מנהרות במהלך מבצע "שומר חומות", במאי 2021.

>>"נאמר לנו שגם אם חמאס יהרגו חטוף כל יום, לא נפסיק להפגיז"

אחד מהם סיפר כי במהלך המבצע, הדרך שבה נהרגו אנשי חמאס "לא היתה רק מזה שפגעה בהם פצצה, אלא גם מזה שהם היו במנהרות, ומהפצצה נפלט גז". מקור שני הוסיף, כי נערכו בדיקות פנימיות בנושא, שלימדו שהתוצאות במצבים כאלו הן קטלניות.

הפצצות שפגעו בפתח המנהרות שבנה חמאס בעזה בוצעו במסגרת מבצע "מכת ברק", שהיה חלק ממבצע "שומר חומות". גדי אייזנקוט, הרמטכ"ל שהמבצע תוכנן בתקופת כהונתו, אמר כי מטרת "מכת ברק" היתה "להפוך את המנהרות למלכודת מוות" ולהרוג מאות אנשי חמאס שיילכדו בהן.

המקור הראשון אמר כי לא מדובר בשימוש בראש נפץ כימי או ביולוגי, כי אם בפיצוץ חומר נפץ בתוך מרחב סגור, שכן פצצות מסוימות, החודרות למנהרות, עשויות להפיץ כתוצר לוואי גז המשפיע "למרחק רב" במתחם הסגור.

ל"שיחה מקומית" לא ידוע אם במלחמה הנוכחית נעשה שימוש מכוון בהרג בגז כדי לפגוע בפעילי חמאס שהסתתרו במנהרות.

מדובר צה"ל נמסר כי "צה״ל משתמש באמצעי לחימה חוקיים בלבד, בהתאם לדין הבין-לאומי. צה״ל לא עשה בעבר, ולא עושה כיום, שימוש בתוצרי לוואי של הפעלת פצצות לצורך פגיעה במטרותיו, ולא קיימת בצה"ל 'טכניקה' מסוג זה".

שאלת השימוש בגזים רעילים עלתה בעקבות טענותיה של מעיין שרמן, אמו של רון שרמן, חייל שנחטף לעזה וגופתו חולצה משם באמצע דצמבר עם גופותיהם של שני חטופים נוספים.

"רון אכן נרצח", כתבה שרמן בדף הפייסבוק שלה בהתייחסה לטענה הראשונית של הצבא כי הוא ושני חבריו ניק בייזר ואליה טולדנו, נרצחו על ידי חמאס. "(אבל) לא על ידי החמאס… לא ירי בשוגג, לא דו"צ (ירי דו צדדי; י"א), רצח בכוונה תחילה. הפצצות עם גזים רעילים… מצאו שיש לרון גם כמה אצבעות מרוסקות, ככל הנראה עקב ניסיונות נואשים שלו לצאת מקבר הרעל".

"ברור לי שבהן שלי הוקרב". מעיין ואלכס שרמן בהלווייתו של בנם רון (צילום: פלאש 90)

"ברור לי שהבן שלי הוקרב". מעיין ואלכס שרמן בהלווייתו של בנם רון (צילום: פלאש 90)

בראיון ל"שיחה מקומית" אמרה מעיין שרמן שהשתמשה במילים "גזים רעילים" לאחר שסיבת מוות זו הוצגה כאפשרות על ידי משלחת של הצבא שהגיעה לביתה, בה היו גם חיילים מחטיבת 551 שחילצה את גופת בנה. בביקור הוצגו למשפחה תוצאות הדו"ח הפתולוגי.

"אנשי המשלחת אמרו לנו שהם לא שוללים הרעלה מגז עקב הפצצות של צה"ל, אבל הם לא בטוחים, והם לא יודעים את סיבת המוות", היא אמרה.

שרמן קיבלה מהצבא דו"ח מפורט של בדיקת הגופה של בנה, שכלל גם בדיקת סי.טי. "אין שברים, אין פצעי ירי, אין אפילו מכות יבשות", אמרה. היא סיפרה כי ראש אכ"א מסר למשפחה  ש"הנושא סגור" ובצבא לא יקיימו תחקיר נוסף בעניין.

ד"ר דניאל סולמון, רופא בעל ניסיון בטיפול בפצועי טראומה משאיפת עשן וגזים, אמר ל"שיחה מקומית" כי ככל שחולף זמן מהמוות ועד לחילוץ הגופות, קשה לאתר סימנים מזהים של הרעלה כתוצאה משאיפת פחמן חד-חמצני, כמו בצקת במיתרי הקול, כוויות בנתיבי האוויר, ופגיעה ברקמות.

"ע'נדור היה מתחת לבניין ענק. בפועל, אני חושב שנהרגו משהו כמו 40 אזרחים פלסטינים, והוא לא היה שם בפעם הראשונה. פשוט פספסו"

הצבא דיווח שמצא את הגופות של שרמן, בייזר וטולדנו ב-14 דצמבר במנהרה בג'באליה. הגופות נמצאו סמוך למקום שבו שהה אחמד ע'נדור, מח"ט החטיבה הצפונית של חמאס, שהצבא דיווח כי התקיף אותו בהפצצה בתחילת נובמבר וחמאס הודיע כי נהרג. שרמן טוענת, כי הצבא הרג את בנה במודע במסגרת הפצצה שנועדה לפגוע בע'נדור.

מקור ישראלי שנחשף למידע על ההתקפה על ע'נדור אמר ל"שיחה מקומית" כי אינו יודע אם בצבא היה חשד שבסמוך לע'נדור שהו חטופים ישראלים. אולם לדבריו, כדי להרוג את ע'נדור פגעו בבניין מלא באזרחים פלסטינים והרגו עשרות מהם.

"ע'נדור היה מתחת לבניין ענק", אמר המקור, "אתה מפציץ ויודע שכל הבניין יקרוס. בפועל, אני חושב שנהרגו אזרחים פלסטינים רבים. אבל בניסיון הראשון לפגוע בו הוא לא היה שם, פשוט פספסו. בפעם השנייה שהפציצו, פגעו. גם עם נזק אגבי מאוד גבוה. וע'נדור נהרג".

אנשי חמאס שנהרגו במנהרות ב"חומת מגן" מתו לא לא מהפצצות, אלא גם מהגז שהתפזר בעקבות הפיצוצים. לוחם גיהאד אסלאמי במנהרות בעזה, מאי 2022 (צילום: עטיה מוחמד / פלאש 90)

אנשי חמאס שנהרגו במנהרות ב"חומת מגן" מתו לא רק מהפצצות, אלא גם מהגז שהתפזר בעקבות הפיצוצים. לוחם ג'יהאד אסלאמי במנהרות בעזה, מאי 2022 (צילום: עטיה מוחמד / פלאש 90)

דובר צה"ל, דניאל הגרי, טען שהצבא "לא ידע על הימצאותם של חטופים במרחב" שבו שהה ע'נדור. דברים דומים אמר הגרי גם לאחר שחמאס פרסמו סרטון שבו סיפרה החטופה נועה ארגמני, שהבניין שבו שהתה יחד עם שני חטופים נוספים הופצץ על ידי הצבא. "אנחנו (הצבא) לא תוקפים מקום שבו ידוע לנו שייתכן ויש בו וחטופים", טען הגרי.

אך הדברים של הגרי לא עולים בקנה אחד עם עדותו של מקור ביטחוני בכיר, שנחשפים כאן לראשונה. המקור אמר ל"שיחה מקומית", שבתחילת המלחמה, חיל האוויר הפציץ בתוך עזה עשרות רבות של פלסטינים שהוגדרו כ"חוטפים" של ישראלים במהלך 7 באוקטובר, אף שהיה חשש שנמצאים לידם חטופים ישראלים.

"הפצצנו פלסטינים שחשודים כחוטפים", אמר המקור. "אתה מוצא מישהו כזה, ואתה מפציץ אותו, וזה היה הזוי, כי אתה רואה בזיהוי של מי שאתה מפגיז, שהוא 'חשוד כחוטף'. הוא חוטף, כלומר יש סיכוי שיש לידו חטופים ישראלים. בדיעבד אנחנו יודעים שהרבה מהישראלים היו בתת-קרקע. אבל בוודאות, קרו טעויות והפצצנו חטופים".

 מאיך שאתה מתאר לי את זה כאן, זה נשמע פחות טעות, ויותר החלטה.

 "להגיד 'החלטה' זה לתת יותר מדי קרדיט לקובעי המדיניות. זו לא החלטה שמתקבלת ברמה של הצבא. זה הדרג המדיני, לדעתי, ואולי בכירים בצה"ל. פשוט הפצצנו מלא חוטפים בפועל. יותר מכמה עשרות בודדות, ופחות ממאה. באופן אבסורדי, אזרחים ישראלים ועזתים היו שווים שם. לא שמו על שניהם באותה מידה".

 היתה תקיפה שעצרו בגלל שגילו שיש במקום חטוף ישראלי?

 "כן. אבל רק בשלבים מאוחרים יותר של המלחמה. בשלבים מאוחרים יותר אמרו לי, זה מתחם של שו"ן (המרכז שמרכז את העבודה על שבויים ונעדרים; י"א)". בהתחלה זה לא היה. לא היה נוהל בכלל ביחס לחטופים. הם פשוט לא השפיעו. אני זוכר שיצאתי בפעם הראשונה אחרי שבועיים או שלושה הביתה, וקלטתי שיש הפגנות על החטופים, ושכולם מדברים בחוץ על הנושא הזה. וזה היה מוזר. רק כשיצאתי הביתה גיליתי באמת מה השמות שלהם וכמה אנשים חטופים".

המקור הסביר כי האנשים שהופגזו נחשדו כמי שלקחו ישראלים ב-7 באוקטובר לתוך עזה. לדבריו, הזיהוי הזה לא בהכרח אמר שהחטופים מוחזקים בבתים שלהם, אך היתה סבירות לכך, והנושא לא נבדק לעומק לפני ההפגזה. " האווירה בהתחלה היתה כואבת ונקמנית", הוא אמר. "אם זה (פלסטיני) חוטף – אנחנו מפציצים אותו".

פלסטינים שסומנו כ"חוטפים" הופצצו, בלי לברר אם היו לידם גם חטופים. פלסטינים חוזרים מישראל לעזה ב-7 באוקטובר (צילום: עבד רחים ח'טיב/ פלאש 90)

פלסטינים שסומנו כ"חוטפים" הופצצו, בלי לברר אם היו לידם גם חטופים. פלסטינים חוזרים מישראל לעזה ב-7 באוקטובר (צילום: עבד רחים ח'טיב/ פלאש 90)

עדותו של המקור רלוונטית, לדבריו, לתחילת המלחמה בלבד. שלושה מקורות מודיעיניים ששוחחו בחודש שעבר עם "שיחה מקומית" אישרו שהיום לא תתבצע הפגזה שבמודעות מלאה עלולה לפגוע בחטופים, אך טענו כי במקרים רבים, התמונה המודיעינית אינה מלאה.

לאחר שהגופות של שרמן, בייזר וטולדנו חולצו מעזה, טענו תחילה בצבא שהשלושה "נרצחו על ידי חמאס". אולם דו"חות פתולוגיים, שנכתבו לאחר בחינת גופותיהם של שרמן ובייזר, מסרו כי לא מצאו סימני פגיעה חיצוניים, כמו פצעי ירי או שברים, בגוף. לאחר הבדיקה הפתולוגית, הגרי עצמו אמר כי "בשלב זה לא ניתן לשלול או לאשש שנהרגו כתוצאה מחנק, חניקה, הרעלה, או מהשלכות של תקיפת צה"ל, או פעולה של חמאס".

קטיה בייזר, אימו של ניק בייזר, אמרה ל"שיחה מקומית" כי מהצבא נמסר להם שהופגז המתחם בו שהה ע'נדור ושזה המתחם שבסמוך לו היה הבן שלה.

"במודיעין אומרים לנו שזה יכול להיות כתוצאה מהפצצה שבה נהרג ע'נדור, מהגזים, אבל שהם לא יודעים", אמרה, "ואני דורשת המשך חקירה. אמרתי להם שאני לא מסכימה שיעצרו בזה. הרי כל הזמן אמרו לנו בפגישות עם אנשי צבא וממשל, שהם מעריכים שסביב דמויות חזקות של החמאס יש חטופים. אז אם אתם יודעים ומעריכים שיש מסביב חטופים, גם אם לא ידוע לכם מי בדיוק, איך זה יכול להיות שהפגזתם?".

מעיין שרמן סיפרה כי שלושה שבועות לאחר חטיפת בנה לעזה, אנשי מודיעין עידכנו את המשפחה ש"יש אינדיקציות שהוא חי ושיודעים איפה הוא". ובמהלך השבעה, שנערכה בדצמבר, אחרי חילוץ גופתו, אמר לה, לדבריה, אלוף רסאן עליאן, מתאם פעולות הממשלה בשטחים, שהוא וניצן אלון, האחראי בצבא על תחום השבויים והנעדרים, "ידעו בכל רגע נתון איפה נמצאים רון וניק".

"מישהו פה משקר", היא אמרה, "לי זה ברור שהבן שלי הוקרב. ואני שואלת את עצמי איך הם היו פועלים אם הבן של ביבי היה שם, ולא רון. עברנו חודשים של עינויים".

"השאלה שלי היא סיבת המוות של הבן שלי", אמרה ל"שיחה מקומית" קטיה בייזר, "אני רוצה לדעת איך זה קרה ומתי זה קרה. אנחנו לא יודעים אפילו תאריכים. המדינה הקריבה אותם לא פעם אחת, אלא פעמיים: בפעם הראשונה כשלקחו אותם מהבסיס, שזה אמור להיות המקום הכי מוגן, כשהתקשרתי לכל מקום אפשרי ואף אחד לא הגיב ולא הציל אותם בדרך לעזה. ובפעם השנייה שהם היו בשבי, ולא החזירו אותם בחיים".

מדובר צה"ל נמסר כי "צה"ל משתתף בצערן של המשפחות על האובדן הקשה, וימשיך ללוותן. נציגי צה"ל מסרו למשפחות את כלל המידע המאומת המצוי בידי צה"ל, ויוסיף לעשות זאת.

"חייהם של החטופים מהווים ערך מוביל בשיקולי מקבלי ההחלטות ומשכך, צה"ל אינו תוקף אזורים בהם יש אינדיקציות או הערכות להימצאות חטופים. יודגש כי בידי צה"ל לא היה מידע על הימצאותם של חטופים במנהרה של מפקד החטיבה הצפונית של החמאס בעת שהותקפה.

התקיפה בה חוסל מפקד החטיבה הצפונית אושרה בהתאם לנהלים המבצעיים הרלוונטיים. יודגש כי היקף הפגיעה המוערכת באזרחים במסגרת התקיפה שצוינה בפנייתך, מופרכת לחלוטין. הטענות באשר לתקיפת חוטפים מוטעות אף הן".

 

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
החיילים בחרו חשודים באקראי. חייל אוחז בתושב ונער בכפר חארס (שימוש לפי סעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים)

החיילים בחרו חשודים באקראי. חייל אוחז בתושב ונער בכפר חארס (שימוש לפי סעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים)

עשרות גברים, בחוץ, כל הלילה. כך נראה עונש קולקטיבי

אחרי שאבנים נזרקו על מכונית בכביש 5, הצבא נכנס לכפר חארס, ולפי עדויות עצר גברים וילדים באופן אקראי ברחוב ובבתים והחזיק אותם תחת כיפת השמיים 15 שעות עד ששחרר אותם ללא כל תנאי

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf