newsletter icon
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

מצעד האקלים הגדול אי פעם בישראל: "הזמן אוזל!"

כעשרת אלפים מפגינים צעירים צעדו בתל אביב בדרישה מהממשלה להכריז על מצב חירום אקלימי, לקראת ועידת האקלים בגלזגו שתתחיל ביום ראשון. "באתי להפגין כדי לדאוג שגם לנכדים שלנו יהיה איפה לחיות", אמרה מפגינה בת 13. באו"ם מזהירים: זה הזמן למנוע הכחדה מוחלטת

מאת:
מפגינים צעירים מובילים את מצעד האקלים בתל אביב, 29.10.21 (אורן זיו)

מפגינים צעירים מובילים את מצעד האקלים בתל אביב (אורן זיו)

כנראה שזו הייתה הפגנת האקלים הגדולה ביותר שהתקיימה בישראל אי פעם – ורובה המכריע היה מורכב מבנות ובני נוער. עשרת אלפים מפגינים השתתפו במצעד האקלים היום (שישי) בצהריים במרכז תל אביב וקראו סיסמאות כמו "יש גז – אין עתיד", "בנט בנט תתעורר – הכדור הזה בוער" ו"העם דורשת אנרגיה מתחדשת".

המפגינים, יהודים וערביות, מזרחים ואשכנזיות, הגיעו מכל רחבי הארץ, רבים במסגרת יוזמות של בתי הספר או תנועות הנוער. בין הנוכחים היו גם לפחות שלוש שרות בממשלה – אורנה ברביבאי (כלכלה, יש עתיד), מירב מיכאלי (תחבורה, העבודה) ותמר זנדברג (סביבה, מרצ), ועוד מספר חברי כנסת מהקואליציה. עם זאת, דוברים מטעם מארגני העצרת ציינו על הבמה שהממשלה – לרבות המפלגות שהיו מיוצגות בהפגנה – לא עושה מספיק לפתרון אסון האקלים.

מצעד האקלים 2021 בתל אביב (צילום: אורן זיו)

מחאה נגד צינור הנפט החדש של קצאא (צילום: אורן זיו)

מארגני מצעד האקלים משורת ארגונים שונים דרשו מממשלת ישראל להכריז בדחיפות על מצב חירום אקלימי-אקולוגי שיכלול בין היתר: עצירה מוחלטת של כל התוכניות לחיפוש גז ולהנחת תשתיות להובלת גז ונפט, מעבר לאפס פליטות מזהמות עד 2050 באמצעות קידום אנרגיות מתחדשות, שמירה על שטחים פתוחים כשמורות טבע, קידום מדיניות למעבר לתזונה מן הצומח במקום מן החי (בשל חלקה המרכזי של תעשיית המזון בגורמים להתחממות הגלובלית), וקידום שיתוף פעולה עם מדינות האזור – שיהיה הכרחי למימוש כל התוכניות האמורות.

בהקשר זה חשוב לציין שבימים אלה מקדמת ישראל שתי יוזמות מסוכנות במיוחד, שמגדילות פי כמה את חלקה של המדינה בהחמרת משבר האקלים: התוכנית להרחבת קו הנפט של קצא"א מאילת לאשקלון שנועד לשרת את ייצוא הנפט מהאמירויות לאירופה, וצינור "איסטמד" להובלת גז משטחן הימי של כמה מדינות ממזרח הים התיכון לשימוש באירופה. בהפגנה היום קראו הצועדים לממשלה לעצור מיידית את שני הפרויקטים האלה.

"באתי להפגין כדי לדאוג שגם לנכדים שלנו יהיה איפה לחיות", אמרה ליאן, תלמידת כיתה ז' שהגיעה מבאר שבע. "זה התפקיד שלנו כי מבחינת המבוגרים הכל בסדר, אבל אנחנו דואגים שלא יהיה לנו איפה לגור בעתיד". "הזמן אוזל, ואני רוצה עתיד שבו אני לא צריכה לדאוג משרפות ואסונות", הוסיפה שרונה, בת 21. "זה הזמן של המנהיגים לפעול".

שבוע הבא: רגע הכרעה כלל עולמי

מצעד האקלים השנתי מגיע על רקע קריטי במיוחד, לקראת פתיחת ועידת האקלים הבינלאומית הגדולה COP26 בסקוטלנד ביום ראשון הקרוב, בהשתתפות נציגים בכירים של עשרות מדינות. הוועידה נחשבת לאחת ההזדמנויות האחרונות של האנושות לעצור את הידרדרות מצב העולם לכיוון של הכחדה – לא פחות – כפי שמציגים זאת גם באו"ם. ההתחייבויות שמדינות העולם ייקחו על עצמן במהלך הוועידה לצמצום הפליטות שאחראיות להתחממות הגלובלית, ויכולתן לעמוד מאחורי ההתחייבויות האלה, יגדירו את מידת האסון שמצפה לנו.

מאז ועידת האקלים בפריז לפני שש שנים, הוועידה הגדול האחרונה מסוגה, השתנו לחלוטין פני העמדה המדעית ביחס למשבר האקלים, בין היתר לאור המשך ההתחממות הגלובלית והתדירות הגוברת של אירועי אקלים קיצוניים (בצורות, שטפונות, שריפות והוריקנים) בשנים האחרונות.

בניגוד לוועידה הקודמת, כיום הקונצנזוס המדעי המוחלט ברחבי העולם הוא שבני האדם אחראים להתחממות הגלובלית, שהתחממות של מעלה וחצי בממוצע (כלומר, הרבה יותר באזורי קיצון כמו ישראל-פלסטין) היא כבר עובדה מוגמרת, ושאירועי אקלים קיצוניים עומדים להפוך תדירים יותר ויותר ולחרב את חייהם של עשרות או מאות מיליוני בני אדם. השאלה היא רק עד כמה נוכל לעצור את ההתחממות מעבר למעלה וחצי, כדי למנוע תגובות שרשרת שיובילו להכחדה, ועד כמה נשכיל להיערך לאסונות שכבר קורים ושבוודאות עוד יקרו.

מצעד האקלים 2021 בתל אביב (צילום: אורן זיו)

מצעד האקלים 2021 בתל אביב (צילום: אורן זיו)

מצעד האקלים 2021 בתל אביב (צילום: אורן זיו)

מיצג מחאה של "המרד בהכחדה": פעילים נשכבו על הרצפה כמייצגים של ההרוגים הרבים שיהיו ושעוד יהיו כתוצאה ממשבר האקלים (צילום: אורן זיו)

כפי שציינו מארגני המצעד היום בהזמנה לאירוע, "ועידת האקלים חייבת להיות נקודת המפנה בהיסטוריה האנושית והישראלית, לשם כך אנו חייבים להתאחד על מנת להיאבק בתאגידים הגדולים אשר פעילותם מאיצה את תופעות המשבר".

שלושת הענפים הכלכליים הגדולים ביותר שמתדלקים את אסון האקלים הם האנרגיה והתחבורה, שמבוססים כיום במידה רבה על דלקים פוסיליים (גז, נפט ופחם) שפולטים פחמן דו חמצני, ותעשיית המזון מן החי, שבו זמנית משמידה שטחי יערות עצומים לטובת גידולי חיות ומזון לחיות ואחראית לפליטות מתאן, מעבר לרצח ולסבל העצום שהיא גורמת לבעלי החיים עצמם.

בין עשרות הגופים שארגנו את המצעד נמצאות כמובן תנועות סביבתיות כמו החברה להגנת הטבע, מגמה ירוקה, עמותת אל-עמל לסביבה ולתרבות, מגמה ירוקה והמרד בהכחדה, לצד תנועות נוער כמו הנוער העובד והצופים, ארגוני זכויות בעלי חיים כמו ויגן פרנדלי ואנימלס, וארגוני שמאל כמו עומדים ביחד וזזים. אף ארגון ימני במובהק לא חתום על הקריאה לצעדה, אם כי בין הנוכחים היו גם חניכים של בני עקיבא.

אורן זיו השתתף בהכנת הכתבה

משלחת מרהט במצעד האקלים (אורן זיו)

משלחת מרהט במצעד האקלים (אורן זיו)

מצעד האקלים 2021 בתל אביב (צילום: אורן זיו)

מצעד האקלים 2021 בתל אביב (צילום: אורן זיו)

משתתפי מצעד האקלים 2021, כיכר רבין

משתתפי מצעד האקלים 2021, כיכר רבין (חגי מטר)

משתתפי מצעד האקלים 2021, כיכר רבין

משתתפי מצעד האקלים 2021, כיכר רבין (חגי מטר)

מצעד האקלים 2021 בתל אביב (צילום: אורן זיו)

מצעד האקלים 2021 בתל אביב (צילום: אורן זיו)

מצעד האקלים 2021 בתל אביב (צילום: אורן זיו)

מצעד האקלים 2021 בתל אביב (צילום: אורן זיו)

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן

"הם הרי לא מספקים מקלטים ולא כיפת ברזל ביישובים שלנו, אז מי צריך אזעקות?". אתר נפילת הטיל בתרשיחא, 29 באוקטובר 2024 (צילום: דוד כהן / פלאש90)

מ"ערביי ישראל" הפכנו ל"ערביי השטחים הפתוחים"

על רקע ההתקפות הבלתי פוסקות מלבנון, בישובים הערביים אומרים שהם הופקרו לנפשם. "הפערים בהתמגנות בין הרשויות הערביות ליהודיות פשוט לא נתפסים". ובינתיים, ברשתות החברתיות יהודים חוגגים את מותם של אזרחים ערבים מירי הטילים

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf