newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

מצד אחד קורונה, מצד שני גזענות: חוויות של עובדי סיעוד מאסיה

כמי שעובדים צמוד לקשישים החשופים למחלה, אנחנו עובדי הסיעוד נמצאים בסכנה מיוחדת. אבל כשאנחנו יוצאים לרחוב, קוראים לנו "קורונה" רק בגלל המראה שלנו. עדות של עובד סיעוד מהודו

מאת:
השאירו תגובה
א א א

כיום, בעידן הרשתות החברתיות, לכולנו יש גישה מידית למידע על דברים שקורים מסביב לעולם. בעזרת קצות האצבעות אנו מסוגלים להשיג מידע על כל דבר, ובמהירות הבזק. כך, במחצית הראשונה של ינואר, נודע לי על וירוס הקורונה. הידיעה לא טבעה בי חותם, שכן באותה עת הווירוס התפשט רק בסין היבשתית.

"הלכתי ברחוב ומישהו מאחורי קרא לי 'קורונה'. זה קרה גם לחברים שלי. מהגרי עבודה מאסיה בתור בקניות (צילום: אורן זיו)

"הלכתי ברחוב ומישהו מאחורי קרא לי 'קורונה'. זה קרה גם לחברים שלי. מהגרי עבודה מאסיה בתור בקניות (צילום: אורן זיו)

חומרת המצב התבהרה לי כאשר דווח על מקרי הדבקה במחלה ביפן, תאילנד ודרום קוריאה. באותה תקופה ליוויתי חבר לקניות בסופרפארם. הוא ביקש לקנות כמה מסכות הגנה עבור בני משפחתו ששהו בהונג קונג, שם אזלו המסכות באותה עת. להפתעתנו הרבה, מלאי המסכות בסופרפארם כבר אזל. אפילו נוזל חיטוי לידיים כבר לא היה.

דאגתנו גברה כאשר הישראלית שפונתה מספינת השעשועים ״דיאמונד פרינסס״ ביפן נמצאה כנשאית קורונה. הלחץ עלינו, עובדי הסיעוד מאסיה, החל להתגבר. דאגנו לבני משפחותינו, שכן רבים מאתנו מגיעים מארצות השוכנות קרוב מאד לסין. בה בעת החלה הפאניקה לעלות גם בשל המספר ההולך וצומח של מקרי הדבקה בישראל. עבודת הטיפול בקשישים טומנת בחובה סכנה בריאותית תמיד, אך מאז תחילת משבר המגיפה גברה עד מאד רמת אי-הוודאות והפחד בקרב המטפלים הזרים, והעלייה הפתאומית במקרי ההדבקה החריפה את המצב עוד יותר.

גם בימים כתיקונם, אנו המטפלים והמטפלות מתמודדים רוב הזמן עם לחץ נפשי, והמשבר האפוקליפטי הזה הגביר מאד את סבלנו. חיינו החלו להשתנות דרמטית. במיוחד אלו בינינו עם חזות אסיאתית" (פיליפינים, תאילנדים, בני עם הגורקה מהודו, נפאלים, סינים וכו׳). נאלצנו להתמודד עם הכינוי הגזעני הדוחה "קורונה", שהוטח בנו במקומות ציבוריים.

רוצים להרגיש בטוחים. טריטאניה ראי

רוצים להרגיש בטוחים. טריטאניה ראי

גם לי זה קרה במהלך חופשת סוף שבוע. מישהו שהלך מאחוריי כינה אותי ״קורונה״ בזמן שצעדתי  ברחוב בחיפה. כדי לשמור על מצב הרוח הטוב של החופשה, נמנעתי מלהגיב. למחרת חזרתי למקום העבודה שלי ושוחחתי על המקרה עם קולגות פיליפינים. לתדהמתי, גם הם זכו בכינוי זה במקומות ציבוריים. אצלי הדברים לא הגיעו ליותר מכך, לשמחתי. אך לאחר שישראלי ממוצא הודי, שחשבו שהוא סיני, הותקף והוכה בטבריה, אחז בי חשש מפני כל יציאה החוצה.

ההסגר הוא ברכה סמויה מהבחינה הזו, כיוון שכמעט ואיננו יוצאים החוצה. הצעדים המידיים שנקטה ממשלת ישראל על מנת להתמודד עם המצב ראויים לשבח. מוסדות פרטיים רבים, כמו בית האבות שבו אני עובד, עוקבים אחר הנחיות הממשלה בזהירות רבה. רק בני משפחה מדרגה ראשונה מורשים לבקר, וזאת לאחר בדיקת חום וחיטוי הידיים בשער המוסד.

אך לא בכל מקום ננקטים אמצעים שכאלו. מבין חבריי המטפלים במעסיקיהם בבתים פרטיים, יש כאלו המקבלים ביקורים כל יום. כיוון שמספר מקרי הקורונה עולה מדי יום, מסוכן לפגוש אנשים מבחוץ על בסיס יומיומי. בנסיבות כאלה, חייהם של המטופל/ת והמטפל/ת מוטלים על הכף. המטפל חסר ישע במצבים מסוג זה כיוון שאין לו יכולת למנוע ממבקרים לפגוש את מעסיקו.

המצב חמור יותר בבתים שבהם ילדי הקשישים מבקשים מהמטפלים לצאת איתם לטיולים, ואף ללכת לקניות בסופר. כיום, מספר מקרי הקורונה המאומתים כבר מתקרב ל-5000, אך המועדונים לקשישים ולנכים עדיין פתוחים. כך נחשפים המטפל והמעסיק גם יחד לסכנת הידבקות בווירוס. המגפה מפחידה עוד יותר את המטפלים שמעסיקיהם מאושפזים או שצריכים לבקר בבתי החולים עם מעסיקיהם לפגישות מעקב, דיאליזה ומטרות אחרות. אחת מחברותיי נבהלה מאד כאשר גילתה שבקומה מעל החדר שבו טופל המעסיק שלה בדיאליזה, התגלו חמישה מקרי הדבקה בווירוס. עם זאת, בית החולים נקט אמצעי זהירות מחמירים וחסם את כל המעליות המובילות לקומה. רק צוות רפואי בחליפות מגן הורשה להשתמש בהן.

משבר המגפה פוגע, כמובן, ברוב מדינות העולם, ומוביל לאובדן עצום בחיי אדם; עם זאת, אנו המטפלים שואפים לעבוד בסביבה שבה איננו נאלצים לסכן את חיינו. אפילו שר הביטחון נפתלי בנט מציע לשמור על מרחק בטוח מקשישים על מנת למנוע מהווירוס לפגוע בהם. בשל חולשת המערכת החיסונית של הקשישים, הם פגיעים במיוחד להדבקה, אך יש לתת את הדעת גם על עובדי הסיעוד במצב זה. בסופו של יום, המטפלים הם אלו שצריכים לעבוד בצמוד לקשישים. מי שיוצאים מהבית ללא צורך, כדאי שיחשבו פעמיים לפני שיבקרו אצל קשישים. הסיסמה המוכרת ״עזרו לנו לעזור לכם״ מתאימה בול למצבם של מטפלים בזמן זה של משבר.

טריטאניה ראי הוא עובד סיעוד מהודו. הדברים נרשמו מפיו בשם כל מהגרי העבודה המטפלים הסיעודיים ובשם חברת גורקאז ההודית בישראל. תרגום: מתן קמינר

קו לעובד פועל לסייע לעובדות סיעוד גם בעת הזו, בסיוע מרחוק בחמש שפות במיצוי זכויותיהן, בתמיכה במקרים פרטניים שנובעים מהמצב החדש ובהפצת מידע באופן יומיומי, תוך מענה על מאות שאלות בשבוע.

א א א
ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן
מעצר בהפגנה נגד שוד הגז, בתל אביב ב-2015 (צילום: אורן זיו)

מעצר בהפגנה נגד שוד הגז, בתל אביב ב-2015 (צילום: אורן זיו)

אל תפסיקו לצלם: מדריך לתיעוד אלימות משטרתית

מקרים של אלימות ממסדית יש בשפע, אך מה שמייחד את אלה שהובילו להתפרצות של גלי מחאה הוא חשיפתם באמצעות תיעוד בזמן אמת. לא צריך להיות צלמים מקצועיים או להחזיק בציוד מקצועי לשם כך, אך חשוב לשים לב לכמה כללים והמלצות בסיסיות כדי שהתיעוד יהיה אפקטיבי

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
donate
silencej89sjf