מסקנות חקירת צוק איתן כבר כאן. לפרטים פנו לשלומי אלדר
"להכיר את חמאס" של שלומי אלדר צריך להיות ספר חובה בתכנית הלימודים ואצל פוליטיקאים ועיתונאים. עד שזה יקרה, אפשר גם לקרוא אותו כסיכום לקחי המלחמה - הנוכחית והבאה
כתבה: גבי גולדמן
הרבה יותר מדי חיכיתי לחופש הזה והוא בא לי בזמן המושלם: בארץ כבר חמישה שבועות של מלחמה מוכחשת, טילים על הדרום ואזעקות בסלון ביתי בגוש דן, אוירה כללית של דיכאון, שנאה וייאוש. אין ספק שזה הזמן להסתלק. נחתתי באי יווני כגון זה והתמכרתי לאסקפיזם עם הספרים של נועה ידלין וסייד קשוע. היה אחלה. אסקפיסטי כדבעי. ואז הגעתי לספר השלישי שהתחלתי עוד בארץ ושחשתי צורך להכניס לתיק. קבלו את "להכיר את חמאס" של שלומי אלדר. הספר המושלם לחופשה על הים.
לפני הכל, מדובר בספר מותח ומרתק, גם כשהסוף ידוע מראש. ההוכחה: איך שגמרתי לקרוא רצתי מיד לגוגל כדי לבדוק מה עלה בגורלה של דמות מרכזית שזכתה להגיע לפרק האחרון בעודה בחיים. זה בסדר, לא להתלהב יותר מידי (רמז: חיסול ממוקד). אבל מעבר לזה, על חוף הים ביוון, רחוק מהאולפנים הפתוחים והדי הטילים, הרגשתי שאני קוראת את דו"ח ועדת החקירה של המלחמה שעוד לא נסתיימה, הדו"ח שהייתה כותבת ועדת חקירה ממלכתית, עם מנדט לחקור שנים אחורה, להבין סיבות נסתרות ותהליכי עומק ורצון לשבור את הדפוס החוזר ונשנה שמביא כל פעם לאותו כביש ללא מוצא והכי חשוב – זה הדו"ח של ועדת חקירה אמיתית עם ביצים, לא סתם ועדת קישוט.
> חשבתם שחמאס משקיע בנשק ולא באזרחים? תסתכלו על ישראל
הפגנת תמיכה בחמאס בסוף צוק איתן, שכם (אחמד אל-באז / אקטיבסטילס)
אז מה על סדר היום של אותה סופר-ועדה? מאיפה להתחיל? האם מזה שכל סדרות החיסולים רק תמיד הובילו לצמיחה של ראש חדש, רק כועס יותר? לא, הנקודה הזאת נטחנה עד דק, ובטח עוד תיטחן אחרי החיסול הגרנדיוזי הבא. אולי מהסירוב העיקש של אריאל שרון לשתף את הפלסטינים בתהליך ההתנתקות ולהעביר את רצועת עזה בצורה מסודרת גם כשגופי המודיעין, כמו גם הפלסטינים עצמם, הזהירו מהשתלטות של חמאס על הרצועה? לא, בזה ממש אין צורך לדון, הרי היום כבר לא ייתכן מצב בו ראש הממשלה לוקח החלטות לבד מבלי להתייעץ עם הקבינט / מטבחון / אשתו.
עטיפת הספר
אולי שווה ללכת על שורה ארוכה שמפורטת בספר של פעולות צבאיות נקודתיות שנועדו להרשים את דעת הקהל הישראלית ולשכנע אותה שחמאס קיבל את המגיע לו? לא, אלה מים מתחת לגשר, זה בכל לא דומה למבצע "שובו אחים" ולסצנות נבחרות מ"צוק איתן". נועם שיזף כבר כתב פה על האופן שבו עודדה ישראל את ההידרדרות שהובילה לצוק איתן – אם לא ממש יזמה אותה – באמצעות מעצר הדרג הפוליטי של החמאס בגדה, חזרה למדיניות החיסולים ברצועה ועצירת המשכורות. ממש להדפיס ולשלוח לוועדה.
נקודת התחלה טובה לוועדה עם כוחות העל הדמיוניים תהיה אולי באחד מיסודות הקריפטונייט הישראלי המסורתיים – הקונספציה. "התרגיל המבריק" קורא אלדר לפרק על הבחירות בשטחים, שבו ישראל והאמריקאים היו בטוחים שעלו על הטריק: ניתן לחמאס להשתתף בבחירות, הם יזכו לייצוג ואז ייאלצו להיות חלק ממוסדות השלטון וימולכדו בתוכם תחת כובד האחריות.
על הנייר זה נשמע מעולה, אבל הנייר הפך למילים חרוטות באבן גם כשהדיווחים מהשטח אמרו אחרת ורמזו על ניצחון גדול מהצפוי של חמאס. תכלס, למה להקשיב לאנשים בשטח אם רובם היו "אנשי המעברים – קצינים בני העדה הדרוזית שמילאו תפקידים אלה בשל שליטתם בשפה הערבית"? נכון שבשלב מסוים בלשכת שרון התעוררו והביעו דאגה מסוימת בפני האמריקאים, אבל זה היה אחרי שלג'ורג' בוש כבר די נמאס לשמוע על הבעיות במזרח התיכון.
ההמשך ידוע, חמאס הפתיעו אפילו את עצמם בניצחון וישראל הגיבה בדרך שתמיד הוכיחה את עצמה בעבר: מהבטן וחזק. בהחלטה להפסיק את העברת הכספים לרשות הפלסטינית (כספי המיסים שהיא גבתה עבורה), מיד אחרי כינון ממשלת חמאס בראשות איסמעיל הנייה ב-2006. הסנקציות ההן, שלמען ההגינות צריך לומר שזכו לתמיכה גם בקרב בכירי הרשות שקיוו לשוב בזכותן לעזה (מי אמר שהאיוולת מוגבלת לצד אחד במשוואה? יש מספיק לכולם, עם עודף), האיצו את השתלטות חמאס על הרצועה
.> עלייה חדה בתמיכה בחמאס לאחר "צוק איתן", הנייה מביס את עבאס גם בגדה
איסמעיל הנייה (ויקימדיה קומונס, moigovps רישיון CC BY 3.0)
זה מזכיר למישהו משהו? מי אמר תגובה חסרת אופק אסטרטגי ולא קיבל החרמה של ממשלת האחדות הפלסטינית של יוני 2014? נו, כבר הבנתם את הקטע, זה אפילו לא מתיימר להיות מתחכם. ומה בנוגע להתעקשות של שרון ואולמרט להפנות כתף קרה לאבו מאזן, בכל פעם שהוא עשה בשבילם את העבודה השחורה? רגע, רגע, קפיצה קלה להווה – מי אמר נתניהו מפקיע 3,800 דונם בין ירושלים לגוש עציון בדיוק שבוע אחרי שהמהם משהו על זה שאבו מאזן הוא פרטנר ולא קיבל?
הדרך היחידה להימנע מחזרה על טעויות העבר היא לדעת אותן, להיות מוכנים להתבונן בהן ובעצמינו וללמוד מהן. בהקשר הזה הספר של שלומי אלדר צריך להיות ספר חובה בבתי ספר ובאקדמיה ועבור פוליטיקאים ועיתונאים. שילוב בין עיתונאות להסטוריה, קריא כמו ספר מתח של הרלן קובן, שדרך היכרות עם הארגון הזה והתהפוכות שעברו עליו, שם את האצבע על כל הטעויות עשינו בדרך עד הלום, שהן הן הטעויות שעוד נעשה. האם יש סיכוי שזה יקרה, שמערכת חינוך שירקה מקרבה את מושג הנכבה של 1948 תסכים להתבונן במראה שמכתיבה את חיינו על פי התהום ב-2014? ספק גדול, אבל מה רע בפנטזיה על רעיון אסקפיסטי כדבעי.
גבי גולדמן היא עיתונאית, כותבת ועורכת בכלי תקשורת ישראלים ובינלאומיים.
בזמן שרבים כל כך בתקשורת הישראלית זנחו את תפקידם והתגייסו לשמש ככלי תעמולה, שיחה מקומית גאה להיות מי ששומרת באופן עקבי על אמות מידה עיתונאיות וערכיות. אנחנו גאות וגאים להיות כלי התקשורת היחיד בעברית שמביא קולות מעזה באופן עקבי, ושחושף שוב ושוב את המנגנונים מאחורי מדיניות הלחימה הישראלית, שגובה את חייהם של עשרות אלפים בעזה ומפקירה למותם את החטופים הישראלים. התפקיד שלנו בשדה התקשורת הישראלית הוא חשוב וייחודי, ונוכל להמשיך למלא אותו רק בעזרתך. הצטרפות לחברות שיחה מקומית, על ידי תרומה חודשית קבועה בכל סכום, תסייע לנו להמשיך ולחשוף את המציאות. התרומות מקהל הקוראות והקוראים לא רק מסייעות לנו כלכלית, הן גם עוזרות לנו להבין שיש מי שעומדים מאחורינו, ושעבודתנו חשובה להם.
לתמיכה בשיחה מקומית
