newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

מלחמת האזרחים הכפולה של ישראל

המאבק בין האליטות הפוליטיות והתמורות שחלו בתוך החברות הישראלית והפלסטינית, משפיעים ישירות על מלחמת האזרחים שמתנהלת הן בין יהודים-ישראלים לפלסטינים והן בתוך הקבוצה היהודית עצמה, ועל יחסי הגומלין ביניהן

מאת:

המלחמה בעזה לא השעתה את מלחמת האזרחים שמתנהלת בישראל. הפגנה נגד ההפיכה המשפטית, ירושלים, 29 ביולי 2023 (צילום: חיים גולדברג / פלאש90)

המלחמה בעזה לא השעתה את מלחמת האזרחים שמתנהלת בישראל. מכמה בחינות, היא חלק ממנה. אני משתמש במונח אזרחים באופן הכולל אזרחים מלאים, אזרחים סוג ב', תושבים ונתינים החיים תחת שלטון ישראל, כיוון שכולם מעורבים במאבק.

מלחמת האזרחים מתנהלת בשתי זירות: בין יהודים-ישראלים לפלסטינים, ובתוך הקבוצה היהודית. אלו אינן שתי זירות מנותקות זו מזו. אדרבה; הן מקיימות קשרי גומלין ביניהן. התפתחויות באחת משפיעות על השנייה.

אכן, המלחמה בין ישראלים לפלסטינים היא רבת שנים. אך במאה ה-21 היא השתנתה. זו כבר אינה מלחמה בין מדינה ציונית, שבהדרגה מתפשטת טריטוריאלית מחוצה לה, לבין תנועת שחרור לאומי שמבקשת לבלום אותה ולהגיע לעצמאות. עתה, המאבק בתוך המשטר הישראלי מתנהל בין מי שרוצה להעמיק אותו, לבין אלו שרוצים להשתחרר ממנו ולחיות בשוויון.

מאז שנת 2000, ישראל יצרה באמצעות מגוון אמצעים משטר אחד בין נהר הירדן לים התיכון. היא הרסה ב-2002 את האוטונומיה הפלסטינית שהסכם אוסלו נטע בשטח כגרעין שעתיד להצמיח מדינה. ב-2005 התירה ישראל את הפעלתו כקבלן משנה, שעוזר לה להכיל את השטח ואת האוכלוסייה הפלסטינית ולשלוט עליהם. בתקופה זו גדלו כמותית מנגנוני ההכלה והשליטה ויצרו שינויים איכותיים. הבולטים שבהם הם מעל חצי מיליון מתנחלים שנתמכים בידי מיליוני ישראלים שגרים בשטחי 1948, ועשרות אלפי חיילים ואנשי שב"כ, שפועלים ללא הגבלה טריטוריאלית, תוך התבססות על אמצעי מעקב פולשניים שפותחו בתקופה זו. אינדוקטרינציה גלויה וסמויה במערכת החינוך הישראלית ובתקשורת העברית מנרמלת את ההכלה והשליטה עבור הציבור היהודי.

במקביל, חלו שינויים בקרב הפלסטינים. תושבי הגדה ורצועת עזה הקצינו את עמדותיהם הלאומיות ונאבקים ביתר תוקף להשתחרר מלפיתת החנק של ישראל. אלו באים לביטוי בתמיכה ציבורית גדולה במאבק מזוין ובחמאס כחלופות לדרך המדינית של פת"ח, שכשלה. מנגד, הפלסטינים אזרחי ישראל הגדילו והעמיקו את התערותם בחיי היומיום של החברה היהודית. בה בעת, הם העצימו את זהותם הפלסטינית הנפרדת מזו הציונית-יהודית. בשני המסלולים עומדים הפלסטינים הישראלים ביתר תוקף על זכויותיהם האזרחיות וזהותם.

כישלון "הכלת העימות"

ההתפתחויות הללו מדאיגות את הקבוצה היהודית, כיוון שתחת המשטר האחד היא איבדה את היתרון הדמוגרפי שלה. במילים אחרות, משטר העליונות הציונית-יהודית לא יכול להתחבא עוד מאחורי הדמוקרטיה. לא במקרה נחקק חוק הלאום ב-2018 כחוק יסוד. במסגרת המשטר האחד, הוא גרע מהמאזן הדמוקרטי-ליברלי של ישראל וחיזק את היסוד האתנו-לאומי של המדינה. זהותה של ישראל שונתה. נסללה הדרך להפיכה משטרית, שהיתה אמורה לקטוע את הרגל הדמוקרטית של המדינה, שמלכתחילה היתה מוחלשת והתקשתה לתפקד.

מאז האינתיפאדה של שנת 2000 ועד ימים נוראים אלו של המלחמה בעזה, העימות הישראלי-פלסטיני מדמם קשות. ישראל ניסתה להכיל את העימות, כשם שהיא פעלה להכיל את האוכלוסייה הפלסטינית, אך נכשלה. העימות התרחב לכל השטח בין הנהר לים. ההתקפה הברברית של חמאס על יישובי הנגב לא היתה המקרה היחיד שבו התנהל העימות בשטחי 1948. עימותים בין יהודים לפלסטינים בערים המעורבות אירעו בעת האינתיפאדה השנייה וברבים מסבבי הלחימה של ישראל בעזה. הם הגיעו לשיא במאי 2021 בלוד, עכו ויפו, שגרעיני מתנחלים התיישבו בהן במטרה "לייהד" אותן. בלוד היו חילופי ירי בין הצדדים והוטל עוצר על העיר. במלחמה הנוכחית אין עימותים ברחובות ערים אלו, אבל מופעלים על הפלסטינים-הישראלים אמצעי פיקוח והשתקה קשים מבעבר.

אלימות קשה נגד מפגינים, מעצרי שווא, התנכלות לפעילים פוליטים. שוטר מג"ב עוצר צעיר פלסטיני בשייח' ג'ראח, מאי 2021 (צילום: אורן זיו)

העימותים הגיעו לשיאם במאי 2021. שוטר מג"ב עוצר צעיר פלסטיני בשייח' ג'ראח, מאי 2021 (צילום: אורן זיו)

ההתפתחויות בחזית היהודית-פלסטינית השפיעו ומשפיעות על החזית הפנים-יהודית במלחמת האזרחים, שעד לשלב זה היא מלחמה קרה. מצד אחד עומדת עילית פוליטית-ביטחונית חדשה בדמות הקואליציה הבסיסית של נתניהו: הליכוד, החרדים והציונות הדתית. מנגד עומדת העילית הישנה בדמות מפלגות המרכז והמפגינים נגד ההפיכה המשטרית, בעד החזרת החטופים והקדמת הבחירות. קבוצה זו כוללת את העילית הפוליטית והביטחונית הקודמת, ואת העילית הנוכחית באקדמיה, בכלכלה ובמוסדות הפיננסיים. מיעוט בציונות הדתית ובליכוד נע בין שני המחנות.

הכוחות הפוליטיים והחברתיים שמרכיבים את העילית החדשה נעו בהדרגה מהשוליים למרכז מאז ניצחון הליכוד בבחירות 1977. גם אובדן ההגמוניה של העילית הקודמת לא התרחש בבת אחת. היא היתה שותפה לשלטון בשלהי שנות ה-70 וה-80, והובילה את המדינה בשנות ה-90. במהלך המאה ה-21 נשלם תהליך חילופי האליטות בפוליטיקה, במשטרה, ובמידה רבה גם בצבא ואולי אף בשירותי הביטחון. באליטה הקודמת מעורר הדבר תחושות של ייאוש, הפקרה והתמוטטות המדינה.

חילופי האליטות ברמה הפוליטית בולטים לעין, אבל הם לא היו משמעותיים לולא התחוללו קודם לכן חילופים גם במוסדות שתחתם. גוש אמונים הפך מתנועה חוץ ממסדית לעמוד השדרה של הממסד המתנחל. החינוך הדתי-לאומי פרץ את המסגרת הסקטוריאלית וחדר למערכת הממלכתית, בסיוע משרד החינוך. המסגרות הסקטוריאליות של הדתיים-לאומיים והחרדים נפרצו גם בתקשורת ההמונים. החילופין המשמעותיים ביותר התחוללו במערכת הביטחון, משום מעמדה המרכזי בממסד ובזהות הקולקטיבית. הציונות הדתית הפכה את השליטה בה לשליחות, ובניה מהווים מרכיב משמעותי ביחידות הלוחמות ובפיקוד הבכיר. גם מי שפורמלית לא צמח בחברה זו מושפע מגלי ההדף שהיא יוצרת בעקבות פריצתה את גבולות הסקטור. את ניהול המלחמה בעזה, קביעת המטרות והתנהגות הלוחמים בשטח קשה להבין ללא הקשר זה. לא רק הרצון לנקום על הפשעים שחמאס עשה ב-7 באוקטובר דוחף אותם.

מלחמת האליטות

מלחמת האזרחים מתנהלת על אחיזה בעמדות כוח ושליטה ועל זהותה של המדינה. עמדות כוח ושליטה מקנות לאוחזים בהן תגמולים חומריים וסמליים ומאפשרות להרחיב את השורות. במאבק על זהות המדינה, מצדדת העילית החדשה בעליונות יהודית אגרסיבית, הכחדת הלאומיות הפלסטינית והגבלת הליברליזם לכלכלה. דחיית עסקה להחזרת חטופים, שלילת הרשות הפלסטינית וסירוב לסיים את המלחמה אינם גחמה של נתניהו ולא רק האינטרס האישי מניע אותו.

העילית הוותיקה לא מאוד רחוקה מנתניהו ומהקואליציה שלו. גם היא בעד עליונות יהודית, אך סבורה שיש לרסנה בעזרת כמה מאפיינים ליברל-דמוקרטיים שיעניקו מעט שוויון לפלסטינים אזרחי ישראל וממשל עצמי לפלסטינים בגדה וברצועה. על מידת הריסון צריך להתנהל משא ומתן מתמיד.

יתרום את התובנות החבוטות שלו. בני גנץ לאחר שהצטרף לממשלה בראשות נתניהו ל"קבינט מלחמה", אוקטובר 2023 (צילום: נועם ריבקין פנטון / פלאש 90)

העילית הוותיקה לא מאוד רחוקה מנתניהו ומהקואליציה שלו. בני גנץ לאחר שהצטרף לממשלה בראשות נתניהו ל"קבינט מלחמה", אוקטובר 2023 (צילום: נועם ריבקין פנטון / פלאש 90)

העילית הוותיקה הצליחה להאט את ההפיכה המשטרית, אך לא לחסל אותה. כעת, בזמן המלחמה, היא ממולכדת במלכוד הביטחון. העילית הוותיקה טיפחה את דת הביטחון כדת אזרחית וכזהות קולקטיבית ואנשיה עדיין סוגדים לה. היא מטהרת אוטומטית את הצבא מכל חשד לביצוע פשעי מלחמה והשמדת עם, למרות הראיות הרבות שמצביעות עליהם ולמרות שהללו עולות בקנה אחד עם כמה מאמונות היסוד של מרכיבי העילית החדשה, למשל ההבחנה בין מוסר נוצרי של זכויות אדם ודיני מלחמה בינלאומיים לבין מוסר יהודי.

במקום להציע זהות אזרחית חלופית, מרכזת העילית הוותיקה את מאמציה להפוך את הגלגל בתחום הפוליטי בקריאה להקדים את הבחירות, תוך שהיא נעזרת באליטות האקדמית, הכלכלית והפיננסית שמעמדן בנוי על קשרים בינלאומיים שהולכים ונפרמים בגלל פעולותיה של העילית החדשה.

אם תרכיב העילית הקודמת את הממשלה הבאה ותציע לפלסטינים אוטונומיה, שלא לדבר על פינוי התנחלויות, מלחמת האזרחים בזירה הפנים-יהודית צפויה להחריף. העילית החדשה עלולה לא לוותר בקלות על מעמדה. כיום כשהיא בשלטון, ציפיותיה גדולות והתיאולוגיה מנחה חלקים מכריעים ממנה. היא חיה את הטראומה הסקטוריאלית של פינוי ההתנחלויות מרצועת עזה וצפון הגדה ב-2005 ומשוכנעת שאסור לחזור על כך. יש  אפילו דרישה להקימן מחדש. המחויבות שלה לדמוקרטיה ליברלית חלשה. קיצוניים בעילית החדשה מפעילים נשק ואלימות קשה במלחמת האזרחים בזירה היהודית-פלסטינית בגדה, בעוד שכניהם וחבריהם משותקים ולא עוצרים בעדם. אלימות זו עלולה להתרחב לזירה הפנים-יהודית. במנות קטנות היא כבר מופעלת נגד פעילי שמאל וזכויות אדם שמנסים להגן על פלסטינים. זאת ועוד, נוכח השינוי שחל בצבא, אי אפשר לפסול על הסף את האפשרות שיחידות הנאמנות לעילית החדשה יפעלו לתפוס את השלטון אם תרכיב העילית הוותיקה את הממשלה הבאה.

מנחם קליין הוא פרופסור אמריטוס למדע המדינה באוניברסיטת בר אילן. קליין היה יועץ למשלחת ישראל במשא ומתן עם אש"ף בשנת 2000 ונמנה עם מובילי יוזמת ז'נבה

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
חיילים ליד הגבול עם עזה, לפני הפלישה לרפיח, ב-8 במאי 2024 (צילום: ג'מאל עוואד / פלאש90)

חיילים ליד הגבול עם עזה, לפני הפלישה לרפיח, ב-8 במאי 2024 (צילום: ג'מאל עוואד / פלאש90)

הקלף של חמאס כבר אינו החטופים, אלא המשך הלחימה

חייהם של החטופים לא היו חשובים מספיק לישראל כדי שתסכים לעסקה הכוללת את סיום המלחמה. בחמאס מבינים את זה, וכנראה שהם מעריכים כעת שהמשך המלחמה מאיים על ישראל יותר מאשר עליהם

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf