מלחמה, הימור בטוח

מעקב אחר הפעילות בפלטפורמות דיגיטליות להימורים על אירועים חשף מהלכים מתוזמנים היטב סביב אירועים ביטחוניים. שלט קיר עם תמונתו של טראמפ על בירושלים, 19 באפריל 2026 (צילום: יונתן זינדל / פלאש90)

בשבועות האחרונים, בזמן שישראל היתה תחת מתקפות טילים ואיראן תחת הפצצות של מטוסי קרב, היו מי שניצלו את המצב לעשיית רווחים גדולים. בשוק הנפט ובבורסות אפשר היה לזהות דפוס שחזר על עצמו שוב ושוב לקראת הכרזות דרמטיות של נשיא ארה"ב בנוגע למלחמה, ובפלטפורמות הימורים מקוונות נסגרו ברווח גדול פוזיציות על תרחישים שהתממשו זמן קצר לאחר מכן. רק בדיעבד, כשהמידע הפך פומבי, התברר עד כמה מדויק היה העיתוי.

גם לאחר ההכרזה על הפסקת האש בתחילת החודש, שהביאה להפוגה בלחימה, הדפוסים האלה לא נעלמו. סמיכות הזמנים בין פעולות המסחר האלה – בהיקפים של מאות מיליוני דולרים – ובין האירועים הפוליטיים והביטחוניים עוררה תהייה בקרב מחוקקים בארה"ב, ואלו פנו לרשויות הפיקוח בדרישה לחקור עסקאות שבוצעו בסמיכות חריגה להכרזות מדיניות.

במקביל, מעקב אחר הפעילות בפלטפורמות דיגיטליות להימורים על אירועים חשף מהלכים מתוזמנים היטב סביב אירועים ביטחוניים. מסתמנת תופעה רחבה, שבה לצד המחיר הכבד שגובה המלחמה בחיי אדם וברכוש, יש מי שמפיקים ממנה רווחים ניכרים בזכות גישה מוקדמת למידע שאינו זמין לציבור.

מי הם אותם שחקנים, ומה מאפשר להם לפעול כך? השאלה נותרה ברובה פתוחה. עם זאת, ברור למדי כי מסחר בלתי חוקי במידע פנים משתלב לכאורה בהחלטות ביטחוניות, וכי גם מלחמות הן זירה כלכלית שבה יתרון במידע יכול להפוך במהירות לרווח.

חלון של דקות

ב-23 במרץ, למשל, כרבע שעה לפני שטראמפ בישר ברשת החברתית שבבעלותו Truth Social על פתיחת מגעים עם איראן, זינק היקף המסחר בחוזים עתידיים על נפט. לפי נתוני מסחר שצוטטו בתקשורת הכלכלית, כ-6,200 חוזים החליפו ידיים בפרק זמן קצר מאוד – היקף חריג פי כמה מהממוצע. השווי המוערך היה כ-580 מיליון דולר. זמן קצר לאחר מכן, עצם פרסום ההודעה על סיכוי לרגיעה הוביל לירידה חדה במחירי הנפט ולעלייה במדדי המניות.

אירוע דומה התרחש ב-7 באפריל: שעות לפני ההכרזה על הפסקת האש הזמנית, סוחרים הציבו פוזיציה בהיקף של כ-950 מיליון דולר, שהימרה על ירידת מחירי הנפט – והתבררה כמדויקת כאשר המחיר צנח בכ-15% בעקבות ההודעה.

אירועים אלה גרמו למחוקקים אמריקאים לפנות ליו"ר הוועדה למסחר בחוזים עתידיים בדרישה שיפתח בחקירה על "דפוסי מסחר בלתי רגילים בחוזים עתידיים על נפט שהתרחשו זמן קצר לפני הודעות משמעותיות של ממשל טראמפ בנוגע לקונפליקט הצבאי עם איראן", שכן לא היה מידע ציבורי שיכול להסביר את תנודת המחירים.

אחת הדרכים להבין את הדינמיקה הזאת היא המושג "Pump and Dump", (נַפֵּחַ וזרוק) מניפולציה מוכרת בשווקים פיננסיים, שבה גורם בעל גישה למידע פנים או יכולת השפעה גדולה על השוק יוצר ציפייה לתנועה במחיר, מנפח מראש את מחיר המניה או נכס אחר, באמצעות רכישה מסיבית או על ידי הפצת מידע בתקשורת וברשתות החברתיות, ואז מממש רווחים כאשר הציבור הרחב ממהר לרכוש את הנכס והמחיר נע בכיוון הצפוי.

במקרה של שוק הנפט, שחווה תנודתיות חריגה במיוחד בתקופה של מלחמה באזור בעל חשיבות רבה לנתיבי הסחר בנפט ולהפקתו, די בספקולציה על נאום צפוי של נשיא ארה"ב כדי ליצור ציפייה לרגיעה ביטחונית ולהביא לירידת מחירים. די בשמועה על הסלמה בלחימה כדי להקפיץ בחדות את מחירי הנפט. כך, מי שביכולתו לדעת מראש, אפילו ברמז, מה טראמפ צפוי לצייץ, נהנה מהאפשרות לפתוח פוזיציה בהתאם ולסגור אותה ברווח עצום מיד לאחר הפרסום – ללא כל סיכון.

זו אינה הפעם הראשונה שבה מדיניות כלכלית של טראמפ מעוררת חשדות בדבר השפעה חריגה על שווקים. לפני כשנה, באפריל 2025, פרסם טראמפ ברשת החברתית שלו הודעה שלפיה זהו "זמן מצוין לקנות" מניות. שעות ספורות מאוחר יותר הודיע על הקפאה מפתיעה של המכסים שהטיל קודם לכן על סחר החוץ עם ארה"ב. זמן קצר לאחר מכן זינקו המדדים המובילים: מדד S&P 500 עלה בכ-9.5%, הדאו ג’ונס בכ-8% והנאסד"ק בכ-12%. גם אז מחוקקים דמוקרטים, ובהם הסנאטורים אליזבת וורן ואדם שיף, דרשו חקירה של אפשרות למניפולציית מחירים מצד מקורבים לטראמפ.

המלחמה כזירת הימורים

לא רק שוק הנפט מספק מצע פורה ליצירת רווחי עתק מגישה למידע שאינו נגיש לציבור. בפלטפורמות הימורים כמו פולימרקט (Polymarket), מי שחשוף מקרוב לאירועים מקבל הזדמנות להשתתף בהימורים, בזמן שהוא כבר יודע מראש את העתיד לבוא.

פולימרקט היא זירת מסחר מקוונת, שבה ניתן לפתוח חוזים המבוססים על הסתברות להתרחשות אירועים עתידיים ולהמר עליהם באמצעות מטבעות דיגיטליים. בפלטפורמה ניתן למצוא חוזים על אירועים ממגוון סוגים – מהימורים על תוצאות משחקי כדורגל, דרך תוצאות של מערכות בחירות ברחבי העולם ועד הסיכויים לשיבת ישו הנוצרי עד תחילת 2027 (כרגע, 4%).

בין היתר אפשר למצוא בה גם הימורים על אירועים ביטחוניים, ובזמן המלחמה עם איראן נפתחו בה אינספור חוזים שניסו להעריך את הסיכויים לתחילת המתקפה או לנקודת הזמן שבה יושג הסכם. בשבועות האחרונים בוצעו בפולימרקט הימורים מדויקים באופן חריג על מהלכים צבאיים ועל החלטות מדיניות, לעיתים זמן קצר מאוד לפני שהפכו פומביים.

בתחילת החודש חברי קונגרס בארה”ב פנו לרגולטורים בדרישה לפתוח בחקירה, לאחר זיהוי סדרה של הימורים "מתוזמנים היטב" סביב התפתחויות במלחמה. לפי דיווחים, חלק מההימורים בוצעו דקות לפני הכרזות רשמיות, והעלו חשש כי מידע רגיש או מודיעיני דלף לשחקנים בשוק. במקביל, ניתוחים של פעילות הפלטפורמה מצביעים על רווחים חריגים של סוחרים "מיודעים" סביב אירועים גיאופוליטיים.

"כל חיל האוויר מהמר". יירוט מעל מרכז ישראל, 9 במרץ 2026 (צילום: יוסי אלוני / פלאש90)

בעוד שבשוק הנפט החשדות מופנים כלפי מקורבים לממשל האמריקאי, בישראל נפתחו חקירות נגד גורמים מתוך מערכת הביטחון. בפברואר הודיעו שב"כ והמשטרה על פתיחת חקירה נגד חייל מילואים בחיל האוויר ואזרח בחשד שהשתמשו במידע מסווג כדי להמר בפולימרקט על מועד התקיפה באיראן. לפי החשד, הקצין נחשף לפרטי המבצע במסגרת תפקידו והעביר את המידע לאזרח, וזה ביצע את ההימורים. השניים גרפו רווחים של עשרות ואף מאות אלפי דולרים מהימורים על תחילת המלחמה, והמשיכו להמר גם על התפתחויות נוספות.

על פי דברים שהביא כתב "הארץ" ג'וש בריינר, לא מדובר בתופעה נדירה. אחד החשודים טען בחקירה כי "כל היחידה מהמרת בפולימרקט, כל חיל האוויר מהמר". הקלות שבה ניתן להפיק רווחים גדולים מגישה למידע יוצרת פיתוי לתרגם מידע חסוי להימור פיננסי. בעוד שבשוק ההון נדרשים סכומים גדולים וגישה למכשירים פיננסיים מורכבים, כאן די בארנק דיגיטלי ובגישה לפלטפורמה.

דקות לעשיית רווח, חודשים לחקירה

בשווקים הפיננסיים ובפלטפורמות ההימורים מספיקות דקות ספורות כדי לתרגם ידיעה מוקדמת לרווח עצום, ואילו התגובה המוסדית איטית בהרבה. חקירות נפתחות, כמובן, רק לאחר שהאירועים כבר התרחשו, איסוף הראיות נמשך שבועות ולא פעם חודשים, ולעיתים חולפות שנים עד שמתקבלות החלטות בחקירה, אם בכלל. בתוך פרק הזמן הזה הרווחים כבר מומשו, הפוזיציות נסגרו והעקבות הפיננסיים מיטשטשים.

ובתוך כל זה מתקיים גם רובד יציב יותר של רווח. לצד העסקאות המהירות וההימורים, התעשיות הביטחוניות נהנות מעלייה מתמשכת בביקוש למוצריהן, מגידול בצבר ההזמנות ומהתחזקות מעמדן בשווקים הגלובליים, לנוכח תצוגות התכלית של הסחורה. כך, גם כאשר הקרבות עצמם נכנסים להפוגה, המנגנונים הכלכליים הנלווים אליהם ממשיכים לעלות ולפרוח.

המציאות היא שמלחמה אינה רק זירה של עימות צבאי, טרגדיה אנושית וסוגיה מוסרית, אלא גם תשתית לתמריצים כלכליים ברורים. ובמציאות זו, מעניין לבחון מי מרוויח ממנה, וכיצד.