מחיר המלחמה הסמוי והנורא בגיל הרך

כאשר תינוקות המלחמה יגיעו לגיל הגן ובית הספר היסודי, המערכת תיאלץ להתמודד עם עיכובי התפתחות ופערים בין תלמידים בהיקף שטרם ידענו. ילדים תופסים מחסה במהלך אזעקה (צילום: דימה וזינוביץ' / פלאש90)

כאשר מחשבים את מחירי המלחמה, יש לקחת בחשבון את הפגיעה האנושה בגיל הרך. בעוד המתים, הפצועים והבתים ההרוסים נראים היטב, הפגיעה בפעוטות היא סמויה וארוכת טווח. מחקרים מראים כי בעוד כמה שנים, כאשר תינוקות המלחמה יגיעו לגיל הגן ובית הספר היסודי, תיאלץ המערכת להתמודד עם עיכובי התפתחות ופערים בין תלמידים בהיקף שטרם ידענו.

באתר השירות הפסיכולוגי של משרד החינוך פרסמו השבוע מספר אגרות למחנכות ולהורים עם מידע והצעות פעולה. אולם ספק אם ההורים יודעים שהמידע קיים, איך להגיע אליו וכיצד להשתמש בו. שוב מוכח כי חסר גורם ממשלתי שמרכז ומניע את הטיפול והחינוך בגיל הרך.

חוק המועצה לגיל הרך מקיץ 2017 היה אמור לתת את המענה המקיף, אולם בשמונה השנים שחלפו שרי החינוך לא השכילו להפעיל את המועצה. עתה הציעו כמה חברי כנסת להקים במקום המועצה את "הרשות לגיל הרך". בדיון בכנסת כבר הודיעה הממשלה שהיא מתנגדת. על כן סביר שרשות לא תקום, והגיל הרך ייוותר מוזנח גם בקדנציה הנוכחית.

פגיעה ברווחתם והתפתחותם של התינוקות

מרכז טאוב פרסם לאחרונה מחקר על מצבם של ילדים בגיל הרך והוריהם במלאת כשנה למלחמה בעזה. על פי הספרות המקצועית, חשיפה לאירועי מלחמה בגיל הרך פוגעת ברווחתם של תינוקות ובהתפתחותם בעתיד. זאת בניגוד להנחה העממית שפעוטות ותינוקות אינם מבינים את המצב.

כך למשל, במחקר שנערך באוקראינה תשעה חודשים לאחר תחילת המלחמה עם רוסיה, נמצא שינוי משמעותי בהתנהגות הפעוטות בגיל שנתיים. המלחמה חלחלה אל תודעתם של הפעוטות, והם החלו לשחק בחפצים שונים כדמויי נשק, התנהגו באופן אלים וכועס יותר כלפי אחרים, דרשו יתר תשומת לב מהמבוגרים המטפלים ועוד.

המחקר של מרכז טאוב העלה ממצאים דומים. בקרב פעוטות עד גיל 3, על פי דיווחי ההורים, חלה עלייה בתופעות כגון בהלה מרעש פתע, קושי להיפרד, קושי להירדם או להישאר ישן, דריכות יתר, חוסר סבלנות והתפרצויות זעם ללא סיבה ברורה.

התברר עוד שהנסיגה בהתנהגות חריפה יותר בקרב משפחות שפונו בבתיהם בהשוואה לאלה שלא חוו פינוי, ובקרב משפחות שבהן אחד מבני הזוג נקרא לשירות מילואים, בהשוואה לאלה שלא גויסו. עוד נמצא שיש קשר גם להכנסה המשפחתית: ככל שההכנסה נמוכה יותר, כך גוברת הנסיגה הרגשית וההתנהגותית של הפעוטות לנוכח מצב המצוקה.

ממצא מעניין נוגע לחשיבות של מוסדות הטיפול והחינוך לגיל הרך. מתברר כי ככל שהמוסדות היו סגורים זמן ממושך יותר בחודשי המלחמה הראשונים, כך חלה החמרה בנסיגה הרגשית וההתנהגותית של הפעוטות. כלומר, סגירת המוסדות על ידי משרד החינוך פוגעת פעמיים: היא גורמת בעצמה לנסיגה התנהגותית, והיא מגבירה את המצוקה הכלכלית של ההורים (שמתרגמת לעצמה לנסיגה התנהגותית).

תינוקות של משפחות מוחלשות נפגעים יותר

חצי שנה לאחר תחילת המלחמה, פרסם צוות מומחים מטעם המדענית הראשית במשרד החינוך דוח על פערים ותהליכי אי שוויון בגיל הרך נוכח המלחמה. לטענתם, מי שהוגדרו כתינוקות וילדים בסיכון טרם המלחמה הושפעו מהמשבר יותר מאחרים.

גיל לידה עד שלוש מוגדר כתקופה רגישה במיוחד בכל הקשור להתפתחות המוח, והיא משפיעה בתורה על התפתחות האישיות. על כן, הפגיעה תישמר לעתיד ותתורגם לעיכובי התפתחות ופערים גדולים בין הילדים כאשר יגיעו לגיל הלמידה הפורמלית. הפגיעה הסמויה המתרחשת בימים אלה תיחשף בגני הילדים ובבתי הספר היסודיים בשנים הקרובות, ומערכת החינוך תידרש להתמודד איתה.

הדוח מפרט את תחומי ההתפתחות שעלולים להיפגע. הרשימה מפחידה. פערים בהסתגלות למסגרת שמחוץ לבית ההורים, פערים רגשיים המתבטאים בחרדה ובזעם, פערים במוטיבציה ללמידה, פערים קוגניטיביים כגון זיכרון, ניהול קשב וקבלת החלטות, פערים ביכולות החברתית להתקשר עם הזולת, פערים בהתפתחות המוטוריקה העדינה והגסה, פערים בשליטה בשפה במיוחד בקרב מהגרים שם שפת הבית שונה משפת בית הספר, פערים בשמירה על אורח חיים ותזונה בריאה, ופערים בכישורי חיים כגון דחיית סיפוקים, ביטחון עצמי וויסות התנהגות.

הפגיעה הסמויה המתרחשת בימים אלה תיחשף בגני הילדים ובבתי הספר היסודיים בשנים הקרובות. מקלט באשקלון (צילום: חיים גולדברג / פלאש90)

בדוח מוצגים מחקרים המראים שתמיכה רגשית ולימודית בבית, על ידי ההורים, עשויה לסייע לילדים בטווח הארוך. תמיכת ההורים יכולה אם כך להיות הפתרון, אולם במצב הנוכחי היא רק מגבירה את הבעיה. הפניוּת הרגשית והפיזית של ההורים תלויה גם היא במצב הכלכלי של המשפחה. כלומר, דווקא ההורים בעלי הכנסה גבוהה פנויים יותר לתמוך בילדיהם, בהשוואה להורים בעלי הכנסה נמוכה.

הילד ממשפחה חלשה נפגע, אם כך, פעמיים. ראשית הוא עצמו מתקשה יותר מילד אחר להתמודד עם מצב המצוקה, ושנית, הוא מקבל פחות תמיכה מהוריו. כדי לצמצם את הפגיעה ניתן, על פי המחקרים שהוזכרו, לבצע שתי פעולות: לחזק את מסגרות הטיפול והחינוך לגיל הרך, ולחזק את ההורים על מנת שהם יתמכו בילדיהם.

שמונה שנים, אפס תוצאות

בדיוק לטובת קידום מטרות אלה התקבל בשנת 2017 חוק המועצה לגיל הרך. המועצה נועדה "לקדם את הטיפול בילדים בגיל הרך ואת התפתחותם הגופנית והשכלית", ולתת להם "תנאים נאותים וסביבה טיפולית חינוכית הולמת ומותאמת, שיאפשרו להם שוויון הזדמנויות בחייהם הבוגרים".

ומה עשו שרי החינוך בעניין זה בשמונה השנים שחלפו? נכון, שום דבר. המועצה נדרשה על פי החוק לגבש "תוכנית לאומית רב שנתית" לחינוך הגיל הרך. בכלל זה, לכנס את הידע המקצועי בתחום, לתאם בין משרדי הממשלה המעורבים (עבודה, רווחה, בריאות וחינוך), ולהתייחס להיבטים של ניהול התחום, הכשרת המחנכות ואמות מידה להערכת החינוך בגיל הרך. שום דבר מזה לא נעשה.

לנוכח אוזלת היד של משרד החינוך, העלו מספר חברי כנסת, בהובלת ח"כ ינון אזולאי (ש"ס), הצעת חוק להקמת "רשות לגיל הרך". כמו המועצה שלא צלחה, גם הרשות אמורה לרכז את "כלל הפעילות הממשלתית בתחום החינוך והטיפול בילדים מגיל לידה ועד לגיל שלוש".

אולם בשונה מהמועצה, הרשות תהווה תאגיד עצמאי עם תקציב עצמאי, ולא יחידה בתוך משרד החינוך. בעוד תפקיד המועצה היה להתוות מדיניות, הרי לרשות תהיינה סמכויות ביצוע, והיא תכוון את התפתחות התחום באמצעות חלוקת תמיכות תקציב למוסדות החינוך.

בדיון בוועדת החינוך בהצעת החוק לפני כשבועיים, התבררה אפסותו של שר החינוך. משרד החינוך מתנגד להקמת רשות חדשה, כדי לשמר את "המועצה לגיל הרך" תחת אחריותו. נציגת המשרד דיווחה ש"עוד היום ייצאו כתבי המינוי" שיאפשרו את התכנסות המועצה, "נקווה בהקדם האפשרי". אמרה, והשמיים לא נפלו.

גם משרדי הממשלה האחרים התנגדו להצעה. נטען שרשות עצמאית תחליש את שליטת הממשלה, ותהווה מעין הפרטה של התחום. גם זאת טענת סרק, שהרי משרד החינוך בעצמו, באחד מניסיונות ההחיאה של המועצה בשנת 2022, ערך מכרז להפרטת המועצה.

כפי שמפורט בדוח מרכז המחקר של הכנסת, הזכיין אמור היה להכין תוכנית מדיניות רב שנתית, לכתוב נהלי עבודה, לארגן את ישיבות המועצה וועדותיה, לכתוב ניירות עמדה וסיכומי מחקרים בתחום ועוד. למעשה, נבחר כבר זכיין, חברת ניהול הפרויקטים מרמנת, אולם היא טרם החלה בעבודתה.

הדיון בהצעת החוק (הכנתו לקריאה ראשונה) טרם הסתיים, אולם סביר שכל עוד הממשלה מתנגדת, לא תצמח מכאן הישועה לגיל הרך. אולי כדאי להזכיר כי במערכת הבחירות האחרונה, הבטיח ראש הממשלה לטפח את תחום החינוך לגיל הרך. באפריל 2023 הוא אף השיק, יחד עם שרי החינוך והאוצר, את הרפורמה לגיל הרך.

"זה ישים אותנו בקו הראשון של המדינות המפותחות ביותר", הבטיח אז נתניהו. "זו בשורה ענקית, אני יכול להגיד את שתי המילים – הבטחנו, קיימנו". הבטחה – כן, קיום – לא, אבל מי זוכר במדינתנו שנתיים אחורה.