newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

מלחמות האנרגיה: מחירי הנפט הצונחים מטלטלים את המזרח התיכון

המעצמות קרובות להסכם עם איראן, עשר מדינות ערביות תוקפות בתימן וטכנולוגיה חדשה הופכת את ארצות הברית ליצרנית האנרגיה הגדולה בעולם. כל האירועים האלה קשורים להחלטה של סעודיה לשחק במחירי הנפט כמו בזגורי אימפריה

מאת:

כותבת אורחת: דבורה כהן

אירוע רודף אירוע במזרח התיכון. מלחמות אזוריות, קואליציות בין מדינות, משטרים נופלים, מדינות שוקעות במלחמות אזרחים. התסיסה נמשכת ואיתה גם חוסר היציבות הפוליטית במדינות האזור.

אחד מהגורמים הבולטים שגורמים לטלטלות במזרח התיכון הוא מחירי הנפט והאנרגיה: החל מהמתח המובנה בין המדינות יצרניות הנפט, דרך ארה"ב, שנפט הוא אחד האינטרסים המשמעותיים שמנחים את מעורבותה במזה"ת, דרך המתיחות הגוברת בין ציר סעודיה לציר איראן, התלויות שתיהן בהכנסות מנפט, ועד המאבק בין איראן לארה"ב ובין ארה"ב לרוסיה – בכולם הנפט הוא גורם מכריע.

מחירי הנפט: היצע, ביקוש ומלחמה 

מחירי הנפט משפיעים על הכיס של כולנו. בין אם בצורה ישירה, בעלויות הדלק לרכב או נסיעת אוטובוס ורכבת, (אם כי מכיוון שבארץ 55 אחוז ממחיר הדלק הוא מס, השינויים במחירים מורגשים פחות מאשר במדינות אחרות, שבהן נטל המס על הדלק קטן יותר) ובמחירי החשמל, ובין אם בצורה עקיפה, בעלויות מחירי השינוע של סחורה סביב העולם.

כצרכנים מחיר נמוך של נפט הוא דבר חיובי, שמשאיר לנו עוד כמה שקלים בכיס, שאותם סביר להניח שנבזבז על משהו אחר – ובכך נתרום לצמיחה הכלכלית. באותו אופן, רק בגדול, כלל אצבע בכלכלה קובע שכל ירידה של 10 דולר במחיר של חבית נפט תורמת 0.3 אחוז לצמיחה העולמית באותה שנה.

בשוק חופשי המחיר של כל מוצר נקבע מהשפעה הדדית בין ההיצע לביקוש. כך גם קורה עם הנפט, אלא שבכל הנוגע לנפט ישנם גורמים נוספים אשר משפיעים יותר בטווח הקצר – סכסוכים פוליטיים, מלחמות, אסונות טבע, ספקולציות ועוד. ומלחמות וסכסוכים, כידוע, לא חסרים פה באזור. זאת בנוסף להתפתחותם של מקורות אנרגיה חלופיים, כפי שנראה להלן.

הביקוש העולמי לנפט נחלש מעט בשנים האחרונות בגלל המשבר הכלכלי הגלובלי של 2008 ושממנו הכלכלה העולמית עדיין מתאוששת. ההיצע, לעומת זאת, הוא הסיפור המרכזי, ועליו ארחיב בהמשך. לפני כן צריך לבחון מרכיב אחד נוסף ומרכזי בקביעת מחירי הנפט העולמיים – הקרטל הבינלאומי.

> מאחורי תוכניות הגרעין חיים עמים שאינם אויבים

קידחו נפט, טקסס, ארה"ב (Paul Lowry CC BY 2.0)

הביקוש בירידה, ההיצע בעלייה. קידחו נפט, טקסס, ארה"ב (Paul Lowry CC BY 2.0)

ארגון אופ"ק, סעודיה והחלטה מטלטלת אחת

ארגון אופ"ק (ארגון המדינות המייצאות נפט) הוקם בשנת 1960, ומרכיבות אותו המדינות אלג'יריה, אינדונזיה, איראן, עיראק, כווית, לוב, ניגריה, קטאר, ערב הסעודית, איחוד האמירויות הערביות, ונצואלה, אנגולה ואקוודור. מטרתו של הארגון לקבוע יחד עם חברות הנפט את קצב הפקת הנפט, ועל ידי כך לשלוט במחירו של הנפט ולוודא כי המדינות החברות בארגון יקבלו יותר כסף תמורת הנפט שהן מייצאות. כמו כל קרטל גם אופ"ק פועל כדי להגדיל את רווחי החברים בו ולבטל את התחרותיות ביניהם.

ההשפעה של הארגון גדולה מאוד, מכיוון שהמדינות החברות בו מייצרות 40 אחוזים מכלל הנפט העולמי. מועצת שרי הנפט של המדינות החברות באופ"ק מתכנסת פעם בחצי שנה בוינה שבאוסטריה, שם ממוקם המטה הבינלאומי של הארגון, ומחליטה על מכסות התפוקה לכל מדינה חברה. באמצעות החלטה על צמצום מכסות התפוקה של המדינות החברות בו יכול הארגון לגרום להקטנת היצע הנפט העולמי וכתוצאה מכך לעליית המחירים.

ביוני 2014 החלו מחירי הנפט לצנוח מרמה של 117 דולר לחבית לרמה של 80 דולר, ולכן הייתה ציפייה שבנובמבר 2014, בפגישתם האחרונה של מועצת שרי הנפט של המדינות החברות באופ"ק, תתקבל החלטה להקטין את מכסות הייצור של החברות בארגון, בניסיון לשמור על מחירו לאחר שנחתך ב-20 אחוז.

אבל חלק ממדינות הארגון, ובראשן סעודיה, העדיפו להשאיר את רמות ההפקה שנקבעו לחברות הארגון כמות שהן, ולא לקצץ בתפוקות. השווקים הוכו בתדהמה לאור הבחירה המפתיעה של אופ"ק, ובכך בעצם תרמו תרומה ישירה להמשך התרסקותו של מחיר הנפט עד לרמות של כ-50 דולר לחבית בעת כתיבת שורות אלו. בכך השלים מחיר הנפט צניחה של יותר מ-50 אחוז בפרק זמן של כחצי שנה.

> ממשל אובמה והנושא הפלסטיני: לאן עכשיו?

הנשיא ברק אובמה עם שר החאג' הסעודי, פואד אל-פרסי, ובאמצע שר הנפט הסעודי, עלי אל-נעימי (Tribes of the World CC BY-SA 2.0)

הנשיא ברק אובמה עם שר החאג' הסעודי, פואד אל-פרסי, ובאמצע שר הנפט הסעודי, עלי אל-נעימי (Tribes of the World CC BY-SA 2.0)

מדוע החליט אופ"ק לקבל החלטה חריגה שלא לקצץ בתפוקות? מדוע הארגון החליט במודע להרוויח פחות? הרי בין החברות בארגון ישנן מדינות עניות יותר, כמו ונצואלה ועיראק, המשוועות לעליית מחירי הנפט מכיוון שהתקציב השנתי שלהן בנוי על מחיר נפט גבוה יותר. מדינות אלו אכן דחפו לקיצוץ בתפוקות, אך סעודיה, המדינה החשובה בארגון, דחפה לכיוון ההפוך – וניצחה.

תשובה חלקית לחידה ניתן למצוא בדבריו של עלי אל-נעימי, שר הנפט בן ה-79 של הממלכה הסעודית והאיש החשוב ביותר בתעשיית האנרגיה העולמית, שאמר בדצמבר 2014 למגזין "מידל איסט אקונומיק סרביי":

זה לא האינטרס של מדינות אופ"ק לקצץ את תפוקתן ולא חשוב מה המחיר. אם אני מפחית, מה יקרה לנתח השוק שלי? המחיר יעלה והרוסים, הברזילאים ומפיקי הפצלים בארה"ב ייקחו את נתח השוק שלי.

מתשובתו של אל-נעימי ניתן להבין בבירור שסעודיה פחות מודאגת מהמחיר הנוכחי הנמוך של הנפט. ממה היא כן מודאגת? מאובדן נתח השוק שלה, הנמצא בירידה מתמדת בשנים האחרונות, כתוצאה מעליה בהיצע העולמי. אך אל-נעימי מוסיף ואומר לא רק שהוא מוטרד מאובדן נתח שוק, הוא מוטרד מאובדן נתח שוק לטובת האמריקאים, אותם אמריקאים שעד לא מזמן היו הקונים הגדולים בעולם של הנפט הסעודי או זה המופק מהמפרץ הפרסי.

התבטאויות נוספות של בכירים סעודים מסמנות את חששם הגובר מתעשיית הפצלים האמריקאית, שמאיימת על שליטתה של סעודיה על אספקת הנפט בעולם, ומצמצום התלות האמריקאית בדלקים שמקורם במזרח התיכון ובסעודיה בפרט. ארה"ב נתפסת עכשיו כגורם שמשנה את מאזן הכוחות הגלובליים בשוק האנרגיה.

סעודיה מודעת לכך שהגידול בתפוקת הנפט מקורו בעיקר בארה"ב, אך לא רק בה. בעיראק למשל השתלט דאע"ש על שדות נפט, שאת התוצר שלהם הוא מבריח דרך תורכיה, ושמממנים את פעילותו. גם בלוב מקורה של מלחמת האזרחים הוא במאבק על הכנסות הנפט.

הגידול בתפוקת הנפט מאיים על כלכלתה של סעודיה, הנשענת ב-92 אחוז על הכנסות מנפט. סעודיה מתקשה לגוון את מקורות ההכנסה שלה כדי להימנע ממשבר תקציבי ולהתכונן לעתיד שבו העולם כבר לא ישען על דלקי המפרץ הפרסי. סעודיה סובלת, כמו רבות מהמדינות המייצרות נפט, ממספר בעיות יסודיות: שירות ציבורי מנופח, תשתית רווחה רעועה, כישלון בגיוון מקורות ההכנסה כמו תיעוש, יחסים קרובים מדי בין הון לשלטון ועוד. לכן שאלות של אי-צדק חלוקתי ושל קשיי המדינה לספק לאזרחיה רמת חיים סבירה קשורות למחירי האנרגיה. בנוסף לכך, מחיר נפט נמוך יקשה על סעודיה להמשיך במדיניותה כתורמת ו"מחלקת צ'קים" למדינות ולמשטרים שתחת חסותה.

> המאבק באסלאם הקיצוני יכול להיות הזדמנות לשלום אזורי

משרדי עראמקו, חברת הנפט הסעודית, בעיר דהראן

סעודי אימפריה. משרדי עראמקו, חברת הנפט הסעודית, בעיר דהראן

מהפכת הפצלים: ארה"ב בדרך לעצמאות אנרגטית

אז איך הפכה ארה"ב לשחקנית מרכזית בייצור הגז והנפט, ועוד בסדר גודל כזה המטריד את סעודיה?

בשנת 2012 התפרסם דו"ח מקיף ודרמטי של סוכנות האנרגיה העולמית, ארגון עצמאי בין ממשלתי שחוקר את משק האנרגיה העולמי. על פי הדו"ח כבר בשנת 2015 צפויה ארה"ב לעקוף את רוסיה כיצרנית הגז הגדולה ביותר בעולם בזכות הטכנולוגיה של הפקת גז מפצלים ‏(פראקינג‏); ב-2017 היא תעקוף גם את ערב הסעודית כיצרנית הנפט המובילה בעולם, גם כן בזכות טכנולוגיית הפצלים, וכך תהפוך עד 2020 ליצרנית האנרגיה הגדולה בעולם.

בשנת 2030 כבר תהיה ארצות הברית עצמאית לחלוטין מבחינה אנרגטית, נעדרת כל תלות בייבוא אנרגיה ממקורות חיצוניים. בשלב זה ארצות הברית תייצר כל כך הרבה אנרגיה, שיהיו לה עודפים רבים לייצא למדינות אחרות. הנתון הזה הביא את נשיא ארה"ב, ברק אובמה, להכריז בשנת 2012 כי "החידושים הטכנולוגיים האחרונים מאפשרים לנו לנצל עתודות גדולות של גז מפצלים ‏(Shale Rocks‏) כך שיספיקו למאה שנה".

הידיעה על גז רב הצבור בסלעים המצויים בעומק האדמה קיימת כבר זמן רב, אך הטכנולוגיה לשחרור הגז מבטן האדמה הבשילה רק בשנים האחרונות. הפקת גז טבעי מפצלי גז היא שיטה המכונה "שבירה הידרואלית", Hydraulic Fracturing, או בקיצור "פראקינג". הדבר נעשה באמצעות קידוח אנכי לעומק של כ־3,000 מטר מתחת לאדמה, שאחריו מתבצע קידוח אופקי במקביל אל הקרקע. אל הקידוחים מזרימים תערובת של מים, חול וכימיקלים שונים בלחץ גבוה, מה שיוצר סדקים בקרקע מהם משתחרר הגז. תהליך דומה מיושם לשחרור של נפט מהסלע.

טכניקת הקידוח הינה טכניקה אגרסיבית מאוד, ויש לה השלכות נרחבות על זיהום הסביבה, בדגש על זיהום מי תהום, נחלים ומקורות מים טבעיים, ועד כדי יצירת רעידות אדמה, אשר מספרן באזורי קידוחים זינק עד פי שישה בעשור האחרון. הטכניקה נמצאת בשימוש נרחב בצפון דקוטה, מערב וירג’יניה, פנסילבניה, מדינת ניו יורק, טקסס ומקומות נוספים בארה"ב.

תעשיית הפצלים ייצרה ברחבי העולם כ-2.5 מיליון משרות, מהן כמיליון משרות בארה"ב לבדה. אך לא רק זאת: עלויות האנרגיה הנמוכות הפכו פתאום את ארה"ב לאטרקטיבית למפעלים של תעשיות הדורשות אנרגיה רבה כגון מפעלי פטרוכימיה, פלסטיק ואלומיניום. לכן מפעלים אמריקאים רבים שיצאו למדינות זרות חוזרים לפעול בארה"ב, מה שנותן תנופה נוספת ליצירת משרות חדשות. כל זה קורה על רקע התאוששותה של ארה"ב ויציאתה ממשבר כלכלי גדול, כאשר היא משוועת למשרות חדשות ולצמצום האבטלה. משום כך ניתן להבין מדוע למרות ההשלכות הנרחבות של תעשיית הפצלים על הסביבה, הארגונים הסביבתיים נחלו כישלון במלחמתם בתעשיית הקידוחים.

(במאמר מוסגר נציין כי ‏אין לבלבל את פצלי הגז המצויים בארה"ב עם פצלי השמן המצויים בישראל – בעמק האלה וברמת הגולן. הפקת אנרגיה מפצלי השמן, כמו שמתוכנן לעשות בארץ, דורשת אנרגיה גדולה בהרבה על מנת לחלץ את הנפט מבטן האדמה. פעולה זו גורמת לזיהום סביבתי כבד אף יותר ואף מקטינה את הכדאיות הכלכלית בפעולת הפראקינג כולה.

> האם אנחנו באמת זקוקים לנפט?

צינורות מחדירים נוזלי פראקינג לוהטים לאדמה, ארה"ב (joshua Doubek)

צינורות מחדירים נוזלי פראקינג לוהטים לאדמה, ארה"ב (joshua Doubek)

סעודיה עושה לארה"ב שיעור בפלאפל של בבר

אז מדוע, בניגוד לציפיות, בחר אופ"ק לא לקצץ בתפוקות? סעודיה היא המדינה שבה הכי זול להפיק נפט – 23 דולר לחבית בלבד – ולכן היא עמידה הרבה יותר מהמדינות האחרות בנוגע לשאלת מחירי הנפט. מחיר הפקת נפט בארה"ב, באמצעות טכנולוגיית הפראקינג החדשה, יקר יותר ועומד בממוצע על 75 דולר לחבית, כאשר יש שוני רב בעלויות בין קידוח לקידוח.

התיאוריה הרווחת גורסת שסעודיה חותרת להוריד את המחיר על מנת לחנוק את תעשיית הפצלים המתפתחת בארה"ב, ומערערת את כל שוק האנרגיה העולמי – של גז ונפט גם יחד. סעודיה נלחמת על נתח השוק שלה, והיא לא תהיה הראשונה שמשתמשת באסטרטגיה הזו. מדובר בחנק המתחרה על ידי הוזלה זמנית, עד שהמתחרה פורש ואפשר שוב להעלות את המחיר. זה בדיוק מה שאבישג ניסתה לעשות לאביאל זגורי עם הורדת מחיר הפלאפל ל-5 שקלים בדוכן של בבר.

אם זה אכן המניע שלה, אז נראה שסעודיה מצליחה. בקידוחים רבים בארה"ב כבר לא משתלם להפיק נפט כעת, כאשר המחיר נע סביב 50 דולר לחבית, ונתונים רבים מצביעים על ירידה חדה בהשקעות בתחום האנרגיה בארה"ב.

תיאוריה נוספת, התיאוריה הקונספירטיבית, גורסת שארה"ב וסעודיה בת בריתה דווקא מתואמות בכל הנוגע למחיר הנפט, ואף משתפות פעולה על מנת לפגוע באויבות המשותפות שלהן: רוסיה ואיראן. שתי האחרונות יושבות כעת מול המעצמות סביב שולחן המשא ומתן כשהן נתונות תחת סנקציות כלכליות.

איראן כורעת כבר תקופה ארוכה תחת נטל הסנקציות הכלכליות, שגרמו למיתון קשה במדינה. מקורו של 35 אחוז מהתמ"ג של איראן בהכנסות מנפט. תקציב המדינה מתאזן ברמת מחירים של 100 דולר לחבית, כך שהמחיר הנוכחי הוא מכה קשה מאוד לטהרן. הירידה במחירי הנפט גורמת לירידה במעמד הפוליטי של ההנהגה בעיני האזרחים במדינה, שבה ממילא אין שקט פוליטי בשנים האחרונות.

ההכנסות של רוסיה מנפט מספקות כ-50 אחוז מהתקציב שלה, שמבוסס גם הוא על מחיר של 100 דולר לחבית. הממשלה הרוסית צפויה לצמצם הוצאות ואף להשתמש בקרן הפנסיות ובקרן הפיסקאלית במידה ותגיע למצב חירום. פוטין יודע שבמידה ומחירי הנפט לא יתאוששו בקרוב תחול הרעה ניכרת במצב תושבי המדינה, וכתוצאה מכך חוסר השקט החברתי ששורר במדינה יגבר. מזה הוא היה רוצה להימנע. כל יום של מחיר נפט נמוך אמור לגרום לפוטין לחשב את קץ שלטונו.

> ממשלת עיראק: בין אלימות לנפט שנעלם

מחאה נגד פראקינג בניוק יורק (Adam Welz CREDO)

לא סופרים אותם. מחאה נגד הנזקים הסביבתיים של פראקינג בניו יורק (Adam Welz CREDO)

האמריקאים הולכים? 

כידוע, הנפט והתלות באנרגיה מזרח תיכונית היה אחד האינטרסים המרכזיים של האמריקאים באזור בעשורים האחרונים. כעת, כשארה"ב קונה הרבה פחות נפט ממדינות המפרץ הפרסי, ומסעודיה בראשן, סביר שנתחיל לראות את ההשלכות הגיאו-פוליטיות הישירות על מידת העניין שהיא תגלה במזרח התיכון. סביר אפילו להניח שהדבר יוביל לצמצום מעורבותה באזור. המתחים בין סעודיה, בת הברית הערבית החשובה ביותר של ארה"ב, לבין ממשל אובמה בשנים האחרונות נסובו בדיוק סביב הנושא הזה.

סעודיה הסונית מאוימת מהשפעתה הגוברת של איראן השיעית על המזרח התיכון, השפעה שמושגת דרך מימון משטרים וטרור במדינות שונות באזור ומאיימת על סעודיה הן ביטחונית והן כלכלית אחת הסוגיות שבגינן התרחקה סעודיה מממשל אובמה היא הטיפול בסוגיה הסורית וחימוש המורדים. ממשלו של אסד נתמך על ידי המשטר האיראני ומשמרות המהפכה. הסעודים חושדים שהממשל האמריקאי לא עשה די כדי לעצור את מלחמת האזרחים בסוריה, ומרגישים שארה"ב זונחת אותם וכבר לא תומכת כבעבר בכוחות הסוניים במזה"ת.

סוגיה נוספת ומרכזית שבה סעודיה וארה"ב חלוקות הוא נושא הגרעין האיראני. סעודיה אינה מעוניינת בהפסקה ואפילו לא בהקלה של הסנקציות על איראן. הקלה כזאת תוביל להזרמת נפט מאיראן שתוסיף להיצע העולמי הגבוה גם כך, ותוביל להמשך ירידת המחירים. כמובן שלסעודיה יש גם אינטרס מובהק למנוע מאיראן להגיע ליכולת גרעינית, שעלולה לדחוף את האזור כולו למרוץ התחמשות.

ארה"ב, שהאינטרסים שלה במזרח התיכון נחלשים, מתחילה להתרכך בנוגע לגרעין האיראני. נראה כי ארה"ב מגלה עמדות גמישות במשא המתן מול האיראנים, אחרת קשה להסביר איך היא לא מציבה דרישה מוחלטת בנוגע לכורים בפורדו ובאראק, שני מתקנים שתוצרתם יכולה לשמש רק לייצור נשק גרעיני.

עם זאת, האינטרס האמריקאי במכירת נשק לסעודיה ומדינות המפרץ נותר עדיין חזק, ועסקאות הנשק ממשיכות כאילו העסקים כרגיל. ארה"ב מספקת לסעודיה נשק ומערכות מתקדמות, שנועדו לסייע לזו מול האיום האיראני המתפשט ונוכח חוסר היציבות האזורית. בין 2008 ל-2011 העסקאות בין ארה"ב וסעודיה (ואיחוד האמירויות) הסתכמו בכשבעים מיליארד דולר.

דוגמה מצוינת למאבק בין סעודיה לאיראן ניתן לראות בהתפתחויות הדרמטיות של השבועות האחרונים בתימן. המורדים החות'ים, בני המיעוט השיעי, ממומנים על ידי איראן, ששלחה למדינה גם כמויות נשק גדולות. בשבוע האחרון, עם השתלטות החות'ים על אזורים נרחבים במדינה ובריחתו של נשיא תימן עבד רבו מנסור האדי, הנתמך על ידי המשטר הסעודי, פתחו מדינות המפרץ הסוניות, ובראשן סעודיה, בהתקפה אווירית על ריכוזי החות'ים בתימן.

תימן, שלה גבול משותף עם סעודיה, אחראית רק לייצור של 0.2 אחוז מתפוקת הנפט העולמית, אך עם זאת מיקומה האסטרטגי במרכז מסלול סחר האנרגיה העולמי משפיע רבות על שוק הנפט. תימן ממוקמת על באב אל-מנדב, צוואר הבקבוק הרביעי בגודלו של שוק הספנות העולמי. סגירת מעבר זה עשויה למנוע ממכליות נפט מאזור המפרץ להגיע לתעלת סואץ, מה שיאריך את מסען וייקר את עלויות התובלה. מאז תחילת התקיפה האווירית בתימן עלו מחירי הנפט בחדות ביותר מ-5 אחוזים.

> לקראת הסכם גרעין היסטורי בין איראן למעצמות

מטוס אף-15 אמריקאי בשירות צבא סעודיה. כיום מפציצים את תימן (RA.AZ (CC BY-NC-SA 2.0

מטוס אף-15 אמריקאי בשירות צבא סעודיה. כיום מפציצים את תימן (RA.AZ (CC BY-NC-SA 2.0

הסינים באים

סין היא אחת המדינות הצומחות בקצב המהיר ביותר בעולם כיום, וככזו היא החליפה את ארה"ב כצרכנית הנפט הגדולה בעולם כבר בשנת 2010, עם 25 אחוזים מסך הצריכה העולמית (!), כאשר כ-47 אחוז מסך הנפט שסין מייבאת מקורו במזה"ת. לתלותה הפוחתת של ארצות הברית בנפט מזרח תיכוני, יחד עם תלותה הגוברת של סין, יש השלכות גיאופוליטיות משמעותיות.

העובדה שסין עקפה את ארצות הברית כיבואנית של נפט גולמי מהמפרץ הפרסי הוסיפה למתיחות, מכיוון שצבא ארה"ב הוא זה שמשייט במפרץ הפרסי על מנת להבטיח את זרימת הנפט. צבא ארה"ב משקיע באופן מיליארדי דולרים, והשקיע היסטורית מאות מיליארדי דולרים, בהתערבותו במלחמות מדינות האזור על מנת להגן על האינטרסים שנבעו מהתלות האמריקאית בנפט המזרח תיכוני.

בחיים עצמם דינו של וואקום להתמלא. עם נסיגתה ההדרגתית של ארה"ב מהמזרח התיכון סין נכנסת למעורבות גדולה יותר והשפעה גדולה יותר. רבים סוברים שהיא תחליף את ארה"ב כמעצמה המשפיעה על אזור המזרח התיכון, ובייחוד על אירן ועיראק, איתן יש לסין אינטרסים משותפים הולכים וגדלים. הצורך של סין באנרגיה הוא אחת הסיבות שהיא איננה משתתפת בסנקציות האירופיות והאמריקאיות על איראן. האינטרסים שלה באזור הם ארוכי טווח. גם כאן – הכל חוזר לזהב השחור.

דבורה כהן היא בוגרת תואר שני במנהל עסקים, גרה ביפו

שדות פראקינג, ארה"ב (Simon Fraser University CC BY 2.0)

שדות פראקינג, ארה"ב (Simon Fraser University CC BY 2.0)

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf