newsletter icon
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

מחאה נגד אלימות כלפי הקהילה הטרנסית: "מלים הורגות"

ההפגנה, שנקבעה לציון שנה לדקירתה של צעירה טרנסית בדרום ת"א, נערכה ימים ספורים לאחר דקירת נער ליד "בית דרור" בעיר. "נולדתי לחברה שלא קיבלה אותי מהרגע הראשון", סיפרה פעילה טרנסית בחברה הערבית, "אבל גם בת"א אני לא מוגנת"

מאת:

תחת הסיסמא ״נלחמות על החיים, יוצאים לרחובות!" צעדו הערב (ראשון) כאלפיים מפגינות ומפגינים בתל אביב במחאה על אלימות כלפי להט"בים ונגד טרנספוביה.

המפגינות התכנסו בשדרות וושינגטון בתל אביב, שם לפני שנה הותקפה אישה טרנסית, וצעדו לשדרות רוטשילד. הם קראו "טרנסית נדקרת, הממשלה שותקת", "אני הומו ערבי, אלוהים אוהב אותי" ו"רפי פרץ אל תדאג, עוד נראה אותך בדראג". המפגינות מחו על ניסיון הרצח של נער תושב טמרה, שקרוב משפחתו דקר אותו מחוץ ל"בית דרור" בשכונת התקווה בתל אביב ביום שישי האחרון.

"הדקירה היא שיא של אלימות פוליטית מהכנסת, הממסד הדתי והרשויות המקומית". הפגנה נגד טרנספוביה היום בתל אביב (צילום: אורן זיו)

"הדקירה היא שיא של אלימות פוליטית מהכנסת, הממסד הדתי והרשויות המקומית". הפגנה נגד טרנספוביה היום בתל אביב (צילום: אורן זיו)

הצעדה נערכת בשבוע שבו מציינת הקהילה עשר שנים לרצח בבר נוער וארבע שנים לרצח שירה בנקי במצעד הגאווה בירושלים. המסורת של צעדת מחאה נגד טרנספוביה החלה בשנה שעבר לאחר  דקירתה של מאיה חדד, אשה טרנסית, בשכונת פלורנטין בתל אביב.

יעל סיני, מנהלת "בית דרור", אמרה כי הדקירה של אחד הנערים השוהה בבית ביום שישי הוא "מקרה קיצוני של אלימות קשה, אבל הוא לא חוויית האלימות היחידה, שפוגשים הנערים. הם מסתובבים במרחב הציבורי בו כותבים שאנחנו לא נורמליים. ההשפעה של השנאה הזאת היא אדירה. אנחנו עושים ועושות כדי שיהיה להם מקום בטוח ב'בית דרור', אבל אנחנו לא רוצים לסגור אותם בארבע קירות. הדקירה היא אחד מרגעי השיא של האלימות הפוליטית, שחברי קהילה סובלים מהכנסת, מהממסד הדתי ומהרשויות המקומיות. אני מקווה שבעתיד לא יהיה צורך ב'בית דרור', אבל עד אז אנחנו נהיה כאן".

לילה בלילאת, בת 27, פעילה טרנסית בחברה הערבית, סיפרה: "נולדתי לתוך חברה שלא קיבלה אותי מהרגע הראשון. חברה שהשתמשה כלפיי באלימות, ששמה לי רגליים. ברחתי לתל אביב, אבל הלחץ הכלכלי והבדידות הפילו אותי לידיים הלא נכונות ונגררתי לעולם אפל של ניצול מיני וסמים. מחוסר ברירה נאלצתי לשוב למשפחה, שם כפו עליי לחזור 'להיות רגיל', נלקחתי לבדיקות ולטיפולים אצל מכשפות ואנשי דת. ברחתי שוב לתל אביב, שיקמתי את עצמי באמצעות ארגונים נפלאים כמו 'טרנסיות ישראל' ו'המרכז הגאה' והייתי בטוחה שהרע כבר מאחוריי, ואז הגיע יום שישי והחזיר אותי ברגע לאחור. עצוב לי שאפילו במקום שברחתי אליו אנחנו עדיין צריכים להילחם על הזכות להיות מוגנים ומוגנות. המקרה גרם לי להבין שלברוח זה לא הפתרון, ותל אביב לא תמנע מהילד או הילדה הבאים להיפגע. היום אני זועקת – די כבר! נמאס להיות אזרחית סוג ז, אנחנו לא מטרות מהלכות ואנחנו לא שק חבטות! לא נפסיק עד שכל מי ששונה יתקבל ויהיה אהוב בלי שאף אחד יפגע בו".

אושר בנד, תלמידת תיכון טרנסית מאשקלון שסיפורה התפרסם השנה בזכות מאבקה נגד טרנסופוביה במערכת החינוך, סיפרה שסבלה מיחס מזלזל ואלימות פיזית והמילולית מחבריה לבית הספר רק משום שהיא נערה טרנסג'נדרית. "אני לא חושבת שהבעיה היא חוסר מודעות, אלא פשוט חוסר יכולת לקבל את השונה", אמרה בנד. "עד עכשיו הסיוטים  בלילה לא מאפשרים לי לישון. המציאות הזאת חייבת להשתנות. אף ילד או ילדה, נער או נערה, לא צריכים לחוות קשיים בחייהם על סמך מגדרם או נטייתם המינית. כשאני הותקפתי, הקהילה התאחדה ובאה לתמוך בי. אז אני כאן כדי להגיד תודה ולנהוג בדיוק כפי שנהגו כלפי. אנחנו לא לבד, ולא נהיה לעולם".

"נמאס להיות אזרחיות סוג ז, אנחנו לא מטרות מהלכות ואנחנו לא שק חבטות", המפגינים בצעדה נגד אלימות כלפי להט"בים ונגד טרנספוביה היום בתל אביב (צילומים: אורן זיו)

"נמאס להיות אזרחיות סוג ז, אנחנו לא מטרות מהלכות ואנחנו לא שק חבטות", המפגינים בצעדה נגד אלימות כלפי להט"בים ונגד טרנספוביה היום בתל אביב (צילומים: אורן זיו)

"חברי כנסת וטוקבקיסטים הפכו לרשות השופטת והמבצעת, המילים הורגות", אמרה לינוי, מנחת האירוע. "הדקירה בשנה שעברה חיבלה בביטחון של כולנו. הצעדה השנה מתקיימת בצל פשע שנאה נוסף נגד הקהילה מחוץ ל'בית דרור'. רצינו לצעוד לכבוד על ההישגים של הקהילה הטרנסית מהשנה האחרונה, אבל המציאות היכתה בפנים".

בצעדה השתתפו חברי הכנסת סתיו שפיר, מיכל רוזין, ניצן הורוביץ ועופר כסיף. ח״כ כסיף (חד"ש) אמר כי "בלתי נסבל שגם ב-2019, אחרי הפיגוע בברנוער ורצח שירה בנקי, אנו פוגשים באלימות קשה נגד אנשים מקהילת הלהט"ב. תפקידנו הוא להדביר את השנאה על רקע מיני ומגדרי, כשם שיש להדביר שנאה וגזענות מכל סוג שהוא".

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
ההצהרות בעלות אופי ג'נוסיידי של ראשי המדינה לא באו משום מקום. ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' בכנסת (צילום: יונתן זינדל / פלאש90)

ההצהרות בעלות אופי ג'נוסיידי של ראשי המדינה לא באו משום מקום. ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' בכנסת (צילום: יונתן זינדל / פלאש90)

סמוטריץ' או דו-לאומיות, אין דרך אחרת

האווירה הג'נויסיידית שהשתלטה על ישראל אחרי 7 באוקטובר היא לא סטייה, היא נעוצה בשאיפה הציונית הישנה לכמה שיותר קרקע עם כמה שפחות ערבים. המוצא היחיד הוא להכיר שהביטחון של היהודים תלוי בהכרה בדו-לאומיות של המרחב הזה

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf