newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

מה שווה תרבות איראנית אם לא לומדים איך לרגל אחריה

לצד שפה ותרבות, תוכנית חדשה לחמש יחידות בלימודי איראן מציעה לבני נוער ללמוד "איך עובד מודיעין" ומה עומד מאחורי "פרשיות ביטחוניות גדולות". בלי ההקשר המודיעיני-ביטחוני, התרבות הזו לא מעניינת, מסביר מחבר התוכנית

מאת:
איך אומרים "אורניום מועשר" בפרסית? ילדים בפסטיבל בינלאומי לסרטי ילדים בטהראן

איך אומרים "אורניום מועשר" בפרסית? ילדים בפסטיבל בינלאומי לסרטי ילדים בטהראן

לפני כך וכך שנים, בנסיבות שלא לגמרי זכורות לי, הקלדתי בגוגל את צמד המילים "ספרות פרסית". גוגל, מצדו, השיב לי בשאלה: "האם התכוונת לספרות רוסית?"

האנקדוטה הזו היתה יכולה להיות משעשעת, אלמלא גילמה בצורה גרוטסקית כל כך את התפיסה התרבותית של אסכולת "הווילה בג'ונגל", המאפיינת את המבט הישראלי על הסביבה הגיאו-פוליטית שבתוכה הוא מתקיים. תרבות איננה משהו שמתקשר בתודעה הישראלית לאנשים, שאנחנו משקיפים עליהם מבעד לחומות הווילה בעוינות ובחשדנות.

מחוץ לחומות האלה רוחשת סכנה. אם ישנה סקרנות כלשהי לגבי המרחבים האלה, היא מונעת על פי רוב על ידי הצו "דע את האויב" ויצוקה גם היא בתוך תבניות של פחד וסכנה, כפי שהם באים לידי ביטוי בסדרות כמו "פאודה" או "טהרן".

לכן שמחתי מאוד לראות את הידיעה על פתיחת מגמה על-אזורית חדשה בירושלים לתלמידי תיכון, המציעה חמש יחידות בלימודי איראן, "ללמוד פרסית ולהכיר את תרבות ומבנה המדינה". כמה נפלא, חשבתי, וכמה הולם שתוכנית לימודית תציע לתלמידים מבט אחר על אחת התרבויות העתיקות באזור, שלא דרך משקפת העוינות והחשדנות המקובלת.

כמה נפלא שהם ילמדו פרסית כך שעם סיום לימודיהם אולי לא יוכלו לקרוא את שירת חאפז וסעדי במקור, אבל כן את שירת שאמלו, ואולי אפילו את שירתה המסעירה של פרוח'זאד, כפי שהיא חקוקה על ידיהן של נשים בעבודותיה יוצאות הדופן של האמנית שירין נשאט.

אלא שדברי ההסבר הקצרים שנלוו להזמנה הבהירו לי מיד עד כמה נאיבית הייתי. "איך עובד מודיעין? איך מנהלים שיחה בפרסית? ומה עומד מאחורי הפרשיות הביטחוניות הגדולות? בסוגיות אלה נעסוק בתוכנית הלימודים הייחודית ללימודי איראן, ביטחון ומודיעין".

נו, אז בכל זאת לא יוצאים מגבולות הווילה.

50 אחוז מגיעים למודיעין

על אף שתיאור התוכנית והדגש הברור על ההקשרים המודיעיניים שלה נראים כהזמנה לתלמידים לקבל הכשרה לקראת שירות צבאי ב-8200, הצבא עצמו, אומר פיני שמילוביץ', הוגה ומפתח התוכנית, לא מעורב בגיבושה. המגמה הזו נלמדת במספר ערים מזה כמה שנים. בירושלים היא פרי של שיתוף פעולה בין מנח"י (מנהלת החינוך העירונית) לבין נוער שוחר מדע.

אף שהצבא לא מעורב בה ישירות, שמילוביץ' מספר כי כ-50 אחוז מבוגרי התוכנית הגיעו ליחידות מודיעיניות שונות, "אבל לא מתוך הכוונה כלשהי. אנחנו לא מוסרים שמות, הצבא מאתר בעצמו את התלמידים".

הידע על איראן מגיע מסדרות טלוויזיה. העונה השנייה של "טהראן" של תאגיד כאן 11 (ויקימדיה CC BY SA 4.0)

הידע על איראן מגיע מסדרות טלוויזיה. העונה השנייה של "טהרן" של תאגיד כאן 11 (ויקימדיה CC BY SA 4.0)

חמש יחידות הלימוד בתוכנית מורכבות משלוש יחידות של לימודי שפה פרסית ותרבות איראן, ושתי יחידות של לימודי המפרץ הפרסי, המזרח התיכון, אסלאם, מודיעין וביטחון. "בדגש על מחקר, ללמד בני נוער איך עושים מחקר ואיך יוצרים ידע חדש".

ללמד איך יוצרים ידע חדש היא מטרה ראויה, אבל אני בכל זאת מתקשה להבין את החיבור הזה, בין תרבות למודיעין וביטחון. לשמילוביץ', החיבור מובן מאליו.

"יש פה מכלול, סוג של רשת של נושאים שמתחברים זה לזה בהיגיון רב. כשאתה עוסק במודיעין, אתה לא יכול לבוא כזר למקום או לנושא מסוים, אתה חייב ללמוד אותו, להכיר אותו. דמייני שאני עכשיו רוצה לאתר בכפר מסוים שודד. לא בתחום הביטחוני, אלא בתחום הפלילי. אני צריך להכיר את הכפר, את הנפשות הפועלות, את המשפחות, מי עבריין, מי ילד טוב ירושלים. אני צריך מידע, ואני אוסף אותו. זה מודיעין. כך בכל תחום".

כלומר מבחינתך, המודיעין הוא ליבת העניין ואז לומדים את השפה והחברה כדי לשכלל את היכולות לאיסוף מודיעיני?

"אני יכול לקחת את הפרקים העוסקים במזרח תיכון, אסלאם, מודיעין וביטחון וללמד את זה במסגרת תוכנית שאלמד על מצרים, או על גוף אחר. יש דברים שהם רלוונטיים בכל תחום, שהם חלק אינהרנטי בתהליך העבודה. כשאני רוצה להכיר את איראן, אני לומד על החברה, התרבות, אני לומד את השפה, את הסלנג. כאשר הפלסטיני אומר 'סבר', מילה שמציינת עמידה במצור, הוא אומר 'גם אם תשימו אותנו כמה זמן שתרצו במצור, אנחנו עם הפיתה והזיתים והיבול המקומי נחזיק מעמד, לא תשברו אותנו'. אותו דבר יש גם בפרסית. משפטים, מילים. צריך להכיר אותם".

"מדינות העולם האחרות לא רוצות להשמיד אותנו. אנחנו צריכים להתאים את מה שאנחנו מלמדים למציאות, אחרת תלמידים לא ירצו ללמוד. זה לא מעניין"

את ההיגיון הזה אני מבינה. מה שאני לא מבינה זה למה זה תפקיד מערכת החינוך. הרי מודיעין הוא בתחום הביטחון.  

"מודיעין הוא בכל אחד מתחומי חיינו. אנחנו מלמדים את הילדים לחקור, ובשביל זה עושים תהליכים שדי דומים לתהליכים המודיעיניים. אוספים מידע, מנתחים אותו, יוצרים תמונה, פאזל, משהו חדש. למה תלמיד תיכון צריך ללמוד קרימינולוגיה למשל? או במגמת רפואה?"

מפני שקרימינולוגיה ורפואה הן דיסציפלינות מחקריות. אתם מדברים על מודיעין וביטחון, המילה ביטחון מופיעה שם. מה שאני לא מבינה זה למה תוכנית חינוכית אמורה להכשיר תלמידים לתפקידים ביטחוניים.

"את מנסה ליצור קשר בין התוכנית שלי לבין תפקידים ביטחוניים. ממש לא. בשום מקום לא כתוב שיש כאן קשר להכשרה לתפקידים צבאיים. זה נכון שרצינו. אחת המטרות שלי בלמשוך תלמידים היתה לומר להם 'תבואו למגמה, יש לכם סיכוי שהצבא ייקח אתכם בגלל הרקע המצוין שתקבלו במגמה', אבל זה נמחק ולא קיים".

איראן היא יריב מרכזי

אם היית עורך תוכנית ללימודים אמריקאיים, למשל, גם היית כולל פרק על לימודי מודיעין וביטחון מתוך גישה שמדובר בתחום ידע שמקנה לילדים כישורים מחקריים, או שהצמדת הביטחון והמודיעין ללימודי תרבות תקפה רק לאיראן?

"חד משמעית רק לאיראן. כי איראן היא יריב מרכזי, ואני חושב שזו מטרה ראויה שמערכת החינוך תכין צעירים בעלי איזשהו בסיס של מומחיות בתחום הזה על מנת שבעתיד, אם ירצו, יוכלו להמשיך לפתח את זה. לאו דווקא בתחום הביטחוני, זה יכול להיות בתחום החוץ, במשרד החוץ, או כל תחום שנוגע למערכת היחסים בין ישראל ואיראן".

הצבא מאתר בעצמו את המועמדים. כור למים כבדים באראק באיראן (צילום: ויקימדיה CC BY-SA 3.0)

הצבא מאתר בעצמו את המועמדים. כור למים כבדים באראק באיראן (צילום: ויקימדיה CC BY-SA 3.0)

יחסי חוץ יש לנו עם מדינות רבות בעולם, ואתה בכל זאת לא עורך תוכניות שמכשירות צעירים לתעסוקה ביחסי החוץ האלה.

"כי מדינות העולם האחרות לא רוצות להשמיד אותנו. אנחנו צריכים להתאים את מה שאנחנו מלמדים למציאות, אחרת תלמידים לא ירצו ללמוד. זה לא מעניין".

כלומר תרבות איראנית בלי ההקשר המודיעיני-ביטחוני פשוט לא מעניינת לדעתך?

"עובדתית אין. אין. המגמה היחידה שפועלת בתחום היא מגמה שבנויה כפי שאני כתבתי אותה ופועלת כיום בחמש ערים. אין שום ניסיון כזה, ואני יכול לומר לך גם שניסיונות כאלה צפויים להיכשל".

אני מודה שהמעגליות הסתומה של השיחה הזו דכדכה אותי לא רק כאיראנית, אלא גם, ואולי בעיקר, כישראלית. מרכז נוער שוחר מדע באוניברסיטה העברית (שבה גם יתקיימו לימודי התוכנית לעיל) נחשב לחוד החנית של החינוך הירושלמי, שלפי הגדרתו מבקש "לקדם מחשבה עצמאית וביקורתית, סקרנות ויצירתיות בדור הבא על ידי חשיפה לתכנים ממגוון תחומי מדע ודעת".

מעבר לאימוץ המצער של המרכז את הראייה הצרה והמגמתית של תרבויות האזור כיעד מודיעיני גרידא, יש משהו כל כך עגום בכניעה של מרכז המבקש לקדם "יצירתיות וסקרנות" לאינסטרומנטליזציה המוחלטת של הידע, לפיה אם זה לא משרת את התלמידים באופן קונקרטי – בקריירה בתחום המודיעין, הביטחון, החוץ, ההיי-טק או אחר – זה פשוט לא מעניין. השפה שבה נכתבה מיטב שירת העולם? יופי, אבל איך אומרים "אורניום מועשר" בפרסית? הנה, זה מעניין.

ועוד משהו קטן...

אנחנו ממש שמחים שקראת את הפוסט הזה, ומקווים שמצאת בו עניין. הצוות של שיחה מקומית משקיע מאמצים משמעותיים כדי להביא לקוראות ולקוראים שלנו חדשות, תחקירים, פרשנויות וטורי דעה מגוונים, והכל מתוך מחויבות להתנגדות לכיבוש ולקידום שלום, שוויון וצדק חברתי.

קשה למצוא דברים כמו הפוסט הזה בכלי תקשורת אחרים בארץ, והסיבה שהוא נמצא פה היא שהעיתונות שלנו בשיחה מקומית היא עצמאית וחופשית. אנחנו לא תלויים באף בעל הון, לא במפרסמים ולא בחומות תשלום.

ועדיין, העבודה הרבה שמושקעת בכל פוסט כזה – מתשלום לכותבים, דרך עבודת העורכות והצלמים ועד התשלום לייעוץ משפטי או לשרתים שעליהם יושב האתר – עולה כסף. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית. ובזה יש לך מקום חשוב.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
עשויים למצוא את עצמם מתמודדים אחת מול השני על המקום השני בחד"ש. עאידה תומא-סלימאן ויוסף ג'בארין (צילום: תומר נויברג / פלאש 90)

עשויים למצוא את עצמם מתמודדים אחת מול השני על המקום השני בחד"ש. עאידה תומא-סלימאן ויוסף ג'בארין (צילום: תומר נויברג / פלאש 90)

ביקורת פנימית בחד"ש: ההנהגה התרחקה מהחברים בשטח

בכירים בחד"ש טוענים שהמפלגה לא למדה לקח מהכישלון בבחירות הקודמות. "צריך לשנות כיוון", אומרים שם. בבחירות לרשימה לכנסת שייערכו בשבת הקרובה, איימן עודה צפוי להיבחר מחדש, קרב על המקום השני ועל המקום השלישי, ה"יהודי"

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
donate
silencej89sjf