כך מעבירה מדיניות החינוך בישראל את העוני מדור לדור

בכל העולם קיים קשר בין השכלת ההורים להישגי ילדיהם ובין הישגים לתעסוקה ושכר, אך עוצמת הקשר אינה אחידה, וניתן לצמצם פערים באמצעות מדיניות כלכלית, חברתית וחינוכית. מסקר מיומנויות בוגרים עולה שבישראל עושים את ההיפך, ומשמרים את הפערים בכל התחומים

מאת:
שר החינוך, יואב קיש, בכנסת (צילום: יונתן זינדל / פלאש90)

מערכת החינוך בישראל לא רק שאינה מקדמת את בעלי הרקע המוחלש, אלא גם נכשלת לטפח תלמידים בעלי רקע ביתי חזק. שר החינוך, יואב קיש, בכנסת (צילום: יונתן זינדל / פלאש90)

חוק שימור העוני עובד כך: ככל שההורים משכילים יותר כך גדל הסיכוי שילדיהם יגיעו להישגים טובים יותר, וככל שההישגים של הבוגרים טובים יותר כך גדל הסיכוי שתהיה להם תעסוקה מלאה ושכר גבוה יותר.

סקר מיומנויות בוגרים שפורסם בחודש הקודם מראה כי החוקיות הזאת קיימת בכל מדינות העולם. אבל – וזה חשוב – עוצמת הקשר אינה אחידה. יש מדינות שבהן גם ילדים להורים בעלי השכלה נמוכה מגיעים להישגים גבוהים, מעל ממוצע המדינות; ויש מדינות שבהן גם בוגרים עם הישגים נמוכים מגיעים לשכר גבוה, מעל ממוצע המדינות.

כלומר, ההורשה של העוני מדור לדור אינה גזרת גורל, אלא תלויה במדיניות כלכלית, חברתית וחינוכית. ישראל נמצאת בצד הרע. מדיניות החינוך בישראל משמרת את הפערים שאיתם הגיעו התלמידות והתלמידים מבית הוריהם, והמדיניות הכלכלית מתרגמת את פערי ההשכלה והמיומנויות לפערי שכר. בשני המדדים אנחנו במקום שני מהסוף בטבלת המדינות.

ההישגים קשורים להשכלת ההורים

הממצאים שהוזכרו עולים (ולא לראשונה) מתוך "סקר מיומנויות בוגרים" שפורסם בחודש שעבר. בכתבה נפרדת הדגמתי את סוגי השאלות בסקר, והצגתי את הרמה הנמוכה של הבוגרים (בני 16 עד 65) בישראל.

באחד מפרקי המחקר חולקו הנבדקים לפי רמת ההשכלה של הוריהם, בשלוש דרגות: מי שלפחות לאחד מהוריהם יש השכלה אקדמית, מי שלפחות לאחד מהוריהם יש השכלה תיכונית, ומי ששני הוריו לא סיימו לימודים בתיכון.

שלא במפתיע, נמצא קשר חיובי: ככל שהשכלת ההורים גבוהה יותר, כך ההישגים של הנבדקים טובים יותר. זה נכון בכל 31 המדינות שהשתתפו במחקר, ובכל שלושת המבחנים: הבנת הנקרא, אוריינות מתמטית ופתרון בעיות משתנות.

אך למרות הקשר החזק והאחיד, נמצא בעניין זה הבדל גדול בין המדינות. בפינלנד למשל, הציון הממוצע של הבוגרים שהוריהם בעלי השכלה נמוכה גבוהים מהקבוצה המקבילה בכל המדינות, ובכל שלושת המבחנים.

במבחן הבנת הנקרא, הציון של הבוגרים בפינלנד שהוריהם בעלי השכלה נמוכה הוא 272.6 נקודות (ראו בתרשים). זה ציון גבוה מאשר הציון הממוצע של כלל המדגם בכל המדינות, שהוא 260 נקודות. למרבה הבושה, הציון של הבוגרים שהוריהם בעלי השכלה נמוכה בפינלנד גבוה מהציון של הבוגרים בישראל שהוריהם בעלי השכלה גבוהה מאוד (267.8).

מכאן נוכל לומר שהשכלת ההורים היא נתון בעל השפעה רבה על ההישגים, אולם אינה גזרת גורל. יש מערכות חינוך (פינלנד כדוגמה), שמצליחות להביא גם את בעלי נתוני הרקע החלשים להישגים טובים יחסית. מצד שני יש מערכות חינוך (ישראל כדוגמה), שלא רק שאינן מקדמות את בעלי הרקע המוחלש, אלא הן נכשלות לטפח גם תלמידות ותלמידים בעלי רקע ביתי חזק.

הקשר לגודל הפערים ולשיעור המצטיינים

עניין נוסף העולה מהנתונים נוגע לגודל הפערים בין בעלי רקע ביתי חזק לחלש. אם נבחן את הפער בנקודות ציון במבחן הבנת הנקרא, בין הציון של אלה שהוריהם בעלי השכלה גבוהה מאוד ובין זה של אלה שהוריהם בעלי השכלה נמוכה נמצא פער חיובי בכל המדינות, אולם גודל הפער אינו אחיד.

צריך לזכור שקל לשמור על פערים קטנים כאשר כלל הציונים (גם של בעלי הרקע החזק) הם נמוכים. ואף על פי כן, בשוודיה הציון הממוצע בהבנת הנקרא הוא גבוה, שיעור המצטיינים בהבנת הנקרא הוא גבוה, והפערים הם נמוכים מאוד. בכל שלושת המדדים, שוודיה ממוקמת במקום השלישי מבין 31 המדינות.

ישראל לעומת זאת ממוקמת במקום הנגדי. הציון הממוצע בהבנת הנקרא הוא נמוך מממוצע המדינות (מקום 27 מ-31 מדינות), שיעור המצטיינים בהבנת הנקרא נמוך מממוצע המדינות (מקום 21), והפערים הם גבוהים מאשר בממוצע המדינות (מקום 24).

כלומר, יש מערכות חינוך (שוודיה למשל) שמצליחות לצמצם את הפערים בין קבוצות האוכלוסייה ולטפח קבוצת מצטיינים גדולה. לעומת זאת, יש מערכות חינוך (ישראל למשל), שנכשלות בהתמודדות עם ההטרוגניות באוכלוסייה, משמרות את הפערים בין הקבוצות, ונכשלות לטפח קבוצת מצטיינים.

הקשר לתעסוקה ולשכר

הפרק הרביעי בסקר מיומנויות בוגרים בוחן את התוצאות, כלומר את מה שמציע שוק העבודה לאותם בוגרות ובוגרים בעלי רמות שונות של שליטה במיומנויות הבנת הנקרא, אוריינות מתמטית ופתרון בעיות משתנות.

שלא במפתיע נמצא קשר חיובי בין רמת המיומנויות של נבדק לבין מעמדו בשוק העבודה. ככל שנבדק השיג ציון גבוה יותר במבחני מיומנויות בוגרים, כך גדל הסיכוי שלו להיות מועסק במשרה מלאה ולקבל שכר גבוה יותר לעבודתו.

הדברים נכונים בכל שלושת המבחנים, ואדגים אותם לפי הציונים במבחן אוריינות מתמטית: נבדקים (מכלל המדינות) שדיווחו כי הם עובדים במשרה מלאה קיבלו ציון ממוצע של 272 נקודות; מי שעובדים במשרה חלקית קיבלו ציון 259 נקודות; המובטלים ציון של 247 נקודות; ומי שנמצאים מחוץ לכוח העבודה קיבלו רק 234 נקודות.

זה נכון גם לדרגות השכר, שנבדקו לפי דיווח אישי של הנבדקים, וחושבו באחידות לפי שווי כוח קנייה (בדולרים). בממוצע כלל המדינות, השכר החציוני לשעה הוא 22.8 דולר. שכרם של המצטיינים במבחן אוריינות מתמטית (רמה 4, מעל ציון 326 נקודות) הוא 31 דולר לשעה, בעוד שכרם של אלה שנכשלו במבחן (רמה 1, מתחת לציון 226 נקודות) הוא 17.7 דולר לשעה בלבד. כלומר, המצטיינים במיומנויות בוגרים מקבלים שכר גבוה ב-75% מהנכשלים (ראו תרשים).

הקשר הזה נכון בכל המדינות, אולם גם כאן עוצמת הקשר אינה אחידה. דנמרק מדגימה את המצב הראוי (ראו בתרשים): השכר למצטיינים במיומנויות הוא גבוה מאוד, 45.2 דולר לשעה (מקום שני אחרי שוויץ), וגם השכר לנכשלים במיומנויות הוא גבוה, 31 דולר לשעה (מקום ראשון מבין המדינות). למעשה, הנכשלים במיומנויות בדנמרק מקבלים שכר זהה לזה של המצטיינים בממוצע המדינות. כמו כן, פערי השכר בדנמרק בין מצטיינים לנכשלים הוא נמוך מאוד, מקום שלישי בטבלת המדינות.

גם כאן, ישראל מדורגת בצד הרע של המשוואה. השכר החציוני למצטיינים במיומנויות דומה לזה שבממוצע המדינות (31.8 דולר לשעה), אולם השכר החציוני של הנכשלים הוא נמוך מאוד: 12.9 דולר לשעה. במדד זה ישראל ממוקמת במקום 22 מבין 31 המדינות.

בשל השכר הנמוך לנכשלים, הפערים בשכר בישראל הם בין הגבוהים בעולם. מי שהצטיינו במבחן אוריינות מתמטית (וכך גם במבחן הבנת הנקרא) מקבלים שכר גבוה ב-18.8 דולר לכל שעת עבודה בהשוואה למי שנכשלו במבחן. כלומר, המצטיינים מקבלים שכר גבוה ב-147% מהנכשלים, מקום שני אחרי צ'ילה.

זה לא במקרה – זאת המדיניות

לסיכום, בכל העולם קיים קשר חיובי בין הרקע הביתי של נבדק ובין הישגיו, וכן בין הישגיו ובין מעמדו בשוק העבודה: היקף תעסוקה ושכר. אולם עוצמת הקשר תלויה במדיניות.

מדיניות החינוך והמדיניות הכלכלית בישראל משמרות את העוני, ומעבירות אותו מדור ההורים לדור ילדיהם. מערכת החינוך משמרת את הפערים שאיתם הגיעו התלמידות והתלמידים מבית הוריהם, והמערכת הכלכלית מתרגמת את פערי ההשכלה והמיומנויות לפערי שכר.

donate

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
מחמוד מונא (משמאל) ואחמד מונא, בדיון הארכת מעצרם בבית משפט השלום בירושלים, ב-10 בפברואר 2025 (צילום: אורן זיו)

מחמוד מונא (משמאל) ואחמד מונא, בדיון הארכת מעצרם בבית משפט השלום בירושלים, ב-10 בפברואר 2025 (צילום: אורן זיו)

הפשיטה על חנות הספרים הפלסטינית: "זה מהלך פוליטי"

על צו החיפוש הופיע חשד ל"הזדהות עם ארגון טרור", ובהודעת המשטרה נטען ל"הסתה", אך מחמוד ואחמד מונא נעצרו בכלל בחשד ל"הפרת הסדר הציבורי". המשטרה טענה כי איתרה שמונה ספרים מסיתים לכאורה, אך סירבה לומר מה הם. "הספרים שאנחנו מוכרים נמצאים אונליין, אפשר לקנות אותם בכל מקום"

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf