"מגיפת הנשירה מהלימודים בחברה הערבית חמורה מהקורונה"

החינוך הערבי בישראל סובל מאפליה קשה גם בימים רגילים, והקורונה הקצינה את הבעיות. אנשי חינוך ומומחים חוששים כי המעבר ללמידה מרחוק יגדיל את שיעור הנשירה ליותר מ-50%, ויוביל להתגברות האלימות והפשיעה

מאת:
השאירו תגובה
א א א

החינוך הערבי בישראל סובל גם בימים כתיקונם מאפליה קשה – בתקציב לתלמיד, במחסור בכיתות לימוד, במחסור בתשתיות טכנולוגיות ובציוד קצה ועוד. מגיפת הקורונה, שכופה מעבר ללימודים מרחוק, מקצינה עוד יותר את האפליה הזאת, ועלולה להוביל להתגברות הנשירה של תלמידים ערבים מבתי הספר, וכתוצאה מכך להתגברות האלימות והפשיעה.

"הלימודים מרחוק לא מתאימים לחברה שלנו. מגיפת הנשירה מבתי הספר בחברה הערבית מסוכנת יותר מהקורונה, וגם מגיפת האלימות והפשע שהולכת לגדול בגלל הלמידה מרחוק", אומר ד"ר וליד חדאד, מרצה לקרימינולוגיה וחוקר בתחום הפשיעה.

לדברי חדאד, "כ-160 אלף תלמידים בישראל עלולים לנשור מהלימודים בשנה הבאה. הנשירה גדולה יותר בפריפריה. אנחנו הערבים כולנו פריפריה. היחס אלינו לא שוויוני, האוכלוסייה ענייה ומוזנחת. יותר מ-50% מהתלמידים הערבים נמצאים מתחת לקו העוני.

תלמידים יוצאים מבית ספר בנצרת, ב-2015. למצולמים אין קשר לכתבה (צילום: הדס פארוש / פלאש90)

תלמידים יוצאים מבית ספר בנצרת, ב-2015. למצולמים אין קשר לכתבה (צילום: הדס פארוש / פלאש90)

"בשנים קודמות, לפני הקורונה, 30%-40% מהנושרים מהלימודים בישראל היו ערבים. עכשיו הנתון הזה צפוי לעלות לפחות ל-50%, כ-80 אלף תלמידים. לפי המחקרים שעשיתי ב-28 השנים האחרונות, מבין התלמידים שנושרים מבית הספר יותר מ-30% פונים לפשע, בין אם זה סמים, אלכוהול או גניבות. כבר כיום כמעט מחצית מהאסירים בבתי הכלא בישראל הם ערבים".

ד"ר איזבל רמדאן, מרצה לחינוך במכללת אורנים בתוכנית הוראה לתלמידים בסיכון והדרה, אמרה ל"שיחה מקומית" כי "לפני הקורונה יכולנו להשתמש במושגים של נשירה ונשירה סמויה (היעדרות מבית הספר, אי הכנת שיעורי בית וכדומה; ס"ע). היום משתמשים במושג 'נשירה מרחוק'. רוב התלמידים לא הגיעו ללימודים בזום, וחלקם הגיעו באופן חלקי, או שנכחו פיזית אך לא היו פעילים".

לדברי רמדאן, "בחודשים האחרונים הגענו ל-50%-60% נשירה של תלמידים שלא השתתפו בלימודים מרחוק. אפשר לחלק אותם לשתי קבוצות – קבוצה אחת שלא היתה לה אפשרות ללמוד בגלל מחסור בתשתיות אינטרנט או מחשבים, וקבוצה שנייה שהתקשתה בגלל היעדר המסגרת, בעיות בבית או חוסר ביטחון להופיע מול מצלמה.

"בהתחלה התייחסנו לזה כאל מצב זמני, כך שלא נורא אם לא כולם ממושמעים. אך המצב הזמני הפך להיות שגרה. התלמידים שלנו צריכים סמכות חיצונית, מסגרת. כשאין את זה, וגם חלק מההורים נכנסו למצוקה, איבדו את עבודתם או מתמודדים עם כמה ילדים באותו בית, זה גרם לילדים להיות לא ממושמעים ולאבד עניין בלימודים".

donate

ד"ר שרף חסאן, ראש ועדת המעקב העליונה לחינוך הערבי, אומר כי "הפערים בין החברה הערבית ליהודית היו קיימים כל הזמן, בגלל ההזנחה והאפליה של המדינה. הקורונה גרמה לפערים לגדול והדגישה את כל הבעיות. מצב החינוך בחברה שלנו מסוכן מאוד. חסרות לנו כ-4,500 כיתות לימוד וכ-140,000 שעות לימוד. והתקציב לתלמיד ערבי נמוך באלפי שקלים מהתקציב לתלמיד יהודי".

חסאן אומר כי "לפי ההערכה שלנו, בין מאי לאוגוסט 85% מהתלמידים הערבים לא למדו כלל. פנינו למשרד החינוך ולמשרדים השונים יותר מפעם אחת, הזהרנו, ביקשנו ודרשנו. הם לא היו קשובים לצרכים של החברה שלנו. בחלק מהמקומות אין אפילו תשתיות אינטרנט, שלא לדבר על מחשבים".

חדאד מוסיף כי "יש פער גדול גם באוריינות דיגיטלית בין החברה הערבית ליהודית. חלק מהמורים הערבים לא יודעים להשתמש באמצעים הדיגיטליים או שאין להם את הציוד הדרוש לכך. ברוב הכפרים והערים שלנו האינטרנט מאוד חלש. באום אל פחם למשל, אם יש תקלה בבזק, ספקית האינטרנט היחידה ביישוב, לוקח שבועות עד ששולחים טכנאי".

ד"ר וליד חדאד (צילום: אורן זיו)

"העניים לא רצו שייראו את הבית שלהם"

לדברי חדאד, "למשפחות הערביות יש בממוצע 3 ילדים, הם לא יכולים לספק לכולם מחשבים או חדרים נפרדים ללימודים. פרט לכך, ילדים שיש להם נטיה לנשירה צריכים מסגרת, שמאפשרת גם לעקוב אחריהם ולסייע להם. עכשיו הסיפור הזה נגמר".

חדאד אומר כי "אין לך מושג כמה משפחות פנו אלי וביקשו את עזרתי המקצועית. ילדים התחילו להשתמש בסמים ובאלכוהול בזמן הקורונה. חלק מההורים חזרו לעבוד, והילדים הולכים לישון ומתעוררים מתי שבא להם. הנפגעים העיקריים הם מהאוכלוסיות החלשות. מי שמצבו טוב נפגע פחות, והוא יכול להביא לילדים מורים פרטיים וכדומה. הפערים החברתיים הולכים לגדול".

רמדאן מדגישה את הפערים שנוצרו בתקופת הקורונה, ואומרת כי "התלמידים שיכולים ללמוד לבד הופיעו בזום, החלשים לא. הם גם לא רצו שייראו את הבית שלהם, במיוחד העניים, וגם לא לבלוט עם החולשות שלהם מול ההורים. פתאום הסטטוס והפערים הכלכליים והחברתיים הפכו בולטים יותר".

לדבריה, הפוטנציאל לנשירה והדרה גבוה במיוחד במשפחות העניות, ולמעשה "אנו ממחזרים את המעמדות".

ד"ר איזבל רמדאן (צילום: באדיבות המשפחה)

ד"ר איזבל רמדאן (צילום: באדיבות המשפחה)

סופי שהואן דלאל, פסיכותרפיסטית קבוצתית ומנחת קבוצות מורים, אומרת כי "אין בחברה שלנו תרבות של למידה מרחוק. הסמכות מרחוק של המורים וההורים כמעט לא קיימת. אפשר אולי להפעיל אותה על ילדים קטנים, אבל המתבגרים מרדו והתחילו לבלות בחוץ ולשוטט ברחובות בגלל היעדר מסגרת".

לדבריה, "הפוטנציאל לאלימות גדל מאוד בהיעדר מסגרת. הלימודים נותנים גם מטרה, מוטיבציה, קשר עם בית הספר, שייכות והשגחה על מערך הלימודים ועל התלמידים. ההורים לא מסוגלים לספק השגחה בגלל פחדי פרנסה, ולא כולם יכלו לעזור לילדים ללמוד בבית. זה יצר מצב מורכב, והם בעצמם במשבר".

שהואן דלאל אומרת כי "יש קורלציה בין עוני לפשע, ובין נשירה מלימודים לפשע. אם שיעור הנשירה גבוה, אז עולים גם שיעורי הפשע והעוני. הנשירה הסמויה שהיתה לפני הקורונה אינה מצב אידיאלי, אבל עדיין המסגרת והשייכות אליה היו קיימות. עכשיו יש פוטנציאל גדול יותר שהתלמידים שנמצאים בנשירה סמויה ינשרו ממש ויפנו לאלימות ולפשע. יש כבר עלייה גדולה במספר בני הנוער שמשתמשים בסמים".

סופי שהואן דלאל (צילום: באדיבות המצולמת)

סופי שהואן דלאל (צילום: באדיבות המצולמת)

לדברי רמדאן, "ההבדל בינינו לבין החברה היהודית הוא שאצל היהודים המפקחים קיבלו יותר חופש. המפקחים הערבים חיכו להחלטות ולהסכמה של משרד החינוך. הם לא יזמו, ומי מהם שיזמו נתקלו בסירוב. חלקם פחדו להעלות רעיונות ופתרונות בגלל הפחד מאי הסכמה.

"בתל אביב, לעומת זאת, המפקחים והמנהלים הרגישו שיש להם אוטונומיה, ולא תמיד נשמעו להוראות משרד החינוך. במשרד החינוך יש סוג של מעקב נגד המנהלים והמפקחים הערבים. הם חיים בפחד מהממסד".

"הגרעין והדלק של ארגוני הפשיעה"

לדברי חדאד, גם תלמידים וגם תלמידות נמצאים בסיכון לנשירה, כאשר רוב הבנים הנושרים פונים לסוג כלשהו של עבריינות. לטענתו, "הם המטרה של ארגוני הפשע. זה מתחיל בזה שהוא נוהג בלי רשיון, מסתובב ברחובות עם טרקטורון בלילות ומעשן גראס בגיל צעיר, ואחרי כמה שנים הוא הופך לעבריין בעצמו. בגיל 18 הוא יקנה אקדח. הנערים האלה הם הגרעין והדלק של ארגוני הפשיעה".

"הגיל המסוכן זה מעל-יסודי והלאה, גיל 13 ואילך. כאן טמונה סכנת הנשירה, וכאן צריך פיקוח ומסגרת שמספקת סדר יום קבוע, של בית ספר וחוגים. עכשיו הכל התבטל, והילדים סובלים מחוסר מעש ומריקנות. לא קל להחזיר אותם לחוגים אחרי חצי שנה שלא הלכו".

חדאד מוסיף נתון מעניין ומפתיע, שלפיו הנושרים בקרב האוכלוסייה הערבית-נוצרית בישראל פונים לעבריינות בשיעורים גדולים פי 2 מאשר באוכלוסייה המוסלמית. לדבריו, "בקרב הנוצרים, 60% מהנושרים פונים לעבריינות. בקרב המוסלמים השיעור נמוך בהרבה, ורבים מהנושרים פונים לשוק העבודה ומתרחקים מהעבריינות".

רמדאן טוענת כי הסיכוי שבנים ינשרו מהלימודים גבוה מזה של בנות. לדבריה, "בפני הבנים עומדים פיתויים גדולים יותר מעולם הפשע להתעשרות מהירה, יש להם יותר אופציה למרוד, ויש להם פחד מתדמית של חלשים".

בתשובה לשאלה מה הקשר בין נשירה לפשע, עונה רמדאן: "התלמיד הנושר הוא מתוסכל. הוא לא מרגיש שיש משמעות לחייו. הוא מרגיש שקוף, מושפל ומנודה, וסובל מדימוי עצמי נמוך. נערים כאלה צוברים כעס, ואז מפרקים אותו על החברה. הם כועסים על התלמידים המוצלחים יותר, על המסגרות החינוכיות. הם מרגישים שאין להם מה להפסיד, ולכן הם פונים לרחובות ונפגשים עם עולם הפשע או שהם נכנסים למעגל האלימות".

ומה הפתרונות למצב הקשה הזה? חסאן פירסם לאחרונה מסמך המלצות, שהגיע גם למשרד החינוך וגם לכנסת, שבו מוצעות דרכי פעולה רבות, כמו הגדלת תקציבים, בניית תוכנית חירום ועוד.

ד"ר חסאן שרף, ראש ועדת המעקב לחינוך בחברה הערבית (צילום: היאם שחאדה, סטודיו נאטור)

ד"ר חסאן שרף, ראש ועדת המעקב לחינוך בחברה הערבית (צילום: היאם שחאדה, סטודיו נאטור)

אך רמדאן אומרת כי "אסור לנו לחכות לרחמיו של משרד החינוך שיפתור את הבעיות שלנו. אנחנו צריכים לבקש את הזכויות שלנו ממשרד החינוך, אך במקביל להקים ועדות מקומיות בכל כפר, שיקבעו ביחד עם בתי הספר והמשפחות מטרות קצרות טווח, איך לפעול כדי לגרום לתלמידים להגיע לשיעורים ולהרגיש יותר ביטחון".

חדאד סבור שהלמידה מרחוק אינה אופציה ריאלית בחברה הערבית. לדבריו, "הפתרון הוא להשתמש באקדמאים שסיימו תארים בחינוך ויושבים בבית מובטלים, ויש אלפים מהם. בנוסף, יש גם מורים שיצאו לפנסיה מוקדמת בגיל 50 שמוכנים לחזור, ואפשר לשלם למורים הקיימים שעות נוספות. יש הרבה פתרונות.

"אנחנו יכולים לבנות תוכנית לימודים של 12 שעות, ושהתלמידים ילמדו במשמרות בקפסולות קטנות. אם בכיתה יש 30 תלמידים, לחלק אותם ל-3 קבוצות.מאפילו בלי הקורונה יש בעיה של מחסור בכיתות לימוד וצפיפות בכיתות הקיימות".

גם רמדאן חושבת שהלימודים הפרונטליים עדיפים על למידה מרחוק. לדבריה, "עדיף ללמוד בקפסולות, אבל אין מספיק כיתות. יש משהו ניסיוני בלמידה מרחוק, והמורים לומדים תוך כדי. אין לנו את האפשרות הזאת. מצב החינוך שלנו לא טוב. המדינה מפקירה אותנו ואנחנו לא יכולים להכיל את התלמידים הנושרים האלה כחברה".

שהואן דלאל טוענת שצריך לחזק את מעמד המורה, שיחזור להיות סמכות, ואולי משם תבוא הישועה. לדבריה, "צריך להעצים את תפיסת התפקיד של המורה מעבר לתכנים הלימודיים, לבניית מערכת יחסים. מערכת תומכת יכולה לספק למורה הזדמנות חדשה להעצמת מעמדו בתוך החברה. בעבר תפקיד המורה נחשב לתפקיד טוב, ועם השנים הידרדר לעבודה בלבד".

א א א
ועוד משהו קטן...

אנחנו ממש שמחים שקראת את הפוסט הזה, ומקווים שמצאת בו עניין. הצוות של שיחה מקומית משקיע מאמצים משמעותיים כדי להביא לקוראות ולקוראים שלנו חדשות, תחקירים, פרשנויות וטורי דעה מגוונים, והכל מתוך מחויבות להתנגדות לכיבוש ולקידום שלום, שוויון וצדק חברתי.

קשה למצוא דברים כמו הפוסט הזה בכלי תקשורת אחרים בארץ, והסיבה שהוא נמצא פה היא שהעיתונות שלנו בשיחה מקומית היא עצמאית וחופשית. אנחנו לא תלויים באף בעל הון, לא במפרסמים ולא בחומות תשלום.

ועדיין, העבודה הרבה שמושקעת בכל פוסט כזה – מתשלום לכותבים, דרך עבודת העורכות והצלמים ועד התשלום לייעוץ משפטי או לשרתים שעליהם יושב האתר – עולה כסף. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית. ובזה יש לך מקום חשוב.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
שוטרים עוצרים את אהרון לוביץ׳ בצעדה בירושלים (צילום: אורן זיו)

שוטרים עוצרים את אהרון לוביץ' בצעדה בירושלים, ב-24 באוקטובר 2020 (צילום: אורן זיו)

"המשטרה מנסה לעצור מפגינים בולטים בניסיון לדכא את המחאה"

בהפגנה בירושלים אתמול נעצרו כמה מפגינים, חלקם כשהלכו לבד ברחוב. עצורים מספרים כי הם חשו שסומנו מראש. "הם לא יכולים לעצור עם סוסים ומכת"זיות, לקחו להם את כל הכלים, אז נשאר להם מעצרי שווא כדי להציק ולהפחיד". המשטרה: "7 חשודים נעצרו/עוכבו בגין הפרת הסדר הציבורי ותקיפת שוטרים"

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
donate
silencej89sjf