newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

מאמצי השיקום בעזה לא מתרוממים. "המדינות התורמות התעייפו"

הסופה הראשונה של העונה היתה קשה מאוד עבור תושבי הרצועה, אחרי שבמלחמה במאי נפגעו בעזה כ-56 אלף בתים. אך מ-170 מיליון הדולרים שדורש השיקום, הגיעו עד כה רק 13 מיליון דולר

מאת:

"יש בתים שנהרסו כבר שלוש פעמים". חורף ברצועת עזה, נובמבר 2021 (צילום: מוחמד זאנון / אקטיבסטילס)

הסופה הראשונה של החורף מילאה במים את ביתה של ע'אליה אל-עטאר בבית לאהיא, שבצפון רצועת עזה. המים חדרו דרך סדקים בקירות ובגג הפח. הילדים והנכדים שלה פיזרו דליים ברחבי הרצפה.

הבית שלהם היה אחד מעשרות אלפי בתים בעזה שנפגעו במלחמה בת 11 הימים שנערכה במאי. מאות בתים נהרסו לגמרי מהפצצות ישראל, ומאמצי השיקום עדיין לא התרוממו.

משפחות כמו זו של אל-עטאר ניסו להתארגן כמיטב יכולתן, אבל החורף באזור הסמוך לים מתאפיין בלילות קרירים וסופות גשמים לפרקים. ביום שאחרי הסופה, אמרה אל-עטאר: "מעולם לא ראיתי לילה כל כך גרוע". היא וקרובי משפחתה פרשו שמיכות ומזרנים על חבלים, כדי שיתייבשו.

בית לאהיא ספגה פגיעות קשות מהתקיפות האוויריות של ישראל במהלך המלחמה. חלק מהבתים סביב ביתה של אל-עטאר ניזוקו, ועצים נחתכו מרסיסים. ישראל טענה כי כיוונה רק למטרות צבאיות ועשתה כל מאמץ לא לפגוע באזרחים. אך לפי נתוני האו"ם, במהלך ההפצצות נהרגו יותר מ-250 איש בעזה, למעלה ממחציתם אזרחים. 13 נהרגו בצד הישראלי.

לפי האו"ם, כ-56 אלף בתים ברחבי עזה ניזוקו מהמלחמה, ויותר מ-2,100 בתים נהרסו לחלוטין או שנפגעו כך שאינם ראויים למגורים. ישראל ביצעה מאות תקיפות אוויריות במהלך המלחמה.

נאג'י סרחאן, בכיר במשרד הדיור של ממשלת החמאס וראש הוועדה לשיקום הרצועה, אומר כי התושבים צריכים 170 מיליון דולר כדי לבנות מחדש, ועד כה חולקו רק 13 מיליון דולר. הסכום הזה כיסה כמה תיקונים, אבל אינו מספיק כדי לכסות בנייה מחדש של בתים שנהרסו. הבנק העולמי, שמסייע בתיאום הסיוע הבינלאומי לעזה, סיפק הערכות דומות לגבי הסכום שנדרש כדי לשקם את הרצועה.

"המדינות התורמות התעייפו", אומר סרחאן. "יש בתים שנהרסו כבר שלוש פעמים. בכל מלחמה, הבית הזה או הזה נהרס, ואז נבנה מחדש, ואז נהרס שוב".

משפחות רבות מאלה שבתיהן ספגו נזק קטן או בינוני נשארו לגור בהם, לעתים קרובות מכיוון שלא יכלו להרשות לעצמן דיור חלופי. אבל אחרי חודשים ללא תיקונים, ועם הגעת הגשמים, התנאים נעשים קשים יותר.

ישראל הקלה קצת את הסגר על הרצועה אחרי שהושגה הפסקת אש לא רשמית בתיווך מצרים, ונותנת 10,000 אישורי כניסה לפלסטינים מעזה כדי שיוכלו לעבוד בישראל, בעיקר בבניין ובחקלאות. הדבר יאפשר קצת כניסה של מזומנים לרצועה, שהאבטלה בה נושקת ל-50%. ישראל גם מאפשרת כניסה של חומרי בניין, אך רבים לא יכולים להרשות לעצמם לרכוש אותם.

בביקור בבוקר שאחרי הסופה, חלק מהבתים בבית לאהיא היו עדיין מוצפים. עלי אל-עטאר, בן דוד שהתחתן ועבר למקום משלו בינואר, דשדש במים בגובה כ-30 ס"מ ונשא את רהיטיו מביתו ואל בית הוריו. הוא ניסה להציל שטיחים רטובים, שכבר הסריחו מהמים המזוהמים.

"אנחנו מקווים לשקם את הבית הזה ולהפוך אותו ראוי שוב למחיה, אבל אני לא יודעת אם נוכל", אומרת ע'אליה אל-עטאר.

בית הרוס בבית לאהיה, נובמבר 2021 (צילום: מוחמד זאנון / אקטיבסטילס)

חורף ברצועת עזה, נובמבר 2021 (צילום: מוחמד זאנון / אקטיבסטילס)

חורף ברצועת עזה, נובמבר 2021 (צילום: מוחמד זאנון / אקטיבסטילס)

ע'אליה בן-עטאר, בית לאהיה, נובמבר 2021 (צילום: מוחמד זאנון / אקטיבסטילס)

חורף ברצועת עזה, נובמבר 2021 (צילום: מוחמד זאנון / אקטיבסטילס)

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
המדינה מתקצבת תלמיד ערבי ב-31 אלף שקלים, תלמיד בממלכתי דתי מקבל 44 אלף. תלמידות באורט עכו. למצולמות אין קשר לכתבה (צילום: משה שי / פלאש 90)

המדינה מתקצבת תלמיד ערבי ב-31 אלף שקלים, תלמיד בממלכתי דתי מקבל 44 אלף. תלמידות באורט עכו. למצולמות אין קשר לכתבה (צילום: משה שי / פלאש 90)

הנוסחאות שמאחורי האפליה הממוסדת של החינוך הערבי

מחקר חדש בוחן איך קורה שתלמיד בזרם הממלכתי-דתי מתוקצב ב-18% יותר מתלמיד חילוני וב-42% יותר מתלמיד ערבי. האפליה, מגלה המחקר, היא לא רשמית, אבל סעיפי התקצוב מובילים אליה בהכרח

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf