למרות שלא הגיעה לעזה, הספינה זייתונה מעוררת דיון על המצב ברצועה
מאז משט הנשים האחרון לעזה, הספינה זייתונה מוחרמת על ידי ישראל וכלואה בבסיס חיל הים. במהלך הדיון המשפטי על גורלה, יאלץ בית המשפט לשמוע גם עדים עזתיים שיספרו על האסון ההומניטרי ברצועה. היכן ימסרו את עדותם? זאת כבר שאלה אחרת
כותב אורח: יואב חיפאווי
ספינת הנשים "זייתונה-אוליביה" שניסתה להגיע לעזה הנצורה באוקטובר 2016 עדיין כלואה בבסיס חיל הים בחיפה. אתמול (ראשון) התקיימה ישיבה נוספת בבית המשפט המחוזי בחיפה, בשבתו כ"בית משפט לימאות", לדון בהתנגדות מי שרשומה כבעלת הספינה (הספינה נרכשה למעשה על ידי קואליציית משט החירות), זהר רגב, ממארגנות המשט, לרצון המדינה להחרים אותה.
ברצונה להדק את המצור על עזה ולהרתיע פעילות ופעילי זכויות אדם מלמחות כנגד המצור באמצעות משטים מתוקשרים, מדינת ישראל מסתמכת על חוק הספנות הבריטי בדבר "שלל ימי" משנת 1864, ימי הקולוניאליזם הבריטי הבלתי מרוסן. חוק זה מאפשר למדינה להחרים ספינות גם ללא הליך תקין כמקובל במערכות חקיקה מודרניות.
הבעיה הראשונה שעמדה אתמול בפני המתדיינים בבית המשפט הייתה כי מצבה של הספינה הנמצאת "במעצר" ממשיך להתדרדר בהעדר תחזוקה הולמת. כדי לעצור את שעון ההרס עוד בטרם יוכרע בידי מי תישאר הספינה, הסכימו הצדדים כי הספינה תימכר על ידי כונס נכסים. באם תצא המכירה לפועל, תהפוך ההחלטה על החרמת הספינה לקביעה למי תימסר תמורת המכירה.
המשך הדיון אמור לעסוק בנושאים העקרוניים של מהות המצור על עזה והאם משטים הומאניטאריים יכולים להיחשב כפעולת מלחמה המצדיקה את החרמת הספינה. לשם הבהרת נושאים אלו מבקשת עורכת הדין גבי לסקי, המייצגת את בעלת הספינה, להביא עדויות מומחים, כולל ארגונים בינלאומיים הפועלים בעזה ותושבים מעזה שיכולים להעיד על משמעות הסגר ממקור ראשון.
> פיראטים בחסות החוק: כך מנסה המדינה להחרים את ספינות המשט
הצלחה, למרות הכל
בית המשפט התעכב על הקושי בהבאת עדים תושבי עזה, אך לא שלל זאת לחלוטין. העדים יצטרכו כנראה לבקש משלטונות הכיבוש רשות מיוחדת כדי להגיע לבית המשפט. במידה ורשות כזאת לא תינתן, הועלתה האפשרות לשמוע עדויות באמצעות שיחת ועידה בווידיאו. השופט רון סוקול לא שלל אפשרות כזאת אך אמר כי המהימנות של עדות בווידיאו היא מטבעה פחותה. מעבר לכך הוא הזכיר כי לאזהרה המקובלת בתחילת העדות כי על העד לאמור אמת מאבדת ממשמעותה כאשר העד נמצא במקום שבו ידו הארוכה של החוק לא יכולה להשיג אותו.
לצורך הדיון המהותי נקבעו שתי ישיבות נוספות של המשפט ל-11 ו-13 בספטמבר, בשעה 9:30 בבוקר. נראה שבהמשך יגיע סוף סוף הדיון לעסוק בשאלות האמיתיות של המצור על עזה. והרי בדיוק כדי לעורר דיון זה נועדה הפלגת המשטים מלכתחילה. כל זה במגבלה שקנה המידה לצדק שעל פיו פועל בית המשפט הוא החוק הקולוניאלי הבריטי משנת 1864 והדיון מתקיים בבתי המשפט של הקולוניאליזם הישראלי.
זהר רגב, בעלת הספינה, מסרה בעקבות הדיון: "אנחנו, מארגנות המשטים, רואות בפעולות הישירות לאתגר את המצור על רצועת עזה כאמצעי להעלות את שאלת עזה למודעות העולם והציבור בישראל. הדרך לעשות את זה היא באמצעות עבודה משפטית בעקבות הפעולות הישירות – בישראל ובעולם, ולאלץ את ישראל לענות על הפשעים שהיא עושה. העובדה שבית משפט ישראלי יידרש לדון במציאות הקשה ברצועה היא בפירוש הישג בעינינו".
יואב חיפאווי הוא פעיל פוליטי וחברתי, חבר בתנועת אבנאא אלבלד ובחראק חיפה. הוא כותב את הבלוג חיפה החופשית בעברית, בערבית ובאנגלית
בזמן שרבים כל כך בתקשורת הישראלית זנחו את תפקידם והתגייסו לשמש ככלי תעמולה, שיחה מקומית גאה להיות מי ששומרת באופן עקבי על אמות מידה עיתונאיות וערכיות. אנחנו גאות וגאים להיות כלי התקשורת היחיד בעברית שמביא קולות מעזה באופן עקבי, ושחושף שוב ושוב את המנגנונים מאחורי מדיניות הלחימה הישראלית. התפקיד שלנו בשדה התקשורת הישראלית הוא חשוב וייחודי, ונוכל להמשיך למלא אותו רק בעזרתך. הצטרפות לחברות שיחה מקומית, על ידי תרומה חודשית קבועה בכל סכום, תסייע לנו להמשיך ולחשוף את המציאות. התרומות מקהל הקוראות והקוראים לא רק מסייעות לנו כלכלית, הן גם עוזרות לנו להבין שיש מי שעומדים מאחורינו, ושעבודתנו חשובה להם.
לתמיכה בשיחה מקומית
