למנכ"ל רשות העתיקות יש חברים בממשלה. לארכיאולוגיה – אין

העברת האחריות לארכיאולוגיה בגדה לשליטה אזרחית ישראלית תסכן את מעמד הארכיאולוגיה הישראלית בעולם. מבקרים ליד קברו המשוחזר של הורדוס בהרודיון, פברואר 2018 (צילום: יוסי זלינגר / פלאש90)

בתקופה האחרונה חזרה הממשלה לעסוק בקידום סדר יום שנועד לקדם את ההפיכה המשפטית ולפרק את הדמוקרטיה. סדר יום זה כולל השתלחויות על בסיס כמעט יומיומי נגד שומרי סף כמו היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, וקידום חוקים כמו החוק לפירוק רשות השידור.

>> שילה, סוסיא ועכשיו דרום לבנון: המפעל להעלמת העבר הלא-יהודי

אחד מהליכי החקיקה ברוח זו, שזכה לפחות חשיפה, הוא תיקון לחוק העתיקות שהגיש ח"כ עמית הלוי (הליכוד) בפברואר 2023 ואושר בקריאה טרומית ביולי 2024. בשבוע שעבר עלתה ההצעה לדיון בוועדת החינוך, התרבות והספורט. ההצעה פשוטה: הסמכות של רשות העתיקות, הגוף הסטטוטורי האחראי על ניהול הארכיאולוגיה בשטחי מדינת ישראל, תורחב גם לשטח C בגדה המערבית. המשמעות הרחבה של ההחלטה היא שחוק העתיקות הישראלי יוחל בגדה המערבית ולא בצו אלוף. במילים אחרות – סיפוח.

בפתח הדיון טען ח"כ הלוי כי התיקון נועד לדאוג לאתרים ארכיאולוגיים בגדה המערבית המעידים על שורשיו של העם היהודי ולמנוע את הזנחתם. העברת האחריות על האתרים האלה לרשות העתיקות תעשה את העבודה הזו. אין שום ספק שיש חשיבות עצומה לשמור ולהגן על אתרים ארכיאולוגיים בגדה המערבית, המלמדים על העבר של המקום, אולם חשוב לציין כבר כאן: באופן שונה ממה שטען ח"כ הלוי, האתרים אלה מלמדים על הזיקה ההיסטורית לארץ הזו של כל מי שחי בה, ולא רק על זו של היהודים.

השיחה מגיעה אליך

רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

שם מלא

כתובת האיימיל שליחה

ח"כ הלוי טען, כאמור, שהדרך הטובה ביותר לשמור על האתרים האלו היא באמצעות החלה בפועל של החוק הישראלי על שטחי הגדה המערבית. אולם נציגי כל הרשויות והארגונים שעוסקים בניהול המערכת הארכיאולוגית בגדה המערבית ובישראל ונכחו בדיון, הציגו עמדה הפוכה. כולם סברו שהתיקון שמציע הלוי רק יקלקל.

ראשון המתנגדים היה בני הר-אבן, קצין המטה לארכיאולוגיה, ראש היחידה במנהל האזרחי האחראית כיום על ניהול האתרים הארכיאולוגיים בשטח C בגדה המערבית. הר אבן הסביר שבשלוש השנים האחרונות התקציב של היחידה שלו גדל באופן משמעותי, וכפועל יוצא גם היכולת שלו להגן על העתיקות הנמצאות בתחום אחריותו. הוא אמר שיש צורך להמשיך להגדיל את התקציב הזה.

ד"ר גיא שטיבל, יו"ר הוועדה המייעצת לרשות העתיקות, ופרופ' עמיחי מזר, חתן פרס ישראל בארכיאולוגיה, שייצג את האקדמיה הישראלית הלאומית למדעים, הסבירו כי אישור החוק יהווה הפרה של החוק הבינלאומי, יחסום את דרכם של ארכיאולוגים ישראלים להשתתף בכנסים או בכתבי עת, ויביא לביטול של מרבית השותפויות בין מחלקות לארכיאולוגיה בישראל לבין מחלקות ומוסדות אקדמיים בחו"ל, וכן למשיכת הכספים שמוסדות אלו משקיעים בשותפויות הללו. במשפט אחד: החוק ימוטט את הארכיאולוגיה הישראלית, בישראל עצמה וגם בגדה המערבית.

לא התרגש מאנשי המקצוע. ח"כ עמית הלוי בכנסת, יולי 2024 (צילום: חיים גולדברג / פלאש90)

טיעונים אלה לא הרשימו את ח"כ הלוי, והוא דחה אותם על הסף. הוא פיקפק בכך שהתיקון המוצע אכן ישפיע על מעמדה של הארכיאולוגיה הישראלית בעולם, ועל יכולתם של ארכיאולוגים ישראליים לקיים שיתופי פעולה עם עמיתים מחו"ל. הוא אף פסל את הטענות לגבי הפרת החוק הבינלאומי, וטען כי עמדתה של מדינת ישראל היא ששטחי הגדה המערבית הם חלק ממדינת ישראל, זאת אף שישראל מעולם לא סיפחה את השטחים האלה, ולא החילה שם את החוק הישראלי.

אפשר להפריך את טענותיו של הלוי בקלות. נציגי הקהילה הארכיאולוגית שהוזכרו למעלה עשו זאת. הלוי טען שכאשר סמכות רשות העתיקות תורחב לגדה המערבית, היא תוכל לעצור שודדי עתיקות, שיחידת קמ"ט ארכיאולוגיה מנועה מלבצע. קמ"ט ארכיאולוגיה הר-אבן ענה לו שלמעשה החוק הירדני, שעל פיו פועלת יחידת הקמ"ט, מעניק סמכויות נרחבות יותר בידי מפקחי היחידה מאשר אלו של רשות העתיקות, שפועלת מתוקף החוק הישראלי.

אלא שהמאמצים לנהל עם הלוי דיון ענייני הם חסרי תוחלת. הם מאפשרים להלוי להסתיר את העובדה שלא באמת אכפת לו מעתיד מקצוע הארכיאולוגיה בישראל, ואפילו לא מהמורשת של המרחב – אם היא יהודית ואם אחרת. לו היה דואג לארכיאולוגיה ולמקצוע הארכיאולוגיה בישראל, היה מתייעץ עם הדרג המקצועי. אבל הלוי לא שאל ולא התייעץ, וכנראה אפילו לא טרח ללמוד את החוק שהוא רוצה לשנות, זאת משום שהלוי מייצג את רוחה של הקואליציה, הפועלת כבר קרוב לשנתיים כדי לפרק את המוסדות הדמוקרטיים של מדינת ישראל, והאקדמיה ביניהם.

במהלך הדיון אמר ד"ר שטיבל כי מדובר בשידוך שגם החתן (קמ"ט ארכיאולוגיה) וגם הכלה (רשות העתיקות) אינם מעוניינים בו. לצערנו לא ניתן היה לקבוע זאת בוודאות, כי הכלה, כלומר רשות העתיקות, לא הגיעה לטקס ולא הציגה תשובה נחרצת. פרופ' גדעון אבני, המדען הראשי של רשות העתיקות, הגיע לדיון, אך יצא ממנו בתחילתו וחזר רגע לפני שהסתיים כשאף אחד לא שם לב. היועץ המשפטי של רשות העתיקות, עו"ד דן בהט, דיבר דקות ספורות על החשיבות של החוק הבינלאומי, אך זה נעשה בזום ללא מצלמה, וקולם של המשתתפים בדיון גבר על דבריו.

מוזר שבדיון כל כך חשוב על עתידה של רשות העתיקות, מנהל הרשות, אלי אסקוזידו, לא ראה לנכון להגיע בעצמו ולהביע באופן ברור את עמדתה של רשות העתיקות. היעדרותו משקפת אולי את התחקיר על רשות העתיקות שנעשה בתאגיד השידור כאן ושודר כשבוע לפני הדיון. בתחקיר תועד אסקוזידו מונה את כל חברי הקואליציה (והאופוזיציה) שהוא חבר שלהם, ואומר ש"כשיש חברים, לא צריך פרוטקציות".

איננו יודעים מדוע אסקוזידו בחר להיעדר מהדיון. מה שכן ברור הוא שכמו בתחומים רבים בחיינו בשנים האחרונות, חברי הקואליציה מטילים אימה על כל מי שמתנגד לעמדותיהם, ורק מעטים מאנשי הדרג המקצועי מוכנים להתייצב מול מכונת הרעל. כשאסקוזידו בחר לא להגיע לדיון, וכשלא דאג שנציג רשות העתיקות יישב בדיון ויביע את דעתו, הוא הבטיח שלא ירגיז את החברים הרבים שלו בכנסת. רק חבל מאוד שלענף הארכיאולוגיה בישראל אין יותר חברים.

ד"ר חמי שיף כתב את הדוקטורט שלו על השימוש בארכיאולוגיה ככלי לעיצוב זהות בחברה הישראלית. הוא ראש תחום מחקר בארגון עמק שווה