newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

למה אין לי וואטסאפ?

האם ניתן לסמוך על ההגנה שמספקת וואטסאפ לפרטיות שלכם? התשובה הקצרה היא לא. אבל לאפליקציית המסרים המידיים הפופולרית יש אלטרנטיבות בטוחות יותר. אחת מהן היא "סיגנל"

מאת:

מעל 900 מליון אנשים משתמשים בוואטסאפ מדי חודש, ושולחים מעל 20 מליארד הודעות מדי יום. המשתמש הממוצע מבלה מעל שלוש ורבע שעות בשבוע מביט באפליקציה על מסך הטלפון הנייד שלו ושולח מעל 1,200 הודעות מדי חודש. למעשה, השימוש באפליקציית המסרים הזו הפך פופולרי כל כך, עד שבחוגים מסוימים התשובה "אין לי וואטסאפ" גורמת להרמת גבה וצקצוק חומל. ולמרות זאת – במכשיר הטלפון האישי שלי, אין לי וואטסאפ.

התשובה לשאלה "למה אין לי וואטסאפ" מתחלקת לשתיים: הראשונה – זקן ונרגן, והשנייה נוגעת יותר לפרטיות ולבחירה מי אני מוכן שייחשף למידע שלי. אני לא מתכוון להכנס ברשימה הזו לחלק הראשון, החברתי, ואסתפק בלציין כי אצל רבים מהאנשים הסובבים אותי הפכה האפליקציה הזו להתמכרות. הקשר המיידי עם עשרות ומאות משתמשים אחרים, המיידיות של כל שביב מידע קלוש ובלתי מעובד שנדחף לחזית התודעה, דורש תשומת לב ומקשה על תעדוף אמיתי של עיקר וטפל. אבל זו לא אחת מהרשימות האלה של זקנים נרגנים שמתלוננים על הטכנולוגיה של הצעירים האלה, לא לא. כאן אני רוצה להתמקד בחלק השני של התשובה לשאלה שבראשית הפסקה, הצד האפל של הוואטסאפ.

ציון נכשל בפרטיות

השימוש באפליקציית מסרים מידיים כמו וואטסאפ, בניגוד לרשת חברתית פתוחה כמו פייסבוק או טוויטר, גורם למשתמשים להניח שהמידע שהם חולקים עם חבריהם יישאר רק ביניהם. הציפיה לפרטיות מאפליקציה כזו גורמת למשתמשים בה לחלוק מידע שאמור להיות פרטי ואישי יותר, מידע שפעמים רבות הם לא היו חולקים אם היו יודעים שהוא יהיה חשוף לעיני אנשים אחרים. כאן נכשלת וואטסאפ באופן מחפיר.

ואת זה לא אני אומר. את זה אומר ה-EFF, קרן החזית האלקטרונית (Electronic Frontier Foundation), ארגון ללא מטרות רווח שהוקם בשנות ה-90 של המאה הקודמת כדי לקדם פרטיות ברשת, כמו גם את אופיה החופשי והמוגן.

כמו בכל שנה, ביוני האחרון פרסם הארגון הזה דו"ח מפורט ובו רשימת ציונים מ-0 עד 5 (כשחמש הוא הציון הגבוה ביותר האפשרי) ובו נבחנת שורה של קריטריונים שבאמצעותם יכול המשתמש להעריך את מידת המחויבות לפרטיות של החברות המפעילה את המוצרים בהם הוא משתמש. בדו"ח הזה קיבלה וואטסאפ את הציון 1 מתוך 5.

מתוך דו"ח EFF, קרן החזית האלקטרונית

מתוך דו"ח EFF, קרן החזית האלקטרונית

ראשית, מציין הדו"ח, וואטסאפ לא מתנהלת על פי המוסכמות בתעשייה. אפילו בניגוד לפייסבוק, החברה שקנתה אותה ב-19 מליארד דולר, וואטסאפ לא טורחת לבקש צו חוקי מסמכות חוקית מוכרת לפני שהיא מעבירה מידע לרשויות, כמו גם שהיא לא מפרסמת דו"ח פרטיות בו היא מציינת את מספר פרטי המידע וכמות המשתמשים עליהם מסרה מידע לצדדים שלישיים.

סוגיה נוספת שגרמה לוואטסאפ לאבד נקודה היא שבניגוד לחברות כמו טוויטר, למשל, החברה לא מודיעה למשתמשים שהיא מתכוונת למסור, או כבר מסרה, מידע לארגונים ממשלתיים.

וואטסאפ גם לא מספרת למשתמשיה מהי מדיניות אגירת המידע שלה, מה היא שומרת, מתי המידע נמחק, ומאיזה כתובות IP הוא הגיע. טוויטר, למשל, מספרת למשתמשיה שהיא שומרת את המידע למשך 18 חודשים לכל היותר, וחשבון שנמחק ישמר לכל היותר 37 ימים מרגע מחיקתו. זה אולי לא מושלם, אבל אתם כמשתמשים תוכלו לבחור אם זה מקובל עליכם או שלא. וואטסאפ לא מספקת את המידע הזה כלל.

הנקודה היחידה שמקבלת וואטסאפ בדו"ח הזה מגיעה בכלל בגלל חברת האם שלה, פייסבוק, שהצהירה פומבית שהיא אינה מאמינה בדלתות אחוריות ושכאלה לא נמצאות באפליקציות שלה.

עד כמה בטוח המידע שלכם?

בעוד הדו"ח המוזכר למעלה מתייחס למדיניות, דו"ח אחר של אותו ארגון מתייחס לפן הטכני של האפליקציות למסרים מידיים. הדו"ח בוחן מספר היבטים טכניים של האפליקציות ונותן ציון של אפס עד שבע כאשר שבע זה ציון מושלם ואפס זה, ובכן, אפס פרטיות. בדו"ח הזה וואטסאפ מקבלת שתי נקודות בלבד.

מתוך דו"ח EFF, קרן החזית האלקטרונית

מתוך דו"ח EFF, קרן החזית האלקטרונית

הבעיה העיקרית והחמורה ביותר שמעלה הדו"ח היא שלמרות שההצפנה בה משתמשת האפליקציה הוכרזה על ידי גופים מכובדים כ"כמעט בלתי ניתנת לפיצוח", למעשה מפתחות ההצפנה שמאפשרים קריאה חופשית של החומרים נמצאים בידי וואטסאפ ופייסבוק, מה שאומר שהם יכולים לקרוא את ההודעות שלכם, וגם – וזה לא פחות חמור – שהחומרים האלה ניתנים לגניבה על ידי האקרים, גם כאלה שאינם מנוסים במיוחד.

בנוסף, ההצפנה הזו לא מתבצעת בכל מקרה (למשל כשמתכתבים עם גרסת הדפדפן, או עם משתמש בלקברי), ולמשתמש הממוצע אין דרך לדעת בדיוק מתי ההודעות שלו מוצפנות ומתי לא. למשתמש הממוצע, רוב הזמן, ההצפנה הזו מספיקה כדי להגן על המידע שלו מפני גורמים פליליים. אבל האם ניתן לסמוך על ההגנה שמספקת וואטסאפ? התשובה היא לא, ולראיה אפשר להביא מעצר שהתבצע בבלגיה אחרי יירוט הודעות וואטסאפ ופיענוחן על ידי רשויות אכיפת חוק.

בשולי הדברים, מחקר שהתחקה אחרי המידע ששולחת וואטסאפ גילה שהאפליקציה שולחת מידע על שיחות וואטסאפ לשרתי החברה.

אז מה כן?

ישנם מספר תחליפים לאפליקציה של וואטסאפ, שאולי יתאימו יותר לאלה מאיתנו שרואים בפרטיות ערך שכדאי להגן עליו. כלי אחד שזוכה לפופולריות מסוימת הוא הצ'אט הסודי של טלגרם, אך מומחים שונים טוענים שיש להימנע ממנו בשל חולשות מובנות בהצפנה שלו, וביקורת נשמעה גם לגבי עד כמה באמת מדובר בקוד פתוח, כפי שמתגאה החברה באתר האינטרנט שלה.

אבל חדי העין שמביניכם ודאי שמו לב בטבלה למעלה גם לאפליקציה בשם TextSecure שזכתה לציון מושלם. לפני מספר שבועות שינתה האפליקציה את שמה ל-Signal. סיגנל הוא פרויקט קוד פתוח שמנוהל על ידי Open Whisper Systems, ארגון ללא מטרת רווח, המספק אפליקציה לטלפונים ניידים שנותנת חוויה דומה לזו של וואטסאפ, אבל בצורה בטוחה הרבה יותר. ההבדל העיקרי בין שתי האפליקציות הוא שבשעה שוואטסאפ אומרת "תסמכו עלינו שאנחנו דואגים למידע שלכם ושאין דלתות אחוריות המאפשרות גישה למכשיר שלכם", בסיגנל האמירה היא "המידע הוא אך ורק שלכם, ואתם מוזמנים לבדוק בעצמכם כי כל קוד המקור והתיעוד שלו פתוח בפניכם". זה הבדל ענק, בהתחשב במוניטין המפוקפק של פייסבוק, חברת האם של וואטסאפ, בכל מה שקשור לשמירה על פרטיות.

בנוסף לשליחת הודעות מוצפנות ליחידים ולקבוצות, סיגנל מאפשרת לבצע גם שיחות טלפון מוצפנות מקצה לקצה, כך שאפשר להיות בטוחים למדי שאף ארגון מרושע לא מצוטט לשיחות, ואם הוא מצוטט, הוא לא מצליח לפענח מה נאמר בהן.

את גרסת האנדרואיד אפשר להוריד בחינם מחנות האפליקציות, וכפי שניתן לראות בקוד המקור שלה, היא לא מכילה דלתות אחוריות, פרסומות, או רושעות מסוג אחר. אם אתם משתמשים באייפון, תוכלו להוריד אותה מאפסטור.

> מדריך: כך תתגוננו מפני מעקב ברשת

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן

"צעד ראשון לקראת השתלטות הדרגתית על פלסטין כולה". משה שרת, אבא אבן ודוד הכהן מניפים את דגל ישראל במתחם האום בניו יורק לאחר החלטת האו"ם על חלוקת ארץ ישראל לשתי מדינות, 29.11.1947. (צילום לע"מ)

על מיתוס הסירוב הערבי לתוכנית החלוקה ומניפולציות אחרות

בכל פעם שהשיח סביב הסכסוך הישראלי-פלסטיני עולה לכותרות, מתחדש גם הדיון בתוכנית החלוקה. החוקר המצרי עבד אל־פתאח מאדי מפריך כמה מהמיתוסים הרווחים ומזכיר: העמדה הציונית היתה הרבה פחות תמימה משנוטים להציג  

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf