newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

לזוועה הזו יש הקשר. חייבים לחשב מסלול מחדש

כל פגיעה באזרחים היא פשע, אבל דווקא היום חייבים לזכור שלא מדובר בהתקפה חד צדדית, אלא חלק ממציאות שנגזרת משנים ארוכות של דיכוי והרג. נקמה לא תשיג דבר מלבד עוד דם. הדרך היחידה לשבור את מעגל הדמים היא בחירה בשלום ובשוויון

מאת:

מה שאי אפשר להגיד הוא שמדובר בהתקפה משום מקום, שהיא חד צדדית, ללא הקשר, בהפתעה מוחלטת. אשקלון, זירת פגיעה של רקטות שנורו מעזה, 7 באוקטובר 2023 (צילום: אדי ישראל / פלאש 90)

זה בוקר מחריד. להתעורר מאזעקות ובומים, לשמוע על ההרוגים, לראות את הסרטונים מהדרום, ורק לדמיין את האימה של מי שלוחמי חמאס/ג'יהאד משוטטים להם ברחובות. תוך כדי כתיבה, מגיעים דיווחים על דברים נוראים בהרבה. זוועה. כל פגיעה באזרחים היא פשע, בטח בקנה מידה כמו המתקפה הנוכחית מעזה, והלב יוצא אל הקורבנות והמשפחות.

מה שאי אפשר להגיד הוא שמדובר בהתקפה משום מקום, שהיא חד צדדית, ללא הקשר, בהפתעה מוחלטת. פרשנים כבר שבועות מזהירים מההסלמה הגוברת בשטחים, משחרור הרסן המוחלט של המתנחלים, הן בהקמת מאחזים והן בפוגרומים נגד פלסטינים, כולל הפרובוקציה של ח"כ סוכות בחווארה במהלך החג, בגיבוי של הצבא, מהקרבות בתוך הערים הפלסטיניות, סביב הכניסות לקבר יוסף, ופלישות אחרות של הצבא. יש השנה יותר הרוגים פלסטינים מירי ישראלי משהיו בעשרים השנים האחרונות, וגם יותר הרוגים ישראלים משהיו זה שנים רבות.

כל אלה יושבים על מערך קיים של דיכוי אכזרי ומתמשך של ישראל נגד הפלסטינים, במשטר הצבאי בגדה המערבית, ובמצור החונק על עזה, שמונע כל קיום אנושי סביר משני מיליון תושבי הרצועה. אני כותב ומרגיש שהמלים האלה מאבדות ממשמעותן עם השנים, אבל זה לא הופך אותן לפחות ממשיות בשביל מי שסובלים ממחסור במים זורמים ונקיים, מי שחיים עם ארבע שעות חשמל ביום, מי שסובלים מאבטלה ועוני בשיעורים עצומים – והכל במידה רבה בגלל המצור הישראלי, שלפי דו"ח רשמי של מבקר המדינה אף אחד בממשלה בכלל לא חושב על האסטרטגיה ארוכת הטווח שלו, לאן הולכים איתו, איזה חלופות יש לעוד ועוד סבבים של לחימה שעולים לכולנו בדם.

התשובות היחידות שהממשלה מציעה (ושגם רוב האופוזיציה חותמת עליהן) הן תמיד פלסטרים: יש מנהרות, אז נקים מחסום תת קרקעי; יש רקטות' אז ניירט אותן; יש הרוגים, אז נצא לעוד סבב מלחמה, נהרוס עוד חלקים מעזה, ונהרוג עוד מאות חפים מפשע. אבל פלסטרים הם אף פעם לא פתרון.

פלסטרים הם אף פעם לא פתרון. אזרחים תופסים מחסה בחדר המדרגות לאחר השמעת אזעקות, תל אביב, 7 באוקטובר 2023 (צילום: אריק מרמור / פלאש 90)

עוד ברקע נמצא ההסכם המתגבש עם סעודיה. נתניהו כבר שנים מוכר את הסיפור של שלום מעל הראש של הפלסטינים, שאפשר לתקתק הסכמי אברהם בכל המזרח התיכון ושזו הדרך לשלום. בפועל, לכולם ברור שמדובר בשמיטת השטיח מתחת לרגלי פלסטינים, לקיחת אחד מקלפי המיקוח האחרונים שלהם מול המעצמה האזורית שרומסת אותם כבר עשורים, ושאין להם שום סיכוי לנצח אותה, צבאית או דיפלומטית, לאחר ששאר העולם כבר מזמן הפקיר אותם. ההסכם עם סעודיה, שלפי דיווחים הוא קרוב מתמיד, נחשב לגולת הכותרת של המאמצים האלה, והפלסטינים יודעים שאחרי זה הם יישארו כמעט לגמרי לבד.

כל זה לא מצדיק דבר. בטח שלא הרג של אזרחים. מה שכן, זה עוזר להבין למה זה קורה, ולמה הפתרון – גם הפעם – לא יכול להיות רק עוד מלחמות ועוד דם. אחרי שהמתקפה הזאת תגמר, מה שנכון לעשות הוא לחשב מסלול מחדש. להבין, בדיוק בזמן שאנחנו מוחים.ות למען דמוקרטיה ושוויון, שפלסטינים סובלים מעשרות שנים של משטר רודני ישראלי, ושהזכות לדמוקרטיה ושוויון היא של כולן.ם בין הירדן לים.

לסרב למלחמה, לסיים את הכיבוש והמצור

זה אומר שקודם כל, חייבים לסרב לצאת למלחמה בעזה עכשיו, שבה שוב יש לצפות שייהרגו מאות חפים מפשע (וכן, אחים לנשק, אני מסתכל עליכם, שיודעים לבקר את הממשלה טוב מאוד על יחסה ליהודים, אבל מוכנים עם האזעקה הראשונה לרוץ להפציץ אזרחים, ואז לבכות על זה לתוכנית התחקירים האמריקאית "60 דקות"). אחרי זה חייבים להפיל את הממשלה הרעה והכושלת הזו, שבכהונתה הקצרה אזרחים ישראלים כה רבים מתים לשווא, הן במסגרת הסכסוך והן כתוצאה מהפשע המאורגן החוגג.

אחרי זה, יש לסיים את הכיבוש והמצור, ולקדם יחד עם הפלסטינים פתרון שיבטיח עתיד טוב יותר לכולנו. בתוך הדם והאימה קשה לדמיין את זה. אבל אנחנו חייבים לזכור שהרבה יותר דם ואימה הם מציאות חייהם של פלסטינים כבר עשורים. שקרבות ברחוב מחוץ לבית הם חלק אינטגרלי מהחיים של פלסטינים בגדה, ולפעמים גם בעזה. שפצצות קטלניות בלי ממ"ד הן מציאות חיים בעזה כבר המון זמן. אנחנו לא לבד באימה. ובדיוק כמו שמה שקורה היום גורם לכל כך הרבה מאיתנו להגיב ברצון לנקמה, לפגיעה בלתי מתפשרת בצד השני, כי אין עם מי לדבר וכי "הם חיות אדם", כך מרגישים ומדברים גם בצד השני, כבר עשורים, מול כל מה שאנחנו עושים להם.

ודווקא בגלל שהדם והאימה הם חלק בלתי נפרד מחיינו כבר עשרות שנים, ובגלל שאין דרך אחרת – חייבים לבחור בשלום, בשוויון, בצדק לכל.

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
מחאת סטודנטים בבריטניה, ב-17 במאי 2024 (צילום: Alisdare Hickson, CC BY-NC-SA 2.0)

מחאת סטודנטים בבריטניה, ב-17 במאי 2024 (צילום: Alisdare Hickson, CC BY-NC-SA 2.0)

הביקור המוזר במאהל המחאה באוקספורד שאמור לייצג אותי

הזדמן לי לבקר בזירת מלחמת החורמה הסימבולית שמתנהלת באוניברסיטה הבריטית, ולנהל שיחה עם סטודנטים שהחליטו לדבר בשמי כפלסטיני – ונחרדתי לגלות גישה שטחית, שאינה מנסה אפילו להתמודד עם המציאות היומיומית שבה אני חי

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf