newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

זה הזמן להחיות את החזון האזרחי של שיתוף הפעולה האזורי

נסיעתו ההיסטורית של יוסי שריד לבחריין ב-1994 הוכיחה שיחסים חדשים בין ישראל לעולם הערבי הם אפשריים. מימושו של חזון שיתוף הפעולה האזורי, שזוכה כעת לעדנה מחודשת, יעבור בהכרח דרך הערוץ הפלסטיני ויצליח אם יתבסס על אינטרסים אזרחיים ולא על בטחון

מאת:

כותב אורח: נמרוד גורן

יוסי שריד ז"ל היה מהפוליטיקאים הפעילים והמחויבים ביותר לקידום השלום בין ישראל לפלסטינאים. אך בעשייה הציבורית העשירה שלו שזור גם אירוע ייחודי אשר מדגיש את הפוטנציאל לשיתוף פעולה אזורי, ואת התלות בין שיתוף פעולה שכזה להתקדמות בתהליך השלום הישראלי-פלסטיני.

שריד היה השר הישראלי הראשון שביקר באופן רשמי באחת ממדינות המפרץ. באוקטובר 1994, עת כיהן כשר לאיכות הסביבה בממשלתו של יצחק רבין, הוא הגיע לבחריין כדי להשתתף בשיחות אזוריות בנושאים סביבתיים, ונפגש גם עם שר החוץ של בחריין. הנסיעה הייתה חלק מתהליך השלום הרב-צדדי שהושק בעקבות ועידת מדריד ב-1991, והשתתפו בה אנשי המשרד לאיכות הסביבה, חברי המשלחת הישראלית לשיחות הרב-צדדיות, ונציגי משרד החוץ.

לאחר שובו לארץ, התייחס שריד מעל בימת הכנסת לביקור: "ביקורי בבחריין נוצל בראש ובראשונה לשם פתיחת ערוץ הידברות דו-צדדי בין ישראל לבחריין, במטרה להגיע להבנה ולשיתוף פעולה, ובסופו של דבר למיסוד היחסים בין שתי המדינות. במהלך ביקורי נפגשתי עם שר החוץ הבחרייני ועם שר הבריאות הבחרייני, הממונה על נושא איכות הסביבה בארצו. שר החוץ הבחרייני ביקש להעביר מסר של שלום לעם בישראל ואת נחישותה ורצונה של בחריין בהצלחת תהליך השלום וביצירת קשרי שיתוף פעולה כלכליים עם ישראל. הוא הגדיר את מפגש קבוצות העבודה לאיכות הסביבה ואת ביקורי שם כשלב ראשון בהתקרבות בין שתי המדינות, אשר לאחריו יבואו שלבים נוספים. מפגש קבוצת העבודה לאיכות הסביבה הסתיים בהצלחה גדולה, בקידום פרויקטים מעשיים בשטח והבנות ביחס לשיתוף פעולה אזורי … זאת הייתה הפעם הראשונה שפורום מזרח-תיכוני נרחב שכזה מאמץ בקונצנזוס מעין אמנה אזורית משותפת".

> איך בשבוע שלם בדוחא פגשתי שני קטארים בלבד

יוסי שריד (מרצ, CC BY-SA 2.5)

ביקור היסטורי בבחריין. יוסי שריד (מרצ, CC BY-SA 2.5)

גדי בלטיאנסקי, אז עוזר סגן שר החוץ ומרכז התקשורת שלקח חלק בביקור, מספר: "התלוויתי לשריד לפגישה עם שר החוץ הבחרייני. המארח התעניין מאוד בנושאים פנים-ישראליים (כולל בהבדלים בין העבודה למרצ), דיבר בחיוב על שיתוף פעולה אזורי אפשרי, בירך על הגעת המשלחת הישראלית, וככלל ניהל את הפגישה באווירה נעימה וידידותית. רק שתי הסתייגויות היו לו: הוא התנגד בכל תוקף לסיקור תקשורתי של הפגישה כי לא רצה לתת לה פומבי, והדגיש כי ישראל והפלסטינים צריכים להתקדם גם במסלול הדו-צדדי ולא רק ברב-צדדי. בכל המגעים עם המארחים בלט הרצון לשיתוף פעולה עתידי, אם רק יתאפשר בנסיבות המדיניות הנכונות".

לביקור בבחריין היו גם צדדים היסטוריים-תרבותיים, שהאירו את הזווית היהודית. אילן ברוך, שכיהן בזמנו כמנהל מחלקת תיאום המשא-ומתן הרב-צדדי במשרד החוץ, נזכר: "לקחו אותנו למוזיאון הלאומי של בחריין. זה היה ביקור מאוד מרתק. היה שם אוסף מטבעות עתיקות שנמצאו בבחריין, מרכז סחר עולמי בעת העתיקה ובימי הביניים. בין השאר נמצאה שם מטבע שהוטבעה בטבריה, כמדומני במאה האחרונה לפני הספירה, ועליה אותיות עבריות".

בלטיאנסקי מוסיף כי המשלחת בראשות שריד הלכה לבקר גם בבית הקברות היהודי העתיק בבירה מנאמה: "המארחים הדגישו כל העת כמה הם שומרים על המקום, כמה חשובים להם היחסים עם היהודים, וכמה יש הערכה – ולא שנאה – כלפי היהודים".

תמיכה ציבורית גורפת

בדברי הימים של הדיפלומטיה הישראלית משנות התשעים ניתן למצוא דוגמאות נוספות לביקורים היסטוריים בבירות ערביות, ולמפגשים יוצאי דופן בין ישראלים לנציגי מדינות ערב – מנהיגים, אנשי דת, פעילי חברה אזרחית, אנשי עסקים, ועוד. תהליך השלום הישראלי-פלסטיני פתח בפני ישראל אופקים אזוריים חדשים, כפי שמעיד ביקורו של שריד בבחריין, והוכיח כי מציאות אחרת בין ישראל לעולם הערבי היא אפשרית ובהישג יד.

רעיון שיתוף הפעולה האזורי זוכה לאחרונה לעדנה בשיח הציבורי בישראל. פוליטיקאים משני צדי המפה הפוליטית מדברים בשבח פיתוח הקשרים עם העולם הערבי, ואפילו הציבור השתכנע שמדובר באפשרות ריאלית. הסקר השנתי של מכון מיתווים (אוקטובר 2015) הראה ש-59% מהציבור חושבים ששיתוף פעולה בין ישראל למדינות המזרח התיכון הוא אפשרי, בעוד שרק 36% חושבים את ההיפך.

ואולם, דווקא לאור זאת חשוב לשמור לנגד עינינו את ביקור שריד בבחריין. שיתוף פעולה אזורי לא צריך להצטמצם לאינטרסים ביטחוניים משותפים, חשובים ככל שיהיו. הוא יכול להתבסס גם על תחומים אזרחיים מגוונים, ולהיות מובל על ידי שרים, דיפלומטים, ומומחים, ולא בעיקר על ידי נציגי מערכת הביטחון, כפי שמקובל היום.

ואולם, על מנת שכך יקרה ועל מנת לחרוג מהאופי המוגבל, הסודי, והביטחוני-בעיקרו של יחסי ישראל-ערב הנוכחיים, חיוני להתקדם בתהליך השלום עם הפלסטינים. המשך הקיפאון לצד ההסלמה הביטחונית, מגבילים מאוד את היכולת של ישראל ומדינות ערב לשתף פעולה ומעמידים בסכנה את מה שכבר הושג.

> למה רוב היהודים בישראל לא יודעים לקרוא ערבית?

ראוי להיזכר מדי פעם בשנות התשעים. יצחק רבין והמלך חוסיין משוחחים לחוף הכינרת לאחר טקס אישרור חוזה השלום בין ישראל וירדן (לע"מ)

ראוי להיזכר מדי פעם בשנות התשעים. יצחק רבין והמלך חוסיין משוחחים לחוף הכינרת לאחר טקס אישרור חוזה השלום בין ישראל וירדן (לע"מ)

תמריץ הנורמליזציה

הטענות כאילו העולם הערבי אינו קושר עוד בין פיתוח הקשרים עם ישראל לבין ההתקדמות בתהליך השלום אינן מדויקות. יוזמת השלום הערבית – שמאושררת שוב ושוב על ידי הליגה הערבית – היא הדוגמה הטובה לכך, אך גם המשבר שפרץ בין ישראל לירדן לאור גל האלימות האחרון בירושלים.

היכולת לממש את החזון האזורי שעמד בבסיס ביקורו של שריד בבחריין, עוברת דרך פריצת דרך הפלסטינים. סקר מכון מיתווים הראה שרוב הציבור מבין זאת וחושב ששיפור יחסי החוץ של ישראל תלוי בהתקדמות בתהליך השלום, ושכינון יחסים נורמליים עם העולם הערבי – כמובטח ביוזמת השלום הערבית – הוא התמריץ היעיל ביותר להתקדמות בתהליך השלום.

שנות התשעים אמנם עברו חלפו להן, אך ראוי מדי פעם להביט אחורה, להיזכר בעשייה המדינית העשירה שהתנהלה במהלכם בין ישראל לשכנותיה, לשמוע את הסיפורים והלקחים של המדינאים שלקחו בה חלק, ולהיעזר בכך לשם גיבוש חזון חדש ליחסי ישראל-ערב בעידן של שלום.

ד"ר נמרוד גורן הוא ראש מיתווים, המכון הישראלי למדיניות-חוץ אזורית, ומרצה ללימודי המזרח התיכון באוניברסיטה העברית. המאמר פורסם לראשונה ב-22 בדצמבר בגרסה אנגלית בעיתון הארץ.

> שדה תעופה בעזה שלא יסכן את ישראל? כך זה אפשרי

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf