ל"ד בעומר: תיקון למשיחיות במקום הלל למנהיג משיחי
ל"ג בעומר נושא מסורות שונות. הפרויקט הציוני בחר להתרכז במרד בר כוכבא, וחבל. יש גם אופציה אחרת, חשובה בהרבה, ממנה לומדים כי עדיף לסיים את האבל ולהתחיל יום חדש דווקא היום, בל"ד בעומר
ל"ג בעומר הוא חג ייחודי בלוח השנה היהודי. הסיבה פשוטה: הוא לא ממש בלוח השנה היהודי. כמו הרבה ציונים, הילולות וימי פטירה, ל"ג בעומר נשא גם הוא מסורות שונות. כאלו הנוגעות לפטירת יהושע בן נון, הפסקת מנהגי האבלות של ספירת העומר ויום פטירתו של רבי שמעון בר יוחאי. השניים האחרונים, אגב, בספק.
הפרויקט הציוני שלף את מרד בר כוכבא, כסמל למאבק לחירות, והפך את ל"ג בעומר לחג אש, המציין ניצחון (זמני) של המורדים על הרומאים. גדלתי והתחנכתי בציונות הדתית. שני דברים ידעתי: בר כוכבא הגיבור ניצח את הרומאים. 24,000 תלמידי רבי עקיבא מתו במגפה, שפסקה בל"ג בעומר. שני הדברים היו שקריים.
ל"ג בעומר יכול להיות גם מועד חשוב בהרבה. שמציע תיקון למשיחיות וחיסון למצעדי איוולת (אילוסטרציה YUAN-CC-BY-NC-SA-2.0 )
בר כוכבא הפסיד, כמובן. כשישים שנה לאחר המרד הגדול ברומאים, שהסתיים בחורבן בית המקדש השני, הוא הוביל מרד שהביא לתבוסה גדולה בהרבה. המרד הסתיים בטבח של מאות אלפי יהודים ותחילת הגלות, שנמשכה קרוב לאלפיים שנים.
תלמידי רבי עקיבא לא נהרגו במגפה, משום "שלא נהגו כבוד זה בזה". זו היתה דרך מכובסת וחינוכית להסתיר שהם נהרגו במרד עצמו. רבי עקיבא הכריז על בר כוכבא משיח, כנגד רוב רבני וגדולי ישראל בתקופתו, ושלח את תלמידיו לשדה הקטל הנורא.
שתי העובדות הללו גורמות לי להקפיד, מדי שנה, על מנהגי האבלות בתקופת העומר. הזקן העונתי איננו אופנה חולפת, אלא תזכורת דוקרת למחירה הנורא של משיחיות ושל ערבוב דת ועסקי מלחמה. בעוד האשכנזים נוהגים לגלח את זקנם כבר בל"ג, הספרדים ממתינים לל"ד בעומר. אני נוהג כמנהג הספרדים, כמובן, גם משום שבל"ג בעומר יש שמחה מועטה בלבד.
אין ספק שהנסיון לפרוק עול שלטון זר יכול להיתפס כהירואי וראוי. אפשר להתווכח לגבי ההגיון של קיום מרד כולל מול אימפריה כל יכולה, שני דורות לאחר ההפסד הנוראי הקודם. את זה אני משאיר לאסטרטגים ופוליטיקאים של העבר. מה שברור לי הוא שהמשיחיות של רבי עקיבא, המנהיג הכריזמטי של תקופתו, הייתה מרכיב קריטי בחורבן הטוטאלי שמרד בר כוכבא המיט על האומה העברית.
ל"ג בעומר מייצג גם אופציה אחרת, הילולת בר יוחאי. רבי שמעון בר יוחאי היה תלמידו של רבי עקיבא. הוא בז לרומאים, ולכן נאלץ לברוח ולהסתתר מפניהם במערה, במשך 12 שנים. ההילולה של בר יוחאי, אירוע ההמונים הגדול בישראל, מעלה על נס את הלימוד ואת ההישרדות של הרוח והגוף. כשבר יוחאי יוצא מן המערה הוא ספוג ברוחניות. מבטו שורף כל מי שעסוק בעבודה ולא בלימוד תורה. הוא מוחזר אחר כבוד למערה לשנה נוספת, עד שילמד לוותר על ההתנשאות והשיפוט. עד שילמד לשבת בתוך עמו.
ל"ג בעומר יכול להיות חג של מדורות (שהולכות ומצטמצמות, בלחץ הרשויות ופעילי הסביבה) והלל למנהיג שניסה ונכשל. הוא יכול להיות גם מועד חשוב בהרבה. שמציע תיקון למשיחיות וחיסון למצעדי איוולת. מועד שמציע מופתים רוחניים, הזוכים לתמיכה עממית רחבה. שמסיים את האבל ומתחיל יום חדש רק בל"ד בעומר.
אבי דבוש הוא תושב שדרות וראש מטה הפריפריות במרצ
בזמן שרבים כל כך בתקשורת הישראלית זנחו את תפקידם והתגייסו לשמש ככלי תעמולה, שיחה מקומית גאה להיות מי ששומרת באופן עקבי על אמות מידה עיתונאיות וערכיות. אנחנו גאות וגאים להיות כלי התקשורת היחיד בעברית שמביא קולות מעזה באופן עקבי, ושחושף שוב ושוב את המנגנונים מאחורי מדיניות הלחימה הישראלית. התפקיד שלנו בשדה התקשורת הישראלית הוא חשוב וייחודי, ונוכל להמשיך למלא אותו רק בעזרתך. הצטרפות לחברות שיחה מקומית, על ידי תרומה חודשית קבועה בכל סכום, תסייע לנו להמשיך ולחשוף את המציאות. התרומות מקהל הקוראות והקוראים לא רק מסייעות לנו כלכלית, הן גם עוזרות לנו להבין שיש מי שעומדים מאחורינו, ושעבודתנו חשובה להם.
לתמיכה בשיחה מקומית
